המחברת

את הכשרתי כפסיכולוגית רכשתי באוניברסיטה העברית ואת לימודי התואר השלישי עשיתי בסורבון - פריס. עסקתי במשך עשרות שנים - בשדה החינוך, ההוראה והאקדמיה - בנושא של ליקויי למידה.

במהלך לימודי לתואר השלישי ניתנה לי הזדמנות לעבור הכשרה אצל מיטב המומחים לליקויי למידה בפריס במרכז "המעבדה הפסיכו-ביולוגית של הילד" בראשות פרופסור רנה זאזו.

פרסמתי שני ספרים בספריית פועלים, אחד על תקשורת ושני על "קשיי כתיבה וכתיב".

בשובי ארצה בשנת 1970, מצוידת בידע ובסוללת אבחון מקיפה, נוכחתי לדעת שנושא ליקויי הלמידה - כמו בארצות רבות אחרות - לא זוכה להתייחסות הראויה לו. לפני חוק חינוך חובה, ילדים לקויי למידה - מוכשרים, אינטליגנטים - היו נפלטים מהמסגרת הלימודית.

ילדים לקויי למידה שהצליחו "לעבור בין הטיפות" ושרדו במסגרת זאת לא הטרידו את המחנכים שלהם ולכן הם לא הופנו לאבחון. מצב זה יצר טעות אופטית שהבעיה של ליקויי למידה היא שולית.

לאחר החלת חוק חינוך חובה המערכת נאלצה להתמודד עם הסוגיה המביכה של ילדים שלמרות היותם אינטליגנטים למרות העזרה הלימודית שניתנה להם, חזרו ונכשלו במיומנויות האקדמיות הבסיסיות.

עם הופעת הנחשול של לקויי הלמידה החלה הערכות לקראת הבנת הנושא, הוקמו מסגרות להכשרה של מאבחנים ומטפלים ובשנים האחרונות משרד החינוך מעניק הקלות טכניות עבור הילדים האלה. אך למרות ההתקדמות הגדולה שחלה בהבנתנו את נושא ליקויי הלמידה, קיימים עדיין שרידים של התכחשות, , מסתורין, בורות, דעות קדומות והעוול שנגרם לילדים אלה מהסביבה החינוכית שלהם טרם בא אל קצו.

* * *

--למידה וליקויי למידה------------------לעמוד הראשי----------------------ד"ר אילנה מודלינגר---