| הפרעת קשב ופעלתנות יתר |  |
 |
* תסמונת -* גורמים סיבתיים -* אבחון -* מיתוסים -* טיפול תרופתי -* לחיות עם
על המפה הרחבה, הרב-צורנית של ליקויי הלמידה הולכת ומתבהרת תמונה קלינית בשם Attention Deficit/ Hyperactivity disorder - ad/hd
מאז ראשית המאה שעברה, קהיליית החוקרים מנסה לפענח את הסיבות לקשיי הילדים שהתנהגותם נשלטת על-ידי תנועתיות רבה, קשיים בעכבה והפרעות קשב וריכוז.
השמות הרבים שהוענקו לתופעה Attention Deficit Disorder ,Minimal Brain Damage ,Hyperkinetic Reaction of Childhood משקפים את מבוכת המומחים באשר לתסמונת, לסיבותיה ולדרכי האבחון שלה.
התופעה הוזכרה לראשונה בשנת 1902 בפרסומו של George Still רופא ילדים בריטי על קבוצה של ילדים שהיו בטיפולו. ילדים אלה גילו התנהגות מתריסה, דווקאית וסבלו מקשיי ריסון ועכבה חמורים. סטיל סבר שהמכלול ההתנהגותי לא נובע מכשל חינוכי - ההסבר שהיה מקובל בימיו - כי אם מפגיעה מוחית כלשהי.
השערה זו קיבלה חיזוק משמעותי בעקבות מגפת דלקת קרום המוח שאחריה, הילדים שהחלימו ממנה גילו הפרעות ריכוז וקשב וקשיים בבקרה על הדחפים.
בשנת 1937 נמצא שמתן תרופות ממריצות לילדים שסובלים מהתסמין הזה מביא לשיפור ניכר בהתנהגותם. לאחר גלגולי שמות רבים בשנת 1987 התמונה הקלינית זכתה בשם ad/hd.
בעבר היה נהוג לחשוב שקשיי הילדים שלוקים ב- ad/hd נובעים - כמו קשיי רוב הילדים שסובלים מליקויי למידה - מסינון לקוי של הגירויים ושיבושים בדרכי עיבודם.
היום החוקרים סבורים שבקרב ילדי ה - ad/hd הפגם אינו במוקד זה של תהליך התפיסה. הילדים קולטים כראוי את המידע המוזרם אליהם אולם הם מתקשים לדכא את התגובות התנועתיות האימפולסיביות לגירויים אלה. הילדים מתקשים להכין תגובות תנועתיות בהטרמה לפעולות שהם עומדים לבצע ומגלים פחות רגישות למשוב שמזהיר אותם לתקן את תנועותיהם.
הממצאים האלה מייחדים את התמונה הקלינית של ה - ad/hd ומאפשרים לנתק אותה מהשדה הרב-צורני של ליקויי הלמידה. ילדים שסובלים מ - ad/hd יכולים לגלות - כמו ילדים עם מגבלות חושיות, הזנחה חינוכית ועוד - גם ליקויי למידה אולם אלה הם רק תופעות לוואי משניות להפרעה המקורית שלהם.
כדי לפוגג מעט את ערפל ההגדרות חשוב לעשות הבחנה ברורה בין התמונה הקלינית של הפרעות קשב ופעלתנות יתר לזו של ליקויי למידה.
התמונה הקלינית של ה - ad/hd נמצאת בתחום המקצועי של הרפואה ורק נוירולוג ילדים או רופא ילדים עם ניסיון בהתפתחות הילד רשאים לאבחן אותה ולהמליץ ולפקח על הטיפול התרופתי בהפרעה.
לפני למעלה משלושים שנה, ליקויי הלמידה תחת המונח Minimal Brain Damage היו באחריות הבלעדית של הרפואה. לאחר מאבק ממושך, פסיכולוגים חינוכיים שעברו הכשרה מתאימה הורשו לערוך אבחונים ולטפל בהפרעה. בשנים האחרונות המאבחנים הדידקטיים -מורים שעברו הכשרה- הצטרפו אל צוות המאבחנים של ליקויי למידה.
בליקויי למידה, למרות ההנחה שמקורם בדיספונקציה מוחית אין (עדיין?) טיפול תרופתי.
ה- ad/hd מופיע בקרב 5%-3% מכלל ילדי בית-הספר ו- 3% בקרב המבוגרים והוא נצפה בכל מקום, בכל שכבה סוציו-אקונומית. התופעה שכיחה יותר (לפחות פי שלושה), בקרב בנים.
הסימנים ההתנהגותיים מתגלים בין גיל 3 ל-7. מסיבות שטרם ידועות, במקרים מסוימים יש השתהות של הסימנים והם מתגלים רק בגיל מבוגר יותר.
בניגוד לדעה הקיימת בציבור, ההפרעה אינה פוחתת עם השנים. שני שליש מכלל פגועי ה-AD/HD ממשיכים לסבול, גם בבגרותם מההפרעה. בשליש הנותר, ישנה רגיעה בחלק מהסימנים אך גם בקרבם אין החלמה מלאה.
* * *
התסמונת מורכבת משלושה ביטויים מרכזיים:
* היסח - דעת
הילד מתקשה להתמיד בפעילות של למידה, הקשבה, משחק. הריכוז שלו מופר בקלות על-ידי צלילים, ריחות, מראות או כל גירוי שמתערב בעשייה שלו.
* פעלתנות-יתר
הילד מתקשה לשבת במקום ונמצא בתנועה קדחתנית מתמדת.
* אימפולסיביות
תגובות הילד (תנועות, תשובות, התנהגות) פזיזות, ללא שיקול דעת וללא תכנון.
נוהגים לזהות שלושה טיפוסים של ad/hd:
* בראשון הסימנים הבולטים הם קשיי קשב וריכוז ללא תנועתיות יתר.
* בשני קיים דגש על פעלתנות ואימפולסיביות מופרזות ללא היסח דעת.
* בשלישי מופיעים כל הביטויים, היסח-דעת, פעלתנות-יתר ואימפולסיביות.
רוב הילדים שסובלים מ- ad/hd שייכים לקבוצה שלישית זו.
קיימות רשימות רבות המתארות את דרכי ההתנהגות של ילדים שסובלים מ - ad/hd.
הביטויים אינם ייחודיים להפרעות קשב ותנועתיות-יתר והם נצפים גם בקרב ילדים עם מינון גבוה של שמחת חיים, עם טמפרמנט סוער ועוד. החשד לקיום ההפרעה מתעורר כאשר ההתנהגויות מופיעות בתכיפות גבוהה וכאשר הילד אינו מסוגל לשלוט בהן.
"בגיל 4 כל הבנים נראים כמוכי הפרעות קשב ותנועתיות יתר" ציינה רופאת ילדים ידועה.
האבחון הוא מלאכת הנוירולוג, הרשימות משמשות רק כמדדים לאיתור ראשוני של החשד לקיום ad/hd.
אחת מהרשימות הרבות
* מרבה להתנועע ולהתפתל על כסאו
* מתקשה לשבת לאורך זמן
* דעתו מוסחת בקלות
* מתקשה לחכות לתורו במשחקי חברה
* מרבה להקדים את התשובות לשאלות
* מתקשה לעקוב אחר הוראות
* מתקשה להתמיד במילוי משימה
* מרבה לעבור מעשייה שלא הושלמה לפעילות אחרת
* מתקשה לשחק בשקט
* מרבה לדבר
* מרבה לקטוע או להתפרץ לדברי אחרים
* מתקשה להקשיב
* מרבה לאבד דברים הכרחיים למילוי משימה
* מעורב לעתים קרובות בפעילויות מסוכנות מבלי לשקול את תוצאותיהן האפשריות
* * *
האנשים שסובלים מהפרעות קשב ופעלתנות-יתר מתקשים להכין תגובות תנועתיות בהטרמה לפעולות שהם עומדים לבצע ומגלים פחות רגישות למשוב שמזהיר אותם לתקן את תנועותיהם.
תורשה
המחקרים מצביעים על כך שלתסמונת רקע תורשתי - פוליגני - חזק מאוד.
החוקרים סבורים שבהפרעת הקשב ופעלתנות היתר מעורבים שיבושים בתפקוד השליחים העצביים - הַנּוֹרַדְרֶנָלִין - בארבעה אזורים מוחיים:
בקליפת המוח: אזור הממונה על התפקודים הנאורים, השמירה על הקשב, הארגון ותפקודי ההוצאה לפועל. רמה נמוכה של הַנּוֹרַדְרֶנָלִין באזור זה עלולה לגרום להיסח דעת, לקשיי ארגון ולתפקוד ביצועי משובש.
במערכת הלִיּמְבִּית: באזור מוחי קדום זה שמווסת את הרגשות, חוסר בנורפרינאפרין עלול להביא לאי-שקט, לחוסר קשב ולהפכפכות רגשית.
בגרעיני הבסיס: בצבירי עצב אלה מתרחשת התקשורת בין המנגנונים המוחיים השונים. מידע מכל המבנים המוחיים מגיע אל הגרעינים ונשלח מהם אל היעד הסופי שלו. הפרעות באזור זה עלולות ליצור 'קצר' במסלול המידע ולגרום לקשב לקוי ולאימפולסיביות.
במערכת ההפעלה הרשתית : ליקוי בפעילות מסלול זה עלול לגרום להיסח דעת, לאימפולסיביות ולפעלתנות יתר.
* * *
ל- AD/HD אין עדיין אמצעי אבחון נוירולוגיים בדוקים. ההפרעה נקבעת לפי החומרה, השכיחות ומשך הזמן שבו מתגלים הסימנים האופייניים שלה.
רשימה להערכת התנהגויות הילד על-ידי מחנכיו
Behavioral Checklist © Pediatric Neurological Associates.
Child's Name: Your Name:
Date: Subject (if teacher):
Please rate the severity of each problem listed. below! Please add comments
(0)none (1) slight(2) moderate (3) major
Trouble attending to work that child understands well
Trouble attending to work that child understands poorly
Requires one-to-one attention to get work done
Impulsive (trouble waiting turn, blurts out answers)
Hyperactive (fidgity, trouble staying seated)
Disorganized
Homework not handed in
Inconsistent work and effort
Poor sense of time
Does not seem to talk through problems
Over-reacts
Easily overwhelmed
Blows up easily
Trouble switching activities
Hyper-focused at times
Poor handwriting
Certain academic tasks seem difficult (specifiy)
Seems deliberately spiteful, cruel or annoying
Anxious, edgy, stressed or painfully worried
Obsessive thoughts or fears; perseverative rituals
Irritated for hours or days on end (not just frequent, brief blow-ups)
Depressed, sad, or unhappy
Extensive mood swings
Tics: repetitive movements or noises
Poor eye contact
Does not catch on to social cues
Limited range of interests and interactions
Unusual sensitivity to sounds, touch, textures, movement or taste
Coordination difficulties
Other (specify)
If the child is on medication, please answer the following questions:
Can you tell when the child is on medication or not
Does the medication work consistently throughout the day
Does the child appear to be on too much or too little medication
* * *
התופעה של ה - AD/HD עטופה במיתוסים ובאי-הבנות רבות.
בשנים האחרונות הופיעו ספרים ומאמרים צעקניים ששוללים את עצם קיומו של ה - AD/HD. לפי פרסומים אלה AD/HD הוא בדיה, מיתוס שהומצא על-ידי שירותי הרווחה כדי להסוות נגע חברתי ותרבותי שמקורו בלחצים של הטכנולוגיה המודרנית או על-ידי הורים כדי להתנער מכישלונם לחנך את ילדיהם.
בעשורים האחרונים חלה עלייה חדה במספר האנשים שאובחנו כלוקים ב- ad/hd בעוד שכיחות שאר התמונות הקליניות באוכלוסייה נשארה כפי שהייתה בעבר, עקומת ה- ad/hd ממריאה בזווית חדה מעלה.
"התפוצצות הרִיטָלִין"
תופעה זו זיכתה את ה - ad/hd בכינוי "שָׁפָעַת הַיָּאפִּים של שנות ה-90 ".
"מַגֵּפַת ה - ad/hd " זוכה לפרשנויות רבות, ביניהן טיעונים ספוגי ספקנות, לעג, בורות ואיוולת.
הסיבות לריבוי זה הן פשוטות ומובנות מאליהן. ה - ad/hd היה קיים גם לפני שזכה לגושפנקה רפואית. בעבר, קשיי הילדים שהתנהגותם נשלטה ע"י ad/hd יוחסו לכשל חינוכי של הוריהם. ההתפתחות המזורזת של המחקר הנוירולוגי, מכשורי ההדמיה המשוכללים שנוצרו בעידן הטכנולוגי פתחו חלון אל הבנה הולכת וגוברת של המוח, של אותם גורמים שפוגמים ביכולת הריסון, העכבה של ילדי ובוגרי ה - ad/hd.
תופעה מעניינת נוספת שמגבירה את מספר ה - ad/hd החדשים היא "היציאה מהארון" של הורי - בעיקר האבות - הילדים המאובחנים. ל - ad/hd רקע תורשתי חזק ולהורים רבים מתברר, במהלך אבחון ילדם מה היו הסיבות לאותם קשיים שהעכירו את ילדותם וממשיכים להטריד את תפקודם כבוגרים.
אחת הדוגמאות המפורסמות היא של מנהל העמותה SchwabLearning.org שמאז "התגלית" על היותו לוקה בהפרעה, מקדיש את כל משאביו להפצת מידע ולתמיכה בילדים שסובלים מליקויי למידה ומ-ad/hd.
דְּמִיסְטִיפִיקָצִיה
דעות קדומות, אמונות תפלות מעוותות את שיקול הדעת, מפלות לרעה ומשבשות את המגעים החברתיים. הן יוצרות טבעת חנק סביב המוקד הבעייתי ומונעות את הגישה הטיפולית אליו. לכן, כדי לפנות את הדרך לתהליך הטיפולי יש להסיר אותן.
מֶל לֵוִין, שאחדים מהעקרונות של תורתו מיושמים בפרק הטיפולי, מכנה את המהלך הזה דמיסטיפיקציה:
"לאחר הכירות עם כל הנפשות הפועלות, עם כישורי הילד, עם קשייו ונקודות החוזק שלו מתחיל תהליך שבו מסירים את כל הספיחים הפרזיטיים - המיתוסים, המסתורין, ההאשמות ורגשי האשם - שנצמדו אל הבעיה המקורית של הילד."
טיפול תרופתי בהפרעות קשב ופעלתנות-יתר
מתן טיפול תרופתי הוא סוגיה מורכבת אפופה בחששות - חלקם מוצדקים, רובם מוטעים - באמונות תפלות ובציפיות לא מציאותיות.
70% עד 90% מכלל הילדים שסובלים מ -AD/HD מגיבים טוב על הטיפול התרופתי ומפיקים תועלת רבה ממנו.
הטיפול התרופתי מזמן לילד תנאי רקע נאותים ללמידה אך אינו פותר את קשייו הלימודיים. הפרסומים הקולניים על כישלונה של תרופה בשיפור כושר קוגניטיבי או מיומנות אקדמית משקפים את הבורות השוררת בנידון.
תחת הכותרת המרשימה Ritalin has no effect on reading disorders אנו מתבשרים - למשל - שבמחקר שפורסם בסוף שנת 1999 נמצא שמתן תרופה לילדים שסובלים מ -AD/HD לא שיפר את הזיכרון קצר-הטווח ואת עיבוד המידע הפונולוגי שלהם.
ילד שניכשל ברכישת הקריאה בשל ליקויי ראייה לא יידע לקרוא רק בגלל שירכיבו לו משקפיים. המשקפיים יאפשרו לו ללמוד לקרוא.
הטיפול התרופתי ב -AD/HD נעשה באמצעות פסיכו-סימולנטים ובעיקר הריטלין. העובדה שתרופה "מעוררת" מרגיעה את הלוקים ב -AD/HD מפתיעה במבט ראשון. במבט מעמיק יותר: התרופה ממריצה את הפקת אותם הנוֹיְרוֹ-טְרַנְסְמִיטֶרִים שמאפשרים עכבה ובולמים את התגובות האימפולסיביות - היינו מרגיעה את ההתנהגות של הילד.
תופעות הלוואי
תופעות הלוואי של הריטלין - אם יש - קלות וקצרות טווח. השכיחות שבהן הן ירידה בתיאבון ונדודי שינה. ישנם ילדים שמתנסים בתופעה של "stimulant rebound" ירידה במצב רוח ועלייה בפעילות כאשר פגה השפעת התרופה. תגובה זו שמתגלה בקרב ילדים צעירים, היא קצרת-טווח וחולפת במהירה. רק אם היא נמשכת מעל שבועיים יש לפנות לרופא.
תופעה אחרת שנצפתה עם לקיחת התרופה היא הופעה של טיקים - תנועות עצבניות של מצמוץ, כעכוע גרון, וכד'. הטיפול התרופתי לא גורם - כמובן - לטיקים אבל הוא מוציא אותם ממחבואם כפי שכל חוויה מלחיצה הייתה עושה זאת.
"המחקר מוכיח שלטיפול תרופתי השפעה מבורכת, ארוכת טווח על למידה וחברות. בעוד שלכל טיפול תרופתי יכולים להיות תופעות לוואי, הריטלין נחשב לאחת התרופות הבטוחות ביותר בשוק".
תופעות הלוואי של היעדר טיפול בהפרעה כוללות כישלון בלימודים, כישלון בעבודה, כישלון ביצירת קשרים חברתיים ואפילו סכנה של התדרדרות לפשע.
תפיסות שגויות בדבר הטיפול התרופתי
כמו התמונה הקלינית של ה -ad/hd כך גם נטילת התרופות אפופה בתפיסות שגויות שאין להן כל בסיס מדעי. השכיחה ביותר היא שהתרופה ממכרת או שנטילת תרופות בכלל עלולה לגרום להתמכרות מאוחר יותר בחיים.
התרופות המעוררות עוזרות לילד להתרכז ובכך הן מאפשרות לו לממש את יכולותיו, להצליח בלימודים ובחברה. חווית ההצלחה, מניעת תחושת הכישלון והתסכול ייחסנו את הילד מפני המצוקה הנפשית שעלולה לדרדר להתמכרות.
טעות שכיחה אחרת היא הסברה שבהגיעו לגיל ההתבגרות הילד יוכל להפסיק את הטיפול התרופתי. אחדים מהביטויים של ad/hd עשויים להתמתן אולם לעת עתה אין דרכי הבראה. 80% מכלל הילדים שנוטלים תרופות ימשיכו לעשות זאת גם בגיל ההתבגרות ו-50% גם כמבוגרים.
כדי שטיפול תרופתי יהיה יעיל, נדרשת נגישות קלה ומהירה אל הרופא. קביעת המינון של התרופה היא מלאכת הרופא, אולם תגובות הילדים אינן אחידות לכן הרופא זקוק למידע שוטף ועדכני על תהליך נטילת התרופה והשפעותיה על הילד. זמינות הרופא מרגיעה מאוד את ההורים ומעניקה להם את האומץ שנדרש על-מנת להסכים לטיפול התרופתי.
הילד והסביבה החינוכית שלו צריכים לקבל הסבר על השפעת התרופה ועל תופעות הלוואי האפשריות שלה והם שותפים פעילים בכל התהליך של הטיפול התרופתי. המסר החשוב ביותר הוא שהתרופה סוללת את הדרך אל הלמידה ואל ההשתלבות החברתית אך היא לא מממשת אותן. העבודה כולה מוטלת על הילד ועל הסביבה החינוכית שלו.
הטיפול התרופתי -כאמור- מזמן קרקע נוחה ללמידה אך אינו פותר את הקשיים האקדמיים והחברתיים של הילד. הילד שסובל מ - AD/HD זקוק לטיפול תלת-צדי: חינוכי, ייעוצי ותרופתי.
רק שילוב בין שלוש המגמות הטיפוליות האלה נושא פרות. ההתערבות החינוכית תינתן על-ידי המורה שהתמחה בהוראה המותאמת לילדים שסובלים מ- AD/HD. הייעוץ לילד ולסביבה החינוכית שלו הוא תפקיד הפסיכולוג החינוכי או יועץ חינוכי שהוכשרו לכך והצלע השלישית במשולש הטיפולי הוא הרופא.
טיפולים אלטרנטיביים
"הַשָׁפָּעַת של שנות התשעים של המאה העשרים" כפי שְׁכּוּנָה ה -ad/hd גררה בעקבותיה עשרות רבות של דרכי טיפול אלטרנטיביות.
ההורים של ילדים במצוקה הם טֶרֶף קל לתרופות פלא. הדאגה לילדם מסנוורת את שיקול הדעת ואת החשיבה הביקורתית שלהם. המִמְסָד הרפואי מנסה להשגיח ולבחון את אמיתות ההשפעה החיובית של השיטות האלה, אולם אין בכוחו להדביק את קצב התרבותן או לעמעם את הזוהר של ההבטחות שלהן.
הסוכנות הפדרלית של the National Institutes of Health NIH האחראית על המחקר הרפואי קיימה כנס מדעי במטרה לבחון את יעילות "הדיאטות" דלות הסוכר ותוספי המזון המלאכותיים. מסקנת אנשי המדע הייתה שלדיאטות האלה השפעה חיובית על 5% מכלל ילדים שלוקים ב-ad/hd. הקבוצה הקטנה הזאת כללה ילדים צעירים מאוד וכאלה שסבלו מרגישות ומאלרגיה לסוגי מזון מסוימים.
בראשית שנות התשעים של המאה שעברה הייתה רווחת תיאוריה שהסוכר, תוספי חומרים משמרים, צבע וטעמים הם האחראים להיפראקטיביות ולהפרעות קשב בקרב הילדים.
הנה רשימה של דרכי טיפול שאין להן גיבוי מדעי אמין.
biofeedback
restricted diets
allergy treatments
medicines to correct problems in the inner ear
megavitamins
chiropractic adjustment and bone re-alignment
treatment for yeast infection
eye training
special colored glasses.
אם ההורה שוקל בחירה של שיטה אלטרנטיבית לטיפול בילדו, רצוי שיעמוד על המשמר ויתייעץ עם רופא ילדים שהוא סומך על חוות דעתו המקצועית.
* * *
לִחְיוֹת עם הפרעת קשב ופעלתנות-יתר
אילין ביילי מנהלת האתר ad/hd ADD helpline לקטה צרור בקשות שתלמידים היו רוצים שהמורים יידעו עליהם.
1 - אני באמת שוכח דברים, אני לא מנסה להתחכם, להתחצף או להתנשא. אני פשוט לא תמיד זוכר. המיתוס ש"אם זה חשוב אז זוכרים" הוא פשוט מיתוס.
2 - אני לא טיפש
3 - אני באמת מכין את שיעורי הבית. אני מאבד בקלות ניירות, או שוכח אותם בבית או לא מסוגל למצוא אותם כאשר אני זקוק להם. הכנת שיעורי בית במחברת עדיפה לי משום שמחברות לא הולכות לאיבוד בקלות רבה כל כך. קשה לי לעקוב ולשמור על דפים בודדים. (פעם אימא שלי מצאה את שיעורי הבית שלי - לאחר שהלכתי לבית-הספר - בארגז הלחם.)
4 - אם אני חוזר ושואל שוב ושוב את אותה שאלה או שואל שאלות רבות זה לא מתוך יהירות. אני משתדל להבין וליזכור את דבריך. אנא, תהיה סבלני ותעזור לי.
5 - אני מנסה להצליח. אני נאבק עם השיעורים במשך שנים רבות וזה מתסכל אותי. המטרה שלי היא לעשות כמיטב יכולתי ולסיים את הכיתה הזאת בהצלחה.
6 - הייתי רוצה להיות "נורמלי", להיות מסוגל ליזכור ולעבד מידע במהירות. אני לא נהנה להיות "שונה" ונלעג בְּשֶׁל שׁוֹנוּתִי.
7- לא תמיד קל לי לבקש עזרה ולפעמים הבקשה גורמת לי להרגיש טיפש. אנא, היה סבלני עם ניסיונותי ותציע לי את עזרתך.
8 - אנא, תשתדל לשוחח אתי בפרטיות על התנהגויות או מעשים שגויים שעשיתי. בבקשה, אל תשפיל, אל תעליב אותי ואל תציין את חולשותיי לעיני כל הכיתה.
9 - אני מיטיב לתפקד עם תכנית מפורטת וכאשר ברור לי מה אתה מצפה ממני. אם עליך לשנות את התוכנית אנא, עזור לי להסתגל. אני מתקשה להתאים את עצמי לשינויים. הֲכָנָה וְהַנְחָיָה הם בנות הברית הטובות ביותר שלי.
10 - אני לא אוהב לקבל "הֲקָלוֹת טֶכְנִיּוֹת". אנא, אל תרבה להזכיר אותן ותעזור לי להצליח עם הכי פחות משיכת תשומת לב להפרעה שלי.
11 - קרא את המידע ותברר כיצד ילדים עם ad/hd לומדים ומה יכול להקל עליהם.
12 - תזכור תמיד שאני אדם עם רגשות, צרכים ומטרות והם חשובים לי כשם ששלך חשובים לך.
* * *
--למידה וליקויי למידה-----------לעמוד הראשי----------ד"ר אילנה מודלינגר---