| . |
אנשים ראו את האבולוציה כדרמה בת מיליארד שנה אשר הובילה ליצירה המפוארת ביותר שלה: האינטליגנציה האנושית. בשנים תרחיש מצמרר ביותר לעתיד היחסים בין אדם למכונה מובא בספרו של קורצווייל עידן המכונות החושבות. לדעתו, מחשבים חושבים ומרגישים נמצאים 'מעבר לפינה'. הסימביוזה הסופית בין שתי הישויות תתרחש לקראת סוף המאה הזאת., הוא מנבא, שכדי להשיג גישה מיידית למידע, בני-האדם יעתרו להשתלה של מחשב במוחם. בעוד עידנים מעטים תהיה לנו טכנולוגיה שתוכל ליצור סריקת מוח והעתקה של עצמנו למכונות. בדרך זאת יוכל האדם להשתחרר מהמגבלות הנכפות עליו על-ידי הישות הביולוגית שלו. קורצווייל סבור שהאדם יוותר, בשמחה, על גרסת 'הבשר ודם' שלו ויעביר, ישתיל את הרוחניות שלו לאכסניה מכובדת יותר. האדם ישיג חיי נצח. קורצווייל הוא איש מחשבים, ממציא, יזם, עתידן וסופר. האתר שלו מדהים בעושרו. הוא פורש בפני רבבות הגולשים בו עבר הווה ועתיד, מוח ותודעה, אנשים ומכונות ומה שביניהם, את כל הסוגיות שעידן הטכנולוגיה מעלה בפני אזרחיו הנבוכים. מחקר וקינה על העובדה התרבותית המשמעותית ביותר באמריקה של המחצית השנייה של המאה העשרים - שקיעתו של עידן הטיפוגרפיה ועלייתו של עידן הטלוויזיה. מהפך זה שינה באורח דרמטי ובלתי הפיך את תוכנו ומשמעותו של המשיח הציבור. "אמצעי התקשורת הזמינים לתרבות הם בעלי השפעה מכרעת על תמורת הסוגיות האינטלקטואליות והחברתיות באותה תרבות" "מה שפגע באנשים בעולם אמיץ חדש לא הייתה העובדה שצחקו במקום לחשוב, אלא העובדה שלא ידעו על מה צחקו ולמה הפסיקו לחשוב" הסיבה השנייה היא שאנחנו הקדשנו את כל המשאבים ואת כל האינטליגנציה שלהו להמצאה של מכונות שאינן עושות דבר פרט להעצמה של אספקת המידע. כתוצאה מכך, ההגנות שלנו נגד גודש המידע קרסו. המערכת החיסונית שלנו נגד המידע התמוטטה ללא מרפא. אנחנו סובלים מאיידס תרבותי. אנחנו לא יודעים לסנן את המידע, להפחית אותו או להשתמש בו. לקראת המאה ה-21 החברה האנושית עברה מחברה שמשתמשת בטכנולוגיה לחברה שנשלטת על-ידי הטכולוגיה. הטכנופוליה משגשגת כאשר ההגנות נגד המידע קרסו. היא מורכבת מהאלהה של הטכנולוגיה ופירושה שהתרבות מקבלת את אישורה מהטכנולוגיה, מוצאת סיפוקה בטכנולוגיה ופועלת לפי הוראותיה של הטכנולוגיה. אחת התוצאות המסוכנות ביותר של הטכנופוליה היא התפוצצות מיד ריק מתוכן. הטכנופוליה פורחת בסביבה בה הקשר בין מידע למטרות אנוש נותק. המידע מופיע ללא אבחנה], אנו מכוון לאיש, בכמויות כבירות ובמהירות מסחררת - מנותק מתיאוריה, ממשמעות ומתכלית. "הקמנו ציוויליזציה כלל-עולמית שמרכיביה החיוניים ביותר תלויים מעיקרם במדע ובטכנולוגיה. בה בעת הסדרנו את הדברים כך שכמעט שום איש אינו מתמצא במדע ובטכנולוגיה. זהו מרשם לאסון. אולי נצליח לחמוק ממנו לזמן מה, אבל במוקדם או במאוחר עתידה התערובת הנפיצה הזאת של בערות ועוצמה להתפוצץ לנו בפנים." ספר קודר ומרתק שמתריע נגד הפסאודו-מדע ואמונות תפלות וממליץ על המדע כדרך חיים. מחנך,סופר ואסטרונום, סייגן ניצב בשורה הראשונה של המדענים שפתחו את שערי הידע המדעי בפני כלל הציבור. ההרצאות של סייגן על פלאי היקום ותולדות כדור הארץ הגיעו-דרך העיתונים, כתבי העת, ספרים והטלוויזיה אל מיליוני אנשים ברחבי תבל.סדרת הטלוויזיה שלו Cosmos אשר סוקרת את תולדות היקום מהמפץ הגדול ועד ההווה - זכתה בפרסים יוקרתיים רבים ונחשבת לבעלת אחוזי הצפייה הגבוהים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה. רב מכר של Negroponte Nicholas, ראש מעבדות המדיה ב-MIT, שתורגם ליותר מ-40 שפות. באוסף מאמרים המקובצים תחת שלושה נושאים "digital life" ,"interface" ,"bits" נגרופונטה מתאר את חזונו בדבר עתיד הפיתוחים הטכנולוגיים. הוא מציג את ההתנסות האישית שלו בהתפתחות המולטימדיה, המחשב האישי, המציאות הווירטואלית, האינטרנט וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות. החיים הדיגיטלים העתידיים משתחררים מהכבילות לזמן ולמקום, פותחים רשת גלובלית של קשרי-עבודה, שידורי רדיו וטלוויזיה לפי הזמנה, משנים את הדרך בה אנו לומדים, ובסופו של דבר משפרים ללא הכר את חיינו. Being Digital
פרופסור סלומון גבריאל, חתן פרס ישראל לחקר החינוך לשנת תשס"א משרטט את דמותו המיוחלת של בוגר מערכת החינוך על רקע השינויים שחוללה בה הטכנולוגיה המודרנית.
ישעיהו ליבוביץ מנתח בספר 'בין מדע לפילוסופיה' את הסוגיה של העברת החשיבה לתהליך מכני. הוא מאמץ את דימוי הקברניט וממחיש באמצעות פועלו את מיכון החישוב. העברת תהליכי חשיבה למתקנים מכניים אפשרית במידה שאפשר להעמיד את תהליך החשיבה על חישוב כמותי. אני יכולים להקנות למנגנון זה גם יכולת זכירה. הקיברנטיקה המעשית מחקה את פעולות החישוב, הזכירה והמשוב של המוח אך אינה מסוגלת לשחזר את פעולת החשיבה שלו. 'יש להטעים שלא המוח הוא החושב, אלא בעל המוח...לפעמים. את דבריו ליבוביץ מסכם במשפט: ההישג העיקרי שאפשר לצפות לו מהיישום של הקיברנטיקה הוא חסכון עצום במלאכת החישוב, אבל לא העברת תהליכי חשיבה לתהליכים מכנים. "הספר בא לספר את תולדותיה של האינטליגנציה המלאכותית, אותו מאמץ נועז להעתיק למוצרים מלאכותיים את הדבר שאנו, בני האדם, מחשיבים כתכונה החשובה ביותר שלנו, כתו הזיהוי הייחודי שלנו - את האינטליגנציה שלנו." פרופ' דוד הראל, דיקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון וייצמן, חתן פרס ישראל לשנת 2004, מעלה בספרו את הסוגייה המרתקת של מגבלות המחשב. לא חשוב מה תהיה עוצמת המחשב או כמות הזיכרון שלו, ישנן בעיות לוגיות "בלתי ניתנות להכרעה" שבטכנולוגיה הקיימת הוא לעולם לא יהיה מסוגל לפתור. בעיות מסוג אחר ניתנות תיאורטית לפתרון אולם הזמן שיידרש לכך הוא בגדר האבסורד. הראל מתיחס בספר לנושא המרתק יותר מכל דמות אחרת, הסייבורג - הכלאה של בשר ומתכת - הוא שמגלם את החרדה העמוקה ביותר שלנו מפני הטכנולוגיה. אנדי קלרק - ראש התכנית למדע קוגניטיבי באוניברסיטת אינדיאנה - מציע מבט "אחר" על מהות האדם. לחרדה זו אין הצדקה - הוא כותב - משום שאנו - כולנו - סייבורגים מלידה. המוח האנושי מתמזג - מעצם טבעו - עם הטכנולוגיה בתהליך המכונה cognitive hybridization הכלאה קוגניטיבית. "התכונה המייחדת את הזן שלנו היא יכולתנו להיכנס למערכת קשרים עמוקה - בתהליך של שינוי-עצמי - עם מיטב המותגים והטכנולוגיות שלנו" בשלבים הבאים של ההשתלבות והרחבת המוח "Mind extension" קלרק צופה שימוש הולך וגובר "בתותבות קוגניטיביות". את ספרו הוא מסכם בפרק:?Conclusions: Post-human, Moi. פרקים מתוך הספר ב-
בספרה How we became posthuman המחברת מסכמת שש שנות אודיסיאה מחקרית על היווצרות ה-cyborg. בסקירה פנורמית של תולדות הטכנולוגיה, החברה והתרבות היא מעלה שלוש סוגיות שזורות זו בזו: כיצד המידע איבד את הגוף, כיצד נברא ה-cyborg כמוצר טכנולוגי וסמל תרבותי בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה וכיצד מבנה היסטורי מיוחד יצר את הנסיבות בהן ה-human ברא מבנה אחר: את ה-posthuman. "זה הזמן לבחון את משמעות הפוסט-הומניזם", כותבת היילס. "למרות שגרסאות אחדות של הפוסט-הומניזם מצביעות על אפוקליפסה ועל אנטי-אנושיות, אנחנו יכולים לבנות אחרות שיובילו אל השרדות ארוכת-טווח של האדם וצורות חיים אחרות, ביולוגיות ומלאכותיות, אתם אנו נחלוק את הפלנטה ואת עצמנו".
בראש המומחים של מדע הרובוטיקה ניצב Hans Moravec חוקר ומהנדס רובוטיקה מנהל the Mobile Robot Laboratory ב- Carnegie Mellon University. "בשנת 2050" - אומר מורבק - "רובוטים עם מוח של מחשב שמסוגל למלא 100 טריליון הוראות בדקה יתחילו להתחרות באינטליגנציה האנושית. ואז הם ידחקו אותנו ויהפכו לצורת החיים השלטת על כדור הארץ. אך מורבק לא מודאג, הרובוטים יאהבו אותנו. ובכלל, הוא שואל, האם אנחנו באמת מעוניינים להשתתף עוד אלף שנים באותה אופרת סבון אנושית נושנה? מורבק מעלה בכתביו את חזון ההתפתחות של דורות הרובוטים מהמתקנים מפרקי מטעני החבלה של היום עד הדור הרביעי שבו הרובוטים יכירו אותנו טוב יותר ממה שאנו מכירים את עצמנו. וברגע שהם ישיגו אותנו ...הם ימשיכו להתקדם...הרובוטים הם הילדים שלנו. בסופו של דבר הם יהיו עצמאים ויעשו ככל העולה על דעתם... בדיוק כמו שעושים זאת הילדים שלנו..
לא רק ההומניסטים נחרדו מסכנת המכונות החושבות, גם בקהילה ה"ריאליסטית" נשמעו קולות ספקנים. הנציג הבולט ביותר של הציבור הזה הוא המתמטיקאי והפיזיקאי R.Penrose שבספרו המונומנטלי The Emperor's New Mind שולל את אפשרות קיומה של בינה-מלאכותית. פנרוז פורש; פנורמה רחבה - קסמי ומסתורי תורת הקוונטום המאפיינים הבסיסיים של תורת היחסות, חורים שחורים, המפץ הגדול, החוק התרמודינמי השני של מקסוול, יסודות המכניקה של ניוטון, אלגוריתמים ומכונות טורינג, חוק Godel, פרקי מתמטיקה, המודעות, הנירופיזיולוגיה של המוח ומהות המציאות הפיזית - ולוקח את קוראיו למסע מהמם דרך תחנות המדע האלה כדי להבין את הקשר בין חוקי הפיזיקה, מהות המתמטיקה והטבע של המודעות האנושית. C. Sagan בפרק מספרו Broca's Brain תחת הכותרת In defence of the Robots מציג כתב הגנה חריף לבינה- המלאכותית ולרובוטים. בגישה פרגמטית הוא מונה את התרומות הטמונות במכונות בכיבוש החלל, ברפואה, בחקר מעמקי הים, בכל המקומות שסכנה אורבת לחוקר האנושי. הוא חולק על הטיעון של שוללי הבינה-המלאכותית שמכונה מסוגלת להתמודד עם כל הדברים הצפויים אך היא חסרת אונים לנוכח הבלתי-צפוי. המכונה יכולה להיות מנוהלת ב"שלט רחוק" כאשר יוצרה האנושי לוקח את ההחלטות המבצעיות המורכבות. את דבריו סייגן מסכם בנימה טכנופילית "אין שום דבר בלתי-הומני במכונה אינטליגנטית משום שהיא ביטוי לאותם הכשרים הנפלאים, שמכל היצורים שחיים על הפלנטה הזאת יש רק לאדם"
דרטוזוס מציע להעביר את המוקד של טכנולוגית המידע מהמכונות אל האנשים. בספרו The Unfinished Revolution הוא מתאר שיטות אחדות להיפוך המגמה ומעלה חזון על האופן בו מחשבים שמרוכזים באדם יכולים לשנות את הדרך בה אנו חיים ופועלים בעידן המידע.
אוסף של מסות פרי עטם של אנשי מדע, טכנולוגיה, פילוסופיה, מדעי חברה וספרות על המאבק לשליטה בין האדם לבין הטכנולוגיה. כיצד הטכנולוגיות - שיבוט, רובוטיקה, ביוטכנולוגיה, נאנוטכנולוגיה - יכולות לשנות את ווייל ורוזן -פסיכולוגים המתמחים בטכנופוביה- מעלים את ממצאי מחקריהם בדבר יחס הציבור למכונות החדשות 15% - 10% מכלל האוכלוסייה המבוגרת הם"מאמצים להוטים" - טכנופילים. הם נהנים מפרות הטכנולוגיה ומרבים להשתמש בהם. הם יודעים שהטכנולוגיה אינה מושלמת, לכן כאשר הם נתקלים בבעיה הם מייחסים אותה למגבלות המכונה. הם יודעים שיש פתרונות ולכן הם מחפשים אותם ובעזרתם הם מתגברים על הבעיה. 60% - 50% מכלל האוכלוסייה המבוגרת הם אנשי prove-it*, המהססים. הם ייעזרו במכונה לאחר שיוכיחו להם את שימושיותה. כאשר הם נתקלים בקושי בהפעלת המכונות, הם נוטים ליטול על עצמם את האשמה והאחריות ולכן הם מרבים "להרים ידיים" ואינם מחפשים דרכי פתרון.40%-30% מכלל האוכלוסייה המבוגרת הם מתנגדים חריפים למכונה. כל קושי שהם מגלים בהפעלת המכונות נובע -לדעתם- מבורותם ומאי-ההתאמה שלהם. המכונה חושפת את חולשותיהם ולכן הם מתרחקים ממנה. Weilו-Rosen פיתחו דרכי טיפול בטכנופוביה ומדווחים על 92% של הצלחה. ב-5 שעות, למדו הטכנופובים כישורים ומיומנויות לשיכוך תחושת האי-נוחות מול המכונה.
מרטין באואר, פסיכולוג חברתי, קיבץ אוסף מאמרים בנושא ההתנגדות לטכנולוגיה על פני הזמן, הארצות והטכנולוגיות.ניתוח התופעה מתמקד בהתנגדות לכוח הגרעיני, טכנולוגיית המידע וביוטכנולוגיה. הנחת היסוד של הספר היא שההתנגדות כמוה כעצב המתריע על סכנה, אינה מחבלת בהתפתחות הטכנולוגיה כי אם להפך, היא מעניקה תרומה חיובית לעיצוב תבנית הטכנולוגיה.
נושא הדגל של תנועת הלודיטים החדשים הוא קירקפטריק סייל - סופר, עיתונאי ופעיל לאיכות הסביבה. בספרו הוא מעלה את תולדות תנועת הלודיטים ומפיק את שמונת הלקחים המפורסמים הטכנולוגיות הן מעולם לא נייטרליות ואחדות אף מזיקות. התעשיינות היא תהליך נורא שמשמיד את העבר, מדלל את ההווה ומערפל את העתיד. Only a people serving an apprenticeship to nature can be trusted with machines המדינה משתפת פעולה עם התעשייה והיא תמיד תצא לעזרתה ולהגנתה משום כךהמרד חסר סיכוי והרפורמה לא מועילה. אולם התנגדות למערכת התעשייה - שמבוססת על אחיזה בעקרונות מוסריים ומושרשת בתחושה של דחייה מוסרית - לא רק אפשרית אלא אף הכרחית. מבחינה פוליטית, ההתנגדות לתעשיינות חייבת לאלץ את החברה התעשייתית למודעות ולדיון ציבורי. מבחינה פילוסופית, ההתנגדות לתעשיינות צריכה להיות נעוצה בבחינה - באידיאולוגיה, אולי - שמעוגנת בשיקולים מוסריים, מנוסחת בזהירות ומקובלת על רבים. "לטכנולוגיות הגנטיות והאלקטרוניות השפעות מנפצות עולם. כל מה שעליכם לעשות הוא להיפטר מהקופסאות שלכם - הקופסאות בביתכם, על שולחנכם, בחיקכם - כעת כולנו יודעים שהקופסאות האלה הן תיבות פנדורה"
מפעלו של ברנרס-לי נוצר מתוך חזון שראה ב- WWW אמצעי רב-עצמה שיחולל שינוי חברתי ויעורר יצירתיות אישית. כמנהל the World Wide Web Consortium ברנרס-לי מקדיש את כל משאביו - ללא תמורה כספית - לפיתוח ודאגה לשלום ה-Web. המתכנת הבריטי מתאר בענווה רבה את סיפור ראשית ההקמה של ה-WWW המהפכנית, את ביסוסה בכל רחבי העולם ומעלה רעיונות להתפתחותה העתידית של הרשת. ספר חכם, מרתק ומשעשע שפורס - מימי האבות הקדומים ועד ימינו - את תולדות המחשוב. ריינגולד, אזרח ותיק וסנגור נלהב של האינטרנט, משרטט ברגישות ובחיבה רבה את השחקנים הראשיים של המהפך שחל בדרך החשיבה, הלמידה והתקשורת. הספר הוא שיר הלל לסקרנות, לתעוזה ולתבונה האנושית. "כתבתי את הספר הזה על-מנת ליידע קהל רחב של הציבור בדבר החשיבות הפוטנציאלית של הסייברספייס לחירות מדינית ולדרכים בהן הקהילות הוירטואליות ישנו את התנסותנו מהמציאות, הן כפרטים והן כקהילה. על אף שאני נלהב מיכולת השחרור של התקשורת בתיווך המחשב, אני מנסה לעמוד על המשמר ולהימנע מהמלכודת של ערבוב טכנולוגיה עם קשרים אנושיים. אני מקווה שהדיווח שלי מעמדת התצפית והמפקדה של הסביבה החברתית החדשה הזאת והסיפורים על אנשים שפגשתי בסייברספייס יצליחו לתאר את ההשתמעויות הפוליטיות, התרבותיות והמוסריות של הקהילות הוירטואליות." Smart mob נוצר כאשר הטכנולוגיות של התקשורת והמחשוב מעצימות את יכולתו של האדם לשיתוף פעולה. ההשלכות של טכנולוגית "ההמון החכם" ניכרות כבר והן יכולות להיות מועילות והרסניות, לחזק את הדמוקרטיה >או לתאם מתקפת טרור. הטכנולטגיות המאפשרות את היווצרות ההמון החכם הם מותגי התקשורת הניידים ומיקרו-מעבדים זולים משובצים בכל מקום ובחפצים יום יומיים. ריינגולד הוא אזרח ותיק ,"האנטרופולוג", של הרשת שמטיף בכתביו לטכנוריאליזם שפוי ומפוכח. הוא נחשב לבר-סמכא ראשון במעלה בדבר השפעת הטכנולוגיה על החברה המערבית. בעשרים השנים האחרונות הוא נוסע בכל העולם, מתבונן וכותב על המגמות החדשות שמתגלות במיחשוב, בתקשורת ובתרבות. המונח "האקר" התעוות עם השנים וכעת הוא בעל משמעות שלילית אולם בראשית תולדות המחשוב הוא ייצג זן חדש, שערורייתי ואיכותי וההשתייכות לקבוצת ההאקרים הייתה מקור לגאווה. לוי מציג בספרו "ההאקרים: גיבורי מהפכת המחשב" את חוקי האתיקה של ההאקרים: "- הגישה למחשבים צריכה להיות בלתי-מוגבלת וטוטלית. - כל המידע צריך להיות חופשי. - אל תסמוך על מרות, תעודד ביזור, - את ההאקרים יש לשפוט לפי עבודתם (hacking) ולא לפי מדדים מזוייפים של תואר, גיל, גזע או מעמד, - אתה יוצר אמנות ויופי על המחשב, - המחשבים יכולים לשנות את חייך לטובים יותר". האינטרנט, כמכלול, ממשיך ומשקף את הרוח הזאת. אחדים מגדולי בוני המכונות יצאו מקרב ההאקרים אך גם אלה שנשארו אלמונים תרמו בעבודתם תרומה ייחודית; וחיונית למארג הרב-ממדי של המכונה החדשה.
בשנות השישים המאוחרות של המאה שעברה, Defense Department's Advanced Research Projects ARPA - Agency ייסדה פרוייקט מחקרי במטרה לפתח דרכים ליצירת קשר בין המחשבים - מכונות החישוב הקולוסליות של הימים ההם - ולעודד תקשורת ישירה בין החוקרים באוניברסיטאות השונות ברחבי הארץ. קטי הפנר, כתבת לענייני טכנולוגיה ובעלה העיתונאי ליאון מתיו מתעדים את קורות ה-ארפנט -את מקורות דון טפסקוט ראיין מאות ילדים ובני נוער מ"דור הרשת" על התפקיד שהאינטרנט ממלא בלמידה, בחיברות, בקשרים ההדדיים בינם לבין עצמם ובמערכת היחסים שלהם בתוך המשפחה. הוא איתר עשרה מאפיינים של הילדים הדיגיטליים: ילדי "דור הרשת" לומדים את אותן המיומנויות החברתיות שיידרשו מהם לצורך פעולת גומלין יעילה בכלכלה הדיגיטלית. הם לומדים על שיתוף פעולה, עבודת צוות, ביקורתיות, על ידידות שאינה מותנית בגיאוגרפיה, הם לומדים כיצד לעמוד על דעתם ואיך להביע אותה באורח משכנע.האתר "זה ספר על אודות שוטרים, ילדי-פלא פרועים, עורכי דין, אנרכיסטים, טכנאי תעשייה, פריקים, מיליונרים של היי-טק, חובבנים של משחקים, מומחים לאבטחת מחשבים, סוכני השירות החשאי, נוכלים וגנבים".ספרו המפורסם של ברוס סטרלינג שמתאר את הסתערות הממשל, אכיפת החוק - של שנות התשעים במאה שעברה ומאסרם של ההאקרים ומפרי חוקי מחשב אחרים. דוד שנק סופר ועיתונאי, איגד סידרת כתבות על סכנות הצפת המידע לספר בשם - Data smog. שנק מתאר בספר חברה מוכת מידע שאזרחיה סובלים מראייה פגומה, גב כואב והפרעות קשב - ADD - על רקע תרבותי. גודש המידע גורם לקיטוע חברתי, לקריסת הדמוקרטיה, לשקיעה של החינוך ולטיפוח הדמגוגים. שנק מעלה שורת הצעות מעשיות למאבק בערפיח המידע. העצה הטובה ביותר שלו אומרת: "Be your own filter". את עיבוד המידעהנצחי שנק מכנה "paralysis by analysis". המשימה שאין לה סוף של איסוף מידע מוביל לשיתוק משום שעל מנת לקחת החלטה יש לאסוף עוד ועוד מידע.
אליזבט אייזנשטיין, היסטוריונית של המדע ומומחית לתקופת הרנסנס, עוקבת אחר ההתפתחויות ההיסטוריות שבאו בעקבות המצאת גוטנברג. התרומה הראשונה במעלה של הדפוס היא ההרחבה עצומה של מגוון המידע הרשמי בר-הבדיקה, אשר המריץ את החברה המערבית לפתח ולמקצע תחומי דעת חדשים. הדפוס הוליד את מהפך הסטנדרטיזציה של מפות, לוחות שנה, לוחות-זמנים, מילונים, ספרים, קטלוגים, עיתונים והעניק לאיש החברה המערבית את היכולת ליצור רציונליזציה, לקטלג ולקודד את המידע. אלברט בורגמן הוא אחד הנציגים הבולטים של הפילוסופיה של הטכנולוגיה בימינו. בשלושת פרקי הספר Cultural Information: Information for Reality 1 Natural Information: Information about Reality 2 Technological Information: Information as Reality 3 הוא מעלה את תולדות התפתחות עידן המידע ועל הרקע הזה דן בסוגיות המידע, הטכנולוגיה של המידע והקשר של המידע למציאות בחברה המודרנית. בורגמן הוא מבקר חריף של המדיה החדשה. "תקשורת היפראינטליגנטית מציעה אפשרויות ללא תקדים לתקשר בזמן ובמרחב אולם באורח פרדוכסלי היא גם מפרידה בין הצדדים. כאשר גולשי האינטרנט "פקוקים ברשת של תקשורת ומחשבים, הם חשים כל-יכולים אולם ברגע שהם מתנתקים מהרשת הם מאבדים את חוש ההתמצאות, הם שוב אינם שולטים בעולם. השיחה שלהם נבובה, הקשב שלהם משוטט וחלול, תחושת המקום שלהם מעורערת." עם כל הרווחים שאנו מפיקים מחידושי הטכנולוגיה, לעתים אנו מרגישים כמו שוליית הקוסם, חסרי אונים מול הכוחות שעוררנו וחוששים מטביעה בנחשול ששחררנו"
לדעת Marshall McLuhan מהפכת הדפוס חוללה שינוי לא רק בעולם הספרות - היא שינתה את התודעה עצמה "ההמצאה של הטיפוגרפיה הביאה את העקה החזותית החדשה של המידע היישומי, העניקה את המותג הראשון שהוא בר-שכפול אחיד, את פס-הייצור הראשון ואת ראשית הייצור ההמוני" "אמצעי התקשורת "עובדים עלינו" באורח מוחלט. הם משכנעים כל כך בהשלכות האישיות, הפוליטיות, הכלכליות, האסתטיות, הפסיכולוגיות, המוסריות והחברתיות עד שלא נותר בנו חלק שלא נגעו בו, חלק שלא חל בו שינוי". אמונתו של מקלוהן בדטרמיניזם טכנולוגי משתקף בקביעתו "אנו מעצבים את הכלים שלנו והם בתורם מעצבים אותנו". החברה המודרנית מייצרת מדי יום כמויות כבירות של מידע - ללא סדר וארגון. אדריכל ומעצב גרפי, וורמן נטל על עצמו להיות information architect, חלוץ "אדריכלות המידע" שהופך מידע לידע מאורגן ומובנה.
הספר שעורר, יותר מכל ספר אחר, סערה של תרעומת בקרב קהיליית חסידי הבינה-המלאכותית. דרייפוס, פרופ' לפילוסופיה באוניברסיטת ברקליי מעלה בספר את הנימוקים הפילוסופיים להבדלים האיכותיים שקיימים בין החשיבה האנושית לזו של המכונה ותוקף, כמו בכתביו הקודמים, את זכות קיומה של הבינה המלאכותית.
רוברטסון מתאר את מהפכות התקשורת של העבר - היווצרות השפה, הכתיבה, הדפוס - ואת השפעותיהן על שינוי פני החברה. מהפכת המחשוב היא, לדעתו, הדרמטית ביותר מכולן. ספרו של ברוקס - ראש המעבדות לבינה-מלאכותות של MIT - מחולק לשלוש חטיבות. בראשונה ברוקס מספר את תולדות הבינה המלאכותית ואת תרומתו להתפתחותה. בחטיבה השנייה הוא מציג את העתיד הקרוב של הרובוטיקה ואת התועלת שהיא תביא לחברה. בקטע האחרון הוא דן בסוגייה הנושנה של ההבדלים בין אנשים ומכונות ומנבא את "הדרך השלישית" את ההתמזגות העתידית שלהם. אחד הנושאים המרכזיים בספרו של ברוקס הוא סקירת שורת הלקחים המפכחים בהיסטוריה בהם האדם נוכח שלא הוא ולא עולמו אינם ייחודיים ויוצאי דופן. תגליות קופרניקוס במאה השש-עשרה העלו שהיקום אינו סובב סביבנו. תורת האבולוציה של דרווין הראתה שאין אנו שונים כל כך משאר בעלי החיים. מכניקת הקוונטום ועקרון האי-ודאות של הייזנברג הציבו מחסומים קשיחים מול יכולתנו להבין מה מתרחש ביקום. פיענוח הגנום העלה שהקוד הגנטי שלנו זהה ב-98% לזה של הצ'ימפנזות ושמאגר הגנים של האדם הוא רק כפול מזה של זבוב פירות. "we are nothing more than a highly ordered collection of biomolecules" כעת הייחודיות של האדם ניצבת שוב מול אתגר חדש, הפעם לנוכח יצורים מעשה ידינו. זנים אחרים התעמתו אף הם עם יריבים שאיימו על הנישה האקולוגית שלהם אך רק האדם מתמודד עם סכנה שמקורה בתהליך שהוא עצמו יזם ויצר.
מבט ביקורתי, מהזווית הניו-לודיטית של שוללי הטכנולוגיה, על המחשבים בתרבות המודרנית תיאודור רוסק הוגה דעות, סופר ומבקר, תוקף את הלהיטות הבולמית של צרכני המידע. הררי הנתונים לא מובינים בהכרח לחשיבה צלולה. גודש הנתונים מערפל שאלות בסיסיות של צדק ותכלית ומעכב את היצרניות |
