תולדות הספריות

"כאשר הגנים שלנו לא יכלו יותר לאחסן את כל המידע שהיה דרוש להישרדותנו, המצאנו, לאט לאט את המוח. אך הגיע הזמן - אולי לפני עשרת אלפים שנה - שגם המוח לא היה יכול להכיל את כל המידע הדרוש לנו. וכך למדנו לאגור כמויות כבירות של מידע מחוץ לגופנו. אנחנו הזן היחיד בתבל - ככל הידוע לנו - שהמציא זיכרון משותף שאינו מאוחסן  בגֶּנִּים או במוח שלנו. המחסן של הזיכרון הזה נקרא : הספרייה"  קרל סייגן

איסוף ושימור הידע הכתוב מהווים את ההתגלמויות הראשונות של התרבות האנושית. סיפור הולדת וטיפוח הספריות מפאר - משחר הציוויליזציה ועד ימינו - את החשיבה, החוקרנות והצימאון לידע של האדם.

אוֹסַפִים של עשרות אלפי כתבים - חרוטים על לוחות חמר - היו כבר ב-1300-1200 לפנה"ס בערי מצריים העתיקה.

689 לפנה"ס - מלך אַשּׁוּר, מקים ספרייה גדולה בארמונו בנִינְוֶה הבירה שבה נאספים עותקים של הספרות הבבלית-אשורית. בספרייה התגלה האפוס הקדום "עלילות גִּילְגָּמֶשׁ" וּמִנַסֶּרֶת סַנְחֵרִיב שמתארת - בכתב יתדות - את מסעותיו הצבאיים של המלך.

המסע השלישי במנסרת סנחריב הוא מסעו - בשנת 701 - לארץ ישראל לדיכוי המרד שנרקם נגד האימפריה האשורית.

אַשְׁוּרְבַנִיפׇּל - אחרון המלכים הגדולים של אשור - שבניגוד לשאר השליטים של תקופתו ידע קרוא וכתוב - מטפח את אוסף הספרים של הארמון והופך אותו לספרייה הראשונה המאורגנת והמנוהלת בשיטתיות.

350 - לפנה"ס בקטלוג שמתאר את כל המבנים ברומא מופיעות 29 ספריות ציבוריות.

337 - לפנה"ס בספרו Geographica, ההיסטוריון  סְטְרָבוֹ "הפוזל" - מספר שלאריסטו - הפילוסוף היווני היה אוסף ספרים מרשים והוא הראשון שלימד את מלכי מצריים כיצד להקים ולנהל ספריות.

 529 - לפנה"ס ייסוד הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. הספרייה הכילה בין 400.000 ל-700.000 גווילים. היא נוסדה בתקופת שלטון תלמי. הספרייה הוקמה על-ידי הסופר האתונאי דמטריוס פאלריאוס  מראשוני כת ה- Peripatetic - ממשיכי דרכו של אריסטו במצריים.

תולדות הספרייה של אלכסנדריה הפכה לאחת האגדות המסופרות ביותר של ההיסטוריה העתיקה.

תַּלְמַי השני מינה את המלומד דִּמֶטְרִיּוּס פַאלריאוּס להקים ספרייה ולרכז בה את "כל ידע העולם" הספרים והמגילות הקיימים ולדאוג לתרגומם ליוונית של הכתבים מתרבויות אחרות.

הספר הראשון שתורגם היה הברית הישנה. מלאכת התרגום של התנ"ך ליוונית נעשתה על-ידי 72 רבנים שתלמי שכר למטרה זו.

כל סוחר, כל אורח שנקלע לעיר נדרש להפקיד את הכתבים שהיו ברשותו. לאחר שהמגילות הועתקו, המקור הועבר לספרייה והעותק ניתן לאורח, בעוזבו את העיר. הספרייה הכילה, בשיאה, קרוב ל-700.000 מגילות.

על השמדת הספרייה הגדולה - שהפכה סמל לידע עצמו - חלוקים ההיסטוריונים. אחד ההסברים מייחס את השמדת הספרייה ליוליוס קיסר שכבש את אלכסנדריה ב-48-47 לפנה"ס. צבא הקיסר העלה באש את צי האויב שעגן באלכסנדריה. האש התפשטה לעיר וכילתה את הספרייה המפורסמת. ספורים אחרים תולים את האשם בכובשים ברבריים, במלחמת אזרחים ובמסעות הרס של קנאות דתית.

ההסכמה שמסתמנת היום אומרת שהספרייה סבלה כנראה משרשרת של פגיעות שהקטלנית שבהן חלה במאה הרביעית כאשר רדיפת הפגנים על-ידי הנצרות הגיעה לשיאה.

פלַבִּיאוּס טְאוֹדוֹסְיוּס שליט רומי ציווה להרוס כל מצבת זיכרון אלילית. ההגמון של אלכסנדריה כנראה ציית לפקודה. ב-2002 נחנכה ספרייה חדשה, מפוארת, במקומה ולזכרה של זו העתיקה.

200 - עד המאה השלישית הספריות היו פריבילגיה של בכירי האריסטוקרטיה וההשכלה. החל מתקופה זו, הוקמו ספריות במרחצאות הציבוריות והן הפכו נגישות עבור כל אזרחי הממלכה הרומית.

עם התמוטטות האימפריה הרומית בא הקץ על פריחת הספריות. אמיאנוס מרצלינוס ההיסטוריון הרומי הספיד אותן בזו הלשון: "הספריות נסגרות - כמו קברים - לעולם."

בתקופת השפל בין נפילת האימפריה הרומית להיווצרות ספריות המנזרים, הספריות האסלמיות - במזרח הקרוב, צפון אפריקה, סיציליה וספרד - משגשגות. הספריות הוקמו בבתים פרטיים, באוניברסיטאות ובמסגדים.

התיעוד הכתוב של הידע בעולם הנוצרי ניצל בזכות מסירותם המופלאה של הנזירים הבֶּנֶדִּיקטִים שֶׁקָּמוּ לגונן על הספרים ולהמשיך במורשת התרבותית.

529- בֶּנֶדִיקְטוּס הַקָּדוֹשׁ - סנדק הספריות - מקים את מנזר מוֹנְטֶה קָסִינוֹ. בנדיקטוס - נזיר סגפן - ייזכר בשל פועלו לשימור האוצרות הספרותיים של העולם העתיק ושל הנצרות בימי-הביניים.

ב- Regula monachorum, התקנון של הַמִּסְדָּר שבנדיקטוס חיבר, הוא משלב את מצוות הקריאה - הן בציבור והן במסגרת פרטית - כחלק אינטגרלי של אורחות החיים של המנזר.

היות ובקומונה של הנזירים לא היה רכוש פרטי, הספרים - בעיקר כתבי קודש - קובצו בגנזכים של המנזרים. כדי להעשיר את הספרייה, הנזירים שאלו - והחלו להעתיק - כתבי יד ממקורות שונים.

המנזר הושמד וקם מחדש מספר פעמים וכל שחזור היה מפואר יותר מקודמו. עם השנים המנזר התפרסם ברחבי העולם ושמו הפך סמל לקדושה, לתרבות ולאומנות.

עם פלישת הלומברדים, מונטה קסינו נהרס והנזירים נמלטו לרומא ושם, בהשפעת האפיפיור גרגורי הגדול, הם החלו בהעתקת כתבי יד בקנה-מידה רחב לכלל הציבור של הכנסייה.

ב-887 - חילות הסרצנים בזזו ושרפו את המנזר. ב-1329 רעידת אדמה מחקה מעל פני האדמה את המנזר המהולל. במהלך מלחמת העולם השנייה מונטה קסינו שחצץ בין צבאות האויב הפך זירה לקרבות קשים והושמד - עם אזרחים רבים שבאו לחפש בו מקלט - שוב עד היסוד.

באחד המטוסים שהפגיזו את המנזר ישב וַלְטֶר מִילֶר ג'וּנִיוֹר שהופקד על הטלת הפצצות על מונטה קסינו.

מילר, סופר אמריקאי, קתולי אדוק, כתב בעקבות ההתנסות הזאת את יצירת המופת הקודרת והמזעזעת A Canticle for Leibowitz.  ה"הימנון לליבוביץ" נחשב לספר הפוסט-אפוקליפטי הטוב ביותר שנכתב אי- פעם.

זה היה הספר היחיד של מילר. הוא נסוג בהדרגה מהעולם, התכנס בייאושו עד אשר, בעודו מנסה לכתוב המשך ל"הימנון" הוא שם קץ לחייו.

 540- אציל רומאי - קָסִיאוֹדוֹרוּס -  מגלה דאגה לגורלה של חֶבְרָה ללא תרבות כתובה ומְקָבֵּץ - במנזר שהקים באחוזתו באיטליה - את כל כתבי היד שהוא מצליח להשיג.

קסיודורוס היה חסיד נלהב של החינוך ושל הספר וניסה, במשך כל חייו לגשר על הניגודים התרבותיים שפילגו את החברה במאה השישית. הוא כתב חיבורים בהם הוא מנחה את הנזירים בשיטות שעתוק מדויקות ופרסם כתב-יד De orthographia על חוקי הכתיב של תקופתו.

640- הספרייה של קיסריה, השנייה בגודלה לאחר זו של אלכסנדריה, שהוקמה על-ידי הבישוף פַּמְפִּילִיאוּס נהרסת במהלך פלישת הערבים לעיר.

666 - במהלך שלטון שׁוֹשֶׁלֶת סַסַנִיד מוקמת בפרס האקדמיה של Gundeshapur. המרכז כַּלָל ספרייה, אוניברסיטה ואת בית החולים הראשון בעולם שבו התקיימה הכשרה פעילה של פרחי הרפואה על-ידי צוות מורים. כאשר יוּסְטִיָאן הראשון - במאבקו נגד הפגניות - סגר את האקדמיה של אתונה, מוריה נמלטו לפרס והצטרפו לאקדמיה של Gundeshapur.

789- קַרְל הַגָּדוֹל - אבי אירופה - שואף להקים באימפריה שלו גרעין של מלומדים. הוא מוציא צו המורה לכל מנזר וקתדרלה לפתוח scriptorium, חדר קריאה, להעניק בחינם השכלה לכל נער שיש לו היכולת והנחישות ללמידה. הוא ממנה את הנזיר האנגלי אַלְקוּאִין לערוך רפורמה בשפה ובחינוך.

"בכל בישופות ובכל מנזר ילמדו את המזמורים, התווים, הלחן, חשבון ודקדוק ויספקו ספרים מתוקנים בקפידה."

968 - איבן אל נדים  ספרן וקליגרף מבגדד כותב את Kitab-al-Fihrist אינדקס מלא של כל כתבי היד של הספרות האסלמית. ספרו מתעד גם את כתבי הקודש היהודיים והנוצריים, ספרי היסטוריה, פילוסופיה, אגדות וכתבי הגות של תורות המזרח.

1004 - הַחַ'לִיף אַל מַאָמוּן - בנו של הַרוּן אַל רָשִׁיד מקים בבגדד את ה-House of Wisdom ומכנס בו את צוות המוחות הגדול ביותר של תקופת ימי הביניים. בבית החכמה התכנסו מלומדים שנטלו על עצמם את התרגום לשפה הערבית של כל הכתבים של המסורת הפילוסופית והמדעית של העולם העתיק. הספרייה הייתה פתוחה לכל מי שרצה לקרוא או להיוועץ בספרים.

תרבות האסלם מייחסת חשיבות רבה ללמידה בכלל ולספר בפרט. תעשיית ספרים, חנויות, ספריות, מתרגמים, מאיירים, מעתיקים, אספנים היו בכל רחבי העולם האסלמי. ובעוד אירופה שותקה בעלטה של עידן החושך, בגדד פרחה והייתה מרכז החיים התרבותיים, האומנותיים והמדעיים של התקופה.

1068 - הספרייה Fatimite בקהיר נהרסת במהלך פלישת התורכים לעיר.

1194 - האמיר של סביליה - ספרד - מצווה לשרוף את ספרי הפילוסופיה והלוגיקה.

1368 - הקמת ה -Bibliotheque National בְּלוּבֶר, פריס. הספרייה שהייתה שייכת בראשיתה לבית המלוכה נפתחה בשנת 1720 לציבור הרחב.

1400 - האריסטוקרטיה האיטלקית מתהדרת בספריות פרטיות. הספרייה הגדולה של קוֹסִימוֹ דֶּה מֶדִיצִי תהווה את הבסיס לספריית Laurentian שתבנה ב-1525 על-ידי האדריכל מיכלאנג'לו בפירנצה.

1400- ייסוד ספריית הוותיקן.

1440- צורף גרמני יוֹהָנֶס גּוּטֶנְבֶּרְג ממיר מִתקׇּן לדריכת ענבים למכבש דפוס ומשנה את פני העולם.

1497 - סָבוֹנָרוֹלָה , נזיר דומיניקני, קנאי קיצוני שורף ספרים ויצירות אומנות בעת שלטונו בפירנצה עד אשר הוא מועלה, בעצמו, על הגרדום.

1600 - תומס בריי מקים את ספריית ההשאלה הראשונה באנגליה.

1636 -  האוניברסיטה הראשונה קמה באמריקה. כומר בשם גּ'וֹן הַרְוַרְד תורם לה 400 ספרים וחלק מאחוזתו. כאות תודה האוניברסיטה נקראת על שמו.

1732 - בֶּן פְרַנְקְלִין מקים בפילדלפיה את ספריית המנויים הראשונה.

1800 - הספרייה הגדולה ביותר בעולם - ספריית הקונגרס - קמה בוושינגטון.

ב-1814 החיילים הבריטים מעלים אותה באש. היא מוקמת מחדש על-יסוד רכישת ספרייתו הגדולה - לאחר מותו - של תּוֹמָס גֶ'פֶרְסוֹן. היום הספרייה מכילה 29 מיליון ספרים וכן מיליוני תמונות ומסמכים ונחשבת לגדולה ולחשובה ביותר בעולם.

1965 - טֶד נֶלְסוֹן חולם את Xanadu .Xanadu נועדה להיות ספרייה כלל עולמית, הוצאה לאור חובקת עולם של היפרטקסט, שיטה לפתרון סכסוכי זכויות יוצרים ובמה של מצוינות לדיונים.

יצירת נגישות אל כל המידע הקיים, עבור כל האנשים הייתה אמורה לרפא את הבורות ולמנוע אי-הבנות פוליטיות. ועל יסוד האמונה ה"האקרית" שאסונות גלובליים נגרמים בשל בורות, טיפשות וכשל בתקשורת, Xanadu נועדה להציל את העולם.   

1971 - מִיכָאֵל הַאַרְט סטודנט מאוניברסיטת אילינוי מקים את Project Gutenberg שמטרתו להעלות על האינטרנט ולהעמיד לרשות הגולשים את מיטב הספרות העולמית. הטקסטים נכתבו על-ידי מתנדבים, תחילה בהדפסה ידנית לאחר מכן בזיהוי אותיות אוֹפְּטִי וסורקי תמונות. בדצמבר 2005 הספרייה כללה 17.000 פריטים.

* * *

תולדות האנציקלופדיות

המטרה של אנציקלופדיה היא לאסוף את הידע המפוזר על פני הארץ, להציג אותו לאנשים שחיים אתנו ולהעביר אותו לאנשים שיבואו אחרינו.  Denis Diderot

77 - Pliny the Elder הוגה דעות רומאי מפרסם את Natural History  ובו ריכוז של מידע שהיה קיים בתקופתו.

ה-Natural History אינה האנציקלופדיה הראשונה מסוגה, אך היא הגדולה מכל קודמותיה - 20.000 ערכים מ-2.000 מקורות - והיוותה מקור מידע מרכזי לדורות רבים שבאו אחריה.

Pliny the Elder  חי בתרבות שנמצאה על קו התפר בין עבודת האלילים, הפולחן המאגי והסגידה לעל-טבעי לבין החשיבה הרציונלית והשיטה האמפירית.

האנציקלופדיה משקפת בדרך טראגית את לבטיו של הוגה דעות הקרוע בין אמונות תפלות לבין החוקרנות והחשיבה הביקורתית.

פליני היה מכור לקריאה ונהג לומר שבכל ספר - גם הגרוע ביותר - יש משהו טוב. חוקרנותו שלא ידעה שובע הביאה למותו. בשנת 79, הר הגעש וזוב התפרץ ובעוד כל אנשי הסביבה נסו על נפשם, פליני יצא בסירה לחקור מקרוב את האירוע שבו הוא מצא את מותו.

622 - הבישוף אִיזִידוֹר הַקָּדוֹשׁ מסביליה - סופר פורה ורב-גוני - כותב את ה-Etymologies האנציקלופדיה הראשונה שחוברה בתרבות המערב והייתה מבוקשת מאוד בספריות של ימי הביניים.

983 - האנציקלופדיה הראשונה בסין Taiping Yulan יוצאת לאור. היא מכילה 1000 כרכים ומגישה מידע מאלפי מקורות על אודות ספרים, שירה, שירי תהילה, ספרי משלים, ועוד.

1195 - אנציקלופדיה קתולית מאויירת ,"Garden of Delights" נכתבת על-ידי אם מנזר באלזס, צרפת. הכתבים הכילו מידע על המדעים - ובעיקר התיאולוגיה - שהיו קיימים בדורה.

היצירה נשארה בזיכרון הקולקטיבי בשל ערכה הספרותי והאומנותי הרב. האנציקלופדיה נשמרה במשך מאות שנים במנזר, הועברה במהלך המהפכה הצרפתית לשטרסבורג ונכחדה בשריפה הגדולה שכילתה את הספרייה המהוללת. למרבה המזל חלק מהספרים והאיורים הועתקו ושרדו את הפגזת העיר.

1230 - נזיר דומיניקני צרפתי מחבר את Speculum majus, מאגר מידע שמכיל תרגומים של ספרי פילוסופיה, מדע ומתמטיקה יוונים וערבים.

1403 - הספר הגדול ביותר שנכתב אי-פעם הוא האנציקלופדיה Yongle Dadian שיצאה בתקופת שושלת מינג בסין. האנציקלופדיה בת 11,095 הכרכים ו-22,877 הפרקים חוברה על-ידי 3000 מלומדים שעמלו במשך ארבע שנים על מאגר המידע המונומנטלי.

רוב כרכי האנציקלופדיה נהרסו בשעת פלישת אויבים ומאבקים פנימיים ונותרו מאות בודדות של כרכים מפוזרים בארצות שונות. האנציקלופדיה Dadian Yongle -  נכתבה ביד ובשל גודלה מעולם לא הודפסה.

 1545 - קוֹנְרָד גֶּסְנֶר זואולוג, בוטנאי ומו"ל שוויצרי מוציא לאור את Bibliotheca universalis קטלוג ביבליוגרפי בן 21 כרכים שכלל את כל ספרי המחקר והעיון שפורסמו עד אז בלטינית, יוונית ובעברית.

תרומה חשובה אחרת שלו היא פרסום Historia animalium, אנציקלופדיה מאוירת של כל בעלי החיים הקיימים והדמיוניים שהיו מוכרים בתקופתו. לספר זה הייתה השפעה רבה על האומנות, הביולוגיה והוא נחשב לאבן היסוד של מדע הזואולוגיה.

1682 -  ג'ון ריי האנגלי, פילוסוף, תיאולוג ומגדולי חוקרי הטבע של זמנו מתאר בספרו "Methodus Plantarum Nova" שמונה-עשרה סוגים של צמחים. ריי דגל ב"natural theology" והאמין שאת כוחו ואת תבונתו של האל ניתן להבין מלימוד בריאתו - עולם הטבע. ריי היה בין ראשוני המלומדים שסברו כי המאובנים היו בעבר אורגניזמים חיים.

1704 - האנציקלופדיה המודרנית הראשונה Lexicon Technicum או מילון אוניברסלי של אומנויות ומדעים - שמסביר לא רק את המונחים של האומנות אלא גם את האומנויות עצמן - של הכומר האנגלי ג'ון הָארִיס רואה אור. אנציקלופדיה זו היא הראשונה שנכתבה על-פי סדר האלף-בית. ניתן לרכוש אותה בכריכת עור עגל מקורי במחיר 4.500.00 דולר.

1749 - ג'וֹרְג' לוּאִיס לְקלַרְק דֶּה בּוּפוֹן, מלומד ואיש עסקים אמיד צרפתי התעניין בתחומי ידע רבים והקדיש זמן רב לבוטניקה ולזואולוגיה. הוא פרסם את Histoire naturelle ב-44 כרכים בהם הוא מתאר - עם אי-דיוקים רבים - את המקור של מערכת השמש, היווצרות כדור הארץ, תהליך ההתאבנות, הצמחייה העתיקה, המינרלים ומַעֲלָה תיאוריה על התפתחות עולם החי.

הכרכים הראשונים נתקלים בביקורת עזה של הממסד הדתי. קשריו של לקלרק עם אנשים בעלי השפעה רבה - מדאם פומפדור, למשל - עוזרים לו לשרוד את תלונות הכנסייה. התנגדות קשה יותר מוטחת בספריו מצד עמיתיו המדענים שמטילים ספק במומחיותו המדעית של לקלרק.

התיאוריות של לקלרק על היווצרות היקום וכדור הארץ לא עמדו במבחן הזמן אך דבריו על תולדות האדם שרדו והעניקו לו את התואר "אבי האנטרופולוגיה". רח' בופון נמצא ברובע החמישי של פריס ומכתש בופון על הירח.

 1751- היצירה המונומנטלית ה - Encyclopedia היא עדות נפלאה לרוח תנועת "הנאורות" של המאה ה-18, ששׇׂמָּה על דִּגְלָהּ את השאיפה לדעת, החופש לחשוב, הלהט לגלות וההכרח להטיל סָפֵק.

לידת "האנציקלופדיה" צנועה מאוד. התאגדות המו"לים בפריס הטילה על שני אנשים צעירים דֵּנִיס דִּידְרוֹ וְזָ'אן דְּלַמְבְּרֶט לתרגם לצרפתית את ה-Cyclopædia של Ephraim Chambers.

דידרו גייס 150 ממיטב היוצרים של התקופה ונשאף לסאגה של עשייה קולוסאלית, שתימשך 25 שנים, תעסיק 1000 עובדים ותיצור 28 כרכים של המפעל האינטלקטואלי הגדול ביותר של המאה ה-18.

בדברי הפתיחה של האנציקלופדיה דלמבר מציין את מאפייניה כיצירה דינמית, מתהווה שאינה מקובעת במוסכמות וכשיתוף פעולה יזום בין יוצרים שמגלם את האמונה באדם כיצור חברתי הפועל בהדדיות לקידום החברה.

בראשית היצירה מופיע שרטוט "העץ האנציקלופדי" של הידע שמציע לארגן אותו בדרך שבה אנו, בעצמנו, יוצרים אותו. העמודות בהן אנו מתייקים את הידיעות שלנו צריכות להלום את הסגולות הרוחניות-זיכרון, הגיון, דמיון - שלנו.

את הידע אין לאחסן לפי הנושא שבו הוא עוסק כי אם בהתאם לכושר האנושי שדן בנושא. האנציקלופדיה זכתה להצלחה רבה בציבור, הכנסייה תחילה אסרה על קריאתה ומאוחר יותר - במצוות האפיפיור - הטילה עליה חרם מוחלט.

 1753 - קְרוֹלוּס לִינֵאוּס מפרסם את חיבורו המהפכני על מיני הצמחים Species Plantarum שבו הוא מעניק כינויים דו-שמיים ל-5.900 המינים שברשימתו. במהדורה העשירית של "מערכת הטבע" הוא יישם את שיטת המיון הזו גם על בעלי חיים.

1755 - סָמוּאֶל ג'וֹנְסוֹן מוציא לאור את המילון הגדול של השפה האנגלית.

1768 - ה -Encyclopaedia Britannica נוצרה ב- Edinburgh על רקע התסיסה האינטלקטואלית של תקופת ההשכלה הסקוטית. יוזמי ה - Britannica היו קולין מַקפַרקוּהַאר בעל דפוס ומוכר ספרים אֶנְדְרוּ בֶּל והיא נחשבת לאנציקלופדיה המקיפה והקדומה ביותר בשפה האנגלית.

1783 - המורה נֹחַ וֶבסטֶר לא אהב את שיטת הלימוד שהייתה נהוגה בבתי הספר ובעיקר את העובדה שהילדים למדו מִסְפָרִים שיובאו מאנגליה. הוא החליט שילדי אמריקה צריכים ללמוד מִסְפָרִים אמריקאים ולכן הוא כתב את A Grammatical Institute of the English Language. הספר שימש במשך מאה השנים הבאות להוראת קריאה, כתיבה ואיות של ילדי אמריקה.

2001 - בראשית המאה ה-21 סוג חדש של  אנציקלופדיה, ה - Wikipedia  מופיע באינטרנט. מאגר מידע רב-לשוני זה נבנה בידי הגולשים שיוצרים ועורכים בשיתוף פעולה את הערכים שלו.

הרעיון שעומד מאחורי המיזם השיתופי הזה הוא שקהילה של מתנדבים יכולה לקבץ - לערוך, לעדכן ולתקן - את המידע וליצור, בכוחות עצמה אנציקלופדיה חופשית משלה. 

* * *

תולדות הסֵפֶר

Books are the carriers of civilization. Without books history is silent, literature dumb

science crippled, thought and speculation at a standstill Barbara Tuchman

2500 - לפנה"ס המצאת הפפירוס במצריים.

במצרים העתיקה החלו לייצר יריעות לכתיבה מקְנֵי סוּף שצמחו בדלתא של הנילוס. קנה הסוף נקרא בִּיבְּלוֹס על שם עיר הנמל בה הוא התגלה לראשונה.

קנֶה הַסּוּף נחתך לרצועות שהונחו זו על זו, שְׁתִי וָעֵרֶב. המחצלת שנוצרה הורטבה, הוחלקה ויובשה והפכה משטח נוח לכתיבה. כאשר גלגלו את היריעה למגילה היא תפסה מעט מקום לאחסון והייתה נוחה לנשיאה.

1400 - לפנה"ס העדויות העתיקות ביותר לכתיבה - על עצמות, שריון של צב - בסין.

450 - לפנה"ס הפפירוס המצרי מגיע וניכנס לשימוש בערי יוון.

הקלף הומצא - לפי המסורת - על-ידי המלך אֶאוּמֵנֶס הַשֵּׁנִי ששאף להפוך את פֶרְגַּמוֹן למרכז גדול של התרבות היוונית.

יריבו, תַּלְמַי הַשִּׁשִּׁי - מלך מצריים - הטיל אמברגו על אספקת הפפירוס לפרגמון. בלית ברירה, המלך המציא טכניקה לניקוי, מתיחה והחלקה של עורות כבשים ועיזים ויצר את ה-parchment ה-"Pergament paper", משטח עמיד ונוח לכתיבה.

אומני הכתב בתקופת בית ראשון ושני בחרו לכתוב את ספר התורה על קְלָף משום שבאקלים הים תיכוני, הנייר היה מתכלה ומתפורר בקלות ואילו הקלף היה בסיס עמיד וחזק לספר.

50 - הספר הכרוך codices מחליף את המגילות.

למגילות הקלף, הגוויל והפפירוס חסרון בולט. הן לא נוחות לקריאה. גודלה של מגילה ממוצעת היה יכול להגיע לשְׁנֵים עֶשְׂרֵה מטר - מגילות מצריות אחדות הגיעו עד 45 מטר - לאִילִיאָדָה וְאוֹדִיסֵיאָה נדרשו 36 מגילות כאלה. כל פריסה וגלילה מחדש של המגילה פגמו בה ובַּכָּתוּב עליה. כדברי הספרן הראשי של ספריית אלכסנדריה: "ספר גדול הוא טורח גדול".

למרות החסרונות של הקריאה במגילות, עברו עשרות שנים עד אשר מישהו הגה את הרעיון לחתוך את המגילות לדפים, לחבר אותם ביחד, היינו ליצור דגם של הספר הכרוך.

עם הכריכה הופיעו גם עזרי ההתמצאות - שם המחבר, עמודי שער, מִסְפּוּר העמודים, תוכן עניינים, מַפְתֵּחַ שמות. בשל האפשרות להתחקות בקלות אחר הכתוב, חל שיפור ניכר במידת הדיוק של העתקת הטקסט. הכריכה של הספר הייתה מלאכת מחשבת אומנותית.

הכריכות המהודרות היו עשויות מעץ ומצופות בבדים יקרים, בעור ולעתים אף בזהב. הכריכה נעשתה לאחר קניית הספר ובוצעה בידי האומנים לפי טעמו של בעל הספר.

ההעתקה הידנית של הספרים העתיקים הייתה מלאכה ממושכת, מייגעת ורצופה שגיאות. על תחושותיהם של המעתיקים אנו למדים מהערות השוליים colophon שהותירו אחריהם בתום מלאכתם.

הם ידעו להעריך את החשיבות של פועלם

There is no scribe who will not pass away, but what his hands have written will remain forever

ואת המאמצים שהושקעו בו:

He who does not know how to write supposes it to be no labor

but though only three fingers write, the whole-body labors

הביעו חרטה על הטעיות שנפלו בהעתקה

,O reader, in spiritual love forgive me, and pardon the daring of him who wrote and turn his errors into some mystic good 

ונשמו לרווחה עם סיום הספר: !The end of the book  thanks be to God

104 - המצאת הנייר אירעה בסין והיא מיוחסת לצׇ'אי לוּן פקיד בממשל של שושלת האן המזרחית, בראשית המאה השנייה לספירה.

בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בשנים האחרונות בסין נתגלו פיסות נייר שמקורן במאה ה-2 לפני הספירה אך תהילת האבהות נשמרה לצ'אי לון. לפי המסורת, הנייר הראשון נעשה מעיסה של שיירי קנבוס, רשתות דייג, וחומר סיבי מגזע של עצים. צ'אי דיווח לשליט סין על המצאתו והיא זיכתה אותו בתואר של אצולה ונקראה "paper of Marquis Ts'ai".

במשך שנים רבות הסינים שמרו באדיקות על מונופול מלאכת עשיית הנייר. הטכניקה הסודית הודלפה לאט לאט לארצות שכנות: לווייאטנם ולטיבט במאה השלישית, לקוריאה במאה הרביעית וליפן במאה השישית.

בשנת 751, בקרבות שהתנהלו בין הסינים לבין צבא תורכיה, אומנים של תעשיית הנייר נלקחו בשבי, הובאו לסָמַרְקַנְד ואולצו להסגיר את סודם.

מסָמַרְקַנְד, אחת מערי המסחר הגדולות במרכז אסיה, על דרך המשי בין סין לאירופה, תעשיית הנייר עברה לבגדד במאה השמינית, לדמשק, למצריים ולמרוקו במאה העשירית. אירופה החלה לייבא נייר מהמזרח רק במאה ה-11. תעשיית הנייר בארצות אירופה עוכבה במשך שנים רבות בשל חששם של תעשייני הקלפים מפני התחרות ובשל התנגדות הכנסייה לתוצר של תרבות האסלם.

ייצור הנייר מעֵצִים החל בשנת 1700 כאשר הממציא הצרפתי רְנֵּה דֶּה רֶיאָמוּר חזה בצרעות - המְכוּנוֹת היום צרעות הנייר - לועסות עצים ומפיקות מהם עיסה סמיכה דומה מאוד לזו שמשמשת לתעשיית הנייר. הוא אימץ את הרעיון והציע את הטכניקה ואת חומר הגלם - כתישת העץ - לייצור נייר.

עם המצאת הדפוס, הנייר הלך וקנה לו אחיזה כבסיס זול ונוח לכתיבה ולהדפסה. למהדורת יום ראשון של ה-New York Times של היום נדרשים כ-7.500 עצים.

1000 - המאיה מייצרים נייר מקליפת עצים.

1035 - היפנים ממחזרים נייר.

לפני המאה ה-12 מלאכת העתקת כתבי היד נעשתה רק על-ידי נזירים. מחשש לדליקה, חל איסור לעבוד לאור עששית או לחמם את ה-scriptorium - חדר ההעתקה - והשעתוק נעשה רק בשעות אור השמש.

בימים ההם עוד לא נהגו לקרוא קריאה דמומה וכל מעתיק נהג להקריא לעצמו - בקול - את עבודתו. כדי לתקשר - בסביבה גדושה זו של מלמולים - הנזירים המציאו שפת סימנים משלהם.

1116 - הסינים מתחילים לכרוך ספרים בתפירה של העמודים.

1309 - תעשיית הנייר מתחילה באנגליה.

1501 - המו"ל אַלְדּוּס מָנוּטִיוּס מעצב ספר קטן במקום הקודקס המסורבל. תוך זמן קצר, ספר הכיס זוכה להצלחה ולתפוצה גדולה. מנוטיאוס היה איש משכיל מאוד ובית הדפוס שלו שהתמחה בפרסום היצירות הקלאסיות של תרבות יוון ורומא היה בין החשובים במאה ה-15 וה-16.

1867 - הכדור הכותב ה-'writing ball' מכונת הכתיבה הראשונה נבנתה על-ידי הממציא הדני מלינג הַנּסֶן.

1868 - כְּרִיסְטוֹפֶר שוַּלְס, מדפיס אמריקאי ממציא מכונת כתיבה משלו. הוא מוֹכֵר את המצאתו לחברת Remington and Sons  וזו מתחילה - בשנת 1873 - בייצור המוני של המכונה. על אחת ממכונות הכתיבה הראשונות שיצאו לשוק כתב מרק טווין את ספרו "הרפתקאות תום סוייר".

לוח המקשים ה-QWERTY מעוצב על-ידי קריסטופר שולס.  השם בא משורת האותיות העליונה על לוח המקשים. מיקום האותיות חסר כל היגיון אך למרות 38 שנים של תלונות לא חל בו שינוי.

הלשון הרעה מספרת ששולס אירגן בכוונה את האותיות בסידור שימנע הדפסה מהירה "כדי לא להרוס, חלילה, את המכונה היקרה שלו". האמת היא ששולס חקר את הנושא לעומקו ומיקם את האותיות כך שהצירופים השכיחים לא יימצאו זה ליד זה כדי למנוע הקשה מהירה מדי שעלולה הייתה ליצור התנגשות בין זרועות המתכת שהורידו על הנייר את האותיות.

* * *

תולדות הכתב

3500 לפנה"ס - התפתחות כתב היתדות בשׁוּמַר. הבבלים הקדמונים חרטו את כתב היתדות שלהם על לוחות חמר לח. הלוחות נאפו בשמש ושמרו על הכתב במשך אלפי שנים.

3200 לפנה"ס - הופעת כתב החרטומים - ההִיּרוֹגְלִיפִים - במצריים.

2300 לפנה"ס - העמים השמיים במסופוטמיה משתמשים בכתב היתדות ובשיטת החישוב העשרונית.

2600 לפנה"ס - הלבלרים במצריים מתחילים להשתמש בכתב ההיארטי, מהדורה קורסיבית של כתב החרטומים.

2300  לפנה"ס -  המצאת הכתב ה-Proto-Indian בעמק האינדוס - פקיסטן של היום.

2000  לפנה"ס - המצאת הכתב הסיני.

1800 לפנה"ס - הופעת הכתב הפיקטוגרָפִי Linear A בתרבות המינואית על-שם המלך מינוס ששגשגה בכרתים. כתב זה טרם פוענח משום שהשפה המדוברת שלו אינה ידועה והיא לא דומה לאף אחת מהשפות ששרדו באירופה או במערב אסיה.

1700 לפנה"ס -  הסימנים הראשונים של הכתב האלפביתי מופיעים בקֶרֶב העמים השֶׁמִיִים בכנען.

1500  לפנה"ס - פיתוח הכתב האלפביתי.

1500 לפנה"ס - ה-quipa או quipu מְשָׁמֵשׁ את תרבות האינקה לחישובים ולתקשורת. הציוויליזציה הקדומה של האינקה הותירה אחריה אדריכלות מפוארת, טכנולוגיה, עיור ועדויות לארגון חברתי ומדיני מפותח וחוקרי העבר עדיין מחפשים הסבר כיצד תרבות עתיקה זו השכילה להגיע להתפתחות זו ללא שימוש בכתב.

1300 לפנה"ס -  הכתב האלפביתי המלא - 30 סמלים בכתב יתדות אוּגָרִיתִי.

1200 לפנה"ס -  האלפבית הפֵנִיקִי, 22 אותיות, כולן עיצורים.

800 לפנה"ס - היוונים מוסיפים סימני תנועות לכתב האלפביתי.

750 - לפנה"ס המצרים מתחילים לכתוב בכתב הדמוטי - עממי – הפשוט.

650 - לפנה"ס האוֹלְמֶקִים - עם שקדם למאיה - ממציאים את הכתב הראשון באמריקה המרכזית.

550 - לפנה"ס באזור הים התיכון רוב העמים מאמצים את כיוון הכתיבה "הרציונלי" משמאל לימין, היות ש"הוא משאיר באור את המילים והמשפטים במהלך רישומם ואינו מכריח את היד לעבור על הדיו הרטוב".

150 - הופעת האלפבית העברי המודרני.

300 - הופעת כתב המאיה.

350 - הופעת הכתב הערבי.

350 - הופעת הכתב האתיופי הקדום - נמצא עדיין בשימוש בפולחן הדתי באתיופיה ובאריתרריה.

863 - שני אחים נזירים יוצרים את האלפבית הקִירִילִי.

* * *

תולדות הדפוס

אתר edge מאגד מאות אנשים ממגוון הקשת הבין-תחומית שמצטיינים בעשייה ובחשיבה מקורית ויצירתית. מדי שנה, עורך האתר נוהג "לשלח" שאלה לחלל הַסַּיְבֶּרְסְפֵיְס ובמהלך השנה הבאה ללקט ולפרסם את התשובות. לשאלת 1998: מה הייתה ההמצאה החשובה ביותר של 2.000 השנים האחרונות? רוב המשיבים ציינו את הדפוס של גּוּטֶנְבֶּרְג.

בתקופה שקדמה להמצאתו של גונטברג, בני-האדם רכשו חדשות כאירוע חברתי. הם התכנסו בכיכרות ודנו בצוותא בחדשות שהובאו אליהם מפי עוֹבְרֵי-אֹרַח מזדמנים. קריאת הספר, העיתון, שברה את המסגרת החברתית הזאת ואיימה בקיטוע ובפירוק הקהילה.

החשש מפני הופעת הדפוס התבדה. תוך שלושה עשורים הדפוס התפשט באירופה והפך לאמצעי שדרכו הרנסנס, ההומניסטים שהחיו את העניין בלמידה ובספרי המופת, עבר מתרבות לתרבות. לימים, הספר המודפס הפך למתווך בתהפוכות הפוליטיות, הדמוקרטיות, החברתיות והתרבותיות של המאות הבאות.

אֵלִיזַבֶּט אַיְזֶנְשְׁטָיְן, היסטוריונית של המדע ומומחית לתקופת הרנסנס, עוקבת בספרה The Printing Press as an Agent of Change אחר ההתפתחויות ההיסטוריות שבאו בעקבות המצאת גוטנברג.

התרומה הראשונה  במעלה של הדפוס היא ההרחבה עצומה של מגוון המידע הרשמי בר-הבדיקה, אשר המריץ את החברה המערבית לפתח ולמקצע תחומי דעת חדשים. הדפוס הוליד את מהפך הסטנדרטיזציה של מפות, לוחות שנה, לוחות-זמנים, מילונים, ספרים, קטלוגים, עיתונים והעניק לאיש החברה המערבית את היכולת ליצור רציונליזציה, לקטלג ולקודד את המידע.

לפני האותיות המודפסות, עיקר המידע הוזרם אל האדם על-ידי תמונות ודימויים חזותיים.

מהפכת הדפוס חוללה שינוי לא רק בעולם הספרות - היא שינתה את התודעה עצמה. "ההמצאה של הטיפוגרפיה הביאה את העקה החזותית החדשה של המידע היישומי, העניקה את המותג ראשון שהוא בר-שכפול אחיד, את פס-הייצור הראשון ואת ראשית הייצור ההמוני" כותב מֶקְלוּהֶן ב- Gutenberg Galaxy.

בספרו, הגיבן מנוטרדאם, ויקטור הוגו כותב: "במאה ה-15 הכול השתנה. המוח האנושי מצא אמצעי להנציח את עצמו באופן שהוא לא רק עמיד אלא גם קל ומהיר יותר מהארכיטקטורה. אותיות הנחושת של גוטנברג ניצחו את אותיות האבן של אורפיאוס. הספר ניצח את הבניין. המצאת הדפוס היא אם כל המהפכות, המאורע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של האדם".

הדפוס הֶעֶצִים את מספר הספרים ואת יודעי הקרוא במידה שלא שוערה מעולם. הוא צמצם באורח משמעותי את המשאבים שהיו צריכים להשקיע בכתיבת ספר. בזמן שנדרש לכתוב ספר ביד, ניתן היה להדפיס 1025 עותקים שלו. במשך מאתיים שנה לאחר המצאת הדפוס רוב הספרים המודפסים היו יצירות קלאסיות שהופיעו בכתבי יד.

הדפוס הכניס לתרבות המערב חשיבה רציונלית, דרכי שימור ומיון למכלול אדיר של מידע, יסוד של סטנדרטים ואמצעים לתיעוד ולהפצה של דעות גלויות ומלומדות.

Anarchy and hierarchy Amanda Griscom

600 - הדפסת ספרים בסין.

The Million Dharani Charms of Empress Shotoku -764 הוא הטקסט המודפס העתיק ביותר בעולם. השליטה היפנית שוטוקו כאות תודה לסיום מלחמה בת שמונה שנים, מְצָוָה להדפיס - על נייר - מיליון קמיעות ועליהם תפילה בודהיסטית. הקמיע הוחדר למבנה פגודה קטן מעץ וניתן לאנשים "לזכרו של המת".

868 - גילוי הספר המודפס העתיק ביותר בעולם Diamond Sutra שהיה חבוי מאות שנים במערה חסומה בסין.

1045 - המצאת מכבש הדפוס עם אותיות מיטלטלות על-ידי בי שנג בסין. הכתב הסיני מכיל אלפי אותיות והדפוס הסיני לא מיעל את תהליך הכתיבה באותה מידה של הדפוס שיומצא בעוד 300 שנים על-ידי גוטנברג שזקוק ל-26 אותיות בלבד.

1440 - צורף גרמני יוֹהָנֶס גּוּטֶנְבֶּרְג "ממיר מתקן לדריכת ענבים למכבש דפוס ומשנה את פני העולם."

1474 - יוֹהָאן מוּלֶר מתמטיקאי ואסטרונום גרמני מקים בית דפוס משלו לפרסום עבודותיו. ספריו הם ספרי המדע הראשונים שיוצאים בדפוס.

1476 - וִילְיָאם קַקסטוֹן מביא את המצאתו של גוטנברג לאנגליה. הוא מדפיס כ-100 ספרים ביניהם את The Canterbury tales של גֶ'פְרִי צ'וּסֶר.

1488 - אחד מבתי הדפוס המצליחים ביותר באיטליה היה בית הדפוס של משפחת שׁוֹנְצִנוֹ היהודית. בית הדפוס הוציא לאור יצירות בשפה היוונית, הלטינית, האיטלקית והעברית. אחד המפעלים המפורסמים של בית הדפוס הוא ההוצאה לאור של ספר התנ"ך בניקוד מלא.

1493 - אַלְדּוּס מָנוּטִיוּס מורה והומניסט הופך למוציא לאור המפורסם ביותר בתקופת התחייה. המוטו של מפעלו "העוגן והדולפין" הוא סמל של פתגם עתיק Festina lente Hurry up slowly.

1500 -  הודפסו עד כה כ-35000 ספרים ב-10 מיליון עותקים.

1501-  המו"ל אלדוס מנוטיוס מעצב ספר קטן במקום הקודקס המסורבל. תוך זמן קצר, ספר הכיס זוכה להצלחה ולתפוצה גדולה. מנוטיוס היה איש משכיל מאוד ובית הדפוס שלו שהתמחה בפרסום היצירות הקלאסיות של תרבות יוון ורומא היה בין החשובים במאה ה-15 וה-16.

1517 - מַרְטִין לוּתֶר נזיר ותיאולוג גרמני מדביק על דלת כנסיית Wittenberg את The Ninety-Five Theses שלו ומיסד בכך את זרם הרפורמציה הפרוטסטנטית.

הַמִּנְשָׁר נכתב בכתב יד ואלמוני זריז דאג להעתיק, להדפיס ולהפיץ אותו. שבועיים לאחר מכן המנשר נקרא על-ידי אנשים בכל גרמניה, וימים ספורים לאחר מכן הופץ בכל אירופה. שלוש שנים לאחר הדבקת המנשר - שכל כוונתו הייתה לקיים דיון על שינויים שיש לעשות בנוהלי הכנסייה הקתולית - פורסמו באירופה 300.000 עותקים של מצע לותר לשינויים שיש לחולל.

1561 - ג'ואן פבלוס מדפיס את הספר הראשון ב-Mexico City, בעולם החדש.

1814 - דפוס שפועל על מנוע קיטור מדפיס את עיתון ה-טיימס. 1100 עותקים בשעה.

1832 - בית ההוצאה לאור Houghton, Mifflin נוסד.

1839 - דפוס חשמלי ראשון.

1846 - המצאת ה -Cylinder Printing Press- הדפוס החדש מיעל ומפשט באורח מהפכני את תהליך ההדפסה.

1860 - הוצאות לאור כמו Erastus ו-Beadle מייסדים ז'אנר ספרותי חדש ה-dime novels. ספרות זו - חוברות צבעוניות מודפסות על נייר זול שנמכרו ברחובות בפרוטות - הביאו את המיתוסים של המערב הפרוע, של מלחמת האזרחים, דמויות שהפכו לאגדה, סיפורי גבורה פטריוטיים ואת הרומן הרומנטי המכונה היום אופרת סבון.

ספרות ה- dime novels  שגשגה והסדרות נמכרו בעשרות אלפי עותקים. הז'אנר הספרותי כבש גם את אנגליה וסדרות של "Penny Dreadfuls" ו"Shilling Shocker"-  הפכו לפופולריים בקרב בני הנוער.

הספרון הראשון שיצא לאור Malaeska the Indian Wife of the White Hunter נמכר ב-300.000 עותקים בשנה הראשונה לאחר פרסומו.

1865 - דפוס האופסייט - שמשתמש בגליל נייר ומסוגל להדפיס על שני צדדיו - המצאתו של  וילילאם בולוק יוצא לשוק והופך לסטנדרט האמריקאי של בתי-הדפוס.

1891 - מכונת הדפוס מדפיסה 90.000 עיתונים בני 4 עמודים בשעה.

* * *

תולדות העיתון

"אילו הוצע לי לבחור בין ממשלה ללא עיתונים או עיתונים ללא ממשלה, לא הייתי מהסס אף רגע להעדיף את האפשרות השנייה" Thomas Jefferson 1787

בני האדם החליפו חדשות הרבה לפני המצאת הכתב. הם העבירו מידע מפה לפה, בכיכרות, בשווקים של העיירות. שליחים מיוחדים הביאו את בשורת הניצחון או המפלה משדות הקרב. הכרוזים השמיעו לאנשי הישובים הקדומים את החדשות על לידות, פטירות, נשואים וגירושים. עם הופעת הכתב, החדשות קיבלו ייצוג אמין ופורמלי יותר.

440 לפנה"ס - חופש ההבעה היה מאז ומעולם משאלת לבם של היוצרים. מאות רבות לפני הספירה אֶוּרִיפִּידֶס הַטּרָגִּיקוֹן ביוון העתיקה - העז לנפץ מוסכמות, לשים ללעג את אלילי המיתולוגיה, לעצב באור חדש את דמות האישה והעבד - קרא:

This is true Liberty when free born men Having to advise the public may speak free, Which he who can, and will, deserv's high praise, Who neither can nor will, may hold his peace; What can be juster in a State then this

השלטונות הבריטים היו חסרי אונים מול הכוח העולה של העיתונים באמריקה וה"fatal Black-Act" כפי שהחוק כונה בפי המורדים נשכח. ההיסטוריונים סבורים שמלחמת השחרור הראשונה של קולוניה נגד מעצמת-על אימפריאליסטית לעולם לא הייתה מתאפשרת ללא רוח החופש והשאיפה לעצמאות שהובעו בעיתונאות החדשה.

202 לפנה"ס - בתקופת שלטון שושלת האן הסינית, גיליונות של חדשות בשם tipao שנכתבו על-ידי הממשל מחולקים לנושאי משרות ציבוריות.

59 לפנה"ס - הפצה יומית של רשומת חדשות מהממשל של הפורום הרומאי. דפי החדשות הודיעו על אירועים פוליטיים, משפטים, שערוריות, מערכות צבאיות והוצאות להורג.

740 - הופעת העיתון הראשון בסין.

1493 - בשובו של קולומבוס לברצלונה, הוא מוצא שמכתב שהוא שלח ובו הוא מתאר את מסעותיו הודפס והופץ כבר בכל העיר.

1566 - בוונציה - מרכז מסחרי עתיר מידע וחדשות - יוצא אחת לשבוע עיתון כתוב ביד the Gazetta.  דפי החדשות האלה שתיעדו אירועים מדיניים שהתחוללו באירופה הופצו ברבים על-ידי זרימת המסחר והגיעו לרוב ערי היבשת.

 1605 - השבועון הראשון מופיע בְּאַנְטְוֶרְפֶּן.

1610-1640 - העיתונים מתחילים לצאת לאור בכל הערים הגדולות באירופה. כדי לא להתעמת עם השלטונות, רוב העיתונים מדיווחים על אירועים מקומיים. בתי הדפוס נזקקו לרישיון והיו תחת פיקוח קפדני של הממשל. פרסום מידע שמביך את רשויות השלטון היה גורר סגירה מידית של בית-הדפוס.

1643 - הפרלמנט הבריטי מחוקק את ה -Licensing Order לפיו כל פרסום חייב לעבור צנזורה של השלטונות. כל הסופרים והכתבים נדרשו למסור את עבודתם לאישורם של פקחים שמונו על-ידי הממשל.

1644 - ג'וֹן מִילְטוֹן פונה במאמרו-THE AREOPAGITICA אל הפרלמנט וקורא לחופש ההבעה

On the value of intellectual diversity and debate and of its contribution to the overall advancement of learning

1690 - המהדורה הראשונה של העיתון הראשון שיצא בבוסטון הייתה גם האחרונה.

בֶּנְגָ'מִין הָארִיס הגיע למושבה לאחר שנזרק לכלא באנגליה באשמת פרסום חוברות הסתה נגד השלטונות. לאחר שהתבסס מבחינה כלכלית בבוסטון הוא הקים את Publick Occurrences העיתון שתוחלת חייו נמשכה ארבעה ימים.

המושל מטעם בית המלוכה האנגלי החרים וסגר - בטענה של היעדר רישיון - את הירחון. Publick Occurrences נכנס להיסטוריה כסמל של אומץ ועצמאות שהפך למסורת של העיתונאות האמריקאית. משנת 1991 פרס על-שם Publick Occurrences  מוענק מדי שנה לעיתונים שחדורים ברוח העיתון הראשון של האומה.

שנים חלפו עד הופעת העיתון הבא the Boston Newsletter בהוצאת ג'ון קַמְפְּבֶּל מנהל משרד הדואר ובעל חנויות ספרים אמיד. העיתון, שהחל כ"דף מידע" כתוב ביד שחולק על-ידי קמפבל, שרד במשך 72 שנים.

1702 - העיתון היומי הראשון the Daily Courant מופיע בלונדון.

1721 - גֵ'יְמְס פְרַנְקְלִין מקים את אחד העיתונים החשובים הראשונים England Courant New.  כאשר העיתון פתח במתקפה נגד השלטון הקולוניאלי - והאשים אותו על שהוא לא מגן על הקולוניות מפני ביזות הפירטים - פרנקלין הושלך לכלא. בעת מאסרו הוצאת העיתון עברה לידי השוליה, נער בן 13, בנג'מין, האח הצעיר של פרנקלין.

1729 - בנג'מין פרנקלין רוכש את Pennsylvania Gazette בפילדלפיה והופך אותו לאחד העיתונים החשובים והאמינים של תקופתו. כדי להעשיר את מגוון החדשות העיתון מתחיל לְמַנּוֹת ולשלוח כתבים לכיסוי אירועים מיוחדים.

1735 - אחד האירועים המפורסמים ביותר בעיתונאות הוא משפטו של  ג'וֹן פֵּטֶר זַנְגֶּר בניו-יורק. זנגר, עורך העיתון New York Weekly Journal  נזרק לכלא על-ידי ראש העיר קוסבי בשל כתבות ביקורתיות אודותיו בעיתון.

זנגר הועמד לדין באשמת הוצאת דיבה ונמצא חף מפשע. סנגורו ביסס את ההגנה על "החופש לחשוף ולהתנגד לכוח זדוני...באמצעות אמירת וכתיבת האמת". כל עוד לא הוכח שהכתבות שקריות, הן לא יכולות להיחשב כהוצאת דיבה. פסק דין זה הפך ציון דרך בניצחון חופש העיתונות.

1765 - הפרלמנט הבריטי מעביר חוק להטלת מס-בול שמעלה באורח משמעותי את מחיר העיתונים. מס-הבול מהווה פגיעה קשה בחופש העיתונות משום שהמחיר הגבוה הופך את העיתון לנחלה בלעדית של עשירים. העיתונאים בקולוניות מרדו בחוק החדש. הם יצאו במהדורת "מצבה" עם הכתובת

EXPIRING In Hopes of a Resurrection to Life again

1770 - מקור החדשות המסקרנות ביותר באנגליה היה הפרלמנט. אולם בית-הנבחרים הטיל איפול כבד על דיוניו והעיתונים נאלצו לפרסם ידיעות שהודלפו תחת כותרות מעורפלות והסוואה שהייתה למעשה שקופה לציבור הקוראים.

כאשר הפרלמנט נוכח שאין בכוחו למנוע את דליפת המידע, הוא נכנע והרשה נוכחות של נציגי העיתונות במהלך דיוניו. בניסיון אחרון להגביל את כוח העיתונות, הוא הטיל איסור על הרישום של הדברים שנאמרו במהלך הדיונים הארוכים.

אמינות הכתבות הותנתה באיכות זיכרונו של העיתונאי. הפולקלור מספר שאחד מחברי הפרלמנט העיר - לאחר קריאת הדיווח העיתונאי - "חלק מהדברים אכן אמרתי, חלק אחר, לשמחתי, לא אמרתי וחלק אחר, לצערי, לא אמרתי."

ב-1783 העיתונאים שסקרו את דיוני הפרלמנט הורשו לרשום את אשר נאמר ואיכות הכתבה מכושר זיכרונו של העיתונאי עברה לידיעת הקצרנות שלו.

1791 - בתיקון הראשון של החוקה האמריקאית מופיע פסוק שקורא לחופש העיתונות.

1798 - הקונגרס האמריקאי - בעידוד הנשיא ג'וֹן אָדַמְס - מאשר את החוק נגד הסתה לפיו "כל פרסום כוזב, שערורייתי, או זדוני נגד ממשלת ארה"ב, הקונגרס או הנשאי בכוונה של זילות או הוצאת דיבה ייענש בקנס או במאסר". החוק מהווה את האיום החמור ביותר על חופש הביטוי בהיסטוריה של העיתונות.

1808 - הֶנְרִי רוֹבִּינְסוֹן מהעיתון טיימס בלונדון הוא הכתב הצבאי הראשון שנשלח לדווח על הקרבות של נפוליאון.

1823 - כתב עת רפואי ראשון The Lancet רואה אור באנגליה.

1827 - הכומר סָמוּאֶל קוֹרְנִישׁ וְג'וֹן רוּסְוֶרְם מקימים את העיתון הראשון של האפרו-אמריקאים We wish to plead our own cause, Too long have other spoken for us

הכתיבה בעיתון היוותה עבור הוגי דעות וסופרים רבים אמצעי קיום וקרש קפיצה לפרסום עבודותיהם. צ'רל דִּיקֶנְס עבד - בשנות הארבעים - ככתב ב - The Morning Chronicle בלונדון. שמו נודע ברבים בזכות הסיפורים הקצרים שהוא הורשה לפרסם בעיתון.

מַרְגְרֶט פוּלֶר הפילוסופית, מהלוחמות הבולטות לזכויות האישה, הועסקה כעיתונאית וכמבקרת ספרות ואומנות ב- New York Tribune. ככתבת חוץ היא נשלחה לאירופה ושם היא ראיינה את גדולי הפילוסופים והסופרים של דורה.

סמואל לנגהורן קלמנס המוכר יותר בשם עט מַרְק טְוֵויְן הִרְבׇּה לכתוב, לפרנסתו, בעיתונים שונים. דיימון רֵאנְיוֹן הסופר המפולפל היה במשך שנים רבות כתב ספורט - בייסבול - של אימפריית העיתונים של ויליאם רַנְדּוֹלְף הֶרְסְט.

פְרִידְרִיךְ אֶנְגֶּלס מפרסם כתבות בדבר משנתו המדינית בעיתונו של מַרְקְס - German Annals magazine כתב עת יוצא דופן שקיומו התאפשר בזכות תרומות של סופרים - כמו אַרְתוּר קוֹנַן דּוֹיְל - גייס כתבים ופרסם עבודות של גֶ'ק לוֹנְדוֹן, לוּאִיס סְטִיבֶנְסוֹן, רוֹדְיַרְד קִיפְּלִינְג ורבים אחרים.

1833 - ברחובות ניו-יורק מופיע עיתון חדש שמחירו פֶנִי אחד. העיתון the Sun - עם המוטו - It Shines for All  יצא לאור על-ידי Benjamin Day והביא סיפורים בעלי עניין אנושי מחיי היום-יום של העיר. תוך שנתיים העיתון נמכר - יותר מכל עיתון  אחר בעולם- ב-15000 עותקים יומיים.

1837 - פריצת דרך משמעותית בטלקומוניקציה נעשתה על ידי סָמוּאֵל מוֹרְס ממציא הטלגרף. העיתונים הפכו ללקוחות הראשונים והחשובים של חברות הטלגרף ובזכותן הם ספקו חדשות טריות מכל רחבי העולם.

1848 - בשיתוף פעולה בין עיתוני ניו-יורק קם ה -Associated Press שמעניק שרותי חדשות טלגרפיות.

1851 - העיתון the Sun הניו-יורקי עבר להדפסה במכונת דפוס גלילית המונעת בקיטור ומפיק - לעומת 125 עותקים בדפוס הישן של גוטנברג - 18000 עותקים בשעה.

1851 - יסוד סוכנות רויטר על-ידי פָּאוּל רוֹיְטֶר עיתונאי אנגלי.

1856 - העיתון the New York Ledger מקדיש עמוד שלם לפרסומות.

1860 - בארה"ב יוצאים לאור 3000 עיתונים. ב-1870 4500 ובשנת 1880 מספרם יעלה ל 7.000.

1861-1865 - מלחמת האזרחים באמריקה מתועדת - משני הצדדים - בתנאים נוראים משדות הקרב על-ידי הכתבים הצבאיים של העיתונים.

1869 - ה-New York Herald מממן את מסעו של העיתונאי הֶנְרִי סְטֶנְלִי מוֹרְטוֹן לאיתור לִיוִינְגְסְטוֹן המיסיונר הסקוטי שעקבותיו אבדו באפריקה.

 1878 - ג'וֹזֶף פּוֹלִיצֶר עיתונאי אמריקאי ממוצא הונגרי מתחיל ברכישה של עיתונים ומקים אימפריה כבירה של רשת עיתונים. פרס פוליצר - על אף שהוא מהווה מוקד לביקורת על איכות בחירותיו - נחשב לפרס היוקרתי והמבוקש ביותר בתחום העיתונאות.

1887 - ויליאם רנדולף הֶרְסְט רוכש אף הוא מספר עיתונים ויוצא לתחרות חסרת מעצורים נגד הממלכה של פוליצר. כדי להעלות את המכירות הם יוצרים את העיתונאות הצהובה, ממציאים פעלולי פרסומת שונים ולא חוששים לכופף פה ושם את החדשות. חייו של הרסט מתוארים בסרטו המהולל של אוֹרְסון וֶלְס Citizen Kane. 

1898 - הכתבה של אֶמִיל זוֹלָה ! J'accuse - אני מאשים - על פרשת דרייפוס מופיעה בעיתון L'Aurore ומזעזעת את צרפת.

McClure's magazine - 1902 פותח את העיתונאות החוקרת "muckraking" לחשיפת התרמיות, השחיתויות והשערוריות של עולם התעשייה והשלטון האמריקאי.

1904 - העיתונאות מתמקצעת. הפקולטה הראשונה לעיתונאות נפתחת באוניברסיטת מיסורי.

1919 - ג'וֹן רִיד עיתונאי אמריקאי מתעד את המהפכה הרוסית בספרו Ten Days That Shook the World

1920 - הופעת הרדיו כמקור חדש לחדשות ולבידור מדללת את הפופולריות העצומה של העיתונים.

1923 - החברה האמריקאית של עורכי העיתונים מנסחת את "Canons of Journalism" עקרונות העיתונאות.

1945 - סוללת כתבים מדווחים על מהלך הקרבות בגיהינום של איבו ז'ימה.

1945 - ה -New Yorker שולח את ג'וֹן הֶרְסִי לסקר את הפצצת הירושימה. הרסי, מהעיתונאים הראשונים שהגיעו לזירת האסון שולח סדרת ראיונות שהוא קיים עם אנשים שחיו בעיר.

עורך העיתון מקדיש את כל מהדורת ה-31 באוגוסט של ה-New Yorker לפרסום הכתבות. הכתבות קובצו לספר Hiroshima - שביסס את התנועה האנטי-גרעינית - והפך לקריאת חובה בבתי-ספר בארה"ב.

1946 - הופעת הטלוויזיה מנחיתה מכה ניצחת על העיתונים. לפי הסקרים אחוז קוראי העיתונים ירד מ-85% ב-1946, ל-73% ב-1965 ול-55% ב-1985. רק 9% מכלל האמריקאים עקבו אחר אירועי מלחמת המפרץ באמצעות העיתונים. עיתוני הערב היו הקורבנות הראשיים של התחרות עם הטלוויזיה ורבים מהם נסגרו בערי העולם.

1962 - ה - New Yorker מפרסם כתבות של רָחֵל קַרְסוֹן ביולוגית, סופרת ואקולוגית על הנזקים שמדבירי מזיקים מעוללים לעולם החי ולטבע. הכתבות קובצו לספר "Silent Spring" שהפך לרב-מכר ורחל קרסון הכוהנת הגדולה של הטבע - נכנסה ל -Ecology Hall of Fame, היכל הזיכרון של גיבורי האקולוגיה.

1971 - ה- Times מתחיל לפרסם את "The Pentagon Papers" מסמכים סודיים ומביכים בדבר המעורבות הפוליטית והצבאית של ארה"ב במלחמת וייאטנם.

 1972 - דיווחים ראשונים על פרשת וטרגייט מופיעים ב - Washington Post.

1974 - כתב העת הראשון לחובבי מחשבים Creative Computing יוצא לאור. שנה לאחר מכן מופיע Byte כתב העת לענייני מחשבים. ב-1998 ה - Byte נוטש את מהדורות הנייר שלו ועולה כולו online.

1999 - מספר העיתונים שיוצאים לאור בארה"ב בסוף המאה נמוך ב-14% ממספרם בשנת 1940.

* * *

למידה וליקויי למידה------לעמוד הראשי-------ד"ר אילנה מודלינגר--