* תסמונת -* גורמים סיבתיים -* אבחון -* מיתוסים -* טיפול תרופתי -* לחיות עם על המפה הרחבה, הרב-צורנית של ליקויי הלמידה הולכת ומתבהרת תמונה קלינית בשם Attention Deficit/ Hyperactivity disorder - ad/hd מאז ראשית המאה שעברה, קהיליית החוקרים מנסה לפענח את הסיבות לקשיי הילדים שהתנהגותם נשלטת על-ידי תנועתיות רבה, קשיים בעכבה והפרעות קשב וריכוז. השמות הרבים שהוענקו לתופעה Attention Deficit Disorder ,Minimal Brain Damage ,Hyperkinetic Reaction of Childhood משקפים את מבוכת המומחים באשר לתסמונת, לסיבותיה ולדרכי האבחון שלה. התופעה הוזכרה לראשונה בשנת 1902 בפרסומו של George Still רופא ילדים בריטי על קבוצה של ילדים שהיו בטיפולו. ילדים אלה גילו התנהגות מתריסה, דווקאית וסבלו מקשיי ריסון ועכבה חמורים. סטיל סבר שהמכלול ההתנהגותי לא נובע מכשל חינוכי - ההסבר שהיה מקובל בימיו - כי אם מפגיעה מוחית כלשהי. השערה זו קיבלה חיזוק משמעותי בעקבות מגפת דלקת קרום המוח שאחריה, הילדים שהחלימו ממנה גילו הפרעות ריכוז וקשב וקשיים בבקרה על הדחפים. בשנת 1937 נמצא שמתן תרופות ממריצות לילדים שסובלים מהתסמין הזה מביא לשיפור ניכר בהתנהגותם. לאחר גלגולי שמות רבים בשנת 1987 התמונה הקלינית זכתה בשם ad/hd. בעבר היה נהוג לחשוב שקשיי הילדים שלוקים ב- ad/hd נובעים - כמו קשיי רוב הילדים שסובלים מליקויי למידה - מסינון לקוי של הגירויים ושיבושים בדרכי עיבודם. היום החוקרים סבורים שבקרב ילדי ה - ad/hd הפגם אינו במוקד זה של תהליך התפיסה. הילדים קולטים כראוי את המידע המוזרם אליהם אולם הם מתקשים לדכא את התגובות התנועתיות האימפולסיביות לגירויים אלה. הילדים מתקשים להכין תגובות תנועתיות בהטרמה לפעולות שהם עומדים לבצע ומגלים פחות רגישות למשוב שמזהיר אותם לתקן את תנועותיהם. הממצאים האלה מייחדים את התמונה הקלינית של ה - ad/hd ומאפשרים לנתק אותה מהשדה הרב-צורני של ליקויי הלמידה. ילדים שסובלים מ - ad/hd יכולים לגלות - כמו ילדים עם מגבלות חושיות, הזנחה חינוכית ועוד - גם ליקויי למידה אולם אלה הם רק תופעות לוואי משניות להפרעה המקורית שלהם. כדי לפוגג מעט את ערפל ההגדרות חשוב לעשות הבחנה ברורה בין התמונה הקלינית של הפרעות קשב ופעלתנות יתר לזו של ליקויי למידה. התמונה הקלינית של ה - ad/hd נמצאת בתחום המקצועי של הרפואה ורק נוירולוג ילדים או רופא ילדים עם ניסיון בהתפתחות הילד רשאים לאבחן אותה ולהמליץ ולפקח על הטיפול התרופתי בהפרעה. לפני למעלה משלושים שנה, ליקויי הלמידה תחת המונח Minimal Brain Damage היו באחריות הבלעדית של הרפואה. לאחר מאבק ממושך, פסיכולוגים חינוכיים שעברו הכשרה מתאימה הורשו לערוך אבחונים ולטפל בהפרעה. בשנים האחרונות המאבחנים הדידקטיים -מורים שעברו הכשרה- הצטרפו אל צוות המאבחנים של ליקויי למידה. בליקויי למידה, למרות ההנחה שמקורם בדיספונקציה מוחית אין (עדיין?) טיפול תרופתי. ה- ad/hd מופיע בקרב 5%-3% מכלל ילדי בית-הספר ו- 3% בקרב המבוגרים והוא נצפה בכל מקום, בכל שכבה סוציו-אקונומית. התופעה שכיחה יותר (לפחות פי שלושה), בקרב בנים. הסימנים ההתנהגותיים מתגלים בין גיל 3 ל-7. מסיבות שטרם ידועות, במקרים מסוימים יש השתהות של הסימנים והם מתגלים רק בגיל מבוגר יותר. בניגוד לדעה הקיימת בציבור, ההפרעה אינה פוחתת עם השנים. שני שליש מכלל פגועי ה-AD/HD ממשיכים לסבול, גם בבגרותם מההפרעה. בשליש הנותר, ישנה רגיעה בחלק מהסימנים אך גם בקרבם אין החלמה מלאה. התסמונת מורכבת משלושה ביטויים מרכזיים: * אימפולסיביות נוהגים לזהות שלושה טיפוסים של ad/hd: * בראשון הסימנים הבולטים הם קשיי קשב וריכוז ללא תנועתיות יתר. * בשני קיים דגש על פעלתנות ואימפולסיביות מופרזות ללא היסח דעת. * בשלישי מופיעים כל הביטויים, היסח-דעת, פעלתנות-יתר ואימפולסיביות. רוב הילדים שסובלים מ- ad/hd שייכים לקבוצה שלישית זו. קיימות רשימות רבות המתארות את דרכי ההתנהגות של ילדים שסובלים מ - ad/hd. הביטויים אינם ייחודיים להפרעות קשב ותנועתיות-יתר והם נצפים גם בקרב ילדים עם מינון גבוה של שמחת חיים, עם טמפרמנט סוער ועוד. החשד לקיום ההפרעה מתעורר כאשר ההתנהגויות מופיעות בתכיפות גבוהה וכאשר הילד אינו מסוגל לשלוט בהן. "בגיל 4 כל הבנים נראים כמוכי הפרעות קשב ותנועתיות יתר" ציינה רופאת ילדים ידועה. האבחון הוא מלאכת הנוירולוג, הרשימות משמשות רק כמדדים לאיתור ראשוני של החשד לקיום ad/hd. אחת מהרשימות הרבות * מרבה להתנועע ולהתפתל על כסאו האנשים שסובלים מהפרעות קשב ופעלתנות-יתר מתקשים להכין תגובות תנועתיות בהטרמה לפעולות שהם עומדים לבצע ומגלים פחות רגישות למשוב שמזהיר אותם לתקן את תנועותיהם. תורשה בקליפת המוח: אזור הממונה על התפקודים הנאורים, השמירה על הקשב, הארגון ותפקודי ההוצאה לפועל. רמה נמוכה של הַנּוֹרַדְרֶנָלִין באזור זה עלולה לגרום להיסח דעת, לקשיי ארגון ולתפקוד ביצועי משובש. במערכת הלִיּמְבִּית: באזור מוחי קדום זה שמווסת את הרגשות, חוסר בנורפרינאפרין עלול להביא לאי-שקט, לחוסר קשב ולהפכפכות רגשית. בגרעיני הבסיס: בצבירי עצב אלה מתרחשת התקשורת בין המנגנונים המוחיים השונים. מידע מכל המבנים המוחיים מגיע אל הגרעינים ונשלח מהם אל היעד הסופי שלו. הפרעות באזור זה עלולות ליצור 'קצר' במסלול המידע ולגרום לקשב לקוי ולאימפולסיביות. במערכת ההפעלה הרשתית : ליקוי בפעילות מסלול זה עלול לגרום להיסח דעת, לאימפולסיביות ולפעלתנות יתר. * * * ל- AD/HD אין עדיין אמצעי אבחון נוירולוגיים בדוקים. ההפרעה נקבעת לפי החומרה, השכיחות ומשך הזמן שבו מתגלים הסימנים האופייניים שלה. רשימה להערכת התנהגויות הילד על-ידי מחנכיו Behavioral Checklist © Pediatric Neurological Associates. Child's Name: Your Name: Please rate the severity of each problem listed. below! Please add comments (0)none (1) slight(2) moderate (3) major Trouble attending to work that child understands well Poor handwriting If the child is on medication, please answer the following questions: התופעה של ה - AD/HD עטופה במיתוסים ובאי-הבנות רבות. בשנים האחרונות הופיעו ספרים ומאמרים צעקניים ששוללים את עצם קיומו של ה - AD/HD. לפי פרסומים אלה AD/HD הוא בדיה, מיתוס שהומצא על-ידי שירותי הרווחה כדי להסוות נגע חברתי ותרבותי שמקורו בלחצים של הטכנולוגיה המודרנית או על-ידי הורים כדי להתנער מכישלונם לחנך את ילדיהם. "התפוצצות הרִיטָלִין" הסיבות לריבוי זה הן פשוטות ומובנות מאליהן. ה - ad/hd היה קיים גם לפני שזכה לגושפנקה רפואית. בעבר, קשיי הילדים שהתנהגותם נשלטה ע"י ad/hd יוחסו לכשל חינוכי של הוריהם. ההתפתחות המזורזת של המחקר הנוירולוגי, מכשורי ההדמיה המשוכללים שנוצרו בעידן הטכנולוגי פתחו חלון אל הבנה הולכת וגוברת של המוח, של אותם גורמים שפוגמים ביכולת הריסון, העכבה של ילדי ובוגרי ה - ad/hd. תופעה מעניינת נוספת שמגבירה את מספר ה - ad/hd החדשים היא "היציאה מהארון" של הורי - בעיקר האבות - הילדים המאובחנים. ל - ad/hd רקע תורשתי חזק ולהורים רבים מתברר, במהלך אבחון ילדם מה היו הסיבות לאותם קשיים שהעכירו את ילדותם וממשיכים להטריד את תפקודם כבוגרים. אחת הדוגמאות המפורסמות היא של מנהל העמותה SchwabLearning.org שמאז "התגלית" על היותו לוקה בהפרעה, מקדיש את כל משאביו להפצת מידע ולתמיכה בילדים שסובלים מליקויי למידה ומ-ad/hd. דְּמִיסְטִיפִיקָצִיה מֶל לֵוִין, שאחדים מהעקרונות של תורתו מיושמים בפרק הטיפולי, מכנה את המהלך הזה דמיסטיפיקציה: "לאחר הכירות עם כל הנפשות הפועלות, עם כישורי הילד, עם קשייו ונקודות החוזק שלו מתחיל תהליך שבו מסירים את כל הספיחים הפרזיטיים - המיתוסים, המסתורין, ההאשמות ורגשי האשם - שנצמדו אל הבעיה המקורית של הילד." טיפול תרופתי בהפרעות קשב ופעלתנות-יתר מתן טיפול תרופתי הוא סוגיה מורכבת אפופה בחששות - חלקם מוצדקים, רובם מוטעים - באמונות תפלות ובציפיות לא מציאותיות. 70% עד 90% מכלל הילדים שסובלים מ -AD/HD מגיבים טוב על הטיפול התרופתי ומפיקים תועלת רבה ממנו. תחת הכותרת המרשימה Ritalin has no effect on reading disorders אנו מתבשרים - למשל - שבמחקר שפורסם בסוף שנת 1999 נמצא שמתן תרופה לילדים שסובלים מ -AD/HD לא שיפר את הזיכרון קצר-הטווח ואת עיבוד המידע הפונולוגי שלהם. ילד שניכשל ברכישת הקריאה בשל ליקויי ראייה לא יידע לקרוא רק בגלל שירכיבו לו משקפיים. המשקפיים יאפשרו לו ללמוד לקרוא. הטיפול התרופתי ב -AD/HD נעשה באמצעות פסיכו-סימולנטים ובעיקר הריטלין. העובדה שתרופה "מעוררת" מרגיעה את הלוקים ב -AD/HD מפתיעה במבט ראשון. במבט מעמיק יותר: התרופה ממריצה את הפקת אותם הנוֹיְרוֹ-טְרַנְסְמִיטֶרִים שמאפשרים עכבה ובולמים את התגובות האימפולסיביות - היינו מרגיעה את ההתנהגות של הילד. תופעות הלוואי "המחקר מוכיח שלטיפול תרופתי השפעה מבורכת, ארוכת טווח על למידה וחברות. בעוד שלכל טיפול תרופתי יכולים להיות תופעות לוואי, הריטלין נחשב לאחת התרופות הבטוחות ביותר בשוק". תופעות הלוואי של היעדר טיפול בהפרעה כוללות כישלון בלימודים, כישלון בעבודה, כישלון ביצירת קשרים חברתיים ואפילו סכנה של התדרדרות לפשע. תפיסות שגויות בדבר הטיפול התרופתי התרופות המעוררות עוזרות לילד להתרכז ובכך הן מאפשרות לו לממש את יכולותיו, להצליח בלימודים ובחברה. חווית ההצלחה, מניעת תחושת הכישלון והתסכול ייחסנו את הילד מפני המצוקה הנפשית שעלולה לדרדר להתמכרות. טעות שכיחה אחרת היא הסברה שבהגיעו לגיל ההתבגרות הילד יוכל להפסיק את הטיפול התרופתי. אחדים מהביטויים של ad/hd עשויים להתמתן אולם לעת עתה אין דרכי הבראה. 80% מכלל הילדים שנוטלים תרופות ימשיכו לעשות זאת גם בגיל ההתבגרות ו-50% גם כמבוגרים. כדי שטיפול תרופתי יהיה יעיל, נדרשת נגישות קלה ומהירה אל הרופא. קביעת המינון של התרופה היא מלאכת הרופא, אולם תגובות הילדים אינן אחידות לכן הרופא זקוק למידע שוטף ועדכני על תהליך נטילת התרופה והשפעותיה על הילד. זמינות הרופא מרגיעה מאוד את ההורים ומעניקה להם את האומץ שנדרש על-מנת להסכים לטיפול התרופתי. הילד והסביבה החינוכית שלו צריכים לקבל הסבר על השפעת התרופה ועל תופעות הלוואי האפשריות שלה והם שותפים פעילים בכל התהליך של הטיפול התרופתי. המסר החשוב ביותר הוא שהתרופה סוללת את הדרך אל הלמידה ואל ההשתלבות החברתית אך היא לא מממשת אותן. העבודה כולה מוטלת על הילד ועל הסביבה החינוכית שלו. הטיפול התרופתי -כאמור- מזמן קרקע נוחה ללמידה אך אינו פותר את הקשיים האקדמיים והחברתיים של הילד. הילד שסובל מ - AD/HD זקוק לטיפול תלת-צדי: חינוכי, ייעוצי ותרופתי. רק שילוב בין שלוש המגמות הטיפוליות האלה נושא פרות. ההתערבות החינוכית תינתן על-ידי המורה שהתמחה בהוראה המותאמת לילדים שסובלים מ- AD/HD. הייעוץ לילד ולסביבה החינוכית שלו הוא תפקיד הפסיכולוג החינוכי או יועץ חינוכי שהוכשרו לכך והצלע השלישית במשולש הטיפולי הוא הרופא. טיפולים אלטרנטיביים ההורים של ילדים במצוקה הם טֶרֶף קל לתרופות פלא. הדאגה לילדם מסנוורת את שיקול הדעת ואת החשיבה הביקורתית שלהם. המִמְסָד הרפואי מנסה להשגיח ולבחון את אמיתות ההשפעה החיובית של השיטות האלה, אולם אין בכוחו להדביק את קצב התרבותן או לעמעם את הזוהר של ההבטחות שלהן. הסוכנות הפדרלית של the National Institutes of Health NIH האחראית על המחקר הרפואי קיימה כנס מדעי במטרה לבחון את יעילות "הדיאטות" דלות הסוכר ותוספי המזון המלאכותיים. מסקנת אנשי המדע הייתה שלדיאטות האלה השפעה חיובית על 5% מכלל ילדים שלוקים ב-ad/hd. הקבוצה הקטנה הזאת כללה ילדים צעירים מאוד וכאלה שסבלו מרגישות ומאלרגיה לסוגי מזון מסוימים. בראשית שנות התשעים של המאה שעברה הייתה רווחת תיאוריה שהסוכר, תוספי חומרים משמרים, צבע וטעמים הם האחראים להיפראקטיביות ולהפרעות קשב בקרב הילדים. biofeedback אם ההורה שוקל בחירה של שיטה אלטרנטיבית לטיפול בילדו, רצוי שיעמוד על המשמר ויתייעץ עם רופא ילדים שהוא סומך על חוות דעתו המקצועית. לִחְיוֹת עם הפרעת קשב ופעלתנות-יתר אילין ביילי מנהלת האתר ad/hd ADD helpline לקטה צרור בקשות שתלמידים היו רוצים שהמורים יידעו עליהם. 1 - אני באמת שוכח דברים, אני לא מנסה להתחכם, להתחצף או להתנשא. אני פשוט לא תמיד זוכר. המיתוס ש"אם זה חשוב אז זוכרים" הוא פשוט מיתוס. 2 - אני לא טיפש 3 - אני באמת מכין את שיעורי הבית. אני מאבד בקלות ניירות, או שוכח אותם בבית או לא מסוגל למצוא אותם כאשר אני זקוק להם. הכנת שיעורי בית במחברת עדיפה לי משום שמחברות לא הולכות לאיבוד בקלות רבה כל כך. קשה לי לעקוב ולשמור על דפים בודדים. (פעם אימא שלי מצאה את שיעורי הבית שלי - לאחר שהלכתי לבית-הספר - בארגז הלחם.) 4 - אם אני חוזר ושואל שוב ושוב את אותה שאלה או שואל שאלות רבות זה לא מתוך יהירות. אני משתדל להבין וליזכור את דבריך. אנא, תהיה סבלני ותעזור לי. 5 - אני מנסה להצליח. אני נאבק עם השיעורים במשך שנים רבות וזה מתסכל אותי. המטרה שלי היא לעשות כמיטב יכולתי ולסיים את הכיתה הזאת בהצלחה. 6 - הייתי רוצה להיות "נורמלי", להיות מסוגל ליזכור ולעבד מידע במהירות. אני לא נהנה להיות "שונה" ונלעג בְּשֶׁל שׁוֹנוּתִי. 7- לא תמיד קל לי לבקש עזרה ולפעמים הבקשה גורמת לי להרגיש טיפש. אנא, היה סבלני עם ניסיונותי ותציע לי את עזרתך. 8 - אנא, תשתדל לשוחח אתי בפרטיות על התנהגויות או מעשים שגויים שעשיתי. בבקשה, אל תשפיל, אל תעליב אותי ואל תציין את חולשותיי לעיני כל הכיתה. 9 - אני מיטיב לתפקד עם תכנית מפורטת וכאשר ברור לי מה אתה מצפה ממני. אם עליך לשנות את התוכנית אנא, עזור לי להסתגל. אני מתקשה להתאים את עצמי לשינויים. הֲכָנָה וְהַנְחָיָה הם בנות הברית הטובות ביותר שלי. 10 - אני לא אוהב לקבל "הֲקָלוֹת טֶכְנִיּוֹת". אנא, אל תרבה להזכיר אותן ותעזור לי להצליח עם הכי פחות משיכת תשומת לב להפרעה שלי. 11 - קרא את המידע ותברר כיצד ילדים עם ad/hd לומדים ומה יכול להקל עליהם. 12 - תזכור תמיד שאני אדם עם רגשות, צרכים ומטרות והם חשובים לי כשם ששלך חשובים לך. * * * --למידה וליקויי למידה-----------לעמוד הראשי----------ד"ר אילנה מודלינגר |