אם האדם ימציא מכונה חושבת, זאת תהיה ההמצאה האחרונה שלו.
| המכונה החושבת |  |
 |
משחק החיקוי - קיום יחד - הטכנו-ריאליזם - הכחול העמוק - הטורקי - פרשת דרייפוס - כורח קיומי - מדע בדיוני
משחק החיקוי
"אל תטרחו לבחון מה יש במכונה", הציע אֶלֶן טוּרִינְג "תתרשמו מההתנהגות החיצונית שלה ואם היא דמוית תבונה אנושית משמע שהמכונה נבונה".
כדי להכריע בשאלת המכונה החושבת, טורינג הציב את האתגר המרתק ביותר בתולדות מדעי המחשוב בהציעו את "משחק החיקוי" הַמְּכֻנָּה היום "מבחן טורינג".
במבחן זה שופט מתנדב מְנַהֵל שיחה באמצעות המקלדת עם שני משיבים ועליו להחליט מי מהמשיבים הוא בן-אדם ומי מכונה.
בשנת 1991 החלה התחרות השנתית שמעניקה פרס של $100.000 למחבר תוכנה שתעבור את המבחן. השיחות הוגבלו ונבחרו משתתפים שאינם אנשי מחשב מקצועיים. בתחרות זו מכונות רבות נחשבו לאנושיות ומשתתפת אחת, בשל הידע האנציקלופדי שהיא הפגינה ביצירות שייקספיר נחשבה על-ידי שופטים רבים למחשב.
בתחרות השנייה, נושאי השיחה לא הוגבלו והשופטים שלטו בידע מחשבים ולכן הם היטיבו להפיל
בפח ולחשוף את זהות המכונות.
תכנות הבינה-המלאכותית המוצלחות ביותר הן אלה המשקפות גם "חולשות אנושיות". המשתתפים בתחרות יצירת תכנות למבחן טורינג החדירו במכוון היסוסים, טעויות אנוש, שגיאות הקלדה בעבודותיהם.
באחת התכנות האלה, המחבר יצר טעויות הקלדה אך הרס את אפקט ההטעיה כאשר הוא נתן למחשב לתקן אותן במהירות העולה פי-עשרה על יכולת התיקון האנושית.
המבקרים של מבחן טורינג טוענים שמשחק החיקוי אינו משקף אינטליגנציה אלא את היכולת לשטות באנשים. בבני-אדם קיימת נטייה להאנשה, להקנות משמעות למעורפל ולהבנות מצבים עמומים. הם נוהגים להשלים את החסר או להבין את שאינו מובן במלואו - להאניש את הלא אנושי.
החיים בסימביוזה
האדם והמכונה חיים בסימביוזה וכל אחד מזין ומקיים את השני. האדם ממציא את הטכנולוגיה - ההמשך של עצמו - ואז הוא מתאים את עצמו למתקן שהוא יצר. בסגירת המעגל הזה נוצרת שלמות חדשה "שתדע לחשוב כמו שהאדם מעולם לא ידע לחשוב."
* * *
קיום יחד של שני סוגי אינטליגנציה
החסידים הראשונים של הבינה-המלאכותית לא ראו כל קושי בהולדת היצור האינטליגנטי החדש. הם האמינו באפשרות של קיום יחד, זה בצד זה, של שתי הישויות האינטליגנטיות.
כדברי לִיקְלָיְדֶּר: "ההסדר הטוב ביותר עבור בני-אדם וישויות מְעַבְּדֵי-סְמָלִים יצירי האדם על הפלנטה הזאת אינו במערכת יחסים של אדון-עבד, לא בהפסקת אש מפוקפקת בין יריבים, אלא בקיום יחד על בסיס של שותפות."
רעיון ה"שֶׁבֶת אחים גם יחד" לא נשא חן בעיני הטֶכְנוֹפוֹבִים. "בגומחה האקולוגית הקטנה הזאת יש מקום רק לסוג אחד של אינטליגנציה. ואם גם הסוג האחד הזה מתקשה לחיות בשלום, כיצד הוא יסתדר עם ישות זרה?"
בעולם הַמּוּנָע על-ידי זרם של מידע, הממשקים - והצופן המוסתר מאחוריהם - שמציגים את המידע הופכים לכוחות חברתיים כבירים. הבנת עָצְמָתָם ומגבלותיהם והשתתפות ביצירת כלים טובים יותר, צריכים להיות חלק חשוב במעורבות האזרחית. הכלים האלה משפיעים על חיינו כשם שחוקים עושים זאת ולכן יש להעמיד אותם תחת אותה בחינה דמוקרטית קפדנית.
* * *
בעין הסערה של עידן הסחרור הטכנולוגי, בעוד בצד אחד של המתרס רועמים קולות נביאי הזעם המזהירים מפני כוחות הרשע החדשים שעומדים לערער ולמוטט ואילו ממול נשמעים דברי התרוממות הרוח מפלאות הטכנולוגיה, ניסתה להיוולד תנועה מתונה, שפויה המטיפה לטכנו-ריאליזם.
היום, שנים רבות לאחר הולדתה, וכישלונה, ברור כבר שאנשי החינוך יהיו - אולי - הורים מתאימים יותר לטכנו-ריאליזם חדש?
הטכנו-ריאליזם
הטכנו-ריאליזם היא תנועת הסינתזה שבאה להחזיר לנבוכי התקופה כיוון, התמצאות ושיווי משקל. במֶרץ 1998 חתמו 12 עיתונאים וכַּתָּבֵי טכנולוגיה על נייר עמדות שמעלה את עקרונות הטכנו-ריאליזם.
הטכנו-ריאליזם קורא לאנשים לחשוב באורח בקורתי על התפקיד שהכלים והממשקים ממלאים בהתפתחות ובחיי היום-יום.
הנחשול העכשווי של התהפוכות הטכנולוגיות אמנם חשוב וכביר אך הוא רק המשך של זרימת השנויים שאנו עדים לה לאורך ההיסטוריה האנושית. מניסיון העבר העשיר אנו יודעים שהטכנולוגיה טומנת בחובה תועלת רבה ונזקים כבדים, היא מיטיבה, מבריאה, ומחכימה והיא גם יוצרת מתחים, פירוד וניכור.
כשם שיש מבקרי ספרות ומבקרי אומנות, כך, לדעת הטכנו-ריאליסטים, יש מקום לקיומם של מבקרי טכנולוגיה שיבחנו, ינסו להבין ויעודדו יצירת כלים שמתיישבים עם הערכים האנושיים הבסיסיים.
עקרונות הטכנו-ריאליזם
*הטכנולוגיה אינה ניטרלית
אחת הסברות המוטעות הבולטות של זמננו אומרת שהטכנולוגיה אינה מגמתית והיא נטולת דעה קדומה. היות שהכלים הם חפצים דוממים אין בכוחם להשפיע על דרכי וכיווני התנהגות. "אקדחים אינם הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים".
למעשה, פירות הטכנולוגיה עמוסים במגמתיות - מכוונות או בלתי מכוונות - חברתית, פוליטית וכלכלית. כל יציר טכנולוגיה מעניק למשתמש בו זווית מיוחדת לראות את העולם ודרך ייחודית לתקשר עם הזולת. חשוב שכל אחד מאתנו יבחן את המשמעות של יציר הטכנולוגיה ויעודד את זה שמשקף את הערכים ואת המאוויים שלנו.
*האינטרנט הוא מהפכני אך לא אוטופי
האינטרנט הוא אמצעי תקשורת יוצא דופן ויכול להוות שעת כושר לאנשים, לקהילות, לעסקים ולממשלים. אולם, ככל שהַסַּיְבֶּר-סְפֵּיְס מתאכלס יותר כך הוא גם הופך דומה יותר לחברה הממשית. עם כל היתרונות החדשים, יחדרו אליו גם ממדים של רשעות, פרוורסיה או פשוט, השגרה.
לממשל תפקיד חשוב ב"סְפָר הָאֵלֶקְטְרוֹנִי" הסייבר-ספייס אינו תחום שיפוט נבדל מכדור הארץ. הממשל אמנם חייב לכבד את המנהגים והחוקים שמתהווים בסייבר-ספייס ואינו יכול לחנוק את העולם החדש בצנזורה ובתקנות לא יעילות אך יהיה זה אווילי לטעון שלציבור אין ריבונות על מה שאזרח תועה או תאגיד נוכל עלולים לעולל ברשת.
כנציג העם ושומר הערכים הדמוקרטיים, הממשל זכאי ומחויב לעזור בשילוב הסייבר-ספייס בחברה הממשית.
*מידע אינו ידע
זרימת המידע שסביבנו הולכת וגוברת והופכת זולה ונגישה יותר ויותר והתועלת בכך גלויה לעין. עם זאת, שגשוג הנתונים הוא גם מאתגר ותובע אמצעים חדשים של משמעת וספקנות. אסור לנו לבלבל בין תחושת התרוממות הרוח מהמהירות שברכישה ובהענקת מידע לבין התפקיד הקשה יותר של המרתו לידע ולתבונה.
לא משנה עד איזו רמה ישתכללו המחשבים, הם לעולם לא יהוו תחליף למודעות, לתפיסה, לחשיבה ולשיפוט, לכשרים ההכרנים הבסיסיים שלנו.
*מִחְשׁוּב בתי הספר לא יציל אותם
הבעיות של בתי-הספר הציבוריים האמריקאים - מימון לא שוויוני, קידום חברתי, כיתות מאוכלסות יתר על המידה, תשתית מתפוררת, העדר תקנים - אינן קשורות לטכנולוגיה. לכן, לא הטכנולוגיה היא זו שתביא למהפכה החינוכית שהנשיא קלינטון ואחרים ניבאו.
אומנות ההוראה לא יכולה להיעשות על-ידי מחשבים, אינטרנט או למידה בשלט-רחוק. כלים אלו יכולים לשפר חוויה חינוכית איכותית גבוהה אך לראות בהם תרופת פלא תהיה טעות גסה שתעלה ביוקר.
*מידע רוצה להיות מוגן
הסייבר-ספייס והתפתחויות חדשות אחרות קוראות תגר על חוקי זכויות היוצרים ועל המסגרות המגינות על הנכס האינטלקטואלי.
התשובה אינה בהשלכת הכללים והחוקים הקיימים כי אם בעדכון החוקים והניסוחים הישנים כדי שהמידע חדש יקבל את אותה ההגנה לה הוא זכה במסגרת אמצעי הביטוי הישנים. המטרה זהה, להעניק למחברים פיקוח על עבודתם כך שיהיה להם תמריץ להמשיך ליצור תוך שמירה על זכות הציבור לעשות שימוש נאות במידע.
באף אחד מההקשרים האלה "המידע לא רוצה להיות חופשי" וזקוק להגנה.
*גַּלֵּי הָאֵתֶר הם נכס הציבור
הצבור צריך להפיק תועלת מהשימוש בהם. האזרחים צריכים להפיק רווח ותועלת מהשימוש בתדרים ציבוריים וחייבים לקבל חלק מהקשת הדיגיטלית הרחבה למטרות חינוכיות, תרבותיות הפתוחות לקהל הרחב.
הבנת הטכנולוגיה חייבת להיות רכיב בסיסי של האזרחות הגלובלית.
* * *
Deep Blue
ההתמודדות המפורסמת והמתועדת ביותר של משחק השח התנהלה בין גַּרִי קַסְפָּרוֹב לבין "כחול עמוק" שהייתה מסוגלת לנתח 200 מיליון מצבים בשנייה.
בתחרות הראשונה ב-1996 המשחק הראשון הסתיים בניצחונה של המכונה. קספרוב התאושש מהר, איתר את החולשות של כחול עמוק וניצח את התחרות. לקראת התחרות של 1997 הוא התכונן ברצינות רבה, כך עשה גם כחול עמוק.
את המשחק הראשון ניצח קספרוב. למחרת המכונה הפגינה משחק שתואר "כמעשה אומן" והביסה את אלוף העולם. לאחר מכן התנהלו מספר משחקים מייגעים שהסתיימו בשוויון.
במשחק האחרון קספרוב, מזועזע וזועם נכנע למכונה. זאת הייתה התחרות הראשונה שקספרוב הפסיד מעולם.
קספרוב נוהג בשעת משחק לחדור למוחו של היריב לזהות באינטואיציה את תוכניותיו, כוחותיו וחולשותיו. לדבריו, בשתי התחרויות הוא זיהה ב"כחול עמוק" הבזקים של רוחניות, תבונה, תובנה ויצירתיות. בתחרות השנייה הוא אף חשד שהמכונה מופעלת על-ידי שחקנים אנושיים.
הבונים של כחול עמוק סבורים שלמכונה אין אינטליגנציה משלה. זהו מסד נתונים ענק שמכיל מהלכי פתיחה וסיום, שמסוגל לחזות ולנתח - במהירות רבה - מהלכים רבים קדימה.
חסידי הבינה המלאכותית מאמינים שמשחק השח של המחשבים ילך וישתפר ובעתיד הלא רחוק הם ינצחו את כל השחקנים האנושיים.
סיכויי האדם לנצח את המכונה בשח יהיו - לדעתם - כסיכוייו של רץ לנצח במרוץ מכוניות. המתנגדים טוענים שהמכונה לעולם לא תוכל לרכוש אינטואיציה, מקוריות, יצירתיות, תובנה שהן אבני היסוד של כל משחק מנצח.
בפרק מספרו "מוחו של ברוקה" תחת הכותרת "ההגנה על הרובוטים" סֵיגֶּן מציג כתב הגנה חריף לבינה-המלאכותית ולרובוטים.
בגישה פרגמטית הוא מונה את התרומות הטמונות במכונות בכיבוש החלל, ברפואה, בחקר מעמקי הים, בכל המקומות שסכנה אורבת לחוקר האנושי. הוא חולק על הטיעון של שוללי הבינה-המלאכותית שמכונה מסוגלת להתמודד עם כל הדברים הצפויים אך היא חסרת אונים לנוכח הבלתי-צפוי.
המכונה יכולה להיות מנוהלת ב"שלט רחוק" כאשר יוצרה האנושי לוקח את ההחלטות המבצעיות המורכבות. את מאמרו סייגן מסכם בנימה טֶכְנוֹפִילִית "אין שום דבר בלתי-הומני במכונה אינטליגנטית משום שהיא ביטוי לאותם הכשרים הנפלאים, שמכל היצורים שחיים על הפלנטה הזאת יש רק לאדם".
* * *
הבינה המלאכותית
טורינג הוכיח שכול המחשבים זהים וטען שאם המוח שלנו הוא מחשב שמריץ תכנה, ברבות הימים ניתן יהיה לגלות את התכנה הזאת ולהעתיק אותה למחשב. מאז ועד היום, סוגיית הבינה-המלאכותית שנויה במחלוקת סוערת.
הופעת המכונה החושבת תוארה כאירוע השלישי בחשיבותו - לאחר הופעת החיים והופעת האדם - בהיסטוריה האנושית.
עם הופעת ה"מוחות האלקטרוניים" הראשונים אוירה מסתורית - אפופה ביראת כבוד - השתררה סביב הישויות החדשות. חסידים נלהבים של הבינה-המלאכותית האמינו שהחשיבה האלקטרונית תפתור את כל אותן בעיות שהמוח האנושי כשל בפתרונן.
תחזיות מגלומניות וסהרוריות על העתיד הממוחשב הטילו אימה על ציבור הַטֶּכְנוֹפוֹבִּים. סוגיית מקומו ותפקידו של היצור החדש באקולוגיה החברתית ומערכת היחסים שלו עם בני-אדם עלתה לכותרות.
"ההסדר הטוב ביותר עבור בני-אדם וישויות מְעַבְּדֵי-הַסְּמָלִים יצירי האדם על הפלנטה הזאת אינו במערכת יחסים של אדון-עבד, לא בהפסקת אש מפוקפקת בין יריבים אלא בקיום-יחד על בסיס של שותפות" ליקליידר
הבינה-המלאכותית הוכרזה כשדה מחקר בועידת דארטמות בשנת 1956. המונח "בינה-מלאכותית" וכינוס הועידה היו פרי יזמתו של גּ'וֹן מֶקאׇרְתִּי אחת הדמויות החשובות שעמדה מאחורי המהפכה של המחשוב - שפיתח את המערכת הראשונה של "חלוקת הזמן" ואת שפת המחשב המשמשת את רוב תכנות הבינה-המלאכותית.
* * *
פרשת דרייפוס של הבינה-המלאכותית
הוֹבֵּרְט דְרַיְפוּס פילוסוף - אך לא איש מחשבים - בילה מספר חודשים בקרב חוקרי המחשב ב"רַנְד" ופרסם את רשמיו במאמר ארסי "אלכימיה ובינה-מלאכותית".
דרייפוס לא רק שלל את סיכוייהם ויעדם של קהילת הבינה-המלאכותית אלא אף הטיל ספק בעצם חוקיות קיומם. הוא טען שהבינה-המלאכותית היא הונאה וההתקדמות עליה מדברים חוקרים היא אחיזת עיניים. דרייפוס קרא תיגר על חוקרי
הבינה-המלאכותית לבנות תכנת שח שתביס שחקן אנושי.
ואז נכנסה לתמונה "מאק האק" תכנת השח הראשונה שנכתבה על-ידי ר. גְּרִינְבְּלָט בתקופה שבה אפילו מדריך התיזה שלו לא האמין באפשרות של יצירת תכנה כזאת. תחרות משחק השח שהתנהלה וזכייתה המוחצת של המכונה הפכה לאירוע היסטורי ולאגדה בקרב ה"הָאקֶרִים".
בעקבות הניצחון, תכנת "מאק האק" קיבלה חברות של כבוד בפדרצית השח האמריקאית. דרייפוס אישר באלגנטיות את מפלתו אך המשיך ללא לאות להתריס ולמוטט את ההבטחות הגרנדיוזיות של קהילת הבינה-המלאכותית.
* * *
האדם הוא יצור שאוהב, גם לאחר תום ילדותו, לשחק ואחד המשחקים החביבים עליו מאז ימי קדם הוא משחק השח. המשחק עבר שינויים רבים עד אשר במאה השישית הוא קיבל את ליהוק כליו ואת החוקים המוכרים היום.
The Turk
אחד הסיפורים המרתקים של עולם השח הוא התרמית הנפלאה שהלהיבה והטריפה במשך שנים רבות את דמיונם של חובבי משחק המלכים.
תעלומת "הטורקי" הייתה הנושא של אחד מסיפוריו הראשונים של אֶדְגָּר אַלֶן פֹּה והיא - כך אומרים - התוותה את דרכו אל כתיבת ספרי הבלשים והמסתורין.
"הטורקי" היה אוטומטון, מתקן מכני למשחק השח. הוא תוכנן והוצג לראשונה ב-1769 על-ידי הממציא ההונגרי, הברון ולפנג וון קמפלן כדי לשעשע את אנשי החצר של מריה טרזה, המלכה האוסטרית. אחרי מותו של קמפלן, הטורקי עבר ידיים רבות אך סודו נשמר בקפידה. "הטורקי" הסתובב ברחבי העולם והביס את בנימין פרנקלין, את נפוליאון, את באבאז' ואלפי שחקנים אחרים.
אחת ההשערות לפתרון חידת מכונת השח הייתה שהיא הסתירה בתוכה אלוף שח אנושי. סקופים עיתונאים אף טענו שיש להם עדים שראו את השחקן האנושי זוחל החוצה מתוך הקרביים של תיבת הטורקי.
בסוף ימי תהילתו, הטורקי נתרם למוזיאון בפילדלפיה ושם הוא עלה באש בשריפה הגדולה שפקדה את העיר.
* * *
paper machine" Turing's"
עם הופעת המחשבים, המשימות הראשונות שהוטלו עליהם הייתה להתמודד עם היריב האנושי במשחק השח. תוכנת השח הראשונה נכתבה הרבה לפני שהמחשב הומצא.
איש החזון שראה את הנולד היה מיודענו שחיבר תוכנה למשחק שח - אלן טורינג -שהמחשב, לכשיומצא יוכל לשחק. הוא ניסה את התוכנה - כאשר הוא ממלא את תפקיד המחשב העתידי - והפסיד במשחק ליריבו האנושי.
"Plankalkul"
זוסה, המהנדס הגרמני שבנה את המחשב הראשון פיתח שפת תכנות אלגוריתמית בשם Plankalkul.
הדבר הראשון שנתנו למחשב היה תוכנה למשחק שח. "המניאק" שיחק שלושה משחקים: אחד נגד עצמו -הלבן ניצח - שני נגד אלוף שח - לאחר עשר שעות משחק המחשב הפסיד ומשחק שלישי נגד גברת שלמדה את המשחק שבוע לפני כן. לאחר 23 מהלכים המחשב ניצח.
* * *
הטכנולוגיה ככורח קיומי
יצירת הטכנולוגיה ל"שיפור עצמי ביולוגי" הייתה בלתי נמנעת משום שעם המבנה השברירי שלו, לא היה לאדם כל סיכוי לשרוד במאבקי האבולוציה. תולדות הופעת האדם היא פרשה תמוהה ולא מוסברת או מוסברת ומופרכת יתר-על-המידה. בפרקי האבולוציה של האדם נותרו עדיין נקודות סתומות רבות. חידת התנתקות האדם מקו האבולוציה של אבותיו ונטישת מערכות הגנה משוכללות שנויה במחלוקת וטרם מצאה את פתרונה.
הרוח האנושית היא פסגת הבריאה אך הישות הביולוגית שלו רחוקה מלהיות מושלמת. האינטליגנציה מוגדרת כיכולת לפתור בעיות ובעיות ביולוגיות היו ויש לאדם בשפע.
היציבה האנכית גורמת לאדם לדדות באיטיות על שתיים, להרוס את חוליות הגב, לפתח הפרעות במחזור הדם ומעוללת לו עוד רשימה ארוכה של מגבלות.
עמוד השדרה של היונקים התפתח במשך מיליוני שנים והגיע לדרגת שכלול גבוהה. יעילות המכלול מותנית בכך שכל "פינה" שלו נתמכת ברגל. הדבר מבטיח ניידות, יציבות טובה וחלוקה מאוזנת של המשקל. אצל האדם שהתרומם, האיבר הראשון שמזדקן בגופו הוא עמוד השדרה ואחת הסיבות לכך היא העומס המוטל עליו והשחיקה שחלה בו. המנגנונים המפצים שהתווספו לאדם כדי למתן את הנזקים של היציבה האנכית הביאו לתופעות לוואי לא פחות טורדניות.
הדעה העממית אומרת שהאדם התרומם על מנת לשחרר את ידיו לעשיית כלים. העובדות בשטח מראות שאת רוב הכלים האדם צריך ליצור בגלל שהוא התרומם.
האדם הערום חשוף לתלאות סביבתיות רבות. כל היצורים בעלי הדם החם לובשים פרווה או נוצות. בוויתור על כיסוי הפרווה נטש האדם את הבידוד הטבעי, הן מפני החום והן מפני הקור, חשף את גופו לקרינה על-סגולה, איבד את קו ההגנה הראשון מפני שחיקה ופגיעה.
כל מה שנותר לו ממנגנון מיזוג האוויר של החי הוא "עור הברווז" הפתטי. בלוטות החלב שנוצרו לשמירה על בריאות הפרווה נותרו מיותרות וגורמות לחטטים, פצעונים, קשקשים, דלקות עור - מאמללות את חיי המתבגרים ומביאות לשגשוג הטכנולוגיה הקוסמטית.
האדם הוא היצור "הנוטף" ביותר בכל עולם החי. הוא לא מזיע בתבונה וכאשר הוא מנסה לווסת את החום שלו - בהצפות זיעה בזבזניות - הוא מאבד נוזלים ומלח, מייבש את גופו, מחליש ובמקרים קיצוניים אף ממית אותו. "ההזעה היא חידה הגדלה לממדים של טעות ביולוגית גסה: היא מרוקנת את הגוף לא רק ממים אלא גם מנתרן ומאלקטרוליטים חיוניים אחרים, המופרשים יחד עם המים".
הטכנולוגיות האלה מעלות איום מסוג חדש שלא הכרנו בקודמותיהן. הגנטיקה, הרובוטיקה והנאנוֹטֶכנוֹלוֹגִיה עומדות בצל הסכנה של אובדן שליטה משום שהן טכנולוגיות שמשכפלות את עצמן ומשום שהן בידי יזמים פרטיים של השוק החופשי ולא תחת הביקורת של מוסדות הממשל.
הטכנולוגיות המובילות של המאה הקודמת - הגרעינית, הביולוגית והכימית - לא היו נטולות סכנות. אולם פצצת האטום שהתפוצצה השמידה את יעדה אך היא לא ידעה לשכפל את עצמה ולהשמיד - ללא גבולות - אין-ספור יעדים נוספים.
* * *
המדע הבדיוני
המדע הבדיוני המודרני הוא צורת הספרות היחידה שבוחנת בהתמדה את טבעם של השינויים שעומדים בפנינו, את תוצאותיהם האפשריות ואת פתרונותיהם האפשריים.
המדע הבדיוני בוחן את הָאַלְכִימָאוּת המודרנית, את החיפוש התזזיתי אחר "אבן החכמים" סמל התשוקה האסורה לכוחות שמעבר לחוקי הטבע, שיכולה להעניק חיי נצח, לרפא את כל המחלות ולהפוך חומרים פשוטים לפצצות משמידי עולם.
סופרי המדע הבדיוני אינם מנבאים את העתיד, הם מציירים תרחישים אפשריים ולאורם הם בודקים את המשמעות של השינויים שחלים בעולם העכשווי. הסופרים בעלי הזיקה האופטימית משרטטים חברות משופרות, המחברים הטכנופובים מציירים עולמות קודרים, עגומים שנשלטים על-ידי תאגידי-על, מנגנוני דיכוי של רוח האדם וכלי נשק להשמדה המונית.
אחת היצירות הראשונות שבעיני רבים נחשבת לאבן הפינה של המדע הבדיוני היא ספרה של. מָרִי שֶׁלְיִי "פְרַנְקֶנְשְׁטָין - הַפְרוֹמֵתֵאוּס הַמּוֹדֶרְנִי"
העלילה מספרת על אדם שהעז לקחת את זכות הבריאה ובאמצעות המדע והטכנולוגיה יצר ישות אומללה, מיואשת וזועמת... "זכור שיש לי כוח... אני יכול להפוך אותך לבזוי כל כך שאור היום יהיה שנוא עליך...אתה הבורא שלי אבל אני האדון שלך..." ושילם על כך בכל מה שהיה יקר לו. סיפור קדום זה רודף אותנו מאז ומקבל בימינו - על סף הדילמות של השיבוט, הארה מחודשת ומצמררת.
חזון קודר על חברה טכנולוגית עתידית מובא בספרו "עולם חדש מופלא" של אַלְדוֹקְס הַקסלֵיי. לאחר מלחמת תשעת השנים והכחדה המונית קמה, במאה ה-26, חברה אוטופית חדשה. האומנות, הדתות, האלימות, המחלות והזקנה נעלמו מהעולם. האושר האוניברסלי נשמר בזכות מינון יומי של סם שמשכך כל לחץ, תחושת של מצוקה ואת המאוויים לחיים מלאים יותר.
המדענים משבטים תינוקות מתוכנתים לתפקידם העתידי בחברה ופוטרים אותם ממאמצי ההסתגלות, ממאבקי גיבוש הזהות וחיפוש הייחודיות. אזרחי החברה האוטופית הזו מסווגים בחמש קטגוריות מבני אלפא בעלי האינטליגנציה הנאורה ועד לבני איפסילון הנחותים. בחיק האושר הכימי הזה שבו אין למה לשאוף, לקראת מה להתרגש, נאבקות דמויות אחדות על זכותן לחופש הרגש, המחשבה. לחריגים בודדים אלה אין כל סיכוי מול ענקי הטכנולוגיה על הצעותיהם המפתות והממכרות ודינם - כמובן - כישלון.
סְטָנִיסְלָב לֶם הסופר הפולני, משרטט אף הוא - בדרכו המקורית והמרתקת - את האוטופיה הטכנולוגית בספרו "החזרה מהכוכבים". טייס חלל חוזר לכדור הארץ לאחר היעדרות של 10 שנים ומוצא - לפי חוקי היחסות של איינשטיין - חברה שהתבגרה ב-127 שנים.
בחברה החדשה "המשופרת" נכחדה האלימות אך אבדה גם הסקרנות, החוקרנות וההרפתקנות. בחברה העתידית סמי האל-חוש הנרקוטים מסלקים כל תחושה של מצוקה. "אנחנו מחזיקים את הציוויליזציה הזאת תחת סמי הרגעה אחרת היא לא הייתה יכולה לסבול את עצמה. לכן אין להפריע לשנתה". בחברות האוטופיות נטולות החלומות, ההתרגשות, המאוויים, הסקרנות - בחיק האושר הכימי - בני-האדם מאבדים את אנושיותם.
סיפור אחר של מדע בדיוני שראה את הנולד הוא "רור" של הסופר הצ'כי קַרְל צַ'אפֶק.
הרובוט הופיע לראשונה בתיאור אפוקליפטי נורא של חרדת השירוש. מלחמת העולם הראשונה הביאה להתפכחות קשה מהרומן הסוער עם טכנולוגיה. הטכנולוגיה שהבטיחה לפתור את כל הבעיות, לרפא את כל המכאובים הכזיבה והביאה למוות ולהרס. תחושה זו באה על ביטויה הטרגי בדרמה של צ'אפק שבה הרובוטים שנבנו כדי לשרת, משתלטים על האנושות ומשמידים אותה.
אחת היצירות הקלאסיות על "ביות" רוח האדם, שמעכירה את שלוותנו מזה עשרות שנים הוא ספרו של ג'וֹרְג' אוֹרְוֶל 1984 על אימת הטוטליטריות. הספר נכתב בעיצומו של עידן הרודנות - בספרד, גרמניה, בריה"מ ובשנה בה קמה המפלגה הקומוניסטית בסין - לנוכח "מסכי הברזל" שעטפו ממשלות שדיכאו את חופש הרגש והמחשבה והכתיבו את דרך חייהם של אזרחיהן.
עלילת הספר מתארת כיצד - בשל שטיפת המוח של תעמולת התקשורת, הדיכוי של "המפלגה" ועיניו הנוקבות של "האח הגדול" - גיבור הסיפור מאבד את אנושיותו. "אבל זה היה בסדר, הכול היה בסדר גמור, המאבק הסתיים. הוא ניצח את עצמו. הוא אהב את האח הגדול." במילים כנועות ונוראות אלה מסיים הסופר הבריטי - בשלבי הגסיסה האחרונים ממחלת השחפת - את אזהרתו המרה מפני העתיד הדיסטופי של הרודנות.
המחשב מחולק לחומרה ולתוכנה כך גם המוח. החומרה של המוח האנושי היא הישות הביולוגית המשרתת את התהליכים הרוחניים הנאורים. החומרה של המוח, מורכבת ככל שתהיה, אורגנית ונחותה "פי-מיליונים" מהחומרה של המחשב. תאי העצב הם יצורים חיים ואת רוב המשאבים שלהם הם מקדישים לקיום עצמי, להישרדות ולא לשירות שהם מגישים לרוח - לתוכנה - של האדם. העובדה שאין התחדשות של עצב מגבירה אולי אף היא את הצורך בשמירה עצמית.
העצבים איטיים מאוד בהעברת מידע. המעגל החשמלי של המכונה מהיר פי-מיליון ויותר. כושר הזכירה של חומרת המכונה מסוגל לאחסן ולתפעל ביליונים וטריליונים של נתונים. הזיכרון האנושי מוגבל, בוגדני, גחמני ומרבה להתל במוח עם תעתועי שכחה טורדניים.
בעוד המחשב מצטיין בכשרים כמו זיכרון, שימור רצפים, שינון, למידה מכנית, אוטומטיזציה של מידע, המוח האנושי מיטיב להפעיל את הכשרים הנאורים - הפשטה, הסמלה, המשגה.
המתנגד החריף ביותר שיצא נגד המכונה החושבת הוא הפילוסוף האמריקאי י. סֶרל שתקף בכתביו ובהתמודדויות פומביות רבות את רעיון הבינה-המלאכותית.
המכונה מטפלת בסמלים, היא יכולה להשוות בין סמלים, להעתיק או למחוק סמלים אך היא אינה מסוגלת להבין אותם - טוען סרל. מְתַפְעֵל סמלים שולט רק בתחביר, במערכת חוקים אך לא בסמנטיקה, היינו במשמעות. כדי להמחיש את דעותיו יצר סרל את דימוי "החדר הסיני" שהפך למופת של הדיון הפילוסופי בסוגיית הבינה-המלאכותית.
בדימוי "החדר הסיני" סרל משווה את פעולת המחשב לאדם השולט בכל מערכת החוקים הדרושה לטיפול במשפטים בשפה זרה לו לחלוטין. אדם זה יֵדַע להפעיל את השפה אך לא יבין אף מילה אחת ממנה. "החדר הסיני" עורר תגובות זעם, זלזול ולעג בקרב קהילת חסידי הבינה-המלאכותית וסערת המחלוקת נמשכת עד עצם היום הזה.
לא רק ההומניסטים נחרדו מסכנת המכונות החושבות. גם בקהילה ה"ריאליסטית" נשמעים קולות ספקנים. הנציג הבולט ביותר של הציבור הזה הוא המתמטיקאי והפיסיקאי ר. פֶּנְרוֹז שבספריו המונומנטלים שולל את אפשרות קיומה של בינה-מלאכותית.
* * *
--למידה וליקויי למידה------לעמוד הראשי--------ד"ר אילנה מודלינגר--