ליקויי למידה לא מילוליים

*תסמונת  *התפתות אישית  *התפתחות חברתית

בעשורים האחרונים חלה התקדמות מואצת בהגדרה, באיתור, באבחון ובטיפול בליקויי למידה מיוחדים כמו דִּיסְלֶקְצִיָּה, דִּיסְגְּרַפְיָה, דִּיסְאוֹרתּוֹגְרַפִיָה, הפרעות שפוגעות ביכולת הילד לרכוש את המיומנויות הלשוניות של הידע הבית ספרי - קריאה, כתיבה, כתיב.

תפקודי ידע אלה נרכשים בתהליך של למידה פורמלית במהלכו קשיי הילד נחשפים לעיני מוריו ומסגירים את החשד להיותו לקוי למידה.

לעומת ההתקדמות הרבה שחלה בהבנתנו את ליקויי הלמידה הלשוניים, ליקויי הלמידה הלא מילוליים טרם נחקרו ביסודיות ולוטים עדיין בערפל ובסבך של מחלוקות.

הלמידה הלא-מילולית מתנהלת בלמידה סופגת שנתפסת כמובנת מאליה ומתנהלת ללא הדרכה וללא פיקוח של מחנכי הילד. קשיי הילד בלמידה סופגת לא מתגלים ולא מתועדים באותה בהירות כמו קשייו ברכישה הפורמלית של מיומנויות השפה.

קושי נוסף שמשאיר בצל את חקר לקות הלמידה הלא-מילולית מקורו במידת העניין שהמומחים מגלים בחקר תפקוד ההמיספרות המוחיות. ההמיספרה השמאלית, השלטת והממונה אצל רוב האנשים על המיומנויות הלשוניות מקבלת עדיפות מובהקת בחקר הלמידה וליקויי הלמידה המיוחדים ובראשם הדיסלקציה.

ליקויי הלמידה הלא-מילוליים מקורם בשיבושים בהמיספרה הימנית שתפקידה לא נמצא בראש סולם העדיפויות במדרג הלמידה הבית ספרית.

חֲשִׁיבוּת הַיֶּתֶר שמייחסים לתפקוד הלשוני הבית-ספרי וההתעלמות מקשיי תפקוד בתחומי למידה שאינם קשורים בשפה משתקפות בכל ההגדרות של לקויות הלמידה כמו למשל בהגדרה של משרד החינוך שלנו:

"אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה"

שכיחות לקות הלמידה הלא-מילולית נמוכה, כעשירית מכלל ליקויי הלמידה ונזקיה חמורים לאין ערוך יותר מכל התת-קבוצות האחרות של ההפרעה.

לזיהוי ולטיפול בליקויי למידה לא-מילוליים חשיבות מכרעת בהתפתחות התקינה של הילד. ליקויים אלה פוגעים בתפקודו של הפעוט בתקופה הקריטית ביותר של חייו.

בשנותיו הראשונות, לפני הופעת המילים כאשר התינוק יוצר - בדיאלוג של שפת הגוף - קשר של אמון בסיסי עם בני משפחתו ובתקופה בה בעזרת חוש המישוש ומראה עיניו הוא חוקר, מתוודע ומתיידד עם העולם הסובב.

התסמונת של ליקויי למידה לא-מילוליים כוללת קשיים בקריאת שפת גוף, שעלולים לחבל בתקשורת וביצירת הקשר הראשוני של אמון עם הוריו ומאוחר יותר בהשתלבותו החברתית בקבוצת בני-גילו ושיבושים בתפיסה מישושית וחזותית שגורמים להימנעות מחוקרנות להכרת הסובב, להירתעות משינויים ומהחדש, היינו להישארות בדפוסי התנהגות סטריאוטיפיים.

ההבחנה בין ליקויי למידה לליקויי למידה לא-מילוליים נעשתה לפני יותר משישה עשורים ע"י ג'וֹנְסוֹן ומַייקֶלבַסט בספרם Learning disabilities educational principles and practices. New York Grune Stratton 1967

nonverbal learning disabilities
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לגבש את תסמונת ליקויי הלמידה הלא-מילוליים ליחידה דיאגנוסטית נפרדת, בעלת מאפיינים ייחודיים, כתת-קבוצה עצמאית במסגרת הקטגוריה הרחבה של ליקויי למידה.

בַּיְרוֹן רוֹרְק מראשי המומחים לליקויי למידה לא מילוליים איגד לראשונה את הביטויים של ההפרעה ובספרו

Syndrome of nonverbal learning disabilities: Neurodevelopmental manifestations
הוא עיצב דגם דינמי של סימני ההפרעה במספר ממדים - סימפטומים ראשונים, שניונים ושלישונים.

בליקויים הנוירופסיכולוגיים הראשוניים רורק מונה שיבושים *בתפיסה מישושית, *בתפיסה חזותית, *בכישורים פסיכומוטוריים מורכבים ו*בהסתגלות למידע ולהתנסויות חדשים.

הליקויים השניוניים מתבטאים *בהפרעות קשב ו*בהימנעות מהתנהגות חוקרנית.

ליקויים שלישונים מתגלים ב*קשיים בזיכרון חזותי, ב*עיצוב מושגים ו*בפתרון בעיות.

בליקויי שפה רורק מציין *דִּיסְפרָקְסִיָּה אוֹרָלִית, *לִקּוּיֵי פְּרוֹזוֹדְיָה - הפרעות במהירות, בגובה, בעוצמה ובשינויי הקול, בהנגנה, בהטעמה ובמשך צליל הדיבור ו*בשפה פרגמטית. הקשיים האקדמיים שנגרמים משיבושים אלה מתגלים ב*התפתחות הראשונית של התפקוד הגרפומוטורי, היינו בעיצוב הכתיבה, בהבנת הנקרא ובחשבון.

ההשלכות של הליקויים על ההתפתחות החברתית-רגשית של הילד חמורות במיוחד וכוללות - לפי הדגם הדינמי של רורק - *חוסר יציבות רגשית, *תפקוד חברתי לקוי, *קשיים בהסתגלות לחדש ו*רמת פעילות ירודה.

* * *

איתור ואבחון התסמונת
תקינות הלמידה בכיתות הראשונות של בית-הספר נמדדת בעיקר לפי ההבעה הלשונית - כתובה ומדוברת. ההתפתחות הלשונית הבסיסית של הילדים שסובלים מליקויי-למידה-לא-מילוליים תקינה, לכן הקשיים שלהם לא נחשפים לעיני המחנכים שלהם או מצטיירים בטעות כהפרעות התנהגות ולא כביטויים של ליקויי למידה.

ליקויי למידה לא-מילוליים מאובחנים במסגרת אבחון נוירופסיכולוגי מקיף. האות המובהק ביותר שמעורר חשד לקיום ההפרעה מתגלה במבחנים של רמת המשכל בפער בולט מ-10 עד 40 נקודות - בין הישגי הנבדק במבחנים המילוליים למבחנים הביצועיים. כ-10% מכלל הילדים ל"ל סובלים מליקויי למידה לא-מילוליים. קיימת סבירות גבוהה שמספרם רב יותר והם טרם אותרו או שויכו בטעות ליחידה אבחונית אחרת.

גורמים סיבתיים
על הגורמים לליקויי למידה לא-מילוליים אין עדיין הסכמה גורפת בקרב חוקרי ההפרעה. ההשערה היא שהליקוי נובע מנזקים שנגרמו לחומר הלבן, סיבי עצב עטופים במִיאֵלִין שמעבירים את האות החשמלי מתא עצב לתאים אחרים.

בהמיספרה הימנית של המוח יש ריכוז גבוה יותר של חומר לבן ולכן ההפרעה הייתה מכונה בעבר תסמונת של ההמיספרה הימנית.

 תסמונת ליקויי למידה לא מילוליים

כמו בכל התת קבוצות של ליקויי למידה, כך גם בליקויי למידה לא-מילוליים הילד אינו מפגין את כל הסימנים של התסמונת. חומרת הפגיעה שיצרה את הליקוי קובעת אף היא את הפרופיל הנוירולוגי וסימנים אחדים של המכלול הדיאגנוסטי מופיעים רק במקרים הקשים יותר של הפגיעה.

המחקר של ליקויי למידה לא-מילוליים נמצא עדיין בראשיתו ולא כל ממצאיו זכו להסכמה כללית של מדעני המוח. יש להתייחס לכן בזהירות רבה לסימני התסמונת ולראות בהם השערות שזקוקות עדיין להוכחה מחקרית חד-משמעית.

הפרופיל הנוירופסיכולוגי של לקויות הלמידה הלא-מילוליות

התפלגות המיומנויות האינטלקטואליות

מעצם ההגדרה של ליקויי למידה, רמת המשכל של הילדים שלוקים ב- NVLD נפרשת מרמה תקינה ומעלה. בדיקת רמת המשכל משמשת לזיהוי ההפרעה משום שהמאפיין המרכזי שלה הוא פער בולט, מ-10 עד 40 נקודות, בין הישגי הילדים במבחנים מילוליים לבין הישיגיהם במבחנים ביצועיים.

פער זה נגרם בשל קשיי הלוקים בכישורים החזותיים - מרחביים שעומדים ביסוד המיומנויות הביצועיות ותפקודם התקין במיומנויות המבוססות על הכשרים הלשוניים.

איתור הפער באמצעות מבחני אינטליגנציה מעורר חשד, אך אין בו די, להוכחת קיום ההפרעה. הפער בין התפקוד הלשוני לתפקוד הביצועי של הנבחן יכול להיגרם מגורמים סיבתיים אחרים ויש לערוך בדיקות משלימות נוספות על מנת לאשר - או להפריך - את פירוש הממצאים.

התפקודים הַמִּנְהָלִיִּים

הנזקים החמורים ביותר שנגרמים לאנשים שנפגעו מליקויי למידה לא מילוליים מקורם המשוער נמצא באונות המצחיות, באזור מוחי הממונה על מכלול מורכב של תפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים נאורים.

התפקידים המנהליים של האונות המצחיות כוללים פתרון בעיות, הסקת מסקנות, ספונטניות, נטילת החלטות, שיפוט, זיכרון, שפה, יוזמה, ריסון דחפים, התנהגות חברתית ומינית וניהול תנועתיות מורכבת.

האונות המצחיות מהוות את המוקד של מערכת עיבוד המידע הקוגניטיבי. בנוסף לתפקידן הביצועי, הן גם מפקחות על התכנון והארגון של מהלך חיי היום-יום. הן מאתרות ומתקנות טעויות, בונות אסטרטגיות תפקוד נוכח מצבים מורכבים וחדשים ומעניקות דרכי פעולה לעמידה מול פיתויים, דחפים ותסכול.

אחד המאפיינים של ההפרעה הוא הירתעות מפני מידע והתנסות חדשים והישארות עקשנית בדפוסי תגובה והתנהגות ישנים, מוּכְרִים גם כאשר הם לא מתאימים לדרישות ההתחדשות ושינויי המציאות.

האונות המצחיות מהוות את מרכז הבקרה הרגשית של האדם. הן מנטרות את התנהגותו ומספקות משוב חיצוני ופנימי על-מנת לתאם בין הדרישות והציפיות של הסביבה לבין תגובותיו הרגשיות.

מזה שנים רבות הייתה ידועה העובדה שאנשים שלקו בהפרעה מתקשים בהבנת אחת התכונות האנושיות המופלאות ביותר - ההומור. מחקרים של השנים האחרונות גילו שהאנשים שהאונה המצחית-קדמית הימנית שלהם נפגעה מאבדים את היכולת לזהות הומור מצויר או מסופר - להבין את "שורת המחץ" ומגלים העדפה של ההומור הסלפסטי - מלחמת עוגות קצפת והתחלקות על קליפת בננה.

כישורים חזותיים - מרחביים

ליקויים  בתפיסה, בעיבוד ובזיכרון המידע החזותי - מרחבי הם המאפיינים הבולטים של ההפרעה. פגיעה באונה הקודקודית הימנית גורמת לתופעה של הזנחה hemi spatial neglect של חלקי גוף או מרחב. הנזקים באזור מוחי זה גורמים להפרעות בתפיסה החזותית-מרחבית היינו לקשיי התמצאות במרחב הסובב ושיבושים בתחושת מיקומו של הגוף במרחב.

חולשת הלוקים ב-NVLD בתפיסה הוליסטית עלולה אף היא לפגום בכישורים החזותיים-מרחביים שלהם היות והתמקדות יתר בפרטים עלולה לפגום בקליטת התמונה השלמה. הדבר מומחש בציורים שלהם שנושאים אופי מכני עם ריבוי פרטים מדויקים וללא תוכן מרכזי. 

תנועתיות מורכבת
הילדים שלוקים ב-NVLD מגלים קושי ברכישת מיומנויות שדורשות מוטוריקה עדינה וכישורים גרפו-מוטוריים כמו כתיבה, ציור, העתקה, גזירה וצביעה. עם זאת, החוקרים מציינים, שלאחר תרגול מאומץ, הילדים מסוגלים להשיג שליטה במיומנויות אלה ולסגור על הפער שנוצר בינם לבין שאר הילדים.

כמו על תפקידים רבים אחרים, גם על התפקידים בניהול התנועתיות של האונות המצחיות אנו למדים מחקר הנזקים שנגרמו להן. הפגיעה באונות אלה גורמת לאובדן התנועתיות העדינה ולהיחלשות הזרוע, הידיים והאצבעות. הנזק פוגם בביצוע שרשרת תנועות מורכבות, בהבעות פנים ספונטניות ולקשיים בהפקת הדיבור.

התנועתיות העדינה, המורכבת, של הידיים והזרוע מנוהלת על-ידי תאי-עצב שנמצאים באונות הקודקודיות. פגיעה באונה הקודקודית הימנית עלולה לשבש את התפקוד בפלג הגוף השמאלי והפרעה זו נמצאה בקרב רבים מהסובלים מ-NVLD.

קשב
אבחון הילדים שסובלים מ-NVLD מעלה הפרעות במערכות הקשב שלהם. בניגוד להפרעות הקשב שמתגלות בקרב ילדים עם ADHD החוקרים סבורים שקשיי הקשב של הילדים עם NVLD מקורם בפיזור דעת ובקושי להבדיל בין עיקר לתפל וכאשר עוזרים להם להתמקד, תפקודי הקשב שלהם משתפרים.

חוש המישוש - סף רגישות נמוך.

התפתחות השפה

קריאת שפת גוף

עיקר התקשורת החברתית עוברת בערוצים לא-מילוליים, דרך הקודים של שפת הגוף. אחד המאפיינים הראשיים של ליקויי למידה לא-מילוליים הוא קושי בולט בקריאת שפת הגוף, הבעות פנים, ג'סטיקולציה, מחוות ומנחי גוף.

על פי החלוקה של התמחות ההמיספרות האונה הרקתית השמאלית מטפלת בזיהוי המילים ואילו האונה הרקתית הימנית מטפלת ברכיבים הצליליים - הטעמה, הנגנה - של השפה. בליקויי למידה לא מילוליים, הפגיעה בהמיספרה הימנית עלולה לשבש את הבנת כל המידע התקשורתי שמועבר דרך "נעימת" המילים, השפה.

אותות לא-מילוליים המלווים את התקשורת המילולית משלימים ולעתים אף משנים את המסר הנאמר והבנתם חיונית ביותר בתקשורת הבין אישית והחברתית.

בניגוד לתקשורת המילולית, בתקשורת הלא-מילולית אין חוקים ברורים והיא נרכשת בלמידה סופגת מתוך הסתכלות בתקשורת של הסביבה החברתית. למידה סופגת שנרכשת מתוך הסתכלות היא אחת מנקודות התורפה של ה-NVLD והיעדרה - או חולשתה - פוגעת קשה בהתפתחות החברתית של הלוקים בהפרעה.

הדיבור

בשל הדרישות התנועתיות המורכבות שלו, הדיבור עלול להתעכב, אך הילדים סוגרים במהירות על הפער והופכים לדברנים בלתי נלאים.

את המרכיבים הצורניים של השפה, דקדוק, תחביר, שיום, אוצר מילים, הילדים קולטים ללא קושי ולרוב אף ברמה טובה. קשייהם מתבטאים ברכיבי התוכן - משמעות, עיקר ותפל, משמעות-כפולה, מטפורות, רצף רעיוני - של השפה.

במקרים חמורים של ההפרעה, דיבורם של הילדים עלול להיפגע מליקויי פרוזודיה. הפרעות במהירות, בגובה, בעוצמה ובשינויי הקול, בהנגנה, בהטעמה ובמשך צליל הדיבור. המצוינות הלשונית של הילדים שסובלים מ-NVLD  מהווה גם מכשלה משום שהם משתמשים בה - יתר על המידה - הן במשימות למידה והן בתחום הקשרים החברתיים. בתהליכי הלמידה הם נוהגים לתמלל משימות ביצועיות וללוות את עבודתם בהוראות מילוליות שפוגמות במהירות וביעילות הביצוע. בתחום החברה הם עלולים לעורר דחייה בשל דברנותם המוגזמת.

השפה הפרגמטית היא שדה תקשורתי רחב שכולל את הידיעה מתי, עם מי, לאיזו מטרה וכיצד לדבר והיא בונה את התקשורת הבין אישית והחברתית. השפה פרגמטית מבוססת על תובנה חברתית ומשום כך הילדים שלוקים ב- NVLD מתקשים בפיתוחה. 

קריאה

רכישת הקריאה - פיענוח האותיות, רהיטות ומהירות - לא מלווה בקשיים ורק בשלבים המתקדמים שלה, כאשר נבחנת הבנת הנקרא, מתחילות להתעורר הבעיות. כאשר כישורים כמו הסקת מסקנות, הבחנה בין עיקר לתפל, חשיבה הגיונית פגומים, הילד מסוגל לשחזר במדויק סיפור שהוא קרא אך מתקשה בהבנת המשמעות של הסיפור.

כתיבה

הכתיבה נפגמת הן ברמת עיצוב האותיות בשל השיבושים בכושר הגרפומוטורי, הפיקוח והזיכרון החזותי הדל והן בכתיבה חופשית ויצירתית, בשל ההפרעות הקוגניטיביות שמאפיינות את ה- NVL.

חשבון

רוב הכישורים המתמטיים בנויים על מושגים מרחביים ולא-מילוליים לכן הילד שסובל מ- NVLD נוטה להיכשל בהם. את היסודות המכניים של פעולות החשבון הילדים רוכשים בלי קושי ורק כאשר מעפילים לרמות הגבוהות יותר, כאשר נדרשת חשיבה מתמטית מתחילים להתגלות קשיי התפקוד של הילדים. ירידה זו בתפקוד המתמטי מביכה מאוד את מחנכי הילדים וכאשר הם לא מבינים את סיבותיה הם נוטים ליחס אותה לגורמים סיבתיים שגויים.

סגנון למידה

הילדים נוטים לאמץ אסטרטגיות למידה אנליטיות, של "צעד אחר צעד" ודרכי עיבוד סדרתיות ומתקשים בגישה הוליסטית ובעיבוד מידע סימולטני. הם מטיבים ללמוד דרך המסלול השמיעתי והלמידה החזותית-מרחבית קשה עבורם.

* * *

התפתחות הילד שלוקה בליקויי למידה לא מילוליים

בשל השיבושים בכשרים החזותיים והמישושיים, הילדים שסובלים מליקויי למידה לא-מילוליים נמנעים מהחקר הפעיל של הסביבה הפיזית שלהם. הם תינוקות פסיביים שלא מפגינים יוזמת חוקרנות.

במקרים חמורים של ההפרעה, דיבורם של הילדים עלול להיפגע מליקויי פרוזודיה - הפרעות במהירות, בגובה, בעוצמה ובשינויי הקול, בהנגנה, בהטעמה ובמשך צליל הדיבור - וברכיבים אחדים של השפה הפרגמטית.

הנחיתות הגרפו-מוטורית שלהם מתבטאת בעיקר בחוסר ענין שהם מגלים בפעילויות עיפרון-נייר, המהנות כ"כ בעיני רוב הילדים בגיל הגן.

ראשית ההתפתחות הלשונית שלהם טובה ומכיוון שהיא מדד חשוב לתקינות ההתפתחות, היא עלולה להסתיר את קשייהם ולשכך את דאגת ההורים.

המצוינות הלשונית של הילדים שסובלים מ- NVLD מהווה כאמור גם מכשלה משום שהם משתמשים בה - יתר על המידה - הן במשימות למידה והן בתחום הקשרים החברתיים. בתהליכי הלמידה כאמור הם נוהגים לתמלל משימות ביצועיות וללוות את עבודתם בהוראות מילוליות שפוגמות במהירות וביעילות הביצוע. בתחום החברה הם עלולים לעורר דחייה בשל דברנותם המוגזמת והנבובה.

בכיתות הראשונות - פרט ללימוד החשבון ועיצוב כתיבה - תפקודם הלימודי תקין. עם העלייה בכיתות מתחילים להתעורר הקשיים הקוגניטיביים - של חשיבה, הסקת מסקנות, פתרון בעיות והבעה כתובה - שמשבשים את תהליך הלמידה.

השינוי הבלתי צפוי ממעמד תלמיד טוב בכיתות היסוד למתקשה בלמידה בכיתות גבוהות יותר עלול להוות מקור למשבר ולקבל הסברים - שגויים - באשר לסיבותיו. החוקרים מציינים שבגלל השנים הראשונות של התפקוד הלימודי התקין, מחנכי הילדים שוללים - גם לאחר היווצרות הפערים בתפקודם האקדמי - את החשד לקיום ליקויי למידה.

הילדים שלוקים ב - NVLD מגלים קשיים בולטים בתפיסת הזמן. הם זקוקים לשינון ממושך ומייגע בקריאת השעון האנלוגי, בקליטת רצף ימות השבוע וחודשי השנה. בעיות בארגון ובניהול הזמן עלולות ללוות אותם - לדברי החוקרים - גם בבגרותם.

בהגיעם לגיל החברות חלה החמרה קשה במצבם של הילדים שסובלים מליקויי למידה לא-מילוליים. הסימן הבולט והקשה ביותר של תסמונת לקות הלמידה הלא-מילולית הוא הקושי בקריאת שפת הגוף שבה מתנהלת עיקר התקשורת החברתית.

אבחנה מבדלת

לקות הלמידה הלא מילולית כיחידה דיאגנוסטית עצמאית עדיין אינה מוכרת וקווי דמיון בינה לבין תמונות קליניות אחרות גורמים לטעויות אבחון מסוכנות.

כאשר הפעוטות שלוקים ב - NVLD מתחילים ללכת, הליקויים התנועתיים-חזותיים-מרחביים שלהם מתגלים בכל עוצמתם. הם מסורבלים, איטיים, מרבים למעוד ולהיתקל בחפצים ומתויגים לעתים - בטעות - כסובלים מ - ad/hd  או מדִּיסְפרְקסִיָה. הקשיים שהם מגלים בוויסות רגשות, בשיפוט חברתי עשויים להתפרש כהתנהגות אימפולסיבית והרסנית וסימנים אלה עלולים אף הם להטות את האבחון לכיוון של ad/hd.

למעשה, שתי היחידות הדיאגנוסטיות ad/hd ו- NVLD שונות מאוד זו מזו ומאבחן מקצועי לא יכול לשגות בזיהוין.

הבלבול הגדול ביותר באבחנה מבדלת הוא בין תִּסְמֹנֶת אַסְפֶּרְגֵּ'ר לבין NVLD. יש מומחים שטוענים שמדובר למעשה באותה הפרעה מזווית הסתכלות שונה ואחרים שרואים בהן תמונות קליניות שונות לחלוטין.

למרות שקיים דמיון בין ביטויים אחדים של ההפרעות, עם ההתקדמות שחלה בגיבוש תסמונת ה - NVLD  מתבררים יותר ויותר ההבדלים המובהקים שקיימים ביניהן. הלוקים בתסמונת אספרגר יכולים להיות בעלי כישורים חזותיים-מרחביים תקינים ואף גבוהים ובעלי כישורים מתמטיים טובים. הם מגלים לקויי תקשורת שונים מאלה שמקורם בהיעדר קריאת שפת גוף המאפיין את הילדים שלוקים בתסמונת NVLD.

בשל הקושי של הילדים לאמץ התנסויות חדשות הם נוטים לחזור שוב ושוב על התנהגויות שלמדו להכיר. חזרתיות זאת עלולה להצטייר כהתנהגות טקסית ולהתפרש, בטעות, כסימן להפרעה אובססיבית-כפייתית.

* * *

ההתפתחות הרגשית והחברתית של ילדים עם ליקויי למידה לא מילוליים

הילדים לקויי הלמידה הלא-מילולית מתקשים בקריאת רגשות הזולת בהבעות פנים, בנימת הקול, במחוות ובמנחי הגוף. "עיוורון" זה לשפת הרגש פוגם ביכולתם לרכוש את שפת הגוף, להביע בגופם הם את רגשותיהם. קשר עין דל, הבעת פנים סתמית, קול מונוטוני, מקשים על סביבת הילד לפענח את המתחולל בו, להבין אותו.

מערכת הקשרים הראשונה, הקדם-לשונית, שנרקמת בין הרך הנולד לבין הוריו בנויה כולה על דיאלוג של שפת הגוף. נזקי המוגבלות של הפעוט בשיח זה טרם נחקרו אך ניתן לשער שהם כבדים ביותר. בשל הקשיים שלהם בתיאום תנועות ושיווי משקל, הם עלולים לגלות איחור בולט בפיתוח מיומנויות הטיפול העצמי אכילה, לבוש, הרגלי ניקיון וזקוקים לעזרה, הרבה אחרי שבני גילם משיגים עצמאות בתפקודים אלה.

האי-הבנות בין מציאות הילד לבין ציפיות הסביבה החברתית ממנו מלוות את כל שלבי ההתפתחות של הילד שלוקה ב - NVLD.

הרכישה המוקדמת של הדיבור - רהוט, שוטף ומבוגר מאוד - נתפסת בעיני ההורים הגאים כאות למחוננותו של הילד. ילדים רבים מפגינים היפרלקציה - שליטה מוקדמת בקריאה כמיומנות מכנית ללא הבנת התוכן - שנחשבת אף היא - בטעות - כאות להצטיינות אוריינית.

בשל "ההחטאות" החברתיות הרבות שמקורן באי-הבנה של המצופה ממנו אך מתפרשות כפרובוקציה, כחוצפה, כזלזול, הילד ננזף, נענש, על לא עוול בכפו ומבלי שהוא יבין מדוע. אחד הסימנים של מכלול ה-NVLD  הוא שיבושים בוויסות הרגשות, והילד המבולבל, הנבוך והפגוע מרבה בהתקפי "טנטרום"  עזים שקשה מאוד להרגיעם.

ההצלחה הלימודית של הילד שלוקה ב - NVLD במיומנויות הבית-ספריות שדורשות שקדנות ושינון מעלות את רף הציפיות ממנו ומחמירות את האכזבה והתסכול כאשר הוא מגיע לשלבי הלמידה שדורשים פתרון בעיות, הסקת מסקנות, היינו כשרים קוגניטיביים נאורים הלקויים שלו.

כאשר לקויות הלמידה הלא-מילוליות לא מאובחנות, הירידה הדרמטית, הלא מובנת, בהישגיו הלימודיים של הילד - שנחשב לעתים כמחונן - מביך מאוד את מחנכי הילד. היות והילד היה תלמיד טוב, למרבה האירוניה, האפשרות של ליקויי למידה נשללת.

על סף החברות, ההשתלבות החברתית בקבוצת השווים, ממתינים לילד שלוקה ב - NVLD כישלונות ואכזבות קשים.

כדי שילד ייטיב להשתלב ולתפקד, עליו להכיר ולהבין את המצב החברתי, את הנפשות הפועלות, את ההתנהגויות המקובלות בחברה. התנאי הראשוני לידע זה הוא זיהוי האירוע החברתי.

ילדים ל"ל אינם מדייקים בזיהוי של מצב חברתי. הדבר אינו מפתיע, טוענים המומחים משום שהלמידה בנויה על כושר ריכוז, על הבחנה דקה בין הנתונים, על תפיסה חזותית ושמיעתית ואם היכולות האלה פגומות אצל הילד הן עלולות לשבש לא רק את רכישת הידע האקדמי אלא גם את תהליך הלמידה החברתית של הילד.

בשפת המודל הקוגניטיבי הצעד הראשון בתהליך עיבוד המידע החברתי הוא פיענוח הקודים החברתיים. הילד מפתח מיומנויות דרכן הוא משיג גישה אל הקודים המתאימים ויוצר גושי מידע ודרכים לאגירת המידע. בצעד הבא הילד נכנס לתהליך של מתן משמעות לקודים החברתיים. השלב השלישי מכיל את החיפוש אחר התגובה ההולמת, בשלב הרביעי מתבצעת הבחירה ובשלב החמישי התגובה מתממשת בפועל.

אם הילד לא השכיל לזהות את האירוע החברתי הוא לא יוכל להעפיל לרמות הגבוהות של התפקוד ולא יצליח להשלים את מעגל הלמידה החברתית.

הקושי להבחין בין עיקר לתפל, בין דמות לרקע הוא מהמאפיינים הבולטים של לקות למידה והוא אחראי לעיוות התמונה החברתית ולשיבושי זיהוי. ילדים ל"ל נגררים אחר מסיחים צדדיים ונוטים להתמקד בפרטים לא רלבנטיים של האירוע החברתי. ילד ל"ל שפוגש בריון אימתני ומאיים שעל חולצתו תדפיס של מיקי-מאוס מחייך עלול "לפגוש" את שמחת העכבר ולא את זעמו של הבריון.

בשל קשייו לקרוא בין-השורות, לזהות מסרים דו-משמעיים, כוונות נסתרות, הילד שסובל מ - NVLD  הוא תמים, ישיר וחי בעולם של שחור-לבן. משום כך הוא מועמד נוח לשמש קורבן, שעיר לעזאזל, טרף לעוינות קבוצת השווים.

דברנותו המוגזמת, המונוטונית והנבובה, תגובותיו הטקסיות המוכנות מראש שאינן מתאימות לאירוע החברתי, חוסר יכולתו לכבד את כללי השיח הפרגמטי, את גבולות הטריטוריה של הזולת, יוצרים דחייה ומרחיקים אותו מקבוצת בני-גילו.

בעקבות הכישלון בהשתלבות החברתית הילד נוטה להתכנס בעצמו ולהתבודד. הלוקים בתסמונת NVLD נוטים לסבול מחרדות ומתחושת דיכאון. החוקרים עדיין מתלבטים אם תחושות אלה הן חלק אינטגרלי של התסמונת או מהוות נזקי לוואי של הכישלון החברתי שלהם.

* * *

--למידה וליקויי למידה----------לעמוד הראשי-----------ד"ר אילנה מודלינגר-----