| מערכת הקשב |  |
 |
* מאפייני הקשב * שיתוף הקשב * התפתחות מערכת הקשב * מסיבת הקוקטייל של צ'רי * מערכת ההפעלה הרשתית * קשב וליקויי למידה
אחד המכשולים הקשים שניצבים בפני הקשב הוא גודש המידע המוזרם בהתמדה אל מערכת העצבים. כדי להימנע מהֲצָפָה, המוח מְצֻוֶּה לבחור מתוך השפע את המידע החשוב ולהתעלם מהמיותר והתָּפֵל.
מערכת החושים של האדם מופגזת בכל שנייה במיליונים של גירויים שמתוכם רק ל-7 (2-2+) יש מקום על שולחן הזיכרון. מערכת הקשב מסננת מתוך השפע האקראי את האותות העיקריים, החיוניים לאדם.
מַעֲרֶכֶת הַהַפְעָלָה הָרִשְׁתִּית, הממונה על העוררות והקשב, היא המנגנון המוחי הקדום ביותר שנוצר כדי להבטיח את ההישרדות של עולם החי. תפקיד המערכת הוא להעביר לכוננות, למצב של דריכות והקשבה את מכלול מערכת העצבים.
בזמנים קדומים האזעקה ניתנה כאשר טורף או טֶרֶף או יריב כלשהו חדרו לטריטוריה של אבות אבותינו. קיומו של האדם המודרני מאוים לא פחות מזה של הקדמונים ואֶל אותות האזעקה שמתריעים על סכנה קיומית הצטרפו גם 'פורצי קשב' נוספים שמתחרים ביניהם על כיבוש החלקה הקטנה של "תשומת הלב".
בחברה העירונית הצרכנית, מערכת הקשב של האדם נתונה תחת מתקפה של שלטי פרסומת, ג'ינגלים של הטלפונים הסלולריים וסכנת הסחרור אורבת לה יותר מתמיד. "ציידי הקשב" הלהוטים לְשַׁוֵּק סחורה, רעיון, מידע או השקפת עולם, פיתחו תכסיסים מתוחכמים כדי לחולל את הפִּרְצָה דַּרְכָּהּ הם יעבירו את המֶסֶר שלהם אל שולחן הזיכרון העובד של המוח.
הבנה טובה יותר של פעולת הקשב נדרשת לנו הן להגנה עצמית מפני "המשווקים" למיניהם והן על מנת ליצור "כלכלה של קשב" במטרה לייעל את הסינון, את הבחירה, על מנת לקלוט מתוך השפע של הצעות הטֶכְנוֹ-סְפֵירָה והאינפו-סְפֵירָה, את החשוב, את המתאים לנו.
חֵקֶר הקשב העסיק, מאז מחצית המאה ה-19 את חוקרי החינוך, הפסיכולוגיה והנוירולוגיה. בעשור האחרון, עם גיבוש התמונה הקלינית של "הפרעות קשב ופעלתנות-יתר" והופעת המְכוֹנוֹת המשוכללות להַדְמָיָה של המוח האנושי בפעולה, חלה התקדמות בהבנת הקשב.
אולם, על אף ההתקדמות הזאת, המומחים עדיין מבטאים אכזבה וסבורים שהישגי המחקר לא עומדים בציפיות ולא תואמים את המשאבים העצומים המושקעים בחקר הסוגיה. ההסבר המוצע על-ידי המומחים לתופעה זו אומר שהקשב כנראה אינו חטיבה תפקודית אחת כי אם מכלול של תהליכים נפרדים ללא קשר ביניהם.
ניהול הקשב
מערכת ההפעלה הרשתית היא מרכז הקשב של המוח. המערכת בוקעת מחוּט הַשִּׁדְרָה, עולה בגזע המוח, יוצרת קשר עם הרמה, התת-רמה ומִבְנִים באונות המוחיות בקליפת המוח. המסלול היורד של המערכת קולט מידע שמגיע מהמוחון ומהמסלולים החושיים.
מַיְקֶל פּוֹזְנֶר, פרופסור למדעי הנוירולוגיה באוניברסיטת אורגון, מומחה מהשורה הראשונה לחקר הקשב מבסס את מחקריו על שלוש הנחות יסוד:
* הראשונה, מערכת הקשב היא יחידה נפרדת מבחינה אנטומית ממערכת עיבוד המידע. היא משתפת פעולה עם אזורים שונים במוח אך זאת תוך כדי שמירה על ייחודיותה.
* ההנחה השנייה אומרת שהקשב אינו מתנהל על ידי אזור מרכזי אחד ולא כפעולה של המוח בשלמותו אלא בזכות רשת של אזורים אנטומיים.
* הנחת היסוד השלישית היא שהאזורים המעורבים בקשב ממלאים תפקידים שונים שניתן להגדירם במונחים קוגניטיביים. על יסוד הנחות אלה פוזנר מציע לחלק את מערכת הקשב לתת-מערכות שמבצעות תפקידים נפרדים שעומדים בזיקה הדדית זה לזה.
טְווַח הַקֶּשֶׁב - Attention span
טווח הקשב קצר מאוד בקרב ילדים צעירים ועולה בהדרגה עד למשך של כ-20 דקות אצל המבוגר. טווח הקשב מותנה, כמובן, באופי הפעילות שיש לבצע. כאשר הפעילות מעניינת ומהנה, היכולת למקד בה את הקשב ולהתעלם מגורמי הסחה עולה.
משך הזמן שבו האדם יכול להתמקד בגירוי אחד ללא כל הפרעה הוא כ-8 שניות. לאחר שניות אלה איברי החישה פונים למטרה אחרת או מחשבה אקראית פולשת לשדה הקשב ומנתקת את הריכוז.
התכנים המוגשים באמצעי המדיה, הטלוויזיה, המחשב, האינטרנט - שמתחרים על לכידת הקשב של הצופים הצעירים - מעניקים סיפוק מידי ודורשים טווח קשב קצר ביותר. המחקרים העלו שילדים שנחשפים בגיל צעיר מאוד - שנתיים - לטלוויזיה מגלים - לקראת גיל שבע - קשיים בטווח הקשב שלהם. המומחים ממליצים על חינוך לקריאת ספרים - תחילה קצרים ובהדרגה ארוכים יותר - כדי לסייע לילד לפתח טווח קשב תקין ויעיל.
המחקרים שבחנו את הקשר בין מיומנויות הקשב לשעמום מצאו שקשיי הקשב אחראים לשעמום ולא ההפך.
attention orienting - הַכְוָונַת הקשב
פוזנר ועמיתיו חילקו את פעולת הכוונת הקשב לשלושה שלבים נפרדים:
1- כדי להפנות את הקשב לגירוי חדש, האדם צריך לנתק את תשומת ליבו מהפעולה שבה הוא ממוקד.
2- השלב השני הוא התנועה הפיזית של העברת הקשב ממקום אחד לשני.
3- מיקוד הקשב בגירוי החדש.
alert state - מצב הַכּוֹנְנוּת
אחת התכונות החשובות של מערכת הקשב היא היכולת ליצור ולהחזיק מצב של כוננות לעיבוד קלט משמעותי. כוננות גבוהה מגבירה את מהירות התגובה אך מעלה גם את שיעור הטעויות. כאשר התגובה מתרחשת מהר מדי היא בנויה על מידע חלקי - קטוע - ולכן היא עלולה להיות שגויה.
Focused attention - קשב מְמֻקָּד
הוא היכולת למקד את אלומת הקשב על גירוי - חזותי, שמיעתי, מישושי - בודד.
Selective attention - קשב סלקטיבי
הקשב הסלקטיבי - בחירת הגירוי שיכנס לתודעה - נחקר יותר מכל תכונה אחרת של מערכת הקשב.
מסיבת הקוקטייל של צ'רי - Cherry's cocktail party
חקר הקשב השמיעתי הסלקטיבי החל עם עבודתו של החוקר האנגלי קולין צֶ'רִי.
צ'רי העלה, בשנות השישים של המאה שעברה, את סוגיית המעקב אחר מהלך שיחה אחת בסביבה רועשת גדושה בשאון שיחות רבות.
הוא חקר את התופעה באמצעות הטכניקה של השמיעה הדִּכוֹטִית, השמעה של שני מסרים שונים אחד לאוזן שמאל והשני לאוזן ימין של הנבדק. הנבדקים סיננו והעבירו לעיבוד את אחד המסרים ומהמסר שהתעלמו הם הצליחו לזהות רק את המאפיינים הפיזיקליים, גובה הצליל ועוצמתו אך לא את תוכנו.
התיאוריות הראשונות שעלו במחצית המאה שעברה על אופן בחירת הגירוי שיועבר לעיבוד של מערכת העצבים כונו בשם תיאוריות "צוואר הבקבוק". תיאוריות אלה נבדלו זו מזו במקום בו הן קבעו את צוואר הבקבוק בתהליך בחירת הגירוי שיכנס לתודעה.
התיאוריה הראשונה היא "תיאוריית הפילטר" של דונלד ברודבנט שהכשיר במהלך מלחמת העולם השנייה פקחי תעופה וסוגיית הקשב הייתה מכריעה עבורו. לפי תיאוריה זו, על מנת למנוע הצפה של המוח, רק מקור מידע אחד יכול להעביר את תכניו לרמה מודעת של העיבוד.
הגירויים שתוקפים מכל עֵבֶר את החושים חודרים למֵעֵין מאגרים בהם הם עוברים ניתוח "קְדַם קֶשֶׁב" שיכריע מי מהם ימשיך את דרכו אל הקשב והעיבוד. הגירויים שלא זכו להיבחר נכחדים לאחר שהות קצרה בתחנה הקדם-קשבי.
היות והגירויים טרם זוהו, הבחירה נקבעת על-יסוד בולטות של מאפיינים פיזיקליים כמו הגובה, או העוצמה של צליל.
תיאוריה אחרת שהלמה יותר את ההתנסות המעשית היא המודל של אן טְרֵייסְמָן.
לעומת התפיסה הדיכוטומית, טרייסמן מעמידה את בחירת הגירוי על דרגות עוצמה. הגירויים עוברים מבחן ומדורגים לפי מאפיינים פיזיקליים.
הגירויים שאינם מגיעים לשולחן העבודה של העיבוד נשארים מעומעמים ברקע, אך אם אחד מהם מעביר מסר בעל בולטות גבוהה הוא יפרוץ לתודעה ויאפיל על הגירוי הראשון.
טרייסמן סבורה שהגירויים מסודרים במִדְרָג ונבחרים תחילה לפי הבולטות הפיזיקלית שלהם ולאחר מכן לפי המאפיינים הסמנטיים - התכנים המשמעותיים - שלהם. טרייסמן מניחה קיום של מילון שמכיל מילים בעלות משמעות או חיוניות גבוהה שמקבלות עדיפות בקליטה של הקשב השמיעתי.
החוקרים דָּאוּץ וְדָאוּץ הציעו תיאוריה לפיה כל הגירויים עוברים בחינה מוקדמת, שכוללת גם ניתוח של משמעותם והבחירה נופלת על אלה שנושאים את המסר הרלבנטי ביותר לשומע.
מחקרים מאוחרים יותר נוטים לאשר את התיאוריה של טרייסמן אך מבטלים את החשיבות של תיאוריות "צוואר הבקבוק" בטענה שהן רק קובעות היכן - בתהליך הקשב - מתרחשת הבחירה ולא מסבירות כיצד היא מתרחשת.
Capacity Models of Attention
בראשית שנות ה-80 דָּנִיאֵל כָּהַנְמָן, הפסיכולוג הישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה, הציג את תפיסת הקשב מזווית התייחסות חדשה. מודל משאבי הקשב של כהנמן מרחיב את תפיסת הסוגיה ומערב בה תהליכים של הניעה ועוררות.
תהליך הקשב, לפי התיאוריה שלו, הוא הקצאה של משאבים קוגניטיביים לגירויים שונים. התיאוריה של המשאבים מסבירה את המגבלות של הקשב, לא כצוואר הבקבוק של הסינון כי אם על יסוד היכולות שאנחנו מעמידים לרשות תפקידים שונים.
משאבי הקשב של המוח מוגבלים ונשלטים על-ידי המֶזֶג, מטרות מידיות ומצב העוררות. מידת המאמץ שיש להשקיע בתפקוד מותנה באופי המטלה. מספר המטלות שניתן לבצע בו-זמנית הוא פֹּועַל יוצא של המשאבים שנדרשים לביצועם.
ככל שהעשייה מוכרת ואוטומטית יותר כך מידת המשאבים שנדרשים לביצועה פחותה יותר. כאשר אדם מפנה את הקשב שלו לשתי מטלות בו-זמנית, כמות המשאבים שיש להשקיע באחת תבוא על חשבון המאמץ שיוקדש לשנייה.
Sustained attention - קשב מתמשך
קשב מתמשך הוא היכולת להחזיק את אותה רמת הקשב לאורך זמן. תכונה זו היא בעלת חשיבות מכרעת משום שהיא התנאי הבסיסי לתהליך עיבוד המידע, היינו ללמידה.
הקשב המתמשך והזיכרון העובד עומדים בקשר גומלין הדוק ומדעני המוח סבורים שהם שותפים לאותם מנגנונים מוחיים.
ג. א. דגנגי חוקרת של כישורי הקשב בקרב ילדים מחלקת את הקשב המתמשך לשלושה שלבים.
הפניית הקשב - החזקת הקשב - הרפיית הקשב
הגירוי שילכוד את תשומת הלב מִשְׁתַּנֶּה בהתאם לניסיונות הֶעָבָר, למידע שֶׁיֵּשׁ עליו, לשׁוֹנוּת אישית בהעדפה חושית ולפי חשיבותו עֲבוּר המקשיב. קשב שמתמשך יתר על המידה עלול לפגום במידת הרגישות לגירוי שבו הוא מתמקד.
the Law of prior entry
אחת התכונות המוזרות של מערכת הקשב שנצפתה כבר בראשית המאה ה-19 היא שכאשר שני גירויים מגיעים בו-זמנית לסף הקליטה, הגירוי שנבחר לעיבוד נתפס כקֹודֵם - בזמן - לגירוי המשני.
קיימת גם העדפה חושית לקליטת הגירויים. כאשר גירוי חזותי וגירוי שמיעתי מתחרים על תשומת הלב, הסיכויים של הסימן החזותי להיכנס לתודעה גבוהים יותר. ממצאי החוקרים מעלים גם שלגירוי מישושי זכות קדימה על הגירוי השמיעתי.
Split attention divided attention - קשב מפולג
חלוקת הקשב - היכולת להסיט את תשומת הלב הלוך ושוב בין פעילויות שונות המתרחשות במקביל - עומדת ברמה העליונה של תכונות מערכת הקשב. הכושר לנוע בין שתי מטלות עם דרישות קוגניטיביות שונות מניח גמישות מוחית גבוהה ביותר.
פילוג הקשב נחקר על יסוד ביצוע פעילות כפולה והמומחים העלו מספר מאפיינים שקובעים את הצלחתו.
שלושת המשתנים הבסיסיים שקובעים את מידת ההצלחה בביצוע מטלה כפולה הם:
א - הדמיון בין המטלות, ב - תרגול, ג - רמת הקושי של המטלות
הדמיון בין המטלות שיש לבצע מקשה על העשייה. ככל שהפעילויות שונות יותר כך עולה מידת ההצלחה של העשייה הבו-זמנית.
התרגול משפר במידה רבה את סיכויי ההצלחה בעשייה הכפולה, אך למרות השיפור, ביצוע מטלה בודדת תמיד יהיה טוב יותר מביצוע בו-זמני של שתי מטלות.
כאשר אחת המטלות הופכת לאוטומטית, חל שיפור ניכר בעשייה הכפולה. הביצוע האוטומטי מהיר, אינו זקוק למשאבים רבים, עם זאת הוא נוקשה וקשה לשנות אותו ולהתאימו לנסיבות משתנות של הפעילות.
מידת המורכבות של המטלות שיש לבצע קובעת - כמובן - את איכות הביצוע.
פילוג הקשב בין שתי עשיות שונות באופיין, מתורגלות ופשוטות, הוא קל למדי ואילו חלוקת הקשב בין מטלות דומות, מורכבות וחדשות דורש משאבים קוגניטיביים מוגברים.
endogenous and exogenous attention
הבחנה חשובה אחרונה בין תכונות מערכת הקשב היא המקור שמכוון את תשומת הלב. הקשב הָאֶנְדּוֹגֵנִי - הפנימי - מְכֻוָּן אל המטרה באורח מבוקר ורצוני על ידי האדם. הקשב האֶקְסוֹגֵנִי לוכד את תשומת הלב על ידי פלישה של גירוי חיצוני שמסיח את דעת האדם מהפעילות בה הוא עוסק. בעוד תהליך הקשב הרצוני והמבוקר הוא איטי, מְאֲמֵץ וצֹורֵךְ משאבים מוחיים רבים, ליווי הגירוי החיצוני המסיח אינו כרוך בהשקעה קוגניטיבית משמעותית.
* * *
מַעֲרֶכֶת הַהַפְעָלָה הָרִשְׁתִּית
הקשב הוא אחד מתחומי הידע המורכבים והאניגמטים ביותר במחקר המודרני.
מערכת ההפעלה הרשתית היא מֶרְכָּז הקשב של המוח. מבנה זה הוא מהקדומים ביותר במוח היונקים. המערכת מופעלת על-ידי הַתְּצוּרָה הָרִשְׁתִּית, היחידה התפקודית הראשונה של המוח החבויה בעומק הגזע וממונה על מצב הדריכות והערנות של המוח.
המערכת בוקעת מחוט הַשִּׁדְרָה, עולה בגזע המוח, מתקשרת עם הרמה, התת-רמה ועם מבנים באונות המוחיות בקליפת המוח.
המסלול היורד של המערכת קולט מידע שמגיע מהמוחון ומהמסלולים החושיים.
בשל מיקומה וקשריה של מערכת ההפעלה הרשתית עם מנגנונים מוחיים שמתעדים הן את המתרחש בחוץ והן את אשר קורה בפנים, היא מהווה מקום מפגש המאחד את מלוא עולמו של האדם.
התצורה הרשתית היא מנגנון בעל מורכבות כבירה שאחראית הן על ההפעלה והן על העכבה של מירב התפקודים של מערכת העצבים. מדעני המוח משערים שכל תא עצב בתצורה מתקשר אל כ-25.000 תאי עצב אחרים.
התצורה מהווה וַסָּת חיוני של מערכת העצבים האוטונומית, מעורבת בקצב הנשימה, הדֹּופֶק, מערכת העיכול, השינה, הכאב, העייפות והחיוניות הכללית של האדם.
הקשב מְחֻוָּט ברשתות עצביות רבות. המומחים משערים שהשמירה על מצב של דריכות מערבת מרכזים במוח התיכון שמהווים את המקור להפקת הנוראפינפרין. רשת זאת מצטיירת כאסימטרית ברמת הקליפה המוחית עם פעילות גדולה יותר של ההמיספרה הימנית באזורים המצחיים.
גרייה מאוזנת, היעדר גרייה וגריית יתר של מערכת הקשב
מערכת ההפעלה הרשתית היא מרכז האיזון של הרשתות המוחיות שממונות על למידה, על שליטה עצמית, על עכבה ועל הניעה.
כאשר המערכת פועלת באורח תקין היא מספקת את החווטים העצביים לעיבוד מידע ומעניקה את תשומת הלב שנדרשת לביצוע תקין של משימות.
כאשר מערכת ההפעלה הרשתית לא מעוררת במידה מספקת או מעוררת יתר-על-המידה היא גורמת לקשיי למידה, לבעיות בזיכרון, לשליטה עצמית לקויה, למוטיבציה דלה וכד.
בניסויים שנערכו בשנות השישים של המאה שעברה, נבדקים שחוו חסך בגרייה חושית הראו סימני מצוקה הולכים וגוברים, הולכים ומחמירים.
לאחר מספר שעות של צמצום הגרייה הם התלוננו על אובדן בהירות החשיבה, הם לא היו מסוגלים לבצע פעולות חשבון פשוטות ביותר. לאחר שעות של טשטוש הופיעו ההזיות - המוח המשועמם החל להמציא גירויים משלו - על סף אובדן ההכרה הנבדקים חולצו מהניסוי - אך מדעני המוח משערים שהשלבים הבאים של חסך הגרייה החושית היו טירוף, תרדמת ואולי אף מוות.
כאשר מערכת ההפעלה הרשתית מגרה יתר על המידה את מערכת העצבים היא גורמת לעצבנות, לדריכות, לדברנות, לתגובתיות, לתנועתיות ולפעלתנות יתר.
התודעה האנושית ?
איתור המקור הפיזיולוגי של התודעה האנושית העסיק מאז ומעולם את הוגי הדעות. מערכת ההפעלה הרשתית הייתה מועמדת רצינית לתפקיד, משום שהיא המתג החשמלי להדלקת המוח ובלעדיה דבר לא קורה. כאשר התברר שהמערכת קדומה ביותר ומשותפת לכל החי, הפילוסופים נאלצו לוותר על בחירה זו ולחפש את מקור התודעה האנושית במנגנון חדש יותר של המוח.
* * *
שיתוף הקשב הוא תהליך של התחלקות התינוק עם הזולת בהתנסות חושית - הסתכלות, מגע או הקשבה - בגורם שלישי, חפץ או אירוע. יוזמת השיתוף נעשית בהצבעה, או בהובלת המבט של הזולת אל המטרה של הקשב המשותף.
התהליך של שיתוף הקשב מניח את היסודות החיוניים להתפתחות החברתית, הלשונית והקוגניטיבית העתידית של הילד.
בחודשים הראשונים של חייו, התינוק מביט בעיקר במבוגר המטפל בו. לקראת גיל חמישה חודשים מבטו מתחיל לנוע אל חפצים ואירועים שמתרחשים בסביבתו.
תנועה ספונטנית של הצבעה מופיעה כבר בגיל שלושה חודשים אך החוקרים סבורים שרק לקראת גיל שנה היא מקבלת את משמעותה כהתכוונות רצונית ונשלטת שבה הילד מבקש חֵפֶץ מסוים.
לקראת גיל שנה מתחילות להופיע אצל התינוק כל התכונות הייחודיות למין האנושי: הליכה על שתיים, אחיזת פינצטה, מילים ראשונות וההבנה שהאחרים הם בעלי כוונות ואת הקשב שלהם אפשר ללוות, לכוון ולקחת בו חלק.
תהליך שיתוף הקשב הולך ומשתכלל. התינוק מצביע על חפץ או אירוע לא-מוכר ובוחן את פני המבוגר כדי לקרוא את התגובה הרגשית שלו לגורם השלישי. היות והחדש טומן בחובו סכנה אפשרית, שיתוף הקשב ובחינת החוויה הרגשית של המבוגר מרגיעה את הילד ומעניקה לו טיוטה בסיסית לוויסות חששותיו ופחדיו.
לקראת גיל שנה וחצי הילד משיג הבנה מלאה של החוויה המשותפת. כאשר בדעתו ליזום את השותפות הוא דואג ללכוד את המבט של המבוגר לפני שהוא מצביע על הגורם השלישי וכאשר זה נמצא מחוץ לשדה הראייה - מאחורי המבוגר, למשל - הוא מגביר את הווקליזציה ואת מחוות ההזמנה לעיון המשותף.
הצורך לחלק עם הזולת את הנושא של הקשב שלנו הוא מאפיין ייחודי של המין האנושי. בקרב עולם החי, מפגש המבט משמש לפיענוח כוונות האחר למטרת הישרדות. שיתוף הקשב וכל המשתמע ממנו הוא תהליך של למידה אנושית.
גורי קופים שגודלו על-ידי בני אדם למדו את סימני ההתכוונות ואילו גורי קופים שגדלו בטבע לא הראו כל הבנה של אותות שיתוף הקשב.
האדם שחרר והרחיב את גבולות מערכת הקשב ופיתח את השיתוף של צאצאיו בחוויית הקשב כאמצעי ראשוני להכרת העולם, לתקשורת, להקניית השפה ובשלבים מאוחרים יותר להעברת מורשת הַתַּרְבּוּת.
אין אנו יודיעם מהו המניע לשיתוף הקשב, אך הניסיון מלמד אותנו שתגלית ההשתתפות בקשב גורם לילד הנאה רבה. חוויות שיתוף הקשב מתוארות כ"רגעים לוויסות הדדי של רגשות, לפתרון בעיות, כמשא ומתן לכוונות תקשורת ולהעברה של משמעויות תרבותיות".
באמצעות הקשב המשותף ההורה מסייע לילדו להתמקד, מסיר גורמי הסחה, מׇתחִים את גבולות החופש של הקשב, מְכָוֵן אל העיקר, אל הרלבנטי באירועי הסביבה.
ההורה והתינוק אינם שותפים פסיביים, הם יוצרים את מפגש הקשב וממסדים אותו כתשתית לתקשורת, להישענות, ללמידה סופגת ולאַחְדוּת רִגְשִׁית.
הקשב המשותף מהווה בסיס ראשוני לתחושת האמפתיה העתידית: "אני מבין מה קורה כרגע במוח שלך ואתה מבין מה קורה כרגע במוח שלי ואני גם יודע מה אנחנו מרגישים כרגע".
עם הופעת השפה, החל מגיל שנה, מתחילה ההתייחסות המילולית אל הגורם השלישי, אל מושא הקשב המשותף. מחקרים שבחנו את הפן של התפתחות השפה אצל הילד העלו שלזמן המוקדש לשיתוף הקשב והמידה בה ההורה העניק ליווי מילולי לתהליך, השפעה מכרעת על הכשרים התקשורתיים-מילוליים העתידיים של הילד.
ילדים שסובלים מאחת התסמונות של הקֶשֶׁת הָאוֹטִיסְטִית נמצאו לוקים בקשב המשותף ושיטות טיפוליות רבות בהפרעה כוללות את הפיתוח המוקדם של היכולת השיתופית שלהם.
ב"מודל מערכת הקשב" שפותח על-ידי הפסיכולוגים הועלתה הסברה שההכרה החברתית האנושית בנויה על שני סוגים של קשב. מנגנון קשב אחד ממונה על עיבוד הגירויים שמחוץ לאדם ומנגנון שני, המנוהל על-ידי רשת עצבית נפרדת, מקשיב לאירועי הפנים שמתרחשים בתוך האדם.
בהתפתחות התקינה, שני המנגנונים האלה מגיעים לשיתוף פעולה ומאפשרים את איחוד המידע על העצמי ועל הזולת. לפי תיאוריה זו, אחד הגורמים הסיבתיים לתמונות הקליניות של הקשת האוטיסטית הוא שיבוש בקשר בין מנגנונים מוחיים שונים אשר מונע - בין שאר הנזקים הקוגניטיביים - גם את היווצרות הקשב המשותף.
* * *
התינוקות שונים זה מזה, כבר מרגע לידתם, בתגובות הקשב שלהם. אחדים ערים לכל המתרחש סביבם והקשב שלהם נלכד ומסתחרר באקראיות בין הגירויים שמציפים את חושיהם. תינוקות אחרים שלווים ומנומנמים ונדרש מאמץ של המבוגר כדי לתפוס את תשומת לבם.
במשך שנים רבות השונות הוסברה כתוצאה של מִבְנֵי-מֶזֶג שמאפיינים את הרך הנולד.
צמד התכונות המולדות, מופנמות - מוחצנות שהפסיכולוג קרל יונג ביסס ופרסם ברבים זכה להכרה כללית ואומץ על-ידי רוב תורות האישיות שקמו בשדה הפסיכולוגיה. האישיות המוחצנת מכוונת את רוב זרקורי הקשב שלה כלפי חוץ, אל הסביבה החברתית והחומרית שלה. האישיות המופנמת מעדיפה את הטיפוח של עולמה הפנימי והקשב שלה מכוונן אל מחשבותיה ורגשותיה.
בעשורים שהיו תחת השפעת הבִּיהֵבְיוֹרִיזְם וְהַפְּסִיכוֹאָנָלִיזָה, השׁוֹנוּת הוסברה על יסוד למידה וחוויות מוקדמות של הילדים. התיאוריות האלה נשארו על כנן אולם הסבר נוסף הצטרף אליהן ומקבל היום את הבכורה. לפי הסבר זה השונות מקורה בהבדלים אישיים - מולדים - בתפקוד מערכת העצבים של הילדים.
התכונה הראשונה של הקשב היא האיתור החושי של הגירוי. הרך הנולד מגיב בהפניה שלמה של הראש לעבר מקור הגירוי כדי להיטיב, בשתי אוזניים ובשתי עיניים, לאתרו. חושיו עדיין אינם משוכללים והאזורים המוחיים המופקדים על הקליטה של המידע החזותי והשמיעתי רק התחילו להתפתח לכן הוא זקוק לגיוס כל האמצעים כדי לקלוט כמיטב יכולתו את המידע החדש.
איברי החישה והמוקדים המוחיים שמנהלים אותם הולכים ומשתכללים ובהגיעו לגיל שישה חודשים התינוק יכול להעפיל לקשב המתמשך Sustained attention. הקשב המתמשך מהווה תשתית לעיבוד המידע היינו לתהליך הלמידה והזיכרון. כאשר קיים הצע של גירויים מוכרים וחדשים, התינוק נוטה להפנות את זרקורי תשומת לבו אל החדש, אל הבלתי מוכר.
מחקרים של השנים האחרונות מאשרים את הקשר בין הקשב המתמשך לתהליך הלמידה. מחקרים אלה העלו שמשך הקשב שהתינוק משקיע בבחינת גירוי חדש נמצא במתאם שלילי עם רמת המשכל שלו. ככל שמהירות עיבוד המידע של הפעוט גבוהה יותר כך הוא זקוק לפחות זמן כדי להכיר, ללמוד, להבין ולזכור את הגירוי החדש.
לאחר הבשלת מערכות הפניית הקשב - orienting system - והקשב התפיסתי - perceptual attention system מגיע תורה של מערכת מנהל הקשב - executive attention system - שממונה על ניטור הקשב במצבים מורכבים כמו הסחה, עמימות, קונפליקט בין הגירויים השונים.
החוקרים שליוו את התפתחות השליטה על הקשב בקרב ילדים צעירים העלו את השלבים הבאים:
* גיל 0 עד שנה - הקשב נע ללא שליטה מגירוי לגירוי. כל אירוע חדש מסיח את תשומת לבו של הפעוט. הקשב אינו רצוני ונלכד על-ידי בּוֹלְטוּת הגירויים.
* גיל שנה עד שנתיים - קשב חד-ערוצי. הפעוט יכול להתמקד בעשייה אחת, לפי בחירתו. הוא דוחה או מתעלם מהתערבות של מבוגר. סירובו להעתיק את הקשב עלול להיתפס כגחמה או עקשנות, אולם החוקרים סבורים שמקורו בניסיון לגונן על המיקוד שהוא יצר.
* גיל שנתיים עד שלוש - הקשב עדיין חד-ערוצי והפעוט עוד לא מסוגל להתמודד עם גירויים חופפים שבאים ממקור חזותי ושמיעתי. בשעת משחק הוא מתחיל לפתח יכולת להעביר את הקשב, בהנחיית המבוגר - הלוך וחזור - בין דבריו של המבוגר לפעילות שהילד עוסק בה.
* גיל שלוש עד ארבע - הילד משתחרר מעזרת המבוגר ומסוגל להעתיק את מלוא הקשב שלו לדברי המבוגר ולפעילות שהוא עוסק בה.
* גיל ארבע עד חמש - קשב דו-ערוצי. הילד מבין את הוראות המבוגר מבלי להפסיק את הפעילות ומבלי להסתכל על הדובר.
* גיל חמש עד שש - השלב האחרון. כל הערוצים; חזותי, שמיעתי ותנועתי משולבים היטב. הילד מסוגל למקד ולשמור על הקשב. בהדרגה הוא מתנער מגורמים מסיחים ובלתי רלבנטיים לפעילות בה הוא מתמקד.
מדידת טווח הקשב באמצעות צפייה בטלוויזיה מעלה:
* בגיל שנתיים - טווח קשב צפייה של 7 דקות
* בגיל שלוש - טווח קשב צפייה של 9 דקות
* בגיל ארבע - טווח קשב צפייה של 13 דקות
* בגיל חמש - טווח קשב צפייה של רבע שעה
*בגיל שש -שבע - טווח קשב צפייה של שעה
* * *
תחומי הקשב הרבים מנוהלים על ידי רשתות עצביות שונות כשכל אחת מהן יכולה להיפגם בשל נזק מוחי מזערי.
רוב המחקרים שבוחנים את מיומנויות הקשב נערכים על אוכלוסיית הילדים שלוקה ב'הפרעות קשב ופעלתנות-יתר', תמונה קלינית עצמאית שאינה כלולה היום בהגדרות ליקויי הלמידה.
בשל המגוון הרחב של הגדרות ליקויי למידה, גם כאשר החוקרים מדווחים על כך שעבודתם חלה על ילדים לקויי למידה, מומלץ לבדוק כיצד הם מגדירים את ההפרעה והאם היא תואמת את הדרך בה אנחנו מנסחים אותה.
החוקרים שבחנו שלושה היבטים של הקשב - הפניית זרקורי הקשב אל הגירוי, כישורים של הוצאה לפועל ושמירה על רמת הדריכות, מצאו שילדים עם הפרעת קשב לוקים בשני התפקודים האחרונים אך לא מצאו עדות משמעותית לשיבושים בהפניית הקשב שלהם.
הקשב הסלקטיבי של ילדים לקויי למידה נבדק במחקרם של צ'רי וקרוגר. לנבדקי המחקר, בגילאי 9-7 העבירו בשמיעה דיכוטית - באוזן אחת מילה שאת ייצוגה הם התבקשו לאתר בתמונות שהוצגו בפניהם ובאוזן השנייה גירויים מסיחים כמו רעש לבן, מילה חסרת משמעות ומילה בעלת משמעות סמנטית.
בעוד שילדי קבוצת הביקורת לא הוטרדו כלל מההפרעות, ילדים לקויי למידה נפלו בתפקודם בכל צורות ההפרעה ובמיוחד כשהגורם המסיח היה הדיבור. החוקרים מדווחים על שיפור ניכר בתפקודי הילדים בני ה-8 לעומת בני ה-7 ומציעים את הבדיקה של השמיעה הדיכוטית עם מסיח סמנטי כמבחן לאיתור מוקדם של לקויות למידה.
יעילות פעולת הקשב נקבעת, בראש ובראשונה, על-ידי רמת העוררות של מערכת ההפעלה הרשתית.
התצורה הרשתית, מהווה, לדברי לוריא, את 'היחידה התפקודית הראשונה של המוח'. מנגנון מורכב זה מופקד על איזון בין המערכות הממונות על למידה, שליטה עצמית, עכבה והניעה.
עוררות יתר גורמת לדריכות רבה, לתגובות בהלה, לדברנות יתר, לאי-שקט ולתנועתיות-יתר. מצב של תת-עוררות מתבטא בקשיי למידה, בזיכרון לקוי, בשיבושים בעכבה ובשליטה עצמית ועוד.
הפרעת קשב ופעלתנות יתר
נוהגים לזהות שלושה סוגים של ad/hd:
ADD-I ADD Inattentive
בראשון, הסימנים הבולטים הם קשיי קשב וריכוז ללא תנועתיות יתר. הילדים שלוקים בהפרעה זו מגלים קשיים בבקרה על הקשב ובקשב מתמשך.
ADHD-H ADHD-Hyperactive
בשני קיים דגש על פעלתנות ואימפולסיביות מופרזות ללא היסח דעת בולט. הקושי העיקרי של הילדים שסובלים מהפרעה זו מתבטא בשליטה על הדחפים ועכבה של התגובות. הם לוקים בניהול הקשב ומגלים קושי בתכנון מראש של פעילות, בדיכוי התגובות הרפלקטיביות והאוטומטיות, באיתור ובתיקון של טעויות ובפתרון קונפליקטים בין גירויים שונים.
ADHD - Combined ADHD
בסוג השלישי מופיעים כל התסמינים, היסח-דעת, פעלתנות-יתר ואימפולסיביות. רוב הילדים שייכים לקבוצה זאת.
* * *
--למידה וליקויי למידה---------לעמוד הראשי-----------ד"ר אילנה מודלינגר-----