תפיסת הזמן

*לוח השנה -*סוד העיבור  -*השבוע  -*מדידת הזמן -*השעונים המכניים -*מגדלי השעונים -*שעון הים -*איזורי הזמן -*תפיסת הזמן -*סוגי הזמן -*עבר, הווה, עתיד

What then is time? If no one asks me, I know what it is. If I wish to explain it to him who asks, I do not know . St. Augustine The Confessions

סוגיית ארגון הזמן חשובה, מורכבת ומרתקת כל-כך שמן הראוי להקדיש לה פרק נפרד.

ילדים עם ליקויי למידה חמורים ואלה שסובלים מהפרעות קשב ותנועתיות יתר מגלים קשיים בולטים בתפיסת הזמן ובארגונו אך עבור כולנו הזמן הוא נושא מתעתע, חידתי ומופשט.

המורכבות הכבירה של אילוף הזמן והמאמצים של האדם - שנמשכים אלפי שנים - למסגר אותו בתבניות אמינות ממחישים את הקושי העצום הטמון בתפיסת הזמן.

הניסיון לארגן את הזמן, למדוד את מחזורי הטבע, לקבוע את השנים, החודשים והימים התחיל הרבה לפני המצאת הכתב, הרבה לפני הופעת "ההיסטוריה" בתולדות האדם. העדויות הראשונות לתיעוד חילופי העתים הופיעו כסימנים חרוטים על לוחות עצם שתוארכו לשלהי תקופת האבן.

לוח השנה
עד קביעת השעות, הדקות והשניות, ארגון הזמן עבר דרך ארוכה, רבת מהמורות. האתגר הראשון שניצב בפני האדם בבואו להשתלט על ידע הזמן היה המדידה של אורך השנה.

החברות החקלאיות הקדומות שאפו לתעד את המידע על חילופי העונות והחלו ליצור "לוחות שנה" על יסוד תנועות גרמי השמיים - השמש, הירח והכוכבים והקימו אתרי פולחן - "מקדשים קאלנדריים" מגושי אבן ענקים בהם הם חגגו את חילופי העונות.

המקדש המפורסם ביותר – סטונהנג' - נמצא בחבל וילטשהייר באנגליה. באתר קדום זה במרכז המעגל שנוצר על-ידי עמודי האבן הענקיים הוצב לוח שהיה מוצל לאורך כל השנה ורק בזריחה של היום הארוך ביותר (ה-21 ביוני) של השנה קרני השמש הגיעו אליו והאירו אותו. יום זה נבחר על ידי הקדמונים ל"ראש השנה", להתחלה של שנה חדשה.

אתר מגליתי דומה שהיווה - כך משערים - מבנה פולחני או מערכת לתצפיות ארכיולוגיות ולחילופי העונות נמצא ברוג'ום  אלהירי - "גל האבנים של חתולי הבר" - במרכז רמת הגולן.

אולם מחזורי הירח ומחזורי השמש אינם חופפים והאדם נדרש לאלפי שנים של חקר השמיים לפיתוח הקוסמולוגיה, הגיאומטריה והמתמטיקה - כדי לבנות לוח שנה שיכוון את דרכו בין העונות.

שנת השמש - אביב, קיץ, סתיו וחורף - המכונה שנה טרופית אורכה 365.2421896698 ימים. החודש הירחי הוא בן 29.5305888531 ימים. בשנה טרופית יש 12.36826639275 חודשי ירח. בין מחזור החמה למחזור הלבנה יש הבדל זמנים של כ-10 ימים.

המשימה שעמדה בפני בוני לוחות השנה, אסטרונומים, שליטים, אנשי דת ומדענים היא לעצב מסגרת שתשלב בפשטות הרבה ביותר - ובמספרים שלמים - בין הנתונים האלה. נבנו מאות לוחות שנה, אך עד היום טרם נמצאה הנוסחה לסינכרוניזציה טובה בין תנועות גרמי השמיים.

אחד מלוחות השנה העתיקים פותח על-ידי בני המאיה שחיו בעבר באמריקה התיכונה.

הארכיאולוגים שחקרו את תרבות המאיה גילו שאחת הפירמידות בצ'יכן איתזה בנויה מ-365 מדרגות ושימשה כלוח שנה מורכב ומדויק להפליא.

כבר באלף השלישי לפנה"ס גילו המצרים שזריחת סיריוס - הכוכב הבהיר ביותר ברקיע - בקו ישר עם השמש העולה חלה אחת ל-365 ימים וקודמת לגאות השנתית של הנילוס.

החקלאות המצרית - מועדי הזריעה והקציר - נבנתה כולה על מצב הנהר ובזכות מופע סיריוס הם יצרו את לוח החמה - שנת הנילוס - המדויק הראשון בן 365 הימים.

"הו מלכי הגדול, רעמסס, כוכבה של איזיס זרח בשמי ממלכתך האדירה, לפיכך הגיעה השעה לגאות הנהר הגדול, נהר הנילוס".

במאה החמישית לפנה"ס האסטרונום האתונאי מטון הגיע כמעט לפתרון הבעיה כאשר הוא מצא ש-235 חודשי לבנה יוצרים 19 שנים טרופיות.

"המחזור המטוני" הפך בסיס ללוחות שנה עתיקים אחדים ו"עיבור השנים" שהשתמע ממנו שיפר במידה ניכרת את מנין הזמן וחילופי העונות.

היפרכוס מגדולי האסטרונומים של העת העתיקה היה הראשון שחישב, על יסוד תצפיות, במאה השנייה לפנה"ס, את אורך השנה ואת המשך המדויק של מחזור הירח.

יחידת הזמן של השנה זוכה לכבוד רב בתרבות הסינית. ראש השנה, שחל תמיד באביב הוא החג החשוב, המפואר והססגוני ביותר בסין. בניגוד לשנה הנוצרית המבוססת על מחזור החמה, והשנה המוסלמית שבנויה על מחזור הירח, השנה הסינית, כמו זו שלנו, משלבת בין השניים.

לוח השנה הסיני נוצר באלף השלישי לפנה"ס בתקופת שלטונו של השליט הצהוב המסתורי. ספירת השנים אינה רציפה כי אם מקובצת לחטיבות של 60, חמש יחידות של 12 שנים כשכל שנה מכונה על שם של חיה.

האגדה מספרת שבודהה, לפני מותו, הזמין אליו את כל החיות אך רק 12 הגיעו. כדי לתגמל אותן על נאמנותן, שמן הוענק לכל אחד מחודשי השנה. לוח השנה הקדום הזה משמש היום למטרות דתיות - כמו קביעת מועדים לחגים - לניהול חיי היום יום הסינים אימצו את לוח השנה הנוצרי.

תיקון לוח השנה העברי מיוחס לר' הילל בן יהודה נשיאה ובית דינו. התקנה מעבירה את קביעת החודשים ואת עיבור השנים על דרך החישוב המתמטי ולא על דרך עדות הראייה של מולד הירח וסימני האביב.

לוח השנה העברי נקבע על ידי הסנהדרין בשנת 359 לספירה. היות וחגי ישראל קשורים קשר הדוק לעונות השנה, הלוח היה חייב להיבנות כך שכל חודש יחול באותה עונה, בכל שנה.

לוח השנה העברי לכן הוא לוח משולב שמשי-ירחי. השנה מתואמת למחזור השמש ואילו החודשים חופפים למופע הירח. מכיוון שב-12 חודשים ירחיים חסרים 11 ימים לעומת מספר הימים שבשנה שמשית, מעצבי הלוח הוסיפו כל כמה שנים שנה מעוברת בת 13 החודשים.

בלוח העברי ספירת השנים מתחילה מבריאת העולם אשר התחוללה, לפי המסורת, בשנת 3761 לפנה"ס.

מניין השנים המוסלמי מתחיל עם הגירתו - "הג'רה"- של מוחמד אל העיר יתר'ב בשנת 622. לוח השנה המוסלמי מבוסס על חודשי הירח. הקוראן אוסר על עיבור ומשום כך אין בו התאמה למחזור השמש וחגי המוסלמים, כמו למשל הרמדאן, נעים וחלים בעונות שונות של השנה.

לוח השנה היוליאני הונהג בשנת 45 לפנה"ס על יד יוליוס קיסר. הוא נטש את הלוח הירחי הרומי ועבר ללוח שמשי של שנה בת 365 ימים, 12 חודשים עם תוספת של יום בחודש פברואר אחת לארבע שנים. כדי לסגור על הפער שנוצר בין שתי שיטות החישוב, שנת 46 לפנה"ס, בת 445 ימים, הפכה לשנה הארוכה ביותר בהיסטוריה.

כדי לפאר ולהנציח את זכרו, יוליוס קיסר החליף את שמו של חודש קווינטיליס לחודש יולי. חודש אוגוסט נקרא על שם יורשו, הקיסר אוגוסטוס.

עד סוף המאה ה-16 לוח השנה היוליאני הונהג באירופה ובצפון אפריקה.

בשנת 1582 האפיפיור גרגורי ה-13 חולל רפורמה כאשר ציווה לבנות לוח שנה חדש, הגרגוריאני, שנמצא היום בשימוש ברוב הארצות. כדי לסגור על הפער של 10 ימים שנוצר בשל אי-דיוקו של לוח השנה היוליאני, האפיפיור נתן הוראה שלמחרת ה-4 באוקטובר 1582 התאריך יהיה ה-14 באוקטובר 1582.

הארצות הקתוליות אימצו את לוח השנה החדש אך הפרוטסטנטיות גילו התנגדות והאורתודוקסיה היוונית סירבה לקבל - עד המאה ה-20 - את לוח השנה של האפיפיור.

* * *

סוד העיבור
ידע העיבור - ההתאמה בין מחזור החמה למחזור הלבנה - היה נכס סודי שהופקד בידי אליטה שלטונית או דתית.

ברומי העתיקה שלטה האמונה שימים מסוימים  עדיפים על אחרים לביצוע עסקאות, טקסים דתיים וכד'. היות שרק אנשי הכמורה, בראשות הכוהן הגדול, ידעו את "סוד העיבור". רק הם היו יכולים לקבוע - ולייעץ לאזרחי רומי תמורת תשלום - כיצד לנהל את החלטותיהם ואת אורח חייהם.

הכמורה הייתה ממונה גם על העיבור אך מכיוון שהיא לא שלטה בידע הסינכרוניזציה, כאשר יוליוס קיסר מונה לכוהן הגדול הוא מצא שלוח השנה סטה בשלושה חודשים מעונות השנה.

המסורת היהודית מיחסת חשיבות מופלגת לסוד העיבור. "ויאמר ה' אל משה אמור להם לישראל עד עכשיו אצלי היה סוד העיבור מכאן ואילך שלכם הוא לעבר את השנה" (רבי נתן מברסלב.) והסוד עבר מפה לאוזן לחכמי ישראל יחידי הסגולה.

ההיסטוריה מספרת כי לוח השנה העברי נקבע בשנת 359 על-ידי הסנהדרין וסוד העיבור אכן נשמר במשך עשרות שנים עד אשר הוא פורסם ברבים ב"ספר המועדים".

* * *

השבוע
המקור ליחידת הזמן של השבוע -שבעה ימים- אינו ידוע. לסיפור הבריאה שלנו יש בוודאי חלק בבחירה זאת. לעומת השנה והחודש שנקבעים על ידי גרמי השמיים, השבוע הוא קביעה שרירותית, בחירה חופשית של האדם שמארגן את עולמו.

החל מהמאה השלישית, השבוע, עם יום מנוחה, זכה להסכמה כללית וקנה לו אחיזה בכל התרבויות. העמים הקדומים - פרט לעברי - טרם העזו להתנער מכוחות הטבע ולכן הם כינו את ימות השבוע בשמות של הממלכה הפלנטרית ושלטון הכוכבים של השיטה האסטרולוגית הוחל עליהם.

ימות השבוע נקראו על שם אחד מגרמי השמיים שהיו מוכרים בעת העתיקה Sun, Moon, Mercury Venus, Mars, Jupiter, Saturn.

יום המנוחה ועבודת האל ביהדות הוא השבת משום ש"ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". בקרב הנצרות יום ראשון הוא יום המנוחה ועבודת האל משום שזה היום בו ישו קם לתחייה. בקוראן יום שישי הוא "מלך הימים" יום קדוש והמוסלמים בחרו בו למנוחה ולעבודת האל.

And an astronomer said, Master, what of Time? And he answered: You would measure

time the measureless and inmeasurable. Kahlil Gibran The Prophet

* * *

מדידת הזמן

לחברות החקלאיות לא היה ענין מיוחד בפירוט חלקי הזמן שיצרו את היממה אך עם היווצרות הערים והתעשייה, בני האדם נזקקו לקנה מידה אחיד, משותף לכל, כדי לנהל אותן כראוי.

התרבות הקדומה ביותר שחילקה את היממה - באמצעות שעוני שמש - לחלקיה היא התרבות השומרית. שעון השמש העתיק – הגנומון – (מהמילה היוונית "לדעת") נחשב לאמצעי המדידה המדעי הראשון בתולדות האדם.

במצרים הקדומה היממה חולקה ל-10 שעות אור, מהזריחה עד השקיעה, -2 שעות של דמדומים ו-12 שעות לילה.

חלוקת השעות, ומאוחר יותר הדקות והשניות נעשתה על יסוד השיטה הסקסגסימלית, - על בסיס 60 - שהבבלים פיתחו לחישובים האסטרונומיים. יחידת ה-60 נמצאה נוחה לחישובים משום שהיא פריקה מאוד, כלומר מתחלקת במספרים רבים.

תפקוד שעון השמש היה מותנה בגחמות מזג האוויר ולא חל על שעות הלילה ואמצעי המדידה שהחליף אותו היה שעון המים. עם המעבר לשעוני מים חל ניתוק, לראשונה, ממדידת הזמן באמצעות גרמי השמיים.

השריד הקדום ביותר לשעוני מים היו בשימוש בסין כבר באלף השלישי לפנה"ס ובמצרים במאה הרביעית לפנה"ס. שעון כזה נמצא במזרח התיכון בקברו של הפרעה I Amenhotep.

במחצית המאה הראשונה הקים האסטרונום המקדוני – אנדרוניקוס  - בכיכר העיר של אתונה את מגדל הורלוגיון - מבנה מתומן שהכיל שעון מים ושעון שמש ונחשב למנגנון המדויק ביותר בזמנו.

השעונים המכניים

לאחר הניסיונות לקצוב את יחידת היום למנות קבועות באמצעות צלו של השמש, טפטוף המים וזרימת החול החלו להיבנות השעונים המכניים. השעונים המכניים הראשונים לא הראו את השעה כי אם השמיעו אותה.

הם נבנו בידי נזירים בנדיקטים במטרה לכנס אותם לשבע התפילות היומיות. מאוחר יותר השעונים עברו ונקבעו במרומי הקתדרלות המפוארות בכיכרות של ערי אירופה.

שעון המטוטלת
תולדות ארגון הזמן היא חיפוש עיקש אחר מקור כלשהו שיספק את המנה הקצובה שאינה מושפעת מגורמים סביבתיים שבאמצעותה ניתן יהיה למדוד את הזמן החולף.

גליליאו גלילאי הצעיר זיהה, בהיותו בכנסייה, בתנועת טלטולי מנורת המזבח - שאת המקצב הקבוע והאחיד שלה הוא מדד לפי הדופק שלו - את מאפייני המטוטלת. הוא שרטט - אך לא מימש - את שעון המטוטלת הראשון.

שעון המטוטלת נבנה במחצית המאה ה- 17 על-ידי המדען ההולנדי קריסטיאן היוגנס. שעון זה היה המדויק ביותר מכל מדי-הזמן שנבנו עד אז.

מגדלי השעונים
מגדלי הפעמונים הפכו לתחנות השידור של ערי ימי הביניים. הפעמונים צלצלו להורות את השעות, לכנס את המאמינים לתפילות, להזעיק עזרה לכיבוי שרפות, לבשר על מלחמות, על שמחות, על אבל ועל אירועים מיוחדים בחיי העיר. מגדל השעונים הפך סמל להדרה ולשגשוגה של העיר והערים התחרו זו בזו מי מהן תבנה את המגדל המפואר ביותר.

אחד ממגדלי השעונים הראשונים נבנה בתכנונו ובהנחייתו של איש המדע הסיני סו סונג. בניית המגדל נמשכה שש שנים והושלמה בשנת 1094.
המגדל, שגובהו עלה על 10 מטר, היה מתקן לתצפיות אסטרונומיות, שיחזר את תנועות הכוכבים והשמיע את שעות היום.

כאשר צבאות האויב כבשו את העיר, המגדל פורק לחלקיו והועבר לבייג'ינג. מאז ועד היום, למרות שכל השרטוטים של סו-סונג נשמרו במלואם, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, איש לא הצליח להפעיל מחדש את המגדל. האגדה מספרת שסו-סונג הסתיר, במתכוון, טעות בשרטוטיו, כדי שיצירתו לעולם לא תוכל להתממש מחדש.

שעון הים
אם המצאת שעוני היבשה הייתה מורכבת, יצירת שעון הים התגלתה קשה לאין ערוך. היעדר אמצעים לחישוב קו-האורך גרם לאבדות כבדות בקרב אניות בלב ים. הממשלה הבריטית ולאחר מכן הצרפתית הציעו פרס כספי גבוה לזה שימצא פתרון לבעיית חישוב קו-האורך.

קו הרוחב ניתן לחישוב בעזרת אסטרולב פשוט אולם כדי לקבוע את קו האורך, לאיתור מקום האנייה, נזקקו יורדי הים לדעת את השעה.
תנאי התחרות גבלו בבלתי-אפשרי. "פרס הכרונומטר" הובטח לזה שיבנה שעון שמסוגל לחשב את קו האורך במסגרת שלושים מייל ימיים בסיום מסע לאיי הודו המערבית. השעון נדרש לתפקד בתנאים של טלטולי ים סוער, לחות ורטיבות, שינויים במזג האוויר ברמת דיוק שלא תחרוג משלוש דקות ביום.

נגר ושען חובב צעיר – ג'ון הריסון -  נטל על עצמו את המשימה. הוא עמל יותר מחמישים שנה עד אשר השלים את מד-הזמן הימי ובערוב ימיו זכה בפרס המובטח.

אזורי זמן
יוזמת חלוקת כדור הארץ לאזורי זמן עלתה בחברת הרכבת של אמריקה הצפונית כדי שיתאפשר לה להציג לוח שעות עקבי לכל אורך נסיעתה - תוך תקופה קצרה הרעיון התפשט ויושם בכל העולם.

בשנת 1884, נשיא ארה"ב כינס נציגים של 27 מדינות לקביעת סטנדרט לקווי אורך. גרינוויץ באנגליה נקבעה לקו אורך 0  והפכה לבסיס של חישוב הזמן בכל העולם.

piezoelectric effect
שעון הקוורץ הראשון נבנה במעבדות בל והוא היה מדויק יותר מכל השעונים שקדמו לו.

כאשר גביש של קוורץ נחשף לשדה חשמלי נוצרת תופעה הקרויה פיאזואלקטריק אפקט של רטט קבוע ואחיד שמעניק למנגנון המכני של השעון קיצוב זמן מדויק ויציב.

שני עשורים מאוחר יותר הפיזיקאי האמריקאי - איזידור רבי - העלה את הרעיון של השעון הבנוי על התהודה של האטום. האטום פולט אנרגיה בקצב קבוע שאינו מושפע מטמפרטורה או מכל גורם אחר. התהודה הזאת היא" המטוטלת" האידאלית שאין מדויקת ממנה למנגנון השעון. רבי זכה בשנת 1989 בפרס נובל על המצאתו.

ההגדרה הסטנדרטית של השנייה נקבעת על -9,192,631,770 ריטוטים של אטום הצזיוס. בסוף המאה העשרים השעון המדויק ביותר שנוצר עד כה  נכנס לשימוש. טווח הטעות שלו הוא שנייה  אחת ב-30 מיליון שנים.

בכל שנה נמכרים חצי מיליארד שעונים בעולם.

Space and time are modes by which we think, not conditions under which we live

* * *

תפיסת הזמן

תפיסת הזמן מהווה כושר מורכב מאוד משום שבניגוד לשאר הכשרים התפיסתיים הוא אינו נשען על איבר חושי כדי להתממש. העין קולטת את הנראה, האוזן את הנשמע והמרכזים המוחיים שלהם מעבדים את המידע. הזמן הוא ממד מופשט שאין עבורו קולטן מיוחד ועיבודו צריך להתרחש בתהליך קוגניטיבי סבוך וממושך.

היעדר מכנה משותף בין תנועות גרמי השמיים מקשה על תפיסת הזמן אך גם האדם תרם לאנדרלמוסיה ששוררת בייצוגו ובארגונו.

לוחות השנה הירחיים, השמשיים והמשולבים, מניין השנים אשר בנוי על בסיס השיטה העשרונית בעוד הדקות והשניות על בסיס 60 לפי שיטת חישוב שהייתה נהוגה בבבל לפני 5000 שנה אינם מקלים על האדם את ההתמצאות בממד הזמן.

לא צריך לסבול מלקויי למידה כדי לתהות על העובדה ש-19.15 זה שבע ורבע במחצית השנייה של היממה. ייצוג הזמן על פני השעון בספרות רומיות או הודיות-ערביות, בשיטה דיגיטלית, או אנלוגית דורש לא פעם מאמצים של פיענוח המידע ומסבך את הבנתו.

* * *

סוגי הזמן

הזמן הביולוגי
השעון הביולוגי הוא מבנה מוחי זעיר, זוג גרעינים בגודל ראש סיכה שבנויים מ-20.000 תאי עצב ומכונים הגרעינים העל-כיאזמטים - השעון שוכן בהיפותלמוס, מעל המקום בו מצטלבים עצבי הראייה.

לפני חמישים שנים עוד חשבו שהשעון פועל בתגובה למחזור יום-לילה של כדור הארץ אולם תצפיות בעולם הצומח והחי הוכיחו כי הוא לא נעזר במידע חיצוני אלא מתקתק באופן עצמאי, כמו שעון אמתי.

מדעני הכרונו-ביולוגיה ערכו ניסויים בהתנתקות מכל הרמזים של הזמן האובייקטיבי ומצאו כי השעון הביולוגי פועל ללא קשר עם הסביבה החיצונית והוא מכוונן על מחזוריות של מעט מעל 24 שעות.

סבב תהליכי החיים לאורך יממה נקרא circa) circadian rhythms dies - יום) והוא קיים  בקירוב בכל עולם הצומח והחי.
השעון הביולוגי מסדיר את רוב המקצבים היממתים - את תהליכי הגוף שחוזרים על עצמם לאורך יממה.

להפרעות במקצב היממה שני מקורות. התזמון התקין יכול להתערער בשל גורמים חיצוניים כגון השעון המעורר, משמרות עבודה ליליות בלתי סדירות, מעבר מהיר בין אזורי זמן שונים וגורמים פנימיים של שינויים פתולוגיים במקצבים המולדים התקינים. הפרעות שינה והתערערות המקצב היממתי הן ממאפייני מחלות נוירולוגיות רבות.

הזמן הפסיכולוגי
הזמן הפסיכולוגי הוא הזמן שהאדם חווה בתודעתו. חוויה אישית זו של הזמן ואומדנו מותנים בפעילות המתנהלת לאורכו וברגשות המלווים אותו.

תפיסת הזמן האישי מותנית בנסיבות חיצוניות ובתנאי שעמום, פחד ודריכות הוא "קופא" ומתארך ואילו ברגעים של ענין והנאה הוא חולף ביעף.

בניגוד לזמן הפיזיקלי הרציף, הזמן האישי נתפס כבדיד, מורכב מרגעים פסיכולוגיים Psychological Moments  בהם האירועים אינם מעובדים ברצף כי אם כחוויה שלמה אחת.

הזמן הפיזיקלי
הזמן הפיזיקלי הוא הזמן האובייקטיבי, האוניברסלי, שנמדד על-ידי השעון.

השעון המשוכלל של היום ה-cesium atomic clock פועל על ריטוטים של אטום הצזיוס וטווח הסטייה שלו הוא שנייה אחת ב- 30 מיליון שנים. הזמן הפיזיקלי הוא רציף וזורם בכיוון "חץ הזמן", מהעבר אל העתיד.

* * *

הזמן ניתן לנו כדי שלא הכול יקרה בבת אחת

עבר - הווה - עתיד
העבר האישי מכיל את כל הדברים שאנו זוכרים ועד שמוח הפעוט מפתח את רשתות הזיכרון הוא נעדר ממד העבר. התינוק חי בהווה ורק לקראת סוף שנתו החמישית הוא רוכש הבנה של ההבדלים בין עבר, הווה ועתיד. התמצאות רחבה יותר בזמן נלמדת לקראת גיל שבע, שמונה. שליטה מלאה במשתני הזמן מתגבשת רק לקראת גיל ההתבגרות.

תפיסת הרצף והסיבתיות
הניצנים של הבנת הסדר בו מתרחשים הדברים מופיעים כבר בחודשים הראשונים של חיי הפעוט. תינוק שחווה מספר פעמים רצף של שתי התרחשויות קולט שיש קשר ביניהן וכאשר הוא נחשף להתרחשות הראשונה, הוא מראה סימנים מובהקים של המתנה, ציפייה, לשנייה.

בגיל שנה הבנה זו מתחדדת והפעוט מזהה את הקשר ומסוגל אף לשחזר את סדר הפעולות לאחר שהוא צפה בו פעם אחת בלבד. יכולת זו הולכת ומשתכללת ובגיל 20 חודש התינוק מסוגל לקשור בין רצף של שלוש התרחשויות.

הערכת הזמן בו מתרחשים האירועים היא מיומנות מורכבת ונשלטת על-ידי מסיחי "הזמן הפסיכולוגי".

הערכה של הזמן שבו התרחשו אירועים בעבר (מה קדם למה) ויתרחשו בעתיד נרכשת רק לקראת גיל 9-10.

הבנת הסיבתיות בסביבה החומרית - פיזיקלית - קודמת להבנת הסיבתיות המופשטת שקיימת בסביבה החברתית והרגשית של הילד.

הפעוט עד לאירועים בהם פעולה כלשהי גורמת לפעולה אחרת (כדור פוגע בחפץ ומזיז אותו) ובהדרגה הוא מגבש את המסקנה הסיבתית. קליטת הסיבתיות משפרת את יכולת הילד לזכור ולשחזר רצף של אירועים.

הבנת הסיבתיות משתקפת יפה בהתייחסות הילדים למעשי קסמים. בני 4-3 לא יתרשמו ממופע להטוטים של קוסם ולא יבינו מה משעשע ומה מצחיק את הילדים הבוגרים יותר. לקראת גיל 5 הילד מתחיל לחפש את הקשר הסיבתי, ההגיוני, בין אירועים ומעשי הקוסם מפתיעים ומשעשעים אותו.

תפיסת הזמן המודרנית
התפיסה המודרנית של הזמן רואה בו נכס, משאב שיש לנצל עד תומו. החברה המערבית מקדשת את המהירות, ההחלטיות, היעילות והתכליתיות ומחנכת את בניה ל"Time is money"-  הקניית הערכים האלה חשובה בציוד הילד בערכת הישרדות במאבקי החברה הטכנולוגית, התחרותית העתידית שלו, אך מחדירה בחינוכו גורם מלחיץ בדרישה המתמדת לעשייה ולהספק.

לפני שנים רבות ערכנו, מורתי ד"ר יעל פלום ואני מחקר על ניצול שעות הפנאי של מתבגרים ומבין מאות נחקרים רק נער אחד העז לענות שבשעות הפנאי שלו הוא מעדיף לעשות "שום דבר".

עבור הילדים שלנו, לקויי הלמידה, שמתקשים בהתארגנות, בהערכת הזמן, לחצי הזירוז המופעלים עליהם על מנת לעמוד בלוח הזמנים התזזיתי של מקצב החיים המודרני, מגבירים ביתר-שאת את מצוקתם.

* * *

--למידה וליקויי למידה--------לעמוד הראשי-----------ד"ר אילנה מודלינגר---