| אשפי הַמִּסְפָּרִים |  |
 |
* הפילוסופים ממילטוס * תָּאלֵס - והיום הפך ללילה * אנקסימנדר - הברקים אינם כעסו של יופיטר * פיתגורס - המוסיקה של הספירות * אאוקלידס - היסודות * ארתוסתנס - היקיף כדור הארץ * אריסטרכוס - השמש במרכז * ארכימדס - הכתבים החבויים * היפטיה - הפָּגָנִית הנשואה לאמת * גלילאו גלילאי - הכל מִסְפָּרִים * אלחריזי - בית החָכְמָה
Mathematics is the language in which God has written the universe
על אף שאמיתות מתמטיות מסוגים שונים הועלו מאז ימי הקדם של מצריים ובבל, רק כאשר הפילוסופים הגדולים של יוון, תָּאלֵס ממילטוס ופיתגורס מסמוס החלו להחדיר את רעיון ההוכחה המתמטית הונחה אבן הפינה היציבה הראשונה להבנה המתמטית ולמדע עצמו Roger Penrose
המחשבה הפילוסופית היוונית נולדה בעיר מִילטוס על חוף הים האגאי. מִילטוס הייתה עיר נמל משגשגת ועשירה שהייתה במוקד של המפגש בין תרבות יוון, מצריים ומסופוטמיה וגבלה בממלכה עתירת הזהב של לידיה.
האסכולה המילטית קמה בזכות שלושה אנשים תָּאלֵס, ידידו אָנָקְסִימֱנְדֶר ותלמידו אנכסימדס. הפילוסופים הפרה-סוקרטים זכו להערכה גדולה מבני דורם בעיקר בְּשֶׁל יכולתם לפתור בעיות מעשיות כמו ניווט אֳנִיּוֹת בלילה, הובלת הצבא אל מֵעֵבֶר לנהר, חישוב המרחק של ספינה מהחוף וקביעה של מועדי עונות השנה.
במאה השישית לפנה"ס העולם ובני האדם נבראו ונוהלו על-ידי חבורה של אֵלִים מאונשים, גחמנים, מסוכסכים ונקמנים. האֵלִים - כך מספרת המיתולוגיה היוונית - השתעממו... ולכן הם החליטו למלא את הארץ במִינֵי חיות ואנשים. הם הטילו על שני טִיטָנִים Prometheus
ו-Epimetheus לְצַיֵּד את היצורים החיים בסגולות קיום. פְּרוֹמֵתֵאוּס - במחשבה תחילה - נעתר לתחנוני אחיו - אֶפִימֶתֵּאוֹס - במחשבה שנייה - להרשות לו לבצע את המשימה.
לאחר כישלונו - הצפוי מראש - של אפימתיאוס, פרומתיאוס נחלץ להצלת בני-האדם. הוא התגנב למקדשים של אַתֵּנָה אֵלַת החכמה, והפייסטוס, אֵל האש והאומנויות וגנב מהם את ידע האש ואת ה-Tekhne חכמת האומנויות.
זֵאוּס, בכיר האֵלִים לא נשאר חייב. כדי להעניש את האנשים הוא יצר את האישה הראשונה - פַּנְדּוֹרָה - ושלח אותה אליהם עם קופסה סגורה מסתורית. פנדורה לא הצליחה להתגבר על סקרנותה, פתחה את הקופסה ושחררה את כל כוחות הייסורים והרשע . פרומתיאוס נקשר לצוק ועיט ענק מְבַתֵּר, כל יום מחדש, את הכבד שלו. המוצא היחיד מאימת הקוסמוס המשתולל, מחֹסֶר האונים כקורבנות של הסכסוכים בין שליטי האולימפוס היה... פיוס האלים.
הפילוסופים של הטֶבַע לקחו על עצמם את האתגר להסביר את העולם באמצעות איסוף שיטתי של עֻבְדּוֹת שניתנות להוכחה. תרומתם המכרעת לחשיבה המדעית הייתה שאֶת תופעות הטבע הסובב יש להסביר במונחים של חומר וחוקים הגיוניים שמשפיעים עליו ולא כגחמה שרירותית של תושבי האולימפוס.
תאלס טען שהשמש אינה המרכבה של אַפּוֹלוֹ כי אִם גוש ענק של אש, ומכיוון שהארץ צָפָה על פני מים, רעידות האדמה לא נגרמות מזעמו של פּוֹסֵידוֹן - אַל הים - כי בְּשֶׁל טלטולים - שסיבתם טרם ידועה - במצע זה של המים.
אנָקְסִימֱנְדֶר העלה את הרעיון שהבְּרָקִים נוצרים משום שהרוח קורעת את העננים ולא בגלל התפרצות הכעסים של זאוס. לדעתו של אנכסימנדר, בני האדם לא נוצרו משום שהאלים השתעממו כי אם באו בדרך התמרה מבעל חיים כלשהו שחי כנראה במים. בשל מגבלות הילדות הממושכת, בני האדם לא היו מסוגלים לשרוד מבראשית עד ההווה.
רעיונות אלה של הפילוסוף נחשבים לתיאוריה הקדומה ביותר של הבְּרֵרָה הטבעית והראשונה מבין "השערת קוף המים" שעלתה במחצית השנייה של המאה העשרים.
הגדולה של הפילוסופים ממילטוס הייתה גם בכך שהם ניהלו דיון פתוח לכל, שקוף, סובלני לביקורת ולחלוקי דעות. שלושתם הסכימו שבעולם המשתנה, הלא מובן, יש לִבְנוֹת את הבנת היקום על דבר אחד קבוע, בלתי משתנה. תאלס בחר ב"הכל מים", אנכסימנס באוויר. המילטיים לא הותירו עדות כתובה מקורית משלהם וידיעותינו עליהם באות מכתבים של הוגים והיסטוריונים שבאו אחריהם.
תאלס, כמו הוגים יוונים רבים, ערך מסעות למידה רבים. מבָּבֶל הוא הביא את ידע האסטרונומיה, מהממלכה הפִנִיקִית את סודות הניווט בים, ממצריים את תורת הגיאומטריה. בשל תבונתו הרַבָּה תלס זכה להערצה של בני עמו והוא עמד בראש "שִׁבְעַת חכמי יוון".
הֶרוֹדוֹטוּס ההיסטוריון מְסָפֵּר על אירוע מופלא שקשור בתאלס. בימים ההם התנהלה מלחמה שנמשכה כבר חמש שנים בין חילות לִידִיָה לבין חילות מַדַּי. בשנה השישית, באחד הקרבות "היום הפך לפתע ללילה". תלס ממילטוס חזה מראש את המאורע והזהיר מפניו את החיילים. ליקוי החמה הטיל אימה נוראה כל כך על הלוחמים שהם מיד כרתו ברית שלום.
תאלס אמנם למד אסטרונומיה בבבל אך המומחים של היום מטילים ספק ביכולתו לנבא את מועד ליקוי החמה. יותר מהקיף ידיעותיו של תאלס, מעניינת העובדה בדבר הכוח הכביר של האירוע השמימי שהצליח להפסיק איבה שנמשכה שנים רבות כל כך.
תאלס מעולם לא נשא אישה. בנעוריו, כאשר אמו לחצה עליו להתחתן הוא נהג לומר לה שהוא עדיין צעיר מדי. מאוחר יותר הוא טען שהוא כבר זקן מדי. כאשר הוא נשאל מדוע אין לו ילדים תשובתו הייתה "משום שאני אוהב ילדים!"
מספרים עליו שערב אחד הוא היה שקוע כל כך בצפייה בכוכבים עד שנפל לבאר שלרגליו. משרתת שעברה במקום העירה לו "איך תוכל לדעת מה קורה בשמיים אם אתה לא יודע מה נמצא לרגליך?" על קִבְרוֹ היה חרוט "כאן בקבר הצר הזה שוכב תאלס הגדול שתהילת החכמה שלו מגיעה עד השמיים".
* * *
most men and women, by birth or nature, lack the means to advance in wealth or power, but all have the ability to advance in knowledge
הוריו של פִּיתָגוֹרָס, אביו, סוחר חרט טבעות ואמו משושלת מייסדי סאמוס, במהלך מסעם ביוון עלו לרגל לדֶּלְפִי למִקְדָּשׁ האוֹרַקֶל של אַפּוֹלוֹ. האורקל בישר להם מפיה של הכוהנת Pythia שהבן שייוולד להם יהיה יפה תואר, חכם ויתרום רבות לאנושות.
הבן שנולד נקרא על-כן פיתגורס, "הַמַּזְבֵּחַש של פִּתִּיהָ" והגשים את נבואת האורקל. פיתגורס לא השאיר עדות כתובה על חייו והגותו לכן ב המסופר עליו מציאות ואגדה מהולות זו בזו.
Pythagoras 569 BC - 495 BC
הוריו של פיתגורס הקפידו להעניק לבנם את החינוך המיטבי. המורה הראשון שלו היה אחד מ"שבעת חכמי יוון". בהיות פיתגורס בן 18 הוא נשלח לאי לֶסְבּוֹס להמשך לימודיו אצל אנקסימנדר האסטרונום ותאלס ממילטוס מבכירי אנשי החכמה של יוון העתיקה.
בהגיעו לגיל 23 פיתגורס - כמו רוב מלומדי דורו - יצא לרכוש דעת אצל חכמי מצריים. ב-22 השנים של שהותו במצריים הוא הכשיר את עצמו במתמטיקה, אסטרונומיה, מוסיקה ותורות המסתורין. את משפט פיתגורס הוא למד - כך משערים - מה-"rope-stretchers" המהנדסים בוני הפירמידות. כאשר הפרסים כבשו את מצריים, פיתגורס גורש לבבל. במהלך 11 השנים הבאות הוא נדד בבבל, בפרס ובהודו והתוודע אל תורות ההינדואיזם, הטאואיזם והבודהיזם.
בן 56, כנראה האדם המשכיל ביותר בדורו, הוא חזר הביתה. בשובו הוא מצא את האי סַמּוֹס - לאחר כיבושו על-ידי הפרסים - שומם, שדוד וחרב. הוא רצה לפתוח בסמוס בית-מדרש כדי ללמד את כל הידע שרכש במהלך נדודיו אך המעטים שנותרו באי לא גילו ענין בלמידה.
על תקופה זו של חייו, יש סיפור מפורסם שמופיע במקורות רבים.
עייף מכך שלא מצא איש שמוכן להקשיב לו, פיתגורס החליט "לקנות" לו תלמיד. הוא מצא נער חסר בית והציע לו שוחד. הוא ישלם לנער שלושה מטבעות עבור כל שיעור שהוא ילמד.
נפלא, חשב הנער, הוא ישב כל היום בצלו של עץ ויקשיב לאיש הזקן הזה וירוויח יותר כסף מאשר מעבודה קשה תחת השמש הלוהטת. הוא - מובן מאליו - התרכז ברצינות רבה בדברי פיתגורס שהציג בפניו את השיטות המתמטיות, מהחישובים הפשוטים של מהנדסי מצרים, דרך שיטות הניווט של הוִיקִינְגִּים ועד לחוקים והסקת מסקנות מופשטים. עד מהירה הנער החל לגלות עניין רב בלימודים וביקש עוד ועוד שיעורים. בשלב זה פיתגורס הודיע לנער שכספו אזל והוא לא יוכל לשלם לו יותר. הנער הציע, ללא היסוס, שהוא ישלם - מהכסף שחסך - עבור השיעורים של פיתגורס.
מאִי סָאמוֹס החרב, פיתגורס עבר לעיר קרוטון ושם הוא פתח בית ספר לאזרחי העיר בו הוא לימד מתמטיקה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מוסיקה ודת. מאות מהאזרחים הבכירים של העיר פקדו את בית הספר. הוא חינך לערכים של כבוד לזולת, רוגע, נועם הליכות, שוויוניות ופיתוח החשיבה באמצעות הרחבת הידע.
את חסידיו הנאמנים פיתגורס ליכד לכַּת סגורה, סודית שבה הם יצרו שילוב בין לוגיקה למיסטיקה דתית. הם לא ראו במתמטיקה שפה מופשטת, סמלית לתיאור הטבע כי אם חוקיות הטבועה בטבע עצמו. הפיתגוראים סברו שצורת הארץ - לפי הצל שהיא מטילה על הירח בשעת ליקוי - היא כדור. תנועת הכוכבים קשורה מתמטית לצלילי המוסיקה ולמספרים. המכלול נקרא בפיהם "The Music of the Spheres".
האחווה הפיתגורית הייתה שותפה למסרים אחדים של הבודהיזם. אנשיה האמינו בגלגול נשמות וסלדו מכל רכושנות. בכת התקיים שוויון מלא בין גברים לנשים ומתמטיקאיות רבות הוכשרו בה.
אנשי הכת היו צמחונים, העניקו יחס אנושי לעבדים ונהגו לקיים טקסים של זיכוך הנשמה במטרה להגיע לשלב העליון של הטוהר, לפילוסופיה, לאהבת החכמה. בין הפיתגוראים התקיימה ידידות אמיצה, חוסר אנוכיות וקשרים של יושר ומסירות. הם ניהלו אורח חיים קוֹמוּנָלִי, קפדני, שכָּלָל לימודי דת, ארוחות משותפות, פעילות גופנית, קריאה, מוסיקה ודקלום שירה לחיזוק הזיכרון.
התורה הפיתגורית השפיעה רבות על ההגות של כל הדורות אך שְׁמוֹ הונצח בעיקר בזכות "משפט פיתגורס" שכל ילד לומד עד היום בשיעורי הגיאומטריה.
לפי לוח חֵמַר עם הכתובית "4 הוא האורך, 5 הוא האלכסון. מהו הרוחב? " שנתגלה, התיאורמה הייתה מוכרת בבָּבֶל אלף שנים לפני תקופת פיתגורס.
הסינים הכירו את מאפייני המשולש ישר הזווית ב-1100 לפנה"ס והמִיֹצְּרִים בנו את הפירמידות לפי חוקים אלה. פיתגורס זכה באַבָּהוּת על התיאורמה משום שהוא העניק לה הוכחה גיאומטרית אלגנטית ופרסם אותה ברבים.
על אחרית ימיו, כמו על כל קורותיו של פיתגורס, הדעות חלוקות. יש אומרים שהאחווה הותקפה והושמדה על ידי בריון מאזרחי העיר כנקמה על הסירוב לקבלו לקומונה. פיתגורס אמנם לא שהה בקרוטון אך נאלץ למלט את נפשו ולהסתתר ב-Metapontium שם הוא מצא את מותו. אחרים טוענים שהוא שב לקרוטון והמשיך במפעלו עד הגיל המופלג של 99 שנים.
התורה הפיתגורית רכשה לה אויבים רבים. אנשיה נרצחו, מרכזי הלמידה שלה הוחרבו והיא נעלמה בחשכת ה- dark age במאה השישית לספירה.
* * *
אֶאוּקלִידֶס
ספרו של אֶאוּקלִידֶס מאלכסנדריה -"היסודות" - היה עמוד התווך של הגיאומטריה במשך אלפיים שנה. לאחר התנ"ך, "היסודות" הועתק, תורגם, הודפס, פורסם ונִלְמַד יותר מכל ספר אחר בחברה המערבית. על אאוקלידס עצמו לא נותרו פרטים רבים.
הישרדות "היסודות" היא מלאכת מחשבת מופלאה של שימור הידע.
325BC - 265 BC
Euclid of Alexandria
אאוקלידס, המכונה "אבי הגיאומטריה" היה מתמטיקאי יווני שחי ולימד באלכסנדריה שבמצרים. ב-13 הכרכים של ה"היסודות" הוא אסף, אירגן ותיעד את הידע הגיאומטרי שהיה קיים בזמנו. הספרים מכילים את הנחות היסוד, ההגדרות, חמשת האקסיומות של גיאומטרית המישור שעניינן צורות, יחסים, דמיון וחתכים, פרקים על תורת המִסְפָּרִים והמִסְפָּרִים האי-רציונליים וסֵפר המסכם את הידע הקיים על הגיאומטריה של המרחב.
יותר ממאה שנים לפני חיבור היסודות של אאוקלידס, Hippocrates of Chios מהנדס יווני כתב סֵפר משלו על יסודות הגיאומטריה. כתביו של היפוקרטס אבדו אך זכרם נשמר והם היו הבסיס לכרכים הראשונים של מאגר המידע של אאוקלידס. היפוקרטס הוא הראשון שהעניק פתרונות גיאומטריים למשוואות ריבועיות.
הוא עסק, כמו רבים שבאו אחריו, בניסיונות "לרבע את המעגל" התחביב המרושע של הגיאומטריה. הוא כמובן לא הצליח לעשות זאת - רק בשנת 1882 הוכח סופית כי הבעיה אינה פתירה - אך בתכסיסיו לקראת הפתרון עלה בידו לרבע ולחשב את השטחים של צורות מעגליות אחדות.
מאה שנים לפני הולדתו של אאוקלידס, תַּיאׇיתטוֹס מאתונה, אסטרונום, פילוסוף ומתמטיקאי מחונן הרים תרומות חשובות למדע ועבודתו הייתה אובדת ללא זֵכֶר אלמלא תועדה בכרכים של "היסודות". תיאיתטוס - תלמידו של אפלטון - חקר ויצר את הגיאומטריה של הצורות התלת-ממדיות שקיבלו את השם Platonic solids. עבודתו בדבר כמויות רציונליות ואי-רציונליות מוצגת בספר ה-X של "היסודות".
המדען החשוב ביותר שעבודתו נשמרה הודות ל"יסודות" של אאוקלידס הוא אֵאוּדוֹקְסוֹס מִקְּנִידוֹס. אאודוקסוס - מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום יווני - תלמידו של אפלטון, היה גדול המדענים עד אַרְכִימֵדֶס. עבודתו של אאודוקסוס הניחה את יסודות האלגברה העתידית, הוא יצר שיטה לחישוב שֶׁטַח המעגל והנֶפַח של חרוטים ופירמידות. התיאוריה של הפרופורציות של אאודוקסוס מופיעה בספר החמישי של היסודות בשם "האקסיומה של אאודוקסוס".
אאוקלידס לא רק שִׁחְזֵר את עבודותיהם של תלס , פיתגורס, היפוקרטס, תיאתטוס, אדוקסוס ומדענים אחרים שקדמו לו, הוא אירגן את הידע, שכלל את התיאורמות ונתן הוכחות קפדניות להֲנָחוֹת שהועלו במאגר.
על חייו הפרטיים של אאוקלידס אין יודעים דָּבָר. הוא מתואר כאיש צנוע, נדיב, נעים הליכות, יסודי מאוד בכתביו ובעבודתו המדעית וחוקר מן הסוג המשובח, שבוחן גם את המובן - כביכול - מאליו.
תיווך המידע והעברתו לדורות הבאים ברמת ההיסטוריונים והמדענים היה כאין וכאפס לעומת שימורו באמצעות המתווכים הפשוטים - לכאורה - של חומרי הכתיבה.
הפַּפִּירוּס נכנס לשימוש ביוון בסביבות שנת 450 לפנה"ס. לפני התיעוד הכתוב, המידע עבר במסורת האורלית. העותק הראשון של היסודות - כך משערים - נכתב על יריעה של פפירוס באורך של עשרה מטרים. היריעות האלה היו רגישות ביותר ונקרעו לאחר עיון חוזר ונשנה בהן. גלילי הפפירוס נהרסו גם ללא קריאה בהם, בשל נזקי מזג האוויר. כדי לְשַׁמֵּר את הידע היה הכרח להעתיק לעתים קרובות את הספר. מכיוון שזאת הייתה משימה מורכבת, רק ספרים בעלי חשיבות מיוחדת זכו בפריבילגיה זו.
המומחים סבורים ש"היסודות" הוא ספר המתמטיקה הקדום ביותר שנשמר משום שהוא הוכר עוד בזמנו כיצירת מופת, ובהשוואה אליו, כל הספרים שקדמו לו נחשבו למיושנים ולא היו ראויים להעתקה המייגעת הזאת.
אחדים מכתביו של אַרְכִימֵדֶס - תלמידו של אאוקלידס - לא זכו לחסד כזה של שימור. חיבוריו של ארכימדס הועתקו על "Pergament paper" קלף עשוי עור עיזים. הקלף היה מִשְׁטָח כתיבה חזק ועמיד, ולכן יקר יותר מהפפירוס ובמקום לזרוק אותו היו מוחקים את הכתוב ורושמים עליו את הטקסט החדש.
החיבורים הועתקו בנאמנות בידי הלבלרים בקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, אולם לאחר פלישת מסע הצלב הרביעי ובזיזת העיר, הקלפים היקרים התפזרו ונפלו לידיים של אנשים שלא ידעו לזהות את האוצר שגלום בהם. כתבי ארכימדס נמחקו והקלף הפך לספר תפילות.
המקור היחיד לחיבוריו "על גופים צפים", "השיטה" ו"וסטמכיון" התגלגל כסֵפֶר תפילות רגיל לספריית כתבי היד של הפטריארך היווני בירושלים. המלומד שקִטְלֵג את ספריית הפטריארך הבחין במקרה שמתחת למילות התפילה הנוצרית מבצבצות מֵעֵין צורות גיאומטריות מוזרות. הדבר הגיע לאוזניו של המומחה העולמי לכתבי ארכימדס שבחן את הפַּלִימְפסֶסְט ואישר את אֲמִתּוּת התגלית.
הפרשה העקלקלה, המסתורית והשערורייתית עומדת להסתיים כאשר צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה יחשוף - בעזרת טכנולוגיות חדשות - את הטקסט המקורי החבוי מתחת לשתי שכבות של תפילות.
המהדורה המודפסת הראשונה של "היסודות" הופיעה בוונציה בשנת 1482 כספר המתמטיקה הראשון שזכה להדפסה. מאז ועד היום יצאו לאור יותר מאלף מהדורות של "היסודות".
המתמטיקה המצרית והבבלית שאלכסנדר הגדול הביא מכיבושיו השתלבה במתמטיקה היוונית והמכלול קיבל את השם 'המתמטיקה ההלניסטית'.
עם ראשית התקופה ההלניסטית - בסוף המאה הרביעית לפני הספירה - התפשטה השפה היוונית והמלומדים בכל חלקי המזרחי של אגן הים התיכון החלו לכתוב בשפה זו.
ספרו של אוקלידס מאלכסנדריה -"היסודות" - היה עמוד התווך של הגיאומטריה במשך אלפיים שנה. לאחר התנ"ך, "היסודות" הועתק, תורגם, הודפס, פורסם ונִלְּמָד יותר מכל ספר אחר בחברה המערבית. על אוקלידס עצמו לא נותרו פרטים רבים.
מאז חיבורה ועד היום הגיאומטריה האוקלידית השפיעה רבות על התפתחות המדע והיא היוותה אבן יסוד לעבודותיהם של גדולי היוצרים קוֹפֶּרְנִיקוּס, קֶפְּלֶר, גָּלִילֵאוֹ, נְיוּטוֹן ורבים אחרים.
* * *
אֵרָטוֹסְתֶנֶס - היקף כדור הארץ
אֵרָטוֹסְתֶנֶס, איש אשכולות שחי באלכסנדריה במאה השלישית לפני הספירה התמחה בתחומי דעת רבים ומגוונים. הוא הצטיין במתמטיקה, באסטרונומיה, בגיאוגרפיה, בקרטוגרפיה, בספרות, בפילוסופיה, בדקדוק ובשירה.
ידידיו כינו אותו Pentathalos אלוף רב כישרונות, יריביו קראו לו Beta "בְּמָּקוֹם שני" בכל תחומי הדעת. בשל השכלתו הרחבה, הוא מוּנָה למנהל הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, מוקד כל הידע שהיה קיים בדורו.
בסִיֶּנָה עיר בדרום מצרים הייתה באר שיום אחד בשנה, ב-21 ביוני, בצהרי היום, קרני השמש האירו אותה עד למעמקי המים. כאשר השמועה על הבאר הגיעה לאוזני ארטוסתנס הוא הבין שניתנה ההזדמנות למדוד את היקף כדור הארץ.
באותו יום, באותה שעה, הוא תקע מוט באלכסנדריה ומדד את הזווית שצל המוט יצר. מכיוון שהוא ידע את המרחק בין סיאנה לאלכסנדריה הוא הצליח לחשב - בדיוק רב בהתחשב בידע ובאמצעי החישוב של הימים ההם - את היקף כדור הארץ.
ארטוסתנס חישב גם את נטיית הציר של כדור הארץ והעריך את השנה ל-¼.365 ימים. ארכימדס, שידע את אהבתו ללמידה למתמטיקה של ארטוסתנס, ידידו, הקדיש לו את ספרו The Method. רוב כתביו של ארטוסתנס נכחדו בשריפה הגדולה שפקדה את הספרייה של אלכסנדריה.
מפת העולם הראשונה שנבנתה על נתונים מדעיים מופיעה בספרו 'גיאוגרפיה' של ארטוסתנס.
קולומבוס שמפת העולם של ארטוסתנס הייתה בידיו הטיל ספק בדיוקה. אילו הוא היה מאמין בה, כותבת מרי גוב בספרה Measuring the Earth Erastosthene and His Celestial Geometry 2010, הוא היה יודע שהגיע לעולם החדש ולא כפי שהוא סבר- לאסיה. בערוב ימיו הוא התעוור ומכיוון שללא קריאה וצפייה בעולם הוא לא היה מסוגל לחיות, בן 82 ארטוסתנס הרעיב את עצמו למוות.
* * *
אַרִיסְטרכוֹס
אַרִיסְטרכוֹס מסמוס מתמטיקאי ואסטרונום יווני היה הראשון, במאה השלישית לפני הספירה, שהעלה את הסברה ההליוצנטרית הנועזת והמקוממת - כדור הארץ סובב סביב השמש. רוב עבודותיו של אריסטרכוס לא שרדו ורעיונו האפיקורסי ששלל את ההשקפה הגיאוצנטרית השלטת נישמר בזכות התייחסות מזלזלת של אַרְכִימֵדֶס, גדול המתמטיקאים בדורו.
השמש במרכז התפיסה הגיאוצנטרית השגויה המשיכה לשלוט קרוב לאלפיים שנה עד בואו של קוֹפֶּרְנִיקוּס שנחשב, בטעות, לאבי רעיון השמש במרכז.
עבודתו היחידה של אריסטרכוס ששרדה On the Sizes and Distances of the Sun and Moon התבססה על תצפיות ועל חישובים מתמטיים ולא על דֹּגְמוֹת דתיות ויוהרה על עליונות אַדְמַת האדם.
אמצעי המדידה במאה השלישית לפני הספירה היו דלים, לכן בעוד דרכי המדידה של אריסטרכוס היו נכונות, תוצאות חישוביו אינן מדויקות.
במדידת הזווית הזאת תוצאות המדידה שגויות, אך דרך החישוב נכונה.
אריסטרכוס קבע את גודלו של הירח. הוא מדד את הזמן הנדרש לירח לעבור בצל כדור הארץ בשעת ליקוי ירח והעריך שהֵקֵּיף כדור הארץ גדול פי שלושה מזה של הירח.
הוא התבסס על חישוביו של אֵרָטוֹסְתֶנֶס על גודלו של כדור הארץ והגיע למסקנה שהֵקֵּיף הירח הוא 14.000 ק"מ.
אחד הנימוקים לרעיון המִבְנֶה ההליוצנטרי הוא שגודלו של השמש עולה עשרות מונים על זה של הירח ושל כדור הארץ ואין זה הגיוני שהגוף הגדול חג סביב גוף קטן ממנו.
התפיסה הגיאוצנטרית השגויה - כדור הארץ נייח - התבססה בין שאר הנימוקים על העובדה שלא נצפה מכדור הארץ הֵסֵּט כוכבי המעיד על תנועת הצופה. אריסטרכוס טען שהכוכבים רחוקים הרבה יותר מההערכה המקובלת בימיו ולכן ההֵסֵּט זעיר כל-כך שלא ניתן להבחין בו.
המַכְתֵּשׁ הבוהק ביותר על הירח נקרא על שמו.
* * *
ה פַּלִימְפסֶסְט של אַרְכִימֵדֶס
ב-1899 הֵחֵל מלומד יווני לקטלג את כִּתְבֵי היד הגנוזים ורשם בקטלוג מספר שורות "מתמטיות" שהוא ראה בקלפים של יצירות אַרְכִימֵדֶס חבויים מתחת לתפילה. הדבר הגיע לאוזנו של הבלשן הדני יוהן לודוויג הייברג שזיהה את סיגנונו של אַרְכִימֵדֶס, בא לקושטא, צילם את הקלפים והודיע ברבים על תגליתו המדהימה.
בשנת 975 העתיק – על קלף - סוֹפֵר אלמוני מקוּשְׁטָא שלוש עבודות חשובות של ארכימדס: "השיטה", "סטומכיון", ו-"על גופים צפים". לאחר שנים מִסְפָּר העניין במתמטיקה דעך ודפי הקלף עָבְרוּ מִחְזוּר, הם נשטפו והפכו לספר תפילות נוצרי. למרבה המזל, מלאכת ה"ניקוי" לא עלתה יפה ודברי ארכימדס ביצבצו פֹּה ושם מבעד לתפילה הנוצרית.
המסמכים עִם האוצר המוסתר הגיעו לארץ הקודש למנזר מר סבא ליד בית לחם שספרייתו הכילה יותר מֵאֶלֶף כִּתְבֵי יד חשובים. מִסִבּוֹת לא ברורות הקלפים עברו שוב לקושטא לביתה השני של הפטריארכיה היוונית של ירושלים.
חוקר המקרא הגרמני – קונסטנטין פון טישנדורף – עבר במקום והבחין בדברי המתמטיקה שהסתתרו מתחת לתפילה. הוא - כנראה - תלש וגנב את אחד הקלפים. לאחר מותו, מנהלי עיזבונו מכרו את הקלף לאוניברסיטת קיימברידג'.
סיפור המתח של תגלית הפלימפססט של ארכימדס טרם הסתיים. הקלפים, באורח מסתורי נעלמו. הם התגלו כאשר משפחה צרפתית העמידה אותם למכירה פומבית. הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית בירושלים טענה שכתבי היד שייכים לה והם נגנבו מאחד המנזרים שלה, אך בית הדין הפדרלי פסק לטובת המשפחה הצרפתית.
הפלימפססט נרכש על-ידי קונה אלמוני בשני מיליון דולר. הוא הפקיד את כתבי היד לריפוי ולפיענוח למוזיאון לאומנות בבלטימור. אוצר הכתבים העתיקים והספרים הנדירים של המוזיאון לאומנות בבלטימור שהיה ממונה על התגלית הגדיר אותה "הפלא השמיני של העולם הקדום". העלאת הטקסט המקורי החבוי מתחת לשתי שכבות כתבים וציורים מאוחרים הייתה המשימה הקשה והמאתגרת ביותר בתחום ההדמיה.
* * *
BC-212 BC-287 Archimedes of Syracuse
אַרְכִימֵדֶס נולד בסִירׇקוּזָה, סיציליה, מוקד משגשג של מסחר ומדע, ב-287 לפנה"ס. על ילדותו אין יודעים פרטים רבים. אביו היה מתמטיקאי ואסטרונום והשתייך, כך משערים, לאצולה הסירקוזית.
כאשר ארכימדס הצעיר מיצה את הידע המקומי הוא נדד למצריים ללמוד חֳכמָה באלכסנדריה, בבית מדרשו של אאוקלידס. לאחר שהשלים את לימודיו הוא חזר לעיר מולדתו וקנה לו שם של פיזיקאי, מתמטיקאי ומהנדס מבריק.
את חוקי ארכימדס לא כולנו זוכרים אבל את האיש הערום, הרטוב שֶׁרָץ ברחובות סירקוזה ושואג באושר עילאי "מצאתי, מצאתי" לא שכחנו.
ב-214 לפנה"ס סיציליה צידדה בצבא קרתגו ומצאה את עצמה תחת מצור כבד של הצבא הרומי.
בזכות המצאותיו הגאוניות, מְכוֹנוֹת המלחמה של ארכימדס, הָעִיר הצליחה להדוף את הכיבוש של חילות הרומאים.
רוב כתביו של ארכימדס נשרפו בדליקות שפקדו את הספרייה של אלכסנדריה אך המעט שנותר הספיק כדי להעמיד את המתמטיקאי בין גדולי המדע והטכנולוגיה של כל הזמנים. הישיגיו בהנדסה, בגיאומטריה, במתמטיקה ובפיזיקה רבים מספור. הוא הניח את יסודות החשבון האינטגרלי, אלפיים שנה לפני נְיוּטוֹן ולַיְבְּנִיץ, קבע את "חוק ארכימדס" המציא את "בורג ארכימדס", שינה את פני הגיאומטריה ותרומותיו במכניקה - חוקי המנוף וכוח הציפה בנוזל - תקפים עד עצם היום הזה.
לאחר שנתיים של מצור, חילות רומי פרצו לסירקוזה. ההיסטוריון פלוטארכוס מספר שמרצלוס, מפקד הצבא הרומי העריך מאוד את הגאון מסירקוזה והורה לחייליו לחוס על חייו של המלומד. ארכימדס היה שקוע בחקר הגיאומטריה בשרטוט מעגלים בחול, ולא היה מודע למתרחש סביבו.
חייל רומי - שלא זיהה אותו - התקרב אליו וכאשר המלומד הקשיש העיר לו "אל תקלקל את המעגלים שלי" הוא דקר אותו למוות. מרצלוס הצטער מאוד על מות המלומד וציווה לערוך לו קבורה מכובדת.
על המצבה שלו חרטו - כבקשת ארכימדס - ציור של כדור בתוך גליל, זכר להוכחה הגיאומטרית - נפח של כדור הכלוא בתוך גליל הוא תמיד שני שליש של נפח הגליל - שהמדען התגאה בה יותר מכל.
* * *
Reserve your right to think, for even to think wrongly is better than not to think at all Theon to Hypatia
Hypatia of Alexandria 370 - 415
מוֹעֵד הירצחה של הִיפׇאטִיה מאלכסנדריה נחשב לְדַעַת היסטוריונים רבים לראשית התקופה החשוכה של ימי הביניים.
בבוקר, כאשר היפאטיה יצאה אל המרכבה שלה הגיחו לפתע חמש מאות אנשים עטופים בגלימות שחורות, חמש מאות נזירים מורעבים, מהחולות של המִדְבַּר המצרי, חמש מאות נזירים חיילים של הצלב - כמו הוריקן שחור - עטו על הרחוב וגררו את היפאטיה, בשערות ראשה, אל הכנסייה.
היסטוריונים אחדים מספרים שהנזירים הורו לה, אִם ברצונה להישאר בחיים, לְנַשֵּׁק את הצלב, לעבור לנצרות ולהפוך לנזירה.
הנזירים האלה, במצוות St. Cyril האפיפיור של אלכסנדריה, גררו את היפטיה ליד המזבח והצְלָב הפשיטו את בגדיה ואת עורה. לבסוף, גופה המרוצץ, עליו הרוצחים חגגו את שנאתם הקנאית, הושלך ללהבות,
"אז באו אלף שנים של אֲפֵילָה מצרית אשר התפשטה על אירופה ושיתקה כל יוזמה, כל חידוש. באלף השנים בהן רוחם של סיריל הקדוש וכנסייתו שלטו ללא עוררין בדת ובמדינה, לילה עקר עטף את אנושיותנו המיותמת ושרשראות של עבדות כבלו את החשיבה. ענן אבק שהתרומם עד השמיים חנק את הזרימה וייבש את המעיינות אשר בימי פְּרִיקְלֶס ואַנְטוֹנִיוּס שפעו ים של מים חיים."
"התיאולוגיה העקרה והמגושמת של הכנסייה הִשְׁתִּיקָה את ההשראה והעולם, שהיה ביתו של האדם, הפך לכלא. בזה אחר זה כבו האורות הגדולים. אתונה לא הייתה יותר, רומא נכחדה. הפריחה נעלמה מעל פני האדמה ובמקומה ירד עליו הצל הנורא של הגיהינום שעתיד לבוא."
"לאחר אלף שנים של חֲשֵׁכָה, כאשר העולם התעורר משנתו, השיר הראשון שנשמע היה השיר האחרון שהתנגן בעת גסיסתו של העידן הקדום. ב-1493 עִם שחר תקופת התחייה, הספר הראשון שראה אור באירופה היה הספר האחרון שנכתב באלכסנדריה בידי עובד אלילים. שֶׁטֶף המחשבה והיופי שנקטע החל שוב לזהור ולשיר ולזרום כמו בימים עָבָרוּ."
מתוך : Mangasar Mugurditch Mangasarian "The martyrdom of Hypatia, or, The
death of the classical world.", The Rationalist, May 1915
היפאטיה הייתה בתו של תֵּיאוֹן, שנחשב לאדם המשכיל ביותר באלכסנדריה. תיאון העניק לבתו את החינוך הגופני והרוחני הטוב ביותר בכוונה להפכה לכליל השלמות. הוא לימד אותה מדעים, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה, את הדתות השונות, רטוריקה, היינו את הדרך להשפיע על אנשים בכוח השפה ואת יסודות ההוראה.
תיאון חָלָק עם בתו את סקרנותו ואת להיטוטו לחפש תשובות לבלתי ידוע.
היפאטיה הפכה למתמטיקאית, אסטרונומית, פילוסופית ולמַרְצָה נערצת ששיעוריה משכו תלמידים מכל רחבי אירופה. היפאטיה לא נישאה מעולם. כאשר מחזריה ביקשו את ידה היא הייתה משיבה להם בנועם רב שהיא כבר מאורסת ... לאמת.
במאה הרביעית והחמישית, אלכסנדריה הייתה נתונה תחת הנציבות הרומית. הדת הנוצרית הייתה הדת הרשמית וענייניה נוהלו על-ידי הבישוף. על אף העליונות הרשמית של הדת הנוצרית, השלטונות גילו סובלנות לאמונות ולדתות האחרות. כאשר עלתה הבישופות של סיריל, לימים "הקדוש", חלה תפנית חדה ביחס הכנסייה אל עובדי האלילים ואל הדתות האחרות. סיריל הֵחֵל להתנכל לכל מי שלא היה שייך לכנסייה הנוצרית.
לאחר שהוא החריב את אתרי הפולחן של הפגנים הוא דרש לגרש את היהודים מאלכסנדריה. אורסטר, המושל של אלכסנדריה, על אף היותו נוצרי אדוק סירב לציית לפקודתו של הבישוף. התנגדותו של אורסטר לעריצותו של סיריל עוררה אֵיבָה קשה בין השניים. היפאטיה הייתה ידידה קרובה של אורסטר ונקלעה לעימות בין השנים. סיריל שילח המון נוצרי זועם לחולל פרעות, לבזוז ולהחריב את בתי הכנסת ולגרש את היהודים מהעיר.
הוא הפיץ שמועות מרושעות על היות היפאטיה מכשפה ובשנת 415 הסית נגדה המון של נזירים שהפשיט, קרע לגזרים ושרף את המדענית, הפילוסופית, המורה, האישה הנאורה ביותר שידעה אלכסנדריה.
חברי המועצה של העיר שלחו תלונה לקיסר אך שום ניסיון לאתר ולהעניש את הרוצחים לא נעשה. רצח היפאטיה נשאר ללא מענה. אורסטס, עייף ומיואש ממאבקו בפטריארך עזב את אלכסנדריה.
* * *
Mathematics is the language in which God has written the universe
"הפילוסופיה כתובה באותו סֵפֶר גדול המצוי תמיד לנגד עינינו - היקום - אבל לא נוכל להבינו אם לא נִלְמָד תחילה את השפה ונדע את האותיות שבהן הוא כתוב. הוא כתוב בשפת המתמטיקה והאותיות הן משולשים, מעגלים ושאר צורות גיאומטריות שבלעדיהן נבצר מיצור אֱנוֹשׁ להבין אף מילה אחת ממילותיו ובלעדיהן נגזר על האדם לשוטט לריק במבוך חשוך."
פיסיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי, טכנאי וממציא מוכשר, גָּלִילֵאוֹ - בן של מוסיקאי פְלוֹרֶנְטִינִי - נולד בפִּיזָה, טוֹסְקָנָה. ב-1581 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת פיזה אך גילה עד מהירה שהוא מעדיף את העיסוק במתמטיקה. הוא נתן שיעורים פרטיים, ערך מחקרים ופירסם מאמרים על כבידה והתנועה של גופים.
באוניברסיטת פיזה גליליאו למד את תורת אריסטו על נפילת גופים לפיה גופים כבדים נופלים מהר יותר מגופים קלים. הוא הטיל ספק בטענה זו ולאחר חֶקֶר הנושא קבע שכל הגופים - בלי כל קשר למשקלם - נופלים - בריק - באותה מהירות.
לאחר מות אביו, פרנסת המשפחה נפלה על גליליאו. הוא קיבל מִשְׂרַת מרצה באוניברסיטת פְּדוּאָה והחזיק בה במשך 18 שנים. תקופה זו, לדבריו, הייתה היפה בחייו. במהלכה הוא הכיר את אהובתו, שאם כי לא נישאה לו, ילדה את שתי בנותיהם.
תגלית הטלסקופ - שגליליאו ניכס לעצמו - שייכת כנראה לממציא ההולנדי הַאנְס לִיפֶּרְשֶיי. הרעיון עלה - כך מספרים - כאשר ליפרשיי שמע בחנות האופטיקה שלו שני ילדים מספרים שכאשר הם מחברים שתי עדשות ומסתכלים דרכן, הכנסייה ממול גְּדֵלָה.
ברגע שגליליאו שמע על ההמצאה הוא ניגש לממש ולשכלל אותה. מכיוון שהעדשות הקיימות לא התאימו לרעיונותיו, הוא הכין, במו-ידיו, עדשות שיצרו הַגְדָּלָה גדולה פי כמה וכמה מהטלסקופים שהיו קיימים.
הודות להמצאת הטלסקופ, תוך שנים אחדות הבנת האדם את היקום השתנתה. התגליות האסטרונומיות הראשונות של גליליאו היו שֶׁפְנֵּי הירח הרריים, מצולקים במכתשים והוא אינו הכדור המושלם כפי שסברו בעבר.
תגלית מדהימה אחרת הייתה איתור הטבעות של שַׁבְּתַאי. בתצפית הראשונה גליליאו ראה תמונה חלקית שבה הטבעות משתקפות כמו השלוחות של הכוכב. הוא ראה את שבתאי כגוף משולש, שני כדורים קטנים מחוברים לכדור גדול.
עם השינוי בזווית הצפייה הבליטות נעלמו וגליליאו הדהים את ידידיו בשאלה: "האם שַׁבְּתַאי בלע את ילדיו?"
תגלית נוספת שערערה את תמונת היקום הישנה הייתה זו של הירחים שחגים סביב צֶדֶק. תופעה זו הניחה את האפשרות שלא כל גרמי השמיים מסתובבים סביב כדור הארץ והפכה את הטיעון של קוֹפֶּרְנִיקוּס שהירח חג סביב הארץ והארץ סביב השמש לסבירה יותר.
את התגליות המרעישות האלה גליליאו ריכז בספר "שליח הכוכבים ". את הספר הוא הקדיש לדוכס הגדול של טוסקנה ולירחים של צדק הוא נתן את השם של משפחת מֶדִיצִ'י. המחווה של גליליאו תוגמלה ביד רחבה, הוא מוּנַה למתמטיקאי ולפילוסוף של הדוכס הגדול, חזר למולדתו והחל לחיות חיי רווחה ותהילה בחצר של השליט.
בשנת 1613 גליליאו פרסם את ה"מכתב על כתמי השמש" שבו הוא מתוודה על תמיכתו בתורה הקופרניקאית. הקביעה שאין הבדל בין החוקים ששולטים בשמיים לאֵלֶּה של הארץ מוטטה את האקסיומה של הקוסמוס של אריסטו על מושלמות הרקיע.
על אף היותו יחצ"ן מוכשר גליליאו - שנון, יהיר ומסנוור כנראה מהתהילה - מָעַד לא פעם ורכש לו, בצדם של ידידים, גם אויבים רבי עוצמה והשפעה. הוא חי בתקופה סוערת שֶׁבָּהּ דת, מדע ופוליטיקה נשזרו ונאבקו זה בזה. אחת הטעויות הצורמות שלו הייתה כתיבת המכתב לדוכסית הגדולה קְרִיסְטִינָה. במכתב זה, גליליאו ניסה להעניק פרשנות קופרניקאית לכתבי הקודש.
הניסיון הפתטי והיהיר לַאֲחוֹת את הקֶרַע בין דת למדע נתקל בעוינות רבה ושפך שמן על מדורת האיבה שהייתה קיימת בין ובתוך הפלגים השונים של הנצרות.
בוועידת טרנט נקבע שרק הפרשנות של הכנסייה והאבות הקדושים של כתבי הקודש היא הנכונה וסמכות הפרשנות נתונה ר בידי תיאולוגים שהוכשרו לכך. מכתבו של גליליאו לדוכסית מהווה הֲפָרָה גסה של צו זה. גליליאו נפל למלכודת אירונית, דווקא בניסיונו לְרָצוֹת את הכמורה הקתולית בכתיבת המכתב הוא עורר את זעמה והביא על עצמו את אסונו.
בשנת 1616 התכנסה בלשכה הקדושה ברומא קבוצה של אנשי דת, יועצי האִינְקְוִיזִיצִיָה לדון בשלילת התורה הגיאוצנטרית, הכופרת, של קופרניקוס. האינקוויזיציה החליטה להטיל חרם על ספרו של קופרניקוס וספרים אחרים שדוגלים בתורתו. האפיפיור הוֹרָה לאחד הקרדינלים מחברי הועדה להזמין את גליליאו ולאסור עליו לִדְגֹּל ולהגן על התורה הקופרניקאית. הקרדינל נזף בגליליאו ומסר לו את פסק הדין של מועצת האינקוויזיציה.
ב-1624 גליליאו הוזמן לרומא לשיחות אחדות עם האפיפיור אורבן השמיני. הוא שטח בפני האפיפיור את ממצאי עבודתו על גאות ושפל שמהם משתמע סיבובו היומי והשנתי של כדור הארץ ומסקנות תצפיותיו בגרמי השמיים. האפיפיור העניק לו רשות לפרסם את עבודותיו אך הוֹרָה לו להציג את תורת קופרניקוס רק כהיפותטית, כהשערה בלבד.
גִּרְסַת האפיפיור הייתה שתורת קופרניקוס כמודל גיאומטרי לחישוב לוח השנה ומועדי החגים היא כְּשֵׁרָה. הפרקים שמדברים על מיקום השמש וכדור הארץ הם שגויים ודברי כפירה משום שאינם עולים בקָנֶה אחד עם כתבי הקודש כמו "שמש בגבעון דום".
ב-1632 הוא פרסם בפירֶנְצֶה את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות עולם". שלושה אנשים דנים - במשך ארבעה ימים - ביתרונות היחסיים של התיאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס לעומת התיאוריה הגיאוצנטרית של תַּלְמַי.גליליאו הואשם בהפרת ההבטחה שהוא נתן במשפטו הראשון.
הספר יצא לאור במֶרץ, באוגוסט הוא נאסר להפצה וגליליאו נדרש להתייצב בפני האינקוויזיציה ברומא. לפני צאתו - כנראה בכוונה לְרַצוֹת את הכנסייה - הוא שלח את המכתב המפורסם לדוכסית הגדולה. במשפטו השני, גליליאו הביע חרטה והודה שהוא אכן נסחף והגזים בטיעוניו.
הוא נדרש לשאת את דברי ההכחשה הבאים:
אני, גליליאו .. נשבע שתמיד האמנתי, מאמין, ובעזרת האל אמשיך להאמין בכל מה שהכנסייה מטיפה ומלמדת.
אני נוטש לחלוטין את הדעה השגויה שהשמש היא מרכז העולם ואינה זזה והארץ היא לא מרכז העולם והיא נעה.
ואז - כך קווינו במשך שנים רבות - הוא לחש "ואף על פי כן נוע תנוע".*
הוא נידון למאסר בית עד סוף ימיו. עד מותו ב-1642, הוא הספיק לכתוב את ספרו על חוזק החומרים. הספר הוברח להולנד והודפס שם.
בשנת 1992 האפיפיור התנצל באופן רשמי על העוול שהכנסייה הקתולית עוללה לגליליאו.
חללית גליליאו השלימה בשנת 2003 מסע בן 14 שנים להכרת כוכב הלכת צֶדֶק וירחיו. הוא שלח יותר
מ-14000 תמונות מ"מערכת השמש הקטנה" והיה אחד ממבצעי נאס"א הפוריים ביותר. החללית מׇדְדׇּה את האטמוספירה של צֶדֶק, איתרה קיום של מים מלוחים על פני הירחים אירופה, גָּנִימֶד, וקַלִיסְטוֹ ופעילות געשית על אִיּוֹ.
מחשש שהחללית תתרסק על אחד הירחים שמכילים מים ותזהם אותו בחיידקים שעלולים להימצא בה, חללית גליליאו רוסקה על כוכב הלכת צֶדֶק.
*מנפצי האגדות מצאו שהמשפט הומצא מאה שנים לאחר מות גליליאו, בלונדון, על-ידי עיתונאי מבריק ועתיר דמיון Giuseppe Baretti
* * *
אל-חוואריזמי נולד בראשית "תור הזהב העׇבַסִית" בתקופת שלטונו של הָרוּן א-רָשִׁיד שהצטיינה בשגשוג תרבותי, מדעי ודתי. הח'ליף הרון א-ראשיד מהשושלת העבסית היה שליט שוחר מדע שהיה מזמין לממלכתו את מיטב המלומדים בני דורו.
בימים ההם תרבות האִסְלַם ייחסה חשיבות רבה ללמידה בכלל ולספר בפרט. תעשיית ספרים, חנויות, ספריות, מתרגמים, מעתיקים, מאיירים, אספנים היו בכל רחבי העולם האסלמי. ובעוד שאירופה שותקה בעלטה של עידן החושך, בַּגְדָּד פרחה והייתה מרכז החיים התרבותיים, האומנותיים והמדעיים של התקופה.
התפתחות זאת התאפשרה בזכות שגשוג האוריינות אך גם בשל הזמינות של הנייר כבסיס ליצירת ספרים. הנייר הראשון הגיע לעירק מסָמַרְקַנְד, בדרך המשי, במאה שמינית, הרבה לפני שהוא הגיע לאירופה. תעשיית הנייר הוקמה בבַּגְדָּד ולקראת סוף המאה העשירית הנייר החליף את הקְלָף ואת הפַּפִּירוּס בעולם הערבי.
בימי זוהר מפוארים אלה, בגדד נבחרה לבירה של הממלכה האִסְלָמִית שהשתרעה מהים התיכון עד הודו. העיר ששְׁמָהּ הקודם היה עיר השלום הפכה ל"מתנת האל" הגדולה והשוקקת ביותר של התקופה ומוקד לחילופי סחר ויֶדַע בין אסיה, הקיסרות הבִּיזַנְטִינִית והמערב.
תחת השלטון העׇבַּסִי, נבנו בעיר בתי חולים, ספריות, מוזיאונים, ומסגדים ונוצרו בה הסיפורים הצבעוניים והמפולפלים של "אלף לילה ולילה" שגיבוריהם הם סִנְבַּד המָלַח, שֶׁחְרֶזָאדָה והח'ליפים הנערצים הרון א-ראשיד ובנו.
הָרוּן א-רָשִׁיד המשיך בדרכי אביו והקים בבגדד מִצְפֵּי כוכבים לחקר השמיים ו"בתי חֳכְמָה" וכינס בהם את צוות המוחות הגדול ביותר של תקופת ימי הביניים. בבתי החֳכְמָה התכנסו מלומדים שנטלו על עצמם את התִּרְגּוּם לשפה הערבית של כל הכתבים של המסורת הפילוסופית והמדעית של העולם העתיק. אוסף הידע הגדול ביותר בעולם - חכמת פַּרַס, הוֹדוּ ויָוָן - כתבי אריסטו, אפלטון, היפוקרטס, אאוקלידס, פיתגורס ואחרים, - נפתח בפני כל מי שרָצָה לעיין בו וללמוד אותו.
"בתי החכמה" החלו כספריות בדגם ההלניסטי של ספריית אלכסנדריה, אולם עם הזמן, החַ'לִיף אֶל-מָמוֹן שיכלל והפך אותן למרכזי תרגום, למידה ומחקר. המלומדים נהרו מכל רחבי אירופה כדי ללמוד רפואה, פיזיקה, מתמטיקה, מטאורולוגיה ואסטרונומיה בבתי החכמה של בגדד.
ב- 1258 המונגולים כבשו ובזזו את בגדד. במשך שבועות רבים, כך מספרים, מֵי הפְּרָת והחִידֶּקֶל היו שחורים מהדיו של אלפי הספרים שהושלכו לתוכם.
בראש חֵקֶר והוראת המתמטיקה בבית החכמה עמד אל חוואריזמי, אחד מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים. הוא בנה מושגים וענפי מתמטיקה חדשים ויצר סינתזה בין הידע המתמטי של הודו ושל יוון.
הוא חיבר את העבודות הראשונות על אריתמטיקה ואלגברה שהפכו מקור לידע המתמטי במשך מאות השנים הבאות במזרח ובמערב.
עבודתו החשובה ביותר שממנה נגזרה המילה אלגברה - Hisab al-jabr w'al- muqabala מתארת את הענף המתמטי של האלגברה.
הוא מסביר בכתביו את השיטה העשרונית, הסְפַרוֹת ההודו-ערביות ואת מושג האפס כתופס מקום. האלגברה של ח'ואריזמי נועדה לפתור בעיות מעשיות של המציאות האסלמית - היום-יומית - של תקופתו.
המונח אלגוריתמים נגזר משמו של אל חוואריזמי. הוא היה גם אסטרונום מוכשר, בנה לוחות אסטרונומיות ובהדרכתו, צוות של גיאוגרפים יצר את הגלובוס הראשון של העולם המוכר בתקופתו.
* * *
--למידה וליקויי למידה----=-------לעמוד הראשי----=------ד"ר אילנה מודלינגר --