הלמידה על ציר הזמן - תורות, דמויות ואירועים פורצי דרך בתולדות הלמידה

*הָאִינְפוֹ-ספֵירָה - *temple schools - *יוון העתיקה - *פיתגורס - *קונפוציוס - *סוקרטס - *אפלטון - *אריסטו - *היווצרות הספריות - *Marcus Fabius Quintilianus - *ראשית הנצרות - *ימי הביניים - *רצח הִיפָּטִיהָ - *נָלַנדָּה - *בֶּנֶדִיקְטוּס הקדוש - *Charles Martel - *התחיה הקרולינגית - *קרל הגדול - *"בית החכמה" - *Abu Ja'far Muhammad ibn Musa Al-Khwarizmi - *הַסֵּפֶר של רוֹגֶ'ר - *היווצרות האוניברסיטאות - *הסְכוֹלַסְטִיקָה - *לימודי האדם - *מהפכת הדפוס - *התחייה - *סָבוֹנָרוֹלָה - *קופרניקוס - *Aldus Manutius - *היווצרות האקדמיות - *התנועה ההומניסטית - *המיסיונרים - *תנועת הרפורמציה - *השקפת עולם מכניסטית - *עידן הנאורות - *ההוגים - *החינוך בעולם החדש - *הָאַבְּסוֹלוּטִיזְם הנאור - *Francois de Salignac de La Mothe-Fenelon - *כתב ברייל - * בֶּנְגָ'מִין ספּוֹק 

The important thing is not so much that every child should be taught, as that every child should be given the wish to learn

 על האינפו-ספירה

הנחשול הגואה של המידע מטיל אֵימָה על אזרחי העידן הטכנולוגי. הזרימה המוגברת הזאת מפעילה את מנגנוני הבקרה שתפקידם - לכאורה - לארגן ולהטמיע את הידע החדש. אולם - מנגנוני הבקרה האלה הם מידע נוסף שבמקום להסדיר, מעצימים את גודש המידע ודורשים הסברים חדשים שהולכים ומעצימים את.. שמעצימים את.. עד סכנת אובדן השליטה והקריסה.

בעבר, למידע הייתה תכלית פשוטה - לפתור בעיה. אך מה שהתחיל כזרם מבורך של שחרור הידע הפך ברבות השנים למבול אימתני של כאוס. בימים אלה מאות אלפי ספרים חדשים יוצאים לאור מדי שנה בשנה, עשרות אלפי כתבי-עת, ירחונים, שבועונים ויומונים מונפקים מדי חודש, מדי שבוע, מדי יום.

ואז, בעשור הרביעי של המאה העשרים הגיח הצונמי האדיר של המדיה האלקטרונית.

במהדורת יום חול אחד של ה"ניו יורק טיימס" יש יותר מידע ממה שאדם ממוצע באנגליה של המאה ה-17 נחשף לו במשך כל ימי חייו. חרדת המידע נובעת מהתהום שהולכת ונפערת בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שנדמה לנו שאנחנו חייבים לדעת.

לדברי פסיכולוגים וחוקרים, ערפיח המידע שחונק אותנו יום יום מדיר שינה מעינינו, מחבל בכושר הריכוז ומחליש את המערכת החיסונית שלנו.

פסיכולוג בריטי מכנה את התופעה החדשה בשם "תסמונת עייפות המידע". הוא ממליץ לחזור אל מקורות המידע המסורתיים, הספר, האנציקלופדיה, כי "כאשר אתה צמא מוטב שתלך אל המעיין ולא למפלי הניאגרה".

* * *

Temple Schools 

3000 לפנה"ס - מסגרות הלמידה הקדומות ביותר הן בתי הספר שהוקמו במקדשים במצרים, בהודו ובארצות אחרות במזרח הקדום. החוקרים סבורים שהיו שני סוגים של בתי ספר, האחד הכשיר את התלמידים בקריאה ובכתיבה והשני הכין אותם לתפקידים של כוהני דת.

המִצְרִים הקדומים ייחסו חשיבות רבה ללמידה, משום שרמת ההשכלה קבעה את מעמד האדם בחברה. יֶדַע הקריאה והכתיבה היה תנאי וקרש הקפיצה למילוי מִשְׂרוֹת רמות בממלכה וההשכלה הבדילה בין שליטים לנשלטים.

2000 לפנה"ס - ראשית החינוך הפורמלי בסין. הלמידה משגשגת בעיקר במהלך שלטונה של שושלת 'זהו' משנת 770 עד 256 לפנה"ס. שושלת זו נחשבת למתקדמת ביותר ובמהלך שלטונה קמו תורות הקוֹנְפוּצִינִיזְם, הַתַּאוֹאִיזם וְהַלֶּגָלִיזְם ופעלו אחדים מהפילוסופים הסיניים הגדולים ביותר.

1500 לפנה"ס - בהודו, הלמידה הפורמלית התנהלה על-ידי כוהני דת שלימדו את ה"וֶדָה" - "הידע" אוסף של שירים והמנונים.

 * * *

יוון העתיקה

700 - 400 לפנה"ס - יוון העתיקה הייתה מחולקת לערי-מדינה ולכל עיר שיטת חינוך שונה. בסְפַּרְטָה מטרת החינוך הייתה לייצר צבא חזק, מאומן, ממושמע. אנשי ספרטה היו פטריוטים נאמנים שדגלו בפשטות, בכוח, בסגפנות ובמשמעת. כאשר נולד תינוק, נכבדי ספרטה היו בודקים את מצבו הגופני ואם נמצא בו פגם הוא היה ננטש למות בטבע או נמכר לעבדות.

ילדי ספרטה נדרשו לעזוב את ביתם בגיל 7 ועד גיל 18 לעבור אמונים קשים תחת ההשגחה של קציני צבא. זו המסגרת הראשונה של "חינוך" שמוענק על ידי המדינה במטרה להפוך אותה למכונת הֶרֶג צבאית אימתנית.

הבנים חיו והתאמנו במחנות צבא ולמדו כישורי הישרדות ומיומנויות הדרושות לחייל קשוח. הם הלכו יחפים, ישנו על מיטות קשות ואומנו בפעילויות ספורט כמו ריצה, קפיצה, הטלת רומח ודיסקוס, שחיה וצייד.

הם אומנו לסיבולת גבוהה והוחזקו תחת משטר צבאי נוקשה עם עונשים גופניים אכזריים. הם הוכשרו לעמידה במינון גבוה של כְּאֵב וְסֵבֶל. הנערים הורעבו בכוונה תחילה ועודדו אותם לגנוב אוכל. כאשר הם עשו זאת מבלי להיתפס הם זכו להערכה של מחנכיהם, כאשר הם נתפסו הם נענשו בחומרה רבה.

הילדים למדו כנראה קרוא וכתוב אך בניגוד למדינות עיר השכנות לא היה כל טיפוח של ההבעה שלהם. האזור בו שכנה ספרטה נקרא בעבר לָקוֹנְיָה ולכן, עד היום, התבטאות דלה וחסכונית מכונה - לקונית.

בין הגילים 20-18 הנער הספרטני נדרש לעבור מבחן מפרך של כושר גופני, סיבולת, כישורי לחימה ומנהיגות. הנערים שנכשלו במבחן הפכו ל-perioikos.

הם הורשו להצטרף לשכבה חברתית שזכאית לרכוש פרטי, רשאית לעסוק בעסקים אך חבריה אינם אזרחים ואין להם זכויות פוליטיות. הנערים שעברו את המבחן הפכו לאזרחים ולחיילים. הם הורשו להקים משפחה אך המשיכו לחיות במחנות צבא עם שאר החיילים. השירות הסדיר הסתיים בהגיעם לגיל 60. לאחר שחרורם הם הצטרפו לביתם ולמשפחתם.

החינוך של נערות ספרטה היה אף הוא יוצא דופן. כמו הנערים גם הן הוצאו מבתיהן בגיל 7 ועברו למחנה אימונים בו הן למדו היאבקות, התעמלות ומיומנויות לחימה. בגיל 18 גם הנערה נדרשה לעבור מבחן של מיומנויות לחימה וכושר גופני.

הנערה שנכשלה במבחן איבדה את זכויות האזרח והצטרפה למעמד הביניים של ה-perioikos.

הנערה שעברה את המבחן הפכה לאזרחית ספרטה, חוּתנָהּ עם אזרח חייל וחזרה לביתה.
בְּשֶׁל העובדה שנשות חיילי ספרטה ניהלו לבד את משק ביתן הן היו עצמאיות ומשוחררות יותר מכל הנשים של מדינות העיר ביוון העתיקה.

החינוך באתונה ראה את יעדו ביצירת אנשים חושבים, מיומנים במדעים ובאומנויות וערוכים הן לשלום והן למלחמה.

בני אתונה האמינו בחשיבות החינוך מגיל צעיר. לפי אפלטון, החינוך מתחיל בשנתו הראשונה של הילד ומסתיים רק בסוף חיי האדם. ילדי אתונה למדו בבית עד גיל שבע ואז הם נשלחו לבתי ספר פרטיים הסמוכים לבתיהם. הילדים נשלחו לבית הספר בליווי מֵעֵין חוֹנֵךְ שהופקד על נימוסיהם, על התנהגותם ועל שלומם של הילדים.

בית הספר היסודי כונה "לודוס" שפירושו "משחק" בלטינית.

הלימודים החלו מוקדם בבוקר והסתיימו לקראת ערב. הבנים לָמְדוּ קרוא וכתוב ושננו בעל-פה פרקים רבים מסיפורי מוסר וגבורה. לימוד השירה האפית של האִילִיָאדָה וְהָאוֹדִיסֵיאָה שֶׁל הוֹמֵרוֹס היה חובה בכל בתי הספר.

הם למדו חשבון בסיסי באמצעות "אַבְּאָקוּס" והוכשרו בשירה ובנגינה בנבל.

גם החינוך באתונה שָׂם דגש ניכר על פיתוח הגוף והילדים הוכשרו בריתמיקה, התעמלות ובענפי ספורט שונים.

בגיל 14 בני העשירים המשיכו בלימודיהם ואלה שלא יכלו להרשות לעצמם את שכר הלימוד הפכו חניכים של בעלי מלאכה או של סוחרים.

בגיל 18 כל הנערים של אתונה ללא הבדלי מעמד גויסו למשך שנתיים לשרות צבאי. עד 390 לפנה"ס לא היו מסגרות של השכלה גבוהה ובתום השירות הצבאי צעירי אתונה פנו לדרכם. נערות אתונה - פרט להכשרה שהן קיבלו בביתן בניהול משק בית, רקמה ואריגה - לא זכו לחינוך פורמלי.

* * * 

פִּיתָגוֹרָס

475 - 569 לפנה"ס - לאחר 33 שנות נדודים בהן פיתגורס רכש דעת במצריים, בבבל, בהודו ובפרס הוא חזר, כנראה האדם המשכיל ביותר בדורו, ליוון ופתח בית ספר לאזרחי קְרוּטוֹן בו הוא לימד מתמטיקה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מוסיקה ודת. מאות מהאזרחים הבכירים של העיר פקדו את בית הספר.

הוא חינך לערכים של כבוד לזולת, רוגע, נועם הליכות, שוויוניות ופיתוח החשיבה באמצעות הרחבת הידע.

את חסידיו הנאמנים פיתגורס ליכד לכת סגורה, סודית שבה הם יצרו שילוב בין לוגיקה למיסטיקה דתית. הם לא ראו במתמטיקה שפה מופשטת, סמלית לתיאור הטבע כי אם חוקיות הטבועה בטבע עצמו.

האחווה הפיטגורית הייתה שותפה למסרים אחדים של הבודהיזם. אנשיה האמינו בגלגול נשמות וסלדו מכל רכושנות. בכת התקיים שוויון מלא בין גברים לנשים ומתמטיקאיות רבות הוכשרו בה.

אנשי הכת היו צמחונים, העניקו יחס אנושי לעבדים ונהגו לקיים טקסים של זיכוך הנשמה במטרה להגיע לשלב העליון של הטוהר, לפילוסופיה, לאהבת החכמה. בין הפיתגוראים התקיימה ידידות אמיצה, חוסר אנוכיות וקשרים של יושר ומסירות. הם ניהלו אורח חיים קומונלי, קפדני, שכלל לימודי דת, ארוחות משותפות, פעילות גופנית, קריאה, מוסיקה ודקלום שירה לחיזוק הזיכרון. ההוראה באחווה הייתה אורלית ועל כל חבריה חל "קוד של סודיות", של שתיקה.

400 - לפנה"ס - הופעת הַסּוֹפִיסְטִים, מורים נודדים שיצרו לראשונה את החינוך הגבוה עבור הבנים של מיוחסי יוון. המורים נדדו בכל ערי יוון ומכרו ידע עבור כל מי שהיה יכול להרשות לעצמו את ההשכלה הגבוהה.

הסופיסטים הציגו את עצמם כספקים של חוכמה שמטרתם היא ההכנה של צעירי יוון לעתידם כאזרחים וכבעלי משרות רמות בשירות הציבורי.

הסופיסטים סברו שאין כל דרך לדעת את האמת במלואה וההשפעה בעולם התרבותי, הפוליטי והחברתי אינה מושגת בהגות מעמיקה כי אם בעליונות בדיון ובוויכוח. הם לימדו את תורת הרֶטוֹרִיקָה, אומנות השכנוע ואת המיומנויות שנדרשות להצלחה בחיי יום יום. הפילוסופים של יוון התייחסו בבוז ובזלזול אל הסופיסטים אולם בדמוקרטיה של אתונה כושר השכנוע וההנמקה היה המפתח לעליה בסולם המעמד והשלטון ומשום כך הוראת הסופיסטים זכתה להצלחה רבה.

* * *

קוֹנְפוּצִיוּס

550 לפנה"ס - "המורה הדגול של כל הזמנים" הקים בביתו, בגיל 22, את כיתת הלימוד הראשונה בסין. קונפוציוס, מגדולי ההוגים בסין, ייסד תורה המטיפה לפשטות, לאהבת הזולת, לכיבוד ההורים, לעשות את הדבר הנכון ולא את הדבר הכדאי, לפעול בהדדיות ו"לא לעשות לאחרים את מה שלא היית עושה לעצמך".

הקונפוציוניזם הוא הפילוסופיה של הארגון החברתי, של החכמה הפשוטה ושל הידע המעשי שהעניקה לחברה הסינית תשתית אתית של כללי חיים והתנהגות.

* * *

לפנה"ס 399-469 סוֹקְרָטֶס

גדול המורים המשוטטים בעת העתיקה היה סוקרטס שבניגוד לסופיסטים, לא מכר את תורתו אלא הציע אותה - חינם - לכל מי שהיה מוכן להאזין.

ב"שיטה הסוקרטית" המורה פותח בדיאלוג עם תלמידו, שואל אותו שאלות מכשילות ומאתגר אותו לחשיבה בהירה, ביקורתית, עצמאית.

כמו הסופיסטים, גם סוקרטס האמין שהידע המושלם לא ניתן להשגה, אך סבר שהחשיבה החוקרנית והבהירה היא הבסיס של החיים ושל החיים הטובים. תורת סוקרטס וסירובו לסגוד לאלים של אתונה לא נשאו חן בעיני שליטי העיר, הוא הואשם בהשחתת הנוער ונידון למוות בשתיית כוס רעל.

* * *

אַפְּלָטוֹן 387 לפנה"ס

לאחר משפטו של סוקרטס, האשמות השווא שהוטחו בו ומותו הטרגי, רבים מידידיו עזבו בזעם את אתונה.

בין הנוטשים את העיר היה צעיר בן 27 תלמידו של סוקרטס -אפלטון- שמאס בדרכי השלטון של עירו וחלם על מדינה אידיאלית, אוטופית...אחרת.

בשובו לאתונה אפלטון ייסד את האקדמיה - האוניברסיטה הראשונה - מרכז לדיונים וללימודי מדע ופילוסופיה. היא הוקמה בגן ציבורי מוקף חומה בפרברי אתונה. הגן היפה שבו נערכו מפגשי הלמידה נקרא על שמו של בעל המקום "אקדמוס".

אפלטון לימד גיאומטריה, אסטרונומיה, אריתמטיקה ובהשפעה של משנת פיתגורס את התיאוריה המתמטית של המוסיקה, את תורת ההרמוניה. האקדמיה פעלה שנים רבות ונסגרה בשנת 529 לספירה על ידי קיסר האימפריה הביזנטית יוסטיניאנוס הראשון.

* * *

אָרִיסְטוֹ

תלמידו של אפלטון - אריסטו - המכונה "אבי מדעי החיים" - הקים מרכז למידה - ה"לִסֶאוּם".

אריסטו בנה מערכת פורמלית של לוגיקה וקבע מושגים המאחדים את ענפי ההגות העיקריים של תקופתו פיזיקה, ביולוגיה, מטפיזיקה, פוליטיקה.

בתום מסע כיבושיו, אלכסנדר הגדול שלח לאריסטו, המורה שלו לשעבר, סכום כסף גדול ומבחר של בעלי חיים וצמחים שהוא אסף במהלך מסעותיו וכך אריסטו הקים את גן החיות ואת הגן הבוטני הראשונים בעולם.

הליסאום נוהל בידי התלמידים בתורנות וכל תלמיד נדרש לערוך במסגרת לימודיו מחקר בנושא היסטורי או מדעי כלשהו. בשעות הבוקר אריסטו היה מלמד את תלמידיו תוך כדי שיטוט בשבילי הליסאום ואחר הצהריים היה נותן הרצאות על פוליטיקה וספרות.

* * *

היווצרות הסִפְרִיּוֹת

"כאשר הגנים שלנו לא יכלו יותר לאחסן את כל המידע שהיה דרוש להישרדותנו, המצאנו, לאט לאט את המוח. אך הגיע הזמן - אולי לפני עשרת אלפים שנה - שגם המוח לא היה יכול להכיל את כל המידע הדרוש לנו. וכך למדנו לאגור כמויות כבירות של מידע מחוץ לגופנו. אנחנו הזן היחיד בתבל - ככל הידוע לנו - שהמציא זיכרון משותף שאינו מאוחסן בגנים או במוח שלנו. המחסן של הזיכרון הזה נקרא : הספרייה " קרל סייגן

עד המאה השלישית, הספריות היו פריבילגיה של בכירי האריסטוקרטיה וההשכלה. החל מתקופה זו, הוקמו ספריות במרחצאות הציבוריות והן הפכו נגישות עבור כל אזרחי הממלכה הרומית.

295 לפנה"ס. ייסוד הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. הספרייה הכילה בין 400.000 ל- 700.000 גווילים. תולדות הספרייה של אלכסנדריה הפכה לאחת האגדות המסופרות ביותר של ההיסטוריה. תַּלְמַי הַשֵּׁנִי מינה את המלומד דמטריוס פאלריאוס להקים ספרייה ולרכז בה את "כל ידע העולם" הספרים והמגילות הקיימים ולדאוג לתרגומם ליוונית של הכתבים מתרבויות אחרות.

הספר הראשון שתורגם היה הברית הישנה. מלאכת התרגום של התנ"ך ליוונית נעשתה על-ידי 72 רבנים שתלמי שכר למטרה זו.

כל סוחר, כל אורח שנקלע לעיר נדרש להפקיד את הכתבים שהיו ברשותו. לאחר שהמגילות הועתקו, המקור הועבר לספרייה והעותק ניתן לאורח, בעוזבו את העיר. הספרייה הכילה, בשיאה, קרוב ל-700.000 מגילות.

על השמדת הספרייה הגדולה - שהפכה סמל לידע עצמו - חלוקים ההיסטוריונים. אחד ההסברים מייחס  את השמדת הספרייה ליוליוס קיסר שכבש את אלכסנדריה. צבא הקיסר העלה באש את צי האויב שעגן באלכסנדריה. האש התפשטה לעיר וכילתה את הספרייה המפורסמת. ספורים אחרים תולים את האשם בכובשים ברבריים, במלחמת אזרחים ובמסעות הרס של קנאות דתית.

ההסכמה שמסתמנת היום אומרת שהספרייה סבלה כנראה משרשרת של פגיעות שהקטלנית שבהן חלה במאה הרביעית כאשר רדיפת הפגנים על-ידי הנצרות הגיעה לשיאה. שליט רומי ציווה להרוס כל מצבת זיכרון אלילית וההגמון של אלכסנדריה כנראה ציית לפקודה.

* * *

Marcus Fabius Quintilianus

יליד ספרד, מנואמי רומי הגדולים, נחשב לדובר הקדום ביותר של שיטת "הילד במרכז". קוִינטִילִיאָנוּס סבר שהחינוך צריך להתבסס על שלבים שהולמים את התפתחות האדם מִיַּלְדוּת מוקדמת ועד לבגרות ותיאר תוכנית לימודים בהתאם לשלבים אלה.

ההוראה צריכה להתאים את עצמה למוכנות וליכולות של התלמידים והיא צריכה להיות מאתגרת ומרתקת כדי לעורר בהם הניעה והנאה.

"המורה", כתב קוינטיליאנוס לפני כאלפיים שנה, "הוא מהדמויות החשובות ביותר בעולמו של הילד. הוא צריך להיות קפדן אך לא זועם, ידידותי אך לא נינוח מדי. אל לו לעורר בהם שנאה או בוז. ככל שהוא ייטיב להסביר כך הוא יעניש פחות. אל לו לכעוס יתר על המידה, אך גם לא להעלים עין מדברים לא רצויים. עליו להיות הוגן, מוכן להשקיע בעבודתו, שקדן אך לא כפייתי. עליו לענות לשאלות תלמידיו ולעודד את השותקים לשאול שאלות. כאשר הוא מעריך את עבודות תלמידיו עליו לעשות זאת במתינות ובמידה הראויה, בלי הגזמה לחיוב או לשלילה. כאשר הוא מְתַקֵּן את שגיאות תלמידיו אל לו להיות עוקצני או בוטה היות ותלמידים שגערו בהם מפרשים זאת כאילו הם שונאים אותם".

"מורה טוב לא ילמד בכיתה שיש בה יותר תלמידים ממה שהוא יכול ללמד וחשוב ביותר, הוא צריך לראות בהוראה הנאה ולא נֶטֶל." לפי קוינטיליאנוס, כתיבה, קריאה ודיבור הם תחומי הלימוד החשובים ביותר והשאיר הנחיות מפורטות לדרך הקנייתם.

קוינטיליאנוס הדגיש את חשיבות החיברות. הילדים צריכים לפתח קשרים חברתיים מסיבות רבות. בבית הספר, כדי שתלמיד יהיה מסוגל להעריך את ידיעותיו עליו להיות מסוגל להשוות את עצמו לאחרים, כי "כאשר לאדם אין קנה מידה לדירוג הוא נוטה לדרג את עצמו גבוה מדי". החיברות מזינה גם את הלמידה משום שהמוח זקוק לגרייה ולאיתגור מתמידים וללא קשרים חברתיים הוא או מתנוון או מתנפח ביהירות שווא.

על אף העובדה שקויליאנוס התנה את החינוך הטוב של הילד בסביבה חינוכית - הורים, מטפלות - משכילה, הַמִּשְׁנָה החינוכית שלו נועדה למורים- גברים ותלמידים -בנים בלבד.

חלק מכתביו של קוינטליאנוס שרדו אך תורתו החינוכית לא היכתה שורשים. מְעַנְיֵן כיצד הייתה נראית החֶבְרָה של ימינו אילו רעיונותיו של קוינטיליאנוס היו מתגשמים?

* * *

ראשית הנצרות
בעשור הרביעי של המאה הראשונה הומת בצליבה בירושלים - בפקודת הנציב הרומאי של יהודה - היהודי הנצרתי ישׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף. אירוע זה לא היה יוצא דופן - צליבה של עבריינים, מורדים, בוגדים, של אנשים שהטרידו את השלטונות או את שלוות הציבור הייתה מקובלת בימים ההם - והיה נשכח אלמלא קבוצה קטנה של תלמידים נאמנים לישוע ולתורתו שסירבו להשלים עם מותו של מוֹרָם.

שלושה ימים אחרי צליבתו, כך מספר ים תלמידיו - הוא קם לתחייה, עלה לשמיים ועתיד לחזור באחרית הימים על מנת לגאול את האנושות מייסוריה. השליחים של ישו, ובראשם פָּאוּלוּס, יצאו להפיץ את המסרים של אמונתו - שנועדו ליהודים בלבד - בקֶרֶב לא-יהודים והחלו לייסד דת חדשה - הנצרות.

במאות הראשונות לספירה, הנצרות התקיימה במחתרת, נרדפת ומושמדת באכזריות, עד אשר במאה הרביעית קוֹנְסְטַנְטִינוּס קיסר האימפריה הרומית התנצר והפך אותה לדת "מותרת". בשנת 380 הנצרות הפכה לדת "הרשמית" וב-392 ל"דת המותרת היחידה" של האימפריה הרומית.

עם התפצלות האימפריה הרומית התחלקה גם הכנסייה הנוצרית לשני זרמים.  המערבית היא הכנסייה הקתולית ובראשה הבישוף של רומא המכונה האפיפיור. הזרם המזרחי הוא הכנסייה האורתודוכסית, היוונית שמרכזה בקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, בירת האימפריה הביזנטית האדירה.

קהיליית המלומדים והלומדים של יבשת אירופה אוחדה, בפעם הראשונה והאחרונה בתולדות התַּרְבּוּת האנושית במכנה משותף אחד - השפה הלטינית.

שפת לימוד משותפת אפשרה למלומדי ולקוראי הדור נגישות שוטפת לכל מוסדות ההשכלה וזימנה קרקע חסרת מעצורים להחלפה של המידע. אולם הַקֶּשֶׁר שאיחד את המלומדים, השפה הלטינית, הפך אותם לאליטה מרוחקת ומתנשאת שבידם אוצר בעל ערך רב - המידע.

כבר בימים עתיקים אלה המידע היה נכס והמלומדים שהיו מצטרפים לשיירה של סוחרים היו מוזמנים להתארח לעיתים למשך שנים רבות - בחצרות של מלכים ואזרחים אמידים - כדי לשתף אותם באוצרות המידע שלהם.

* * *

ימי הביניים
בשלהי העת העתיקה התגבשה תכנית למידה "האומנויות החופשיות" שכללה שבעה תחומי דעת שחולקו לשני אשכולות. הראשון "השילוש" כלל את תורת הלשון הלטינית, רטוריקה ולוגיקה. בקבוצה השנייה, "הריבוע" נלמדו המתמטיקה, הגיאומטריה, האסטרונומיה והמוסיקה. האוניברסיטאות שקמו במאה ה-12 אימצו את תכנית הלימודים הסטנדרטית הזאת.

במהלך שלטון האימפריה הרומית ותקופת ימי הביניים, משקל הכובד של החשיבה המדעית עבר לסין ולמזרח התיכון. בעולם המערבי, התרבות האסלמית נטלה את ההובלה של הקִדְמָה.

האימפריה האסלמית השתרעה על ארצות רבות שקיימו ביניהן - ועם תרבויות אחרות - סחר פורה בסחורות ובמידע. בשנים האלה חדר השימוש בסְפַרוֹת הודו-ערביות וחלה פריחה עצומה בידע האסטרונומיה, הטריגונומטריה, האלגברה ומלאכת החישובים והמדידות בכלל. מרכזי חשיבה, למידה ומחקר קמו בערים רבות כמו בַּגְדָּד בעירק וקוֹרְדּוֹבָה בספרד.

עם נפילת רומי כל מוסדות ההשכלה חדלו לפעול. מסגרות הלימוד היחידות שקמות בימי הביניים נמצאו בידי הכנסייה, במנזרים ובכנסיות. תחומי הלימוד העיקריים היו תיאולוגיה ולטינית. עמדות המַפְתֵּחַ בשלטון נרכשו בירושה, בממון או בכישורי לחימה ולא בזכות רמת ההשכלה. התמוטטות האימפריה הרומית שָׂמָה קץ לפריחת הספריות.

היסטוריון רומי הספיד אותן בזו הלשון: ’הספריות נסגרות - כמו קברים - לעולם’.

בתקופת השֵׁפֶל בין נפילת האימפריה הרומית להיווצרות ספריות המנזרים, הספריות האסלמיות - במזרח הקרוב, צפון אפריקה, סיציליה וספרד - משגשגות. הספריות הוקמו בבתים פרטיים, באוניברסיטאות ובמסגדים.

* * *

רֶצַח הִיפַטִיהַ 405

רצח היפטיה, המתמטיקאית, האסטרונומית והפילוסופית מאלכסנדריה, בידי המון פרוע. היפטיה מורה כריזמטית ונערצת, סמל ללמידה ולמדע, היוותה אִיּוּם על הקתולים הקדומים והפכה מוקד לעוינות שלהם נגד ה"פָּגָנִים" הלא-נוצרים. מועד הירצחה נחשב בעיני רבים לראשית ימי הביניים.

"אז באו אֶלֶף שנים של אפילה מצרית אשר התפשטה על אירופה ושיתקה כל יוזמה, כל חידוש. באלף השנים בהן רוחם של סִירִיל הקדוש וכנסייתו שלטו ללא עוררין בדת ובמדינה. לילה עקר עטף את אנושיותנו המיותמת ושרשראות של עבדות כבלו את החשיבה. ענן אבק שהתרומם עד השמיים חנק את הזרימה וייבש את המעיינות אשר בימי פֶּרִיקְלֶס ואַנְטוֹנִיוּס שפעו ים של מים חיים. התיאולוגיה העקרה והמגושמת של הכנסייה השתיקה את ההשראה והעולם, שהיה ביתו של האדם, הפך לכלא."
"בזה אחר זה כבו האורות הגדולים. אָתוּנָה לא הייתה יותר, רומא נכחדה. הפריחה נעלמה מעל פני האדמה ובמקומה ירד עליו הצל הנורא של הגיהינום שעתיד לבוא"

Mangasar Mugurditch Mangasarian "The martyrdom of Hypatia, or, The death of the classical world"  The Rationalist, May 1915

* * *

Nalanda 427

 יסוד המרכז הבודהיסטי ללמידה, Nalanda בהודו האוניברסיטה הגדולה ביותר בעולם בתקופתה.

יותר מעשרת אלפים סטודנטים מהודו, סין, פרס, יוון וארצות רבות אחרות למדו בה פילוסופיה, רפואה, דקדוק ולימודי דת. האוניברסיטה פרחה עד סוף המאה ה-12 והושמדה בעת פלישת המוסלמים להודו. האגדה מספרת ששלוש הספריות של נׇלַנְדָּה היו גדולות כל-כך שהן בערו במשך שישה חודשים. הרס מֶרְכָּז הלמידה נחשב לגורם מכריע בשקיעת הבודהיזם בהודו.

* * *

בֶּנֶדִיקְטוּס הַקָּדוֹשׁ 529

בנדיקטוס הקדוש מנוּרִיסִיָה ייסד בראש הר קָאסִם, בֵּין נַפּוֹלִי לרומא את מנזר מוֹנְטֶה קָאסִינוֹ. בנדיקטוס, "סנדק הספריות" ייזכר בשל פועלו לשימור האוצרות הספרותיים של העולם העתיק בימי הביניים.

בַּתַּקָּנוֹן שֶׁל הַמִּסְדָּר שבנדיקטוס חיבר, הוא שילב את מצוות הקריאה - הן בציבור והן במסגרת פרטית כחלק אינטגרלי של אורחות החיים של המנזר. היות ובקומונה של הנזירים לא היה רכוש פרטי, הספרים - בעיקר כתבי קודש - קובצו בגנזכים של המנזרים. כדי להעשיר את הספרייה, הנזירים שאלו - והחלו להעתיק - כתבי יד ממקורות שונים.

המנזר הושמד וקם מחדש מספר פעמים וכל שחזור היה מפואר יותר מקודמו. עם השנים המנזר התפרסם ברחבי העולם ושמו הפך סמל לקדושה, לתרבות ולאומנות.

עם פלישת הַלּוֹמְבַּרְדִּים, מונטה קסינו נהרס והנזירים נמלטו לרומא ושם, בהשפעת האפיפיור גּרֶגּוֹרִי הַגָּדוֹל הם החלו בהעתקת כתבי יד בקנה-מידה רחב לכלל הציבור של הכנסייה. ב-887 חילות הסרצנים בזזו ושרפו את המנזר. ב-1329 רעידת אדמה מחקה מעל פני האדמה את המנזר המהולל. במהלך מלחמת העולם השנייה מונטה קסינו שחצץ בין צבאות האויב הפך זירה לקרבות קשים והושמד - עם אזרחים רבים שבאו לחפש בו מקלט - שוב עד היסוד.
באחת הגומחות בכנסיית דּוֹרְמִיצִיּוֹן שבירושלים ניצב פסלו של בנדיקטוס הקדוש.

* * *

Charles Martel 732
אחת הקריאות הבודדות להשכלה במרכז אירופה של ימי הביניים באה מהכיוון הכי פחות צפוי.

"קַרְל הַפַּטִישׁ" נסיך הפְרַנקִים - מפקד צבא אגדי שבכל מלחמותיו הפסיד רק קרב אחד - מינה כמרים אחדים כמורים לבניו ולבנים של משפחות מיוחסות. הוא לא הסתפק בהוראת לימודי דת וציווה עליהם ללמד גם ידע מעשי כמו מתמטיקה ושפות. נכדו, קַרְל הַגָּדוֹל, ימשיך בניסיון להקנות השכלה לבני עמו.

לקַרְל מַרְטֶל מייחסים גם את הקמת פלוגת האליטה של הלוחמים האבירים. בימי הביניים האבירים היו חיילים שכירים בעלי מעמד רם שהוכשרו לכל תורות הלחימה וזכו גם בהשכלה רחבה למדי. כאשר התמעטו הקרבות, האבירים השתלבו במעמד החברתי של האצולה ובמשך השנים נרקמו סביבם בזכות -"קוד האבירות" לו הם נשבעו אמונים - סיפורים, בָּלָדוֹת ושירי תהילה מפוארים.

פשוטי העם לא זכו בהשכלה. הם לא היו מסוגלים לשלם את דמי הלימוד הגבוהים שגבתה הכנסייה והמעמד השליט - כדי לדכא ולנצל אותם - העדיף לשמור על בערותם.

* * *

 התחייה הקרולינגית 787

קַרְל הַגָּדוֹל - אבי אירופה - נכדו של קרל מרטל - שאף להקים באימפריה שלו גרעין של מלומדים. הוא הוציא צו המורה לכל מנזר וקָתֶדְרָלָה להעניק השכלה בחינם - לכל נער שיש לו היכולת והנחישות ללמידה. הוא מינה את הנזיר האנגלי אֶלְקְוִוין אוֹף יוֹרְק לעשות רפורמה בשפה ובחינוך. "בכל מנזר ובכל בִּישׁוֹפוּת ילמדו את המזמורים, התווים, הלחן, חשבון ודקדוק ויספקו ספרים מתוקנים בקפידה".

היעדר מלומדים ששלטו בשפה הלטינית וידעו קרוא וכתוב הטריד את מושלי שושלת הקרולינגית. בקהילות רבות של האימפריה, הכמרים לא היו מסוגלים לקרוא את ה"ווּלְגָּטָה" והשפה הלטינית שבעבר איחדה את מלומדי אירופה הלכה והסתאבה והתערבבה עם דיאלקטים מקומיים.

קרל הגדול, שליט משכיל ותאב דעת, גייס את מיטב המורים של אירופה והקים בארמונו קהילה של מלומדים שייסדו את התחייה הקרולינגית. בין המלומדים וקרל הגדול נוצרה מערכת יחסים של קירבה וחברות.

התפקיד הראשי של צוות היועצים החינוכיים היה חיבור של תכנית לימודים עבור בתי הספר הקתדרליים והמנזריים שהוקמו. בראש צוות המלומדים עמד אֶלְקְוִוין אוֹף יוֹרְק מורה, משורר ותיאולוג אנגלי.

אלקווין כתב ספרי לימוד, רשימות מונחים ועיצב את "שבע האומנויות החופשיות" כבסיס ללימודים בבתי הספר החדשים. המלומדים פיתחו גרסה סטנדרטית של השפה הלטינית עם מילים חדשות תוך כדי שמירה על כללי הדקדוק של הלטינית הקלאסית ויצרו את הלטינית של ימי הביניים שהפכה לשפה הרשמית של המלומדים ושל הפקידות.

אלקווין הפך לידיד קרוב וליועצו גם בסוגיות מדיניות של קרל הגדול. ההיסטוריונים מספרים שהוא התקומם נגד הצו של ההוצאה להורג של הַפָּגָנִים שסירבו להתנצר. "האמונה היא בחירה של הרצון החופשי. אנו צריכים לפנות אל המצפון ולא להכניע אותו באלימות. אתה יכול להכריח את האנשים לעבור טבילה אך אינך יכול לאלץ אותם להאמין". קרל הגדול ביטל את עונש המוות על הפגניות בשנת 797.

על המצבה של אלקווין רשומות המילים

...Dust, worms, and ashes now. Alcuin my name, wisdom I always loved

Pray, reader, for my soul

* * *

Bayt ul-Hikmah House of Wisdom 802

הח'ליף מַאָמוּן הקים את "בית החכמה"  וריכז בו את צוות המוחות הגדול ביותר  של ימי הביניים.

בבית החכמה התכנסו מלומדים שנטלו על עצמם את התרגום לשפה הערבית של כל הכתבים של המסורת הפילוסופית והמדעית של העולם העתיק. הספרייה הייתה פתוחה לכל מי שרצה לקרוא או להיוועץ בספרים.

בבית החכמה למדו אסטרונומיה, רפואה, גיאוגרפיה, מתמטיקה, היסטוריה ופילוסופיה. מלומדי המקום מדדו את היקף כדור הארץ, יצרו את האלגברה, החזירו את מַחְשֶׁבֶת יוון העתיקה וסללו את הדרך להתעוררות התחייה.

הח'ליפים של שׁוֹשֶׁלֶת האַבַאסִיד ראו בחשיבה ובלמידה ערכים ממדרגה עליונה ויצרו - לדעת המומחים - את אחת התקופות המדעיות העשירות והמפוארות ביותר בתולדות האנושות.

תרבות האסלם ייחסה חשיבות רבה ללמידה בכלל ולספר בפרט. תעשיית ספרים, חנויות, ספריות, מתרגמים, מעתיקים, מאיירים, אספנים היו בכל רחבי העולם האסלמי. ובעוד אירופה שותקה בעלטה של עידן החושך, בַּגְדָאד פרחה והייתה מרכז החיים התרבותיים האומנותיים והמדעיים של התקופה.

* * *

 830
Abu Ja'far Muhammad ibn Musa Al-Khwarizmi נחשב לאחד מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים. הוא עסק במתמטיקה, אסטרונומיה וגיאוגרפיה, בנה מושגים וענפי מתמטיקה חדשים ויצר סינתזה בין הידע המתמטי של הודו ושל יוון.

עבודתו החשובה ביותר שממנה נגזרה המילה אלגברה מתארת את הענף המתמטי של האלגברה.

בהתאם לתפיסה המקורית של תפקיד המידע, האלגברה של ח'ואריזמי נועדה לפתור בעיות מעשיות של המציאות האסלמית של תקופתו.

* * *

סִפְרוֹ שֶׁל רוֹגֶ'ר  Tabula Rogeriana  1154

השלמת מפת העולם על-ידי הגיאוגרף המוסלמי מֻחַמַּד אֶל אִדְּרִיסי הוא אחד הסיפורים המדהימים על שיתוף פעולה בין יריבים שאוחדו בזכות חוקרנותם, אהבתם הטהורה לידע והתועלת שנגזרה מפועלם המשותף.

בראשית המאה ה- 12 הרוזן  רוֹגֶ'ר דֶּ'ה הוּאַטוִויל מחבורת הרפתקנים רומאנים שפלשו לדרום איטליה כבש את סיציליה והושיב על כיסא המלוכה את בנו, רוג'ר השני.

רוג'ר השני, שלט מארמון מפואר בפלרמו, בדיפלומטיות, בחכמה, באכזריות ובמיומנות רבה כל-כך שהיסטוריונים תיארו את סיציליה כמדינה שזכתה לשלטון הטוב ביותר בימי הביניים.

המלך אירח בארמונו קבוצה גדולה של מדענים, פילוסופים, רופאים, גיאוגרפים, משוררים ובילה בחברתם את כל זמנו הפנוי. הוא התעמק בכל תחומי הדעת אך יותר מכל הוא נמשך לחקר הגיאוגרפיה, מדע פני כדור הארץ, ישוביו ויושביו.

בימים ההם הקרטוגרפיה של אירופה הקתולית תיארה את העולם כמעגל הבנוי משלוש יבשות שוות בגודלן, אפריקה, אסיה ואירופה, עם פסים צרים של מים ביניהן. גן העדן הופיע בחלק העליון של המפה וירושלים במרכזה. באזורים שטרם נחקרו צוירו דרקונים, בתולות ים, ומפלצות מעוררות חלחלה אחרות.

כדי ללמוד גיאוגרפיה, רוג'ר השני, המלך הנוצרי של סיציליה נאלץ לפנות אל חכמת האסלם. הוא הזמין אל ארמונו את מֻחַמַּד אֶל-אַדְּרִיסִי וביקש ממנו לצייר את מפת העולם.

העבודה המשותפת ארכה 15 שנים. המלך והגיאוגרף שכרו אנשים שיצאו לָתוּר ולתעד ארצות שטרם נחקרו, הם איגדו את כל הידע הַאָמִין שהיה קיים, את זיכרונותיהם ממקומות בהם הם ביקרו ובעבודת נמלים אחראית ומדויקת הם בנו את המפה.
אל-אידריסי כתב, במהלך איסוף המידע, ספר עם הכותרת הנהדרת "ההנאה של זה שמשתוקק לחצות את האופק" או בקיצור "הספר של רוג'ר". הספר מחלק את המפה לשבעה אקלימים, מתאר בפירוט רב את האזור שנבחר, מוֹנֶה את הערים הראשיות שבו, המרחק, בימי הליכה, ביניהן, מתאר את הערים, התושבים, תרבותם, מנהגיהם...

במשך שלוש מאות השנים הבאות המפה הייתה המקור האמין ביותר למסעות בעולם וסייעה בניווטם של קוֹלוֹמְבּוּס ווַסְקוֹ דֶּה-גָּאמׇה.

בתקופה בה הצלבנים נלחמו במוסלמים בארץ הקודש, המלך הנוצרי של סיציליה והגיאוגרף הערבי מיפו את פני העולם. המפעל המפרך הונע על-ידי השאיפה לידע וההנאה שבתגלית, אך היו לו גם שורשים תועלתיים ומעשיים עבור השַׁלִּיט של ממלכת יורדי ים, על אי בלב הים התיכון.

המפה נחרטה על סְפֵירָה גדולה עשויה מכסף וניתנה למלך שבועות אחדים לפני מותו - בגיל 58 - מדום לב.

* * *

היווצרות האוניברסיטאות באירופה הנוצרית.
1100- 1500 במהלך המאות האחרונות של ימי הביניים חלה התייצבות פוליטית ותקופה של שלום במדינות אירופה שאפשרה הקמה של האוניברסיטאות הראשונות שפתחו את שעריהן גם לסוחרים ולבעלי מלאכה אמידים.

האוניברסיטה, בראשיתה, הייתה קבוצה קטנה של צעירים ששכרו מלומד ונפגשו אתו - בכנסיות, בבתים פרטיים - כדי לשמוע מפיו דעת. כאשר קבוצת הלומדים גדלה הם שכרו אולם שיכיל את כולם.

מוסדות השלטון זיהו את הפוטנציאל הטמון במוקדי למידה אלה והחלו לפרוש את חסותם עליהם. בבּוֹלוֹנְיָה צרפת, הסטודנטים המשיכו לשלם את שכר המרצים ולשלוט בדרך זאת באיכות ההוראה. בפריס, הכנסייה הקתולית נטלה את ניהול האוניברסיטה ופטורים מאימת הסטודנטים, מורים רבים נהרו ללמד בה.

האוניברסיטאות אוֹקְסְפוֹרְד וְקֶמְבְּרִידְג' באנגליה נתמכו על-ידי בית המלוכה וניצלו בדרך זאת ממשברים שעברו על הממסד הדתי. האוניברסיטאות התמחו בתחומי דעת שונים, בפריס לימדו תיאולוגיה, בבולוניה התמחו בלימוד משפטים.

האוניברסיטה שקמה בפָּלֶרְמוֹ הפכה מרכז ללימודי רפואה ומשכה אליה מורים ותלמידים מכל רחבי אירופה, אסיה ואפריקה. בית הספר השכיל לשמר את המסורת הרפואית של יוון ורומי ולשלב בה את הידע הרפואי העשיר של חכמי היהדות והאסלם.

במוסדות ההשכלה תחת חסות הכנסייה הקתולית המעמד החוקי של הסטודנטים היה זהה לזה של הכמורה. החוק הַקָּנוֹנִי של הכנסייה הנוצרית, לפיו נשים לא הורשו להיות כמרים, הוחל גם על המורים והסטודנטים ולכן נשים לא הורשו ללמד או ללמוד באוניברסיטה. באוניברסיטה של פלרמו, לימודי הרפואה היו פתוחים הן למורות והן לתלמידות.

* * *

הַסְּכוֹלַסְטִיקָה

עם התפתחות האוניברסיטאות הראשונות במדינות הנוצריות של ימי הביניים התחדשה והגיעה לשיא פריחת שיטת הוראה שכונתה השיטה הסכולסטית.

הסכולסטיקה שמה דגש על הסקת מסקנות הגיוניות בדרך למתן תשובה לשאלה או לפתרון סתירות. תהליך הלמידה הסכולסטית נבנה על מספר שלבים. הסכולסטים בחרו בספר או בנושא שיהווה מוקד ללמידה. לאחר שהנושא נלמד על בוריו, הלומדים היו מאתרים את הבעיות שהוא מעלה. בשלב הבא נבחנו כל מקורות המידע שדנו בנושא הנחקר וכל הנקודות השנויות במחלוקת היו מועלות על הנייר.

את הבעיות שעלו בנושא המקורי ואת הסתירה בין המקורות השונים ניתן היה לפתור בשתי דרכים: בניתוח פילולוגי שבו נבחנו המילים הדו-משמעיות ועם שינוי משמעות המילה הוסרה הבעיה או הסתירה.

דרך שנייה לפתרון הבעיה או להסרת הסתירה הייתה באמצעות הניתוח הלוגי לפי חוקי הלוגיקה הפורמלית.
השיטה הסכולסטית הלכה ודעכה עם הופעת דרכי ההוראה החדשות שעלו בתקופת התחייה ואחריה.

studia humanitatis
"לימודי האדם" בסוף המאה ה-14, עם הופעת הניצנים הראשונים של ההומניזם, תחום לימודי חדש החל להשתלב במערך ההשכלה. הרנסנס האיטלקי הביא דגשים חדשים, השקפת עולם שראתה במימוש הפוטנציאל האנושי ערך מרכזי ומטרה מיוחלת של הלמידה.

 * * *

 מהפכת הדפוס  1440

צוֹרֵף גרמני יוֹהָנֶס גּוּטֶנְבֶּרְג המיר מתקן לדריכת ענבים למכבש דפוס ושינה את פני העולם.

בתקופה שקדמה להמצאתו של גונטברג, בני-האדם רכשו חדשות בצוותא כאירוע חברתי. הם התכנסו בכיכרות ודנו בחדשות שהובאו אליהם מפי עוברי-אורח מזדמנים. קריאת הספר, העיתון, שברה את המסגרת החברתית הזאת ואיימה בקיטוע ובפירוק הקהילה.

תוך שלושה עשורים הדפוס התפשט באירופה והפך לאמצעי שדרכו הרנסנס, ההומניסטים שהחיו את העניין בלמידה ובספרי המופת, עבר מתרבות לתרבות. לימים, הספר המודפס הפך למתווך בתהפוכות הפוליטיות, הדמוקרטיות, החברתיות והתרבותיות של המאות הבאות.

* * *

התחייה

לאחר תקופת ימי הביניים שנשלטה על-ידי התיאולוגיה הנוצרית, במאה ה-15,ה-16 וה-17 החשיבה הפילוסופית והמדעית נפגשות שוב. הַמְצָאוֹת חדשות באסטרונומיה, פיסיקה ומתמטיקה שנוצרו על-ידי קֶפְּלֶר, קוֹפֶּרְנִיקוּס, גָּלִילֵאוֹ, דֵּקַארְט, בֵּקּוֹן, נְיוּטוֹן חוללו מהפך במחקר המדעי.

גליליאו ודקארט תיארו את העולם כמכונה מושלמת הנשלטת על-ידי חוקים מתמטיים מדויקים. ניוטון השלים את המלאכה בתורת המכניקה שהגה ששלטה ללא עוררין עד ראשית המאה ה-20.

התחייה - להיוולד מחדש - היא תנועה תרבותית שעלתה באיטליה במאה ה-14 והתפשטה - בזכות המצאת הדפוס - במהירות רבה, בכל ארצות אירופה. ההיסטוריונים מעדיפים לכנות אותה "התקופה המודרנית המוקדמת" ורואים בה שלב מעבר בין ימי הביניים לעידן המודרני.

החינוך בימי הביניים ראה את האדם חסר ערך, חוטא מטבעו והגדיר את תפקידו בטיהור ובגאולת נשמתו על-ידי לימודי דת. החייאת תורת אריסטו ואפלטון החזירה את הדיון על מקומו של האדם ביקום, על נצחיות רוח האדם ועל יכולתו לשפר את עצמו באמצאות ערכי מוסר.

העריסה של התחייה הייתה הרפובליקה של פִירֶנְצֶה, איטליה. שקיעת האימפריה הביזנטית ונפילת קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל בשנת 1453 הביאו להגירה המונית של מלומדים לאיטליה וביססה את התהוות תנועת התחייה.

ערי איטליה שימשו כמתווכות במסחר הפורה בין מרכז אירופה למדינות הביזנטיות והמוסלמיות במזרח. עושרן הלך וגדל והתהווה בהן כוח חדש - הבנקאות - שהפך על פניו את המבנה החברתי שהיה קיים בהן.

הכנסייה והאצולה איבדו את כוחן ומעמד חדש - הסוחרים והבנקאים - כבש את השלטון. הכנסייה לא ראתה בעין יפה את היווצרות הבנקאות, כי הלוואת כסף בריבית קצוצה נחשבה לחטא שדינו מוות, אך היא הייתה מרוששת ותמיכתה בשליטי הממון נקנתה כנראה בכסף.

משפחת מֶדִיצִ'י מהעשירים החדשים של הבנקאות והמסחר השתלטה, בזכות הונה, על פירנצה וכדי להאדיר את עוצמתה ותפארתה היא העניקה חסות וטיפחה אומנים, מלומדים והקימה מרכזי למידה של תרבות יוון העתיקה.

הפטרון הנודע ביותר של האמנות והמדעים היה לוֹרֶנְצוֹ "הַמְּפֹאָר" התגלמות איש הרנסנס המושלם שתמך בשורה של אמנים דגולים - דֶּה-וִינְצִ'י, בּוֹטִיצֶ'לִי, מִיכֶלְאָנְגֶ'לוֹ -, והנהיג קבוצה של הומניסטים שעמלה על שילוב בין המסרים של הנצרות לתורת אפלטון.

* * *

סָבוֹנָרוֹלָה

ידה של הקנאות הדתית הייתה על העליונה וגברה על כוח הממון. שלטונם הראוותני והחומרני של משפחת מדיצ'י עורר את זעמו של נזיר דומיניקני צעיר  ג'ירולמי סבונרולה שפתח במסע של "טיהור וגאולה" להפלתו.

הבנקים של משפחת מדיצ'י פשטו את הרגל. ב-1497 נחשול הטיהור שטף את פירנצה, היצאניות נתפסו והוכו לעיני הציבור, הומוסקסואלים הועלו על הגרדום.

"במדורת היהירות" שהוצתה בכיכר העיר הועלו באש סממני העושר והנהנתנות. שלטון משפחת מדיצ'י בא אל קיצו.

ידו הארוכה של האפיפיור מבֵּית בּוֹרְגִ'יהָ השיגה את סבונרולה שהואשם בכפירה, בנבואות שקר ובפשעים רבים אחרים ובאותה כיכר שהנזיר הקנאי שרף ספרי מופת ויצירות אמנות נהדרות, סבונרולה הועלה על הגרדום.

ההתפרצות הפונדומנטליסטית של סבונרולה מחקה את עליונות הבנקאים אך לא הצליחה להציל את הדעיכה ואת ההתרוששות הכלכלית והמוסרית של הכנסייה הקתולית.

אנשי הרנסנס החלו לפקפק באמיתות של משנת הכנסייה. אחיזת הנצרות בתורה הגיאוצנטרית - כדור הארץ במרכז העולם - התרופפה.

* * *

כומר פולני, נִיקוֹלָס קוֹפֶּרְנִיקוּס, אזר אומץ ובעידוד ידידיו ומלומדים נאורים בני דורו העז לתקוף ולמוטט את תמונת העולם הגיאוצנטרית של תלמי ששלטה ביד רמה במשך יותר מ- 1400 שנים.

יועצי האינקוויזיציה והאפיפיור השכילו להשתיק עוד שנים אחדות את משנת גליליאו אך האמת הקוסמולוגית גברה, בסופו של דבר, על תפיסת היקום הנוצרית. בשנת 1992 האפיפיור התנצל באופן רשמי על העוול שהכנסייה הקתולית עוללה לגליליאו.

המהפך ההיסטורי בהשכלה של בני התחייה חל בשנת 1440 "כאשר צורף גרמני המיר מתקן לדריכת ענבים למכבש דפוס ושינה את פני העולם."

התרומה הראשונה במעלה של הדפוס היא ההרחבה עצומה של מגוון המידע הרשמי בר-הבדיקה, אשר המריץ את החברה המערבית לפתח ולְמַקצֵּעַ תחומי דעת חדשים. הדפוס הוליד את מהפך הסטנדרטיזציה של מפות, לוחות שנה, לוחות-זמנים, מילונים, ספרים, קטלוגים, עיתונים והעניק לאיש החברה המערבית, את היכולת ליצור רציונליזציה, לקטלג ולקודד את המידע.

* * *

Aldus Manutius
מורה הומניסט הפך למוציא לאור המפורסם ביותר בתקופת התחייה. המוטו של מפעלו "העוגן והדולפין" הוא סמל של פתגם עתיק Festina lente Hurry up slowly.

באמצעות הספרים המודפסים המידע פרץ את כל הגבולות והפך נגיש לכל מי שחפץ בו.

במהלך תקופת התחייה חלה תפנית במחקר המדעי.  פְרַנְסִיס בֶּיְקוֹן הפילוסוף והמדינאי האנגלי פיתח את המתודה הבייקונית - רכישת מידע על עולם הטבע על-ידי ניסויים, תצפיות ובדיקת השערות.

סיכויי הַנָּשִׁים לרכוש השכלה בתקופת התחייה השתפרו מעט. בנות המעמד הגבוה הורשו לפקוד בתי ספר של חצרות המלוכה או לקבל שיעורים פרטיים. תכנית הלימודים עדיין הצטמצמה לשיעור אמנות, מוסיקה, ריקוד, שירה ורקמה. בנות המעמדות הנמוכים זכו להכשרה בעבודות הבית אך לא הייתה להן נגישות להשכלה אקדמית.

מבעד ליצירות האמנות המדהימות ביופיין של הרנסנס, התקופה מצטיירת כפרק שליו, יפה בתולדות האנושות. לאמיתו של דבר בתקופת התחייה שרדו ואף החמירו כל הנגעים הכלכליים והחברתיים שאִפיְנוּ את חשכת ימי הביניים. עוני, רדיפות על רקע דתי ופוליטי, מלחמות, שחיתות, צייד מכשפות.

ההיסטוריונים מציינים שברנסנס האיטלקי התחדש בעוצמה רבה סחר העבדים ומדינות העיר האיטלקיות היו הצרכניות העיקריות של שוק העבדות.

* * *

היווצרות האקדמיות

היווצרות האקדמיות לקידום הפילוסופיה, המדע והאמנויות החלה באיטליה ובצרפת בתקופת התחייה המוקדמת. האקדמיות התחילו כמפגש פרטי, בלתי פורמלי בין אינטלקטואלים, מלומדים או אנשי מדע שהתאספו כדי לדון בסוגיה עיונית כלשהי.

חברי האקדמיה האפלטונית שקמה בפִּירֶנְצֶה במחצית המאה ה-15 ראו את עצמם כמחדשים של המסורת המפוארת של האקדמיה של אפלטון באתונה.

האקדמיות המדעיות הראשונות באירופה קמו במחצית המאה ה-16. הראשונה שהתמקדה בסוגיות מדע - האקדמיה של מסתורי הטבע - קמה בנַאפּוֹלִי והייתה פתוחה לכל אדם שהיה יכול להציג עובדה מדעית חדשה מעולם הטבע. היא הושתקה במצוות האפיפיור באשמה של מעשי כשפים. מלך ספרד ייסד את האקדמיה למדעי המתמטיקה ובראשית המאה ה-17 נוסדה האקדמיה הראשונה בגרמניה.

האקדמיות המפורסמות ביותר למדעים החלו אף הן את דרכן כמפגש חברתי של מלומדים ואנשי מדע. החברה המלכותית האנגלית והאקדמיה הצרפתית שתי האקדמיות אומצו על ידי הממשל, זכו להכרה בינלאומית והן פעילות ומשפיעות עד עצם היום הזה.

עם הקמת האקדמיות מוקדי הלמידה הועתקו מהמנזרים והקתדרלות אל האקדמיות ומשיטת הלימוד הסכולסטית לשיטה ההומניסטית.

* * *

התנועה ההומניסטית

במהלך סוף ימי הביניים וראשית תקופת התחייה קמה התנועה ההומניסטית המוגדרת כדרך לגלות מחדש לפרש ולהטמיע את השפה, הספרות, החינוך ואת הערכים של יוון ורומי העתיקים. ההומניסטים האמינו בנאורות האדם, ביכולתה הייחודית, הבלתי רגילה של רוח האדם.

ההיסטוריונים לא רואים בהומניזם זרם פילוסופי כי אם שיטת למידה. החינוך כלל חמישה תחומי דעת: שירה, דקדוק, היסטוריה, פילוסופיה של המוסר ורטוריקה. לימודי אריתמטיקה, מדעי הטבע, לוגיקה ותיאולוגיה אינם נחוצים למטלה העליונה של חיי האדם שהיא ידע הפילוסופיה של המוסר ויישומו למציאות.

ההומניסטים היו קבוצה של מורים מקצועיים שהתמחו בהוראת תחומי הדעת.

המורים הראשונים עיצבו את תכנית הלימודים החדשה שלהם על בסיס משנתו המהפכנית של מַרְקוּס  פַבְּיוּס וִינְטִילְיָאנוּס. התלמידים נדרשו לשלוט בשפה הלטינית והיוונית ובכתבים של אריסטו, קיקרו ואפלטון.-

מטרת החינוך ההומניסטי הייתה לעצב אדם שמגשים את כל יכולותיו הרוחניות והגופניות במלואן. "איש הרנסנס" האידאלי היה איש תרבות, בקי בשפות, בשירה, בכתבים הקלסיים ושולט בחרב וברכיבה על סוס.

עם השנים הדמות הסמלית של התנועה קיבלה עומק והפכה לאדם שמגשים את הערכים של התחייה - תבונה, מוסריות וטוהר מידות.

ההומניסטים האמינו בכוחו של האדם התבוני לשלוט בסביבתו ולפסל אותה בהתאם לצרכיו ולטובת הכלל. ברשימה המפוארת של ההומניסטים מורים דגולים רבים. אחד המקוריים והשנונים ביניהם פְרַנְסוּאָה רָבְּלֶה כומר, רופא וסופר צרפתי מחבר הרומנים ההזויים והסטיריים פׇנטַגרוּאל וגַרגַנטוּאָה.

רבלה, איש משכיל, תאב דעת שלמד מכל הבא ליד, יצא במתקפה ארסית נגד מערכת החינוך המאובנת של צרפת ובראשה הסורבון, מעוז מנוון של רוח ימי הביניים והסכולסטיקה. רבלה העלה בכתביו גם את הרעיון שבנוסף לחמשת תחומי הדעת של השיטה ההומניסטית יש ללמד גם מדעים.

* * *

המיסיונרים

בעוד בארצות אירופה רוח התחייה חוללה מהפך בדרכי הלמידה, בפינה אחרת של העולם התרחשה פעילות חינוכית מסוג אחר.

עם פלישת הקוֹנְקוִיסטַדוֹרִים, הכובשים הספרדים לעולם החדש שזה עתה נתגלה, הכמרים שליוו את צבאות הכיבוש ניגשו מיד להקמת בתי ספר להמרת הילידים האינדיאנים לנצרות. המערכת החינוכית נשלטה במלואה על ידי הכנסייה הקתולית הרומית. המיסיונרים למדו את שפת המקום והקימו כיתות ללימוד קריאה, כתיבה, מעט חשבון וקַטֶשִׁיזם - עיקרי הנצרות.

* * *

 תנועת הָרֶפוֹרְמַצִיָה

השחיתות וההתנוונות של הכנסייה הקתולית הפכו לבלתי נסבלות. בשנת 1517 נזיר ותיאולוג גרמני מׇרתִּין לוּתֶר הדביק על דלת כנסיית ויטנברג את "The Ninety-Five Theses" ויסד בכך את זרם הרפומרציה הַפְּרוֹטֶסְטַנְטִית.

המנשר נכתב בכתב יד ואלמוני זריז דאג להעתיק, להדפיס ולהפיץ אותו. שבועיים לאחר מכן המנשר נקרא על-ידי אנשים בכל גרמניה, וימים ספורים לאחר מכן הופץ בכל אירופה. שלוש שנים לאחר הדבקת המנשר פורסמו באירופה 300.000 עותקים של מצע לותר לשינויים שיש לחולל בדרכי הכנסייה. הנזיר הגרמני הכופר ניפץ מאות שנים של אמונה עיוורת ברעיונות הקתוליים ופילג לעד את העולם הנוצרי.

להשכלה הלותריאנית הייתה מטרה שונה מזו של החינוך ההומניסטי. הענקת האוריינות נועדה כדי לאפשר לילדים את קריאת כתבי הקודש, לחיזוק האמונה הדתית שלהם.

את ההשכלה יש להעניק לכל הילדים, בנים, בנות, ולא רק לאצילי איטליה הנהנתנים. אפילו לילדים שנדרשים לעזור להוריהם, במסחר, בחקלאות יש לאפשר - ולו למספר שעות ביום - לבקר בבית-ספר מקומי שיוקם על ידי העיר, כדי ללמוד קרוא וכתוב.

לותר העניק חשיבות עליונה לחינוך: "לו יכולתי לעזוב את ייעודי כמטיף, התפקיד היחיד שהייתי בוחר בו הוא זה של המורה משום שהוא הטוב, החשוב והמועיל מכל המקצועות. חינוך הילדים הוא אחת המצוות הנעלות שקיימות בעולם".

הרפורמטור השני בחשיבותו דגל במשנה חינוכית קרובה יותר לשיטה ההומניסטית.  גּ'וֹן קַלוִין נולד בצרפת אך עיקר פועלו התנהל בז'נבה. קלוין התחנך על ברכי השיטה ההומניסטית והנהיג אותה בכל מסגרות ההשכלה שהוא הקים בעיר. כדי לשמור על הצביון הדתי של החינוך, הוא חיבר קטשיזם, מקראה של עיקרי הנצרות שהילדים נדרשו ללמוד והוסיף לתוכנית הלימודים שיעורי דת וקריאה בספרי הקודש.

קלוין הטיף לחינוך לכל, מגיל צעיר והקים בכל רחבי העיר בתי-ספר ציבוריים בהם הילדים למדו תיאולוגיה, יוונית, עברית, שירה, דיאלקטיקה, רטוריקה, פיזיקה ומתמטיקה ושיעורים מוקדשים לפעילות גופנית. בבתי הספר הייתה הקפדה מיוחדת על משמעת, ניקיון ודיוק ונאסרו הענישה הקשה ויחס נוקשה וחמור של המורים אל התלמידים.

* * *

השקפת העולם המכניסטית

במאה ה-17 מתחילים להופיע הניצנים הראשונים של השקפת העולם המכניסטית הקלאסית. השקפה זו אומרת שהיצור החי הוא חלק אינטגרלי של עולם החומר וניתן להסביר את כל מנגנוני החיים באמצעות הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה. התנועה המכניסטית שָׂמָה לדגלה את עליונות הידע, ההיגיון והחרות. היא תיארה את העולם מוּנָע על-ידי עקרונות מתמטיים ואת המדע והטכנולוגיה אמצעים להבנתו ולשליטה בו.

בתמונת העולם המכניסטית החשיבה האנושית כמוה כְּמְכוֹנָה והיא הוסברה על יסוד הטכנולוגיה החדשה שיצאה לשוק. כאשר שעוני המים היו החידוש האופנתי, פעולת המוח הייתה הידראולית. עם ראשית עידן התיעוש, המוח הפך לבית-חרושת. גילוי השדה האלקטרומגנטי הביא לדימוי חשמלי של פעולת המוח. הטלגרף הושווה לתפקוד מערכת העצבים ועם הופעת הטלפון המוח הוסבר כמרכזיית טלפונים. המכניסטים של היום רואים את החשיבה האנושית כתוכנה שמופעלת במחשב-המוח.

השקפת העולם המכניסטית טוענת שלכל תופעה יש סיבה ואם נדע את התנאים ההתחלתיים של המכלול נוכל לחשב, במדויק, את התפתחויותיו העתידיות.

בגישה המכניסטית קיימת הפרדה ברורה בין החוקר לבין התופעה שהוא חוקר. החוקר צופה, מודד, מתעד באורח אובייקטיבי וניוטרלי ולא מתערב בשום דרך במושא עבודתו. חקר תורת הקוונטים שהחל בראשית המאה ה-20 מוטט את התפיסה של ניוטרליות החוקר.

* * *

עידן הַנְּאוֹרוּת

בעידן הנאורות - הממוקם באירופה של המאה ה-17 וה-18 - עלתה השקפת העולם שבחרה בהיגיון על פני האמונה, האמונות התפלות, ההתגלויות והבערות ששלטו בחשכת ימי הביניים.

לפי קַנְט, הנאורות היא ההתבגרות של האנושות, שחרור התודעה של האדם מבערות. חוסר הבגרות של האדם, העדפתו להיות מובל על-ידי אחרים מקורו בהיעדר החלטיות ואומץ. אנחנו חייבים לנתק את עצמנו מאילוצי החברה ולשחרר -עד כמה שאפשר - את החשיבה שלנו מהשתעבדות להתניה של הסובבים אותנו. "העז לדעת" הוא מהות הנאורות.

בעידן הנאורות החלה נטישה של מסורת ימי-הביניים ועלתה השקפת העולם שראתה במדע, בתבונה את היסודות שיביאו לקדמה, לשיפור מצבו של האדם.

תנועת הנאורות הטיפה לחילון, לחופש הדיבור, ההתאגדות, המחשבה, לשלטון דמוקרטי, לשוויון בין כל בני האדם ללא הבדלי גזע, מוצא אתני, דת או לאום.

הנאורות נולדה על רקע ראשית המהפכה התעשייתית, תהליך מזורז של עיור, עליית הקפיטליזם ומעמד הבורגנות והיא העניקה את הבסיס הרעיוני למהפכה הצרפתית, לחוקה ולמלחמת העצמאות של ארה"ב.

תרומתה של הנאורות לחינוך התמקדה בתחומים חשובים רבים - המודעות ההולכת וגוברת שהחינוך הוא תפקיד המדינה ולא הממסד הדתי, חינוך חובה לכל ולא רק עבור בני השליטים והאמידים, הוראה בשפת האם של התלמידים, תכנית הלימודים החלה לכלול את הוראת המדעים המדויקים, חקר שיטות ההוראה המתאימות להתפתחות הילד והקמת מסגרות להכשרה מקצועית של המורים.

* * * 

ההוגים
אחד המבקרים החריפים של מערכת החינוך של תקופתו היה פְרַנְסִיס בֵּיְקוֹן אריסטוקרט אנגלי שנחשב על-ידי רבים ל"מייסד המדע המודרני" שרעיונותיו החדשנים סללו את הדרך למהפכה התעשייתית של המאה ה-17.

בייקון דרש שבמקום הוראת הַקַּטֶשִׁיזְם וְהָרֶטוֹרִיקָה, בתי הספר יהוו מוקדים ללמידה מדעית, אמפירית לשרות כישורי החיים. תרומתו העיקרית של בייקון הייתה ביצירת מתודה מדעית המבוססת על תצפית, איסוף נתונים, מדידתם, ארגונם ובניית השערות להוכחתם.

יוֹהָאן עָמוֹס קוֹמַנְיוּס, כומר, מחנך וסופר צ'כי הגה רעיונות מהפכנים שהקדימו במאות שנים את תפיסת החינוך של בני זמנו.

בספרו The Great Didactic שהיווה השראה לרוּסוֹ, פַסְטָלוּצִי, פְּרוֹבֶּל והשפיע על כל המעשה החינוכי בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 הוא החל לעצב את משנתו החינוכית שביסודה הרעיון של הפדגוגיה הטבעית.

קומניוס הפנה את זרקורי הדאגה - באמצע המאה ה-17 - אל נושאים בעייתיים מעולם החינוך: הבסיס הפסיכולוגי של שיטות ההוראה, ההתפתחות הרוחנית של האדם, הקשר בין בית הספר לחברה, הצורך בארגון ובהסדרה של תכנית הלימודים ושל המבנה המנהלי של החינוך ולבסוף הצורך בגוף בין-לאומי שירכז בידיו את כל המחקר והחינוך ויִפְתַּח בכך את הדרך לרפורמות מהפכניות של מחנכים גדולים שבאו בעקבותיו.

על קומניוס ותורתו  ראו את  הפרק על תורות למידה

גּ'וֹן לוּק, הפילוסוף האנגלי הניח את יסודות האמפיריציזם. בשעת הלידה מוח האדם הוא "לוח חלק" והידע נרכש באמצעות התנסות חושית ותצפית מדעית.

על ג'ון לוק ותורתו ראו  את הפרק על תורות למידה

בשנת 1762 יצא לאור ספרו המהפכני של ז'אן זָ'אק רוּסוֹ "אמיל או על החינוך". לפי משנתו החינוכית של רוסו יש להכיר את המיוחד שבילד ולשחררו מן המכשולים והכבלים שהחברה שמה עליו. לא צריך ספרים, לא צריך בתי ספר ולא צריך מורים, הילד ילמד כל מה שהוא צריך לדעת באופן פרטי ובכוחות עצמו.

על ז'אן ז'אק רוסו ראו את הפרק על תורות למידה

יוֹהָאן הֶיְנְרִיךְ פַּסְטַלוּצִי, המחנך השוויצרי, ניסה ליישם הלכה למעשה את הרעיונות החדשנים של הוגי הנאורות. הוא פיתח שיטת הוראה שהתבססה על למידה באמצעות החושים, מהמוחשי למופשט, מהקרוב לרחוק, מהקל למורכב - למידה הדרגתית, מצטברת ומתונה.

על פסטלוצי ראו את הפרק על תורות למידה

פְרִידְרִיךְ פְרוּבֶּל - מחנך גרמני - ייסד בראשית המאה ה-19 את גן הילדים הפעיל הראשון בעולם.

על פרובל ראו את הפרק על תורות למידה

לילד שאיפה מולדת למימוש עצמי. הוא מבקש נואשות לפתח את כל הגלום בו, את משאביו הפנימיים ואת יכולתו להתמודד עם עולם זר ומורכב. הוא רוצה לעשות, ללמוד ולהתנסות בעצמו ולא מבעד לעיני המבוגרים. הגשמת מטרה זאת, השתלבות הרמונית עם שאר העולם הופך את הילד לאדם חופשי. Maria Montessori

על מונֹטֶסוֹרִי ראו את הפרק על תורות למידה

* * *

החינוך בעולם החדש

הכרזת העצמאות של ארצות הברית התבססה על רעיונות הנאורות - התבונה, השוויון, הסובלנות, החירות, המדע, הקדמה. מחבר ההכרזה והנשיא השלישי של ארה"ב תּוֹמָס גֶ'פֶרְסוֹן היה גם נושא הדגל של החינוך בעולם החדש.

על המדינה להעניק השכלה לכל אזרח בהתאם לגילו, למעמדו ולאורח חייו. לאזרח הממוצע ממעמד הפועלים מספיקה רמת השכלה בסיסית. לנערים שהטבע בירך בכישרון ובמידה טובה תוענק השכלה גבוהה יותר שתכין אותם לתפקידם העתידי בחברה הרפובליקנית.

בדו"ח שג'פרסון הגיש ב-1818 הוא פירט את מטרות ההשכלה לעם. להעניק לכל אזרח את המידע לו הוא זקוק לניהול עסקיו. להקנות לו את היכולת לחשב, לבטא ולשמר בכתב את דעותיו, חשבונותיו ואת החוזים שלו. - לשפר באמצעות הקריאה את יכולותיו ואת המוסריות שלו. - לאפשר לו להבין את חובותיו לשכניו ולמדינה שלו ולמלא בנאמנות את התפקידים המוטלים עליו. - לדעת את זכויותיו ולהפעיל ביושר את אלה שהוא מאמץ - לבחור בשיקול דעת את נציגיו - ולעקוב בהתמדה, בתשומת לב אחר התנהלותם... ובאופן כללי - לבחון ולהעריך בתבונה את כל המערכות החברתיות בהן הוא יהיה נתון.

להשכלה הגבוהה הוא יעד מטרות נעלות יותר: לעצב את המדינאי, המחוקק, השופט, בהם תלויים רווחת הכלל ואושרו של הפרט....לפתח את כושר החשיבה של צעירינו, לטפח את מוסריותם ולטעת בהם סדר ומידות טובות...להאיר אותם עם מדעי המתמטיקה והפיזיקה שמקדמים את האמנויות ומספקים את הבריאות, את הקיום ואת הנוחיות של חיי האדם. ... ובאופן כללי ליצור בהם חשיבה והתנהגות נאותה שיהפכו אותם למאושרים ומופת לאחרים.

"כל בני האדם נולדו שווים" כתב ג'פרסון אך במשנתו החינוכית לא כולם ראויים או זקוקים להשכלה. חינוך הנשים מעולם לא העסיק אותו והוא סבר שדי שאישה תדע לגדל את ילדיה ולזמן לבניה חינוך נאות כאשר אביהם אינו מסוגל - מכל סיבה שהיא - לדאוג לכך. לשחורים אין יכולות אינטלקטואליות ללמידה והם יזדקקו תמיד למישהו שידאג להם. האינדיאנים מסוגלים ללמוד אך לפני שהם יתקבלו למערכת החינוך הציבורית עליהם ללמוד את התרבות האמריקאית ולנטוש את תרבותם הם.

חייו של ג'פרסון התנהלו כמו טלנובלה עתירת משברים, שערוריות וסתירות. הוא לחם לביטול העבדות והעסיק באחוזתו עשרות רבות של עבדים. ההיסטוריונים מנסים לרכך את הסתירה בתירוץ מצבו הכלכלי הקשה ובטעון שהוא היה מעביד חביב וידידותי.

ג'פרסון היה אדם מורכב, משכיל ומוכשר מאוד. על המצבה שלו הוא ביקש לחרוט את הישגיו הגדולים, הכרזת העצמאות של ארה"ב, העברת החוק להפרדה בין דת למדינה וייסוד אוניברסיטת וירג'יניה.

* * *

הָאַבְּסוֹלוּטִיזְם הַנָּאוֹר

בעידן האבסולוטיזם הנאור, אחדים משליטי רוסיה אימצו את עקרונות הנאורות. הם תפסו את ריבונותם כזכות מולדת אך היא נועדה לשרת את עמם. שליטים אלה דגלו בסובלנות דתית, בחופש הדיבור, בשוויון זכויות והקדישו משאבים רבים לטיפוח המדע והחינוך.

מערכת בתי ספר ממלכתיים הוקמה ברוסיה על-ידי הצאר הראשון מבית רומאנוב, פֶּטֶר הַגָּדוֹל. פטר הגדול הרחיב את רוסיה והפך אותה למעצמה בין לאומית. הוא הקים את סנט פטרסבורג וקבע אותה כְּבִּירָה של הממלכה.

בתי הספר שהוקמו נועדו להכשיר את התלמידים לעתידם המקצועי ותוכנית הלימודים כללה מתמטיקה, נווטות, ארטילריה והנדסה.

ברבע הראשון של המאה ה-18 הוקמה בבירה האקדמיה למדעים שכללה בית ספר תיכון ואוניברסיטה. החינוך החילוני, המעשי והמדעי שנקבע על ידי פטר הגדול המשיך לאפיין לאורך הדורות את החינוך הרוסי.

יקָתֵרִינָה הַגְּדוֹלָה המשיכה במאמצי שיפור מערכת החינוך של רוסיה. היא הוציאה תקנון המחייב פתיחת בתי ספר בכל מחוז ובכל עיר ברחבי רוסיה ומינתה ועדה שתפקידה היה להקים רשת של מוסדות חינוך חינם פתוחים עבור כל הילדים - פרט לבני הצמיתים. בהשפעת הַמִּשְׁנָה החינוכית של ג'ון לוק, היא חיברה מדריך הוראה המפרט את שיטות ההוראה, תכנית הלימודים, התנהגות המורים וניהול בית-הספר. בשל אילוצים כספיים, תכנית החינוך הממלכתית לא הצליחה להתממש במלואה.

ניסיון נוסף ליצור רשת חינוך ארצית נעשה על-ידי אָלֶכְּסַנְדֶּר הָרִאשׁוֹן, קיסר האימפריה הרוסית נכדה של יקתרינה הגדולה.

עם עלייתו לשלטון, אלכסנדר החל בקביעת רפורמות נועזות בממשל, במדיניות ובמערכת החינוך של ממלכתו. במחוזות החקלאיים הוא הקים בתי ספר עבור ילדי האיכרים בהם - ברוח החילוניות, המעשיות והמדע - הם רכשו קריאה, כתיבה, חשבון ולימודי חקלאות.

במחוזות העירוניים ההוראה עסקה בהכשרת התלמידים לתפקידים ציבוריים ותוכנית הלימודים כללה לימודי חוק, כלכלה מדינית, טכנולוגיה ומסחר. ההשכלה הממלכתית ניתנה חינם והיא הייתה קרש הקפיצה להמשך הלימודים באוניברסיטה.

הרפורמות הנאורות של אלכסנדר הראשון עלו על שרטון משום שלדעת ההיסטוריונים, לא העם הרוסי ולא הקיסר היו בשלים להגשים אותן.

אחת ממערכות החינוך הטובות ביותר באירופה של המאה ה-18 נבנתה על-ידי פְרֶדְרִיק הַגָּדוֹל, מלך פרוסיה. פרדריק הגדול שראה את עצמו "המשרת מספר אחד של הממלכה" הוקסם מרעיונות הנאורות, הנהיג חינוך חובה לבנים ולבנות מגיל 5 עד גיל 14, הקים קתדרה לפדגוגיה, מסגרות להכשרת מורים והפקיד את ניהול כל מערכת החינוך הממלכתית בידי משרד החינוך.

* * *

Francois de Salignac de La Mothe-Fenelon

כדי לקבל רושם כללי על סוגיית חינוך הנשים בתקופת הנאורות נעיין בחיבורו של הארכיבישוף של קמבראי תיאולוג וסופר צרפתי מפורסם Treatise on the Education of Girls שראה אור ב-1687.

הארכיבישוף מביע צער על ההזנחה של חינוך האישה. לנשים תפקיד חשוב בשיפור המוסר של החברה, הן נועדו למלא תפקיד של אם ועקרת בית ולכן יש להעניק להן חינוך דתי ומוסרי. עליהן ללמוד קרוא וכתוב, חשבון בסיסי, מוסיקה, רקמה ולטינית, כשפת הכנסייה אך לא לימודים חילוניים או שפות מודרניות משום שהם משחיתים מבחינה מוסרית.

"המוח הנשי פחות מפותח אבל חוקרני יותר מזה של הגברים. נכון, עלינו להיזהר לא להפוך אותן מלומדות עד כדי גיחוך, הן לא נוצרו כדי לשלוט במדינות, לנהל מלחמות או להצטרף לכנסייה ואפשר לפטור אותן מלימודי מדיניות, אסטרטגיות לחימה, פילוסופיה ותיאולוגיה."

"הגוף והמוח של הנשים פחות חזק ואנרגטי משל הגברים אך הטבע פיצה אותן על מגבלות אלה ברוח של עשייה ודרך ארץ שהופך אותן לעטרה ולנועם של המשפחה."

"אין להזניח את חינוך הנשים משום שהן מהוות מחצית מהאנושות, האל גאל גם אותן בדמו מחטאיהן והן זכאיות, כמו הגברים, לחיי נצח."

"סיבה נוספת לחינוך הנשים היא ש"כאשר הן מקבלות חינוך גרוע הן מסוגלות למעשים רעים ביותר: אֵיּלֶה קנוניות מציגה לנו ההיסטוריה, איזו חתרנות תחת החוקים והמנהגים, אילה מלחמות עקובות דם, איזו מרדנות נגד הדת, אילה הפיכות שלטון במדינות - כולם נגרמו מחינוך קלוקל של הנשים."

לארכיבישוף הטוב יש גם הצעות דידקטיות לחינוך הילדות. "אין לאלץ אותן ללמוד אם הדבר לא הכרחי לחלוטין, כדי לא לעורר בהן פחד או כניעה, הלמידה צריכה להתנהל כמשחק, באמצעות סיפורים שמחים ומשעשעים."

* * *

we, the blind, are as indebted to Louis Braille as mankind is to Gutenberg  Helen Keller

כְּתַב בְּרַיְל

L'hospice des Quinze-Vingts

המוסד לעיוורים, הראשון מסוגו בעולם, הוקם על ידי מלך צרפת, לואי התשיעי בשנת 1260 בפריז.

במסע הצלב השביעי, שהונהג על ידי לואי התשיעי, בקרב פארסכור הושמד הצבא הצלבני כליל והמלך נפל בשבי. לאחר שחרורו וארבע שנים של שהות וחיזוק הביצורים הצלבנים בארץ הקודש, המלך חזר לצרפת. האשמה במפלה נפלה - כמובן - על היהודים והמלך הוציא צו לגרשם מצרפת. לאחר חשבון נפש נוסף המלך - נוצרי אדוק - אכול חרטה על אובדן חייליו החליט כי האסון הוא עונשו של האל על חטאיו ונדר נדר לכפר עליהם במעשים טובים. אחד מהמעשים הטובים האלה היה הקמת הוספיס ה - Quinze-Vingts.

ההוספיס שימש כבית מחסה לעיוורים שדייריו קיבלו רישיון ממלכתי - ומדים מיוחדים - לקבץ נדבות. תנאי החיים של החוסים היו דלים ועלובים אך המקום העניק להם מקלט מפני הסכנות של רחובות פריז ולעגם של אזרחיה.

כדי לקדם גיוס תרומות עבור המוסד נוצרה האגדה שהוא נועד ל-300 מאבירי הצלבנים שחיילי האויב ניקרו את עיניהם במהלך התבוסה בקרב פארסכו.

בשנת 1292 הכנסייה העלתה את המלך לדרגת קדוש. ה-15 20  קיים עד היום הוא מהווה מוסד לעיוורים והמרכז הלאומי לאופטלמולוגיה.

Valentin Haüy

יריד "אוביד הקדוש" התקיים מדי שנה בשנה בכיכר קונקורד בפריז. וָלֶנְטִין אַיּוּ נקלע במקרה ליריד ובין דוכני המטעמים, הלהטוטנים, יורקי האש והקוסמים, הוא ראה מחזה נתעב שעורר בו סלידה קשה ושינה את מהלך חייו וחיי מיליונים של עיוורים. במופע הגרוטסקי מִסְפָּר נערים עיוורים הציגו - מול הגיחוכים ותשואות רמות של הקהל - מחזה שמחקה בצורה נלעגת ומשפילה את העיוורים עצמם.

ולנטין איו היה מלומד ובלשן צרפתי - המתורגמן של המלך - ששלט ביוונית, לטינית, עברית ותריסר שפות מודרניות ולאחר שראה את מצוקת העיוורים הוא החליט להתמסר לחינוכם והחשוב מכל, ללמדם לקרוא.

התלמיד הראשון של איו היה נער עיוור שפרנס כמקבץ נדבות את אמו האלמנה ואת אחיו הקטנים. תיאור המפגש בין השניים עבר בוודאי רומנטיזציה במשך השנים אך זה סיפור נחמד וראוי לספרו.

בצאת ולנטין איו ממִסָּהּ בכנסיית סַנט-גֶּ'רְמָן-דֶּה-פּרֵיי הוא זרק מטבע יקר ערך לנער קבצן שישב על מדרגות הכנסייה. הנער מישש את המטבע באצבעותיו והזהיר את איו שהוא כנראה נתן לו בטעות - אולי בהיסח דעת - נדבה גדולה מאוד.

האירוע היכה את איו בתובנה שאם הנער ידע "לקרוא" את המטבע באצבעותיו יתכן והוא יוכל לקרוא באמצעותן גם אותיות.

כמו פיתגורס, 800 שנים לפניו, גם איו קנה לעצמו תלמיד כדי לממש את חלומו החינוכי. François Lesueur  נער עיוור מילדותו המוקדמת שאת רוב חייו הקצרים בילה בקיבוץ נדבות ברחובות פריז התגלה כתלמיד מצטיין. לאחר שישה חודשים של לימודים הוא שלט בכל יסודות הידע האקדמי.

תחילה איו לימד בביתו אך עם העלייה במספר התלמידים, בסיוע בית המלוכה וארגונים פילנטרופיים, הוא יסד בשנת 1786 את בית הספר הראשון לילדים עיוורים. בבית הספר התנהלו לימודים סדירים, וניתנה הכשרה מקצועית כדי להבטיח את עתידם של הילדים.

הוראת הקריאה נעשתה באמצעות אותיות מובלטות שנעשו על ידי התלמידים בבית הדפוס של בית הספר. איו יצר אף ספרים עם אותיות מובלטות. בין הספרים הראשונים שיצאו לאור היה ספרו  Essai sur l'éducation des aveugles

כדי לגייס תרומות לבית הספר ועל מנת למחוק - ככל האפשר - את הסטיגמה השלילית של העיוורון, איו טרח להציג את תלמידיו והישגיהם הלימודיים בפני בית המלוכה, האקדמיה המלכותית וכל במה ציבורית ואישיות בעלת השפעה.

בשנת 1800 בית הספר לילדים עיוורים עבר ל L'hospice des Quinze-Vingts. איו היה מעורב ופעיל באירועים הפוליטיים של המהפכה. הוא הואשם בחתרנות ופוטר מהנהלת בית הספר. הוא נעתר לבקשת אלכסנדר הראשון קיסר האימפריה הרוסית ועבר להקמת ולניהול בית ספר לילדים עיוורים בסנט פטרסבורג. לאחר 11 שנים הוא חזר לצרפת אך הורשה לבקר בבית הספר שהקים רק שנתיים לפני מותו.

Louis Braille
לוּאִי בְּרַיְל נולד בשנת 1809 ב - Coupvray עיירה  קטנה ליד פריז. בהיותו בן 3 הוא פצע את עינו בשעת משחק בבית המלאכה של אביו. הדַּלֶּקֶת שנוצרה בעינו התפשטה לעינו השנייה ועד מהירה הפעוט איבד כליל את ראייתו. עיוורונו לא מנע ממנו לבקר ואף להצטיין בלימודיו בבית הספר של העיירה.

בסיימו את בית הספר היסודי, כדי שלואי יוכל להמשיך בלימודיו, מנהל בית הספר, הכומר ואחד האצילים מהעיירה - שהכיר את פועלו של איו - פנו לבית הספר של הילדים העיוורים בפריז והמליצו על קבלת הילד לבית הספר.

מאז סילוקו של ולנטין איו מהנהלת בית הספר לעיוורים חלה התדרדרות קשה בתנאי החיים במקום. המנהל שמונה אחריו, רופא עיניים במקצועו, סבר ש"העיוורים הם יצורים בזויים שגורלם להינמק על האדמה" וניצל את הילדים לניסויים רפואיים מפוקפקים ולהעסקתם בבתי המלאכה השונים.

השיעורים המועטים שניתנו במקום התנהלו על-ידי התלמידים הבוגרים וברוב שעות היום הילדים עבדו באריגה של מדים וכלי מיטה שנמכרו לבתי החולים הפריזאים.

המנהל הִשּלִּיט משמעת קשה וענישה חמורה משום שלדעתו "לכל העיוורים יש משיכה מיוחדת לעצמאות ולחופש ואין בעולם דבר שנוגד יותר את טובתם מאשר מימוש הדברים שינוצלו לרעה על ידם"

נקודת האור היחידה בחיי הילדים הייתה החינוך המוסיקלי שבית הספר העניק להם. המנהל, כנראה חובב מוסיקה, קנה לבית הספר את כלי הנגינה הטובים והעסיק את מיטב המורים להוראת המוסיקה.

בהיותו בן 10 לואי הגיע לבית הספר לעיוורים ועד מהירה רכש בו ידידים והסתגל לחיי המקום. מזלם של הילדים שפר עליהם כאשר הפיקוח על בית הספר עבר לידי ועדה שמונתה מטעם משרד הפנים שעמדה על אופיו ומעלליו המפוקפקים של רופא העיניים, פיטרה אותו ומינתה במקומו איש חינוך לניהול בית הספר.

Charles Barbier de la Serre
המפגש בין תלמידי בית הספר לעיוורים לבין שַׁרְל בַרבִיאׇה דֶּלָּה סֶרָה התרחש - כך משערים - כאשר הם הציגו את אמצעי התקשורת שלהם במוזיאון למדע ולתעשייה בלוּבֶר בפריז.

שרל ברביאה דלה סרה שירת בחיל התותחנים ובאחד הקרבות הליליות ראה כיצד הלוחמים בעמדת ירי מתגלים ונהרגים כאשר אחד מהם הדליק אור כדי לקרוא את הפקודות שהועברו אליו. הוא המציא שיטה "סונוגרפיה" של קריאה בחושך באמצעות אותיות שהורכבו מנקודות מובלטות על פיסת מתכת. הקריאה הטַקְטִילִית התאימה גם להעברת פקודות במהלך קרבות אפופי עשן, ברעש, בתנועה, בנסיבות בהן התקשורת הקולית או הכתובה לא התאפשרה.

בניסיונו לממש ולשווק את המצאתו הוא הגיע לבית הספר לילדים עיוורים. המנהל חילק לילדים דוגמאות של לוחיות הסונוגרפיה. ברגע שלואי ברייל - בן ה-12 - נגע בלוחית "כתיבת הלילה" הוא הבין את משמעות "התקשורת בחושך" עבור העיוורים.

תוך כדי הצטיינות בלימודים ובהכשרה המוסיקלית שלו, לואי עמל במשך שלוש שנים על שיפור כתב הנקודות. בהיותו בן 15 הוא הציג את המצאתו. תלמידי בית הספר השתלטו במהירות על הכתיבה והקריאה של הכתב החדש והוא נכנס לתוכנית הלימודים של בית הספר. לואי שִׁכלֵל את המצאתו הוסיף אפשרות של כתיבת תווים ובגיל 20 הוציא לאור את ספרו

Procédé pour écrire les paroles, la musique et le plain-chant au moyen ,de points, à l’usage des aveugles et disposés pour eux, par Louis Braille répétiteur à l’institution Royale des Jeunes Aveugles

מְנַהֵל בית הספר וקבוצת תלמידים יצאו להציג על במות שונות בפריז את אמצעי התקשורת הראשון עבור העיוורים. אנקדוטה חביבה מספרת שבאחד ההמחשות האלה - במהלכה ילד עיוור כתב טקסט בכתב ברייל שהועבר לקריאה לילד עיוור שנמצא בחדר אחר - אחד הנוכחים באולם נזעק וטען שזו תרמית מתוחכמת ומדובר בטקסט שהילדים למדו בעל-פה ולא בכתיבה ובקריאה. מנהל בית הספר ביקש מהאיש לתת טקסט כלשהו שנמצא בכיסו. האיש שלף כרטיס תיאטרון ועליו פרטי ההצגה. הטקסט הוקרא לילד הכותב ונקרא - ללא רבב - על ידי הילד בחדר האחר.

המנהל מינה את ברייל לשמש כמורה בבית הספר וכך הוא הפך למורה העיוור הראשון. לואי התגלה כמוסיקאי מוכשר ביותר והיה בין ראשוני העיוורים שהועסקו כנגני עוגב בכנסיות פריז.

וסיפור בעל צביון אירוני: כאשר לואי נקרא להתגייס לשירות צבאי, אביו הופיע לפני ועדת הגיוס וביקש לפטור את בנו בשל היותו עיוור. היות ואנאלפביתים לא גויסו, במסמך הפוטר את לואי מהשירות הצבאי כסיבת הפטור נרשם: לא יודע לקרוא ולכתוב.

בשנת 1834 הודפס בבית הספר הספר הראשון בכתב ברייל, ההיסטוריה של צרפת בשלושה כרכים.

בשל תנאי החיים הירודים בבית הספר לעיוורים לואי ברייל - כמו תלמידים רבים אחרים - לקה בשחפת, מחלה שבימים ההם לא היה לה מרפא . הוא נפטר בשנת 1852, יומיים לפני יום הולדתו ה-43. שנתיים אחרי מותו, צרפת הכירה בכתב ברייל כאמצעי התקשורת הרשמית של העיוורים.

ברייל נקבר בבית העלמין הקטן של העיירה בה הוא נולד וביתו הפך למוזיאון. כאשר מלאו מאה שנים למותו שרידיו הועברו לפנתיאון, מקום קבורתם של גדולי האומה.

כתב ברייל אומץ ברוב ארצות העולם והוא מהווה היום האמצעי התקשורתי הרשמי של העיוורים. עשרות אלפי מתנדבים בכל רחבי תבל למדו את הכתב ומעתיקים לקריאת העיוורים את כל ספרות העולם.

* * *

Every baby needs to be smiled at, talked to, played with, fondled - gently and lovingly.... Be natural and comfortable and enjoy your baby."

בֶּנְגָ'מִין ספּוֹק

המחשה בוטה של המבוכה שנפלה על ההורים בשל קריסת החינוך השמרני ומצוקת השפע של התורות החדשות ניתנה בעלייה מטאורית של מורה-דרך וגורו נערץ שהפך לבן בית בעשרות מיליונים של בתים בכל רחבי תבל.

מלחמת העולם השנייה הסתיימה, החיילים חזרו הביתה וניגשו להקמת משפחה. בחנויות הספרים התנוססו דבריו המרגיעים של רופא הילדים ד"ר בנימין ספוק "תסמכו על עצמכם, אתם יודעים יותר ממה שאתם חושבים שאתם יודעים!"

ספרו של ספוק The Common Sense Book of Baby and Child Care1946  הפך לאחד מרבי המכר הגדולים בכל הזמנים. הוא תורגם ליותר מארבעים שפות ונמכר ביותר מחמישים מיליון עותקים.

בשל היותו שמאלני פעיל ומתנגד חריף של מלחמת ויאטנם, ספוק נאסר ואף נכלא פעמים רבות. הוא הואשם בכך שתורת גידול הילדים שלו יצרה דור של צעירים מפונקים, גחמנים ואנוכיים, סרבני מלחמה שבגללם ארה"ב פיגרה אחר הרוסים במרוץ לחלל.

אין כל ספק שספרו השפוי, החכם והמרגיע של ספוק לא נועד לעצב את חיילי העתיד אולם הוא גם לא הטיף למתירנות ולהסרת הגבולות בחינוך הילדים. הוא שלל את הגישות הקיצוניות

Some people think your choices in raising a child are either to be strict and severe and he'll turn out fine, or to let him get away with murder and everybody suffers. Neither extreme is true

וסבר שהורים חמים שאינם חוששים להיות תקיפים כאשר יש צורך בכך ישיגו תוצאות טובות הן בגישה של קפדנות מתונה והן בגישה של מתירנות מתונה בחינוך ילדם. קשיחות שמקורה ברגשות עוינים או מתירנות שבאה מעצלנות, מהיסוסים ומחולשה הן הגישות שיובילו לכישלון החינוכי. המסר הבסיסי שספוק שולח להורים הוא:

Every baby needs to be smiled at, talked to, played with, fondled - gently and lovingly.... Be natural and comfortable and enjoy your baby

* * *

--למידה וליקויי למידה------------לעמוד הראשי--------------ד"ר אילנה מודלינגר---