| על חשיבה אחרת |  |
 |
* אינטליגנציות מרובות * ששת כובעי החשיבה * חשיבה ביקורתית * חשיבה לטרלית * תשע תכונות החשיבה * הרגלי החשיבה * חשיבת מידע * אינטליגנציה רגשית * מיומנויות החשיבה
We shall require a substantially new manner of thinking, if mankind is to survive Einstein
"אין לנו שיטה טובה לחשיבה ולנטילת החלטות בדבר היישום - או אי היישום - של הכלים רבי-העצמה של הרציונליות, השיטה המדעית, השילוב של ההיגיון והיעילות המגולמים בטכנולוגיה. העובדה שאנחנו לא יודעים איך לחשוב ואיך לקחת החלטות בדבר הטכנולוגיה אין פירושה שאנחנו לא מסוגלים לגלות "שיטה חדשה" לחשיבה כזאת." ה.ריינגולד
החשיבה האינטואיטיבית שמשרתת אותנו בחיי יומיום אינה ערוכה להבין את התגליות החדשות של העידן הַטֶכנוֹסְפֵרִי. סודות המוח, מסתורי תורות היחסות, הקוונטום והכאוס קוראים לחשיבה מסוג אחר.
We can’t solve problems by using the same kind of thinking we used when we created them Albert Einstein
הצורך לפתח חשיבה מסוג חדש אינה כל-כך יומרני כפי שהוא נראה במבט ראשון. מאז שהאדם חשב שהוא חי במרכז היקום על חלקת אדמה שטוחה שבקצותיה האניות נופלות לתהום, החשיבה שלנו עברה כברת דרך ותהפוכות רבות.
פריצות דרך מחשבתיות אמיצות אירעו לכל אורך תולדות האדם.
ההתנערות מהחשיבה המגית שהתרחשה במאה השישית לפני הספירה, כאשר בני האדם האמינו שהם והעולם נבראו על-ידי חבורה של אלים משועממים, גחמנים ונקמנים, הייתה אחת המהפכות המחשבתיות הראשונות והמרשימות ביותר.
הפילוסופים של הטבע לקחו על עצמם את האתגר להסביר את העולם באמצעות איסוף שיטתי של עובדות שניתנות להוכחה. תרומתם המכרעת לחשיבה הרציונלית הייתה שאת תופעות הטבע הסובב יש להסביר במונחים של חומר וחוקים הגיוניים שמשפיעים עליו ולא כגחמה שרירותית של תושבי האולימפוס.
תָּלַס טען שהשמש אינה המרכבה של אפולו כי אם גוש ענק של אש, ומכיוון שהארץ צפה על פני מים, רעידות האדמה לא נגרמות מזעמו של פוסידון - אל הים - כי בשל טלטולים שסיבתם טרם ידועה במצע זה של המים.
אָנַכְּסִימֶנְדֶּר העלה את הרעיון שהברקים נוצרים משום שהרוח קורעת את העננים ולא בגלל התפרצות הכעסים של זאוס. לדעתו של אנכסימנדר, בני האדם לא נוצרו כדי לשעשע את האלים המשועממים כי אם באו בדרך התמרה מבעל חיים כלשהו שחי כנראה במים. הרעיונות של הפילוסוף נחשבים לתיאוריה הקדומה ביותר של הבררה הטבעית והראשונה מבין "השערת קוף המים" שעלו במחצית השנייה של המאה העשרים.
תמונת היקום האריסטוטלית שלטה ללא עוררין במשך 1800 שנים. אריסטו מכונה בפי רבים' הפילוסוף של השכל הישר' משום שתורתו
תאמה להפליא את 'מראה העיניים', מצטיינת בפשטות, בהרמוניה וביופי רב.
החוקרים אינם תוהים כיצד נשתמרה תורה שגויה זו במשך זמן כה רב, כי אם מה הביא להטלת ספק בשיטה שהלמה יפה כל-כך את הניסיון החושי היומיומי, את המסורת ואת תפיסת העולם של הדוגמה הדתית.
המציאות הקלאסית שתועדה על יסוד חוקי ניוטון עלתה בקנה אחד עם החשיבה ההגיונית, עם ההתנסות המוחשית. בסוף המאה התשע-עשרה היה ברור לכל כי סודות היקום לא יכולים לעמוד בפני עוצמת חשיבתו של האדם.
ואז, בראשית המאה העשרים, באה המהפכה של המציאות היחסותית והכרזתו של אלברט איינשטיין.
I never came upon any of my discoveries through the process of rational thinking
גדול המהפכנים של החשיבה האחרת העז להתנער מהחשיבה הרציונלית והפליג למחוזות של ארבעה ממדים, למקום שהמהירות מוגבלת למעט פחות מ-300.000 ק"מ בשנייה והשעונים מודדים את הזמן לפי מיקומם.
בטרם הצלחנו להתאושש מהמהפך היחסותי, להבין שהמרחב והזמן שלובים זה בזה והם משתנים ודינמיים, נחתה עלינו מתכונת מושגית חדשה - והזויה לחלוטין - של המציאות הקוונטית. בעולם זה במקום ערכים מוחלטים יש הסתברויות ומתקיימים בו בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו, פֹּה וְשָׁם, נמצא ולא נמצא.
החשיבה שהורגלנו לה ניצבה חסרת אונים לנוכח המציאות החדשה, המעורפלת, של כל הדברים הקטנים. מדעני הטבע הרחומים העניקו לנו, ההדיוטות, פטור מהצורך להבין את המציאות הקוונטית.
If anybody says he can think about quantum problems without getting giddy that only shows he has not understood the first thing about them. Max Planck
* * *
אני רוצה שילדי יבינו את העולם, לא רק בגלל שהעולם מרתק והמוח האנושי סקרן אלא כדי שיוכלו להפוך אותו למקום טוב יותר. הידע אין פירושו מוסריות אך הוא חיוני על מנת להימנע מטעויות ולהתקדם בכיוון הנכון.
התיאוריה של אינטליגנציות מרובות של הפסיכולוג הוֹורד גַּרְדְנֶר אומרת שקיימות דרכים מובחנות רבות ללמוד ולהבין את העולם. גרדנר מציע שמונה אופנים לחשיבה, לעיבוד מידע.
* Verbal-Linguistic - אינטליגנציה מילולית לשונית היכולת להשתמש במילים ובשפה.
* Logical-Mathematical - אינטליגנציה לוגית-מתמטית היכולת להסקת מסקנות, לחשיבה אינדוקטיבית ודדוקטיבית, לשימוש במספרים ולזיהוי תבניות מופשטות.
* Visual Spatial - אינטליגנציה חזותית מרחבית היכולת ליצור דימוי רוחני של תמונות, חפצים ושל ממדים מרחביים.
* Musical - Rhythmic - אינטליגנציה ריתמית היכולת לזהות תבניות קוליות מוסיקלית.
* Body Kinesthetic - אינטליגנציה גופנית - תנועתית - תבונת הגוף והיכולת לשלוט בתנועה ורגישות למקצב.
* Naturalist Intelligence - אינטליגנציה של המגע עם הטבע - ההכרה, ההערכה וההבנה של הטבע.
* Interpersonal - אינטליגנציה בין-אישית - היכולת ליצור קשרים ותקשורת עם הזולת.
* Intrapersonal - אינטליגנציה תוך אישית - מצבי ההוויה הרוחנית, ההגות והמודעות.
המחקר המודרני מאשר את קיום המגוון הרחב של סגנונות החשיבה והלמידה. האינטליגנציות השונות פועלות בשילוב אך הן עצמאיות, לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה.
כדי להבטיח למידה, יש לאתר את סגנון החשיבה של התלמיד ולהגיש לו את המידע מותאם לדרך בה הוא מיטיב לקלוט אותו.
* * *
אֶדוּאַרְד דֶּה בּוֹנוֹ, יועץ ארגוני, מיסד התוכנית למחקר קוגניטיבי והפורום הבינלאומי ליצירתיות בו נוטלות חלק החברות המסחריות המובילות בעולם. בשנת 1985 פרסם את ספרו 'ששת כובעי חשיבה' שמציג שיטת חשיבה שמטרתה לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בקבוצות.
מטרתם של כובעי החשיבה היא לפשט את תהליך החשיבה, לפרק אותו לגורמים כך שהאדם החושב יוכל לבחור בסוג החשיבה המתאים לו או לעבור מכיוון חשיבה אחד לשני - במקום להפעיל את כל סוגי החשיבה בו זמנית. ששת צבעי הכובעים מסמלים שישה סגנונות חשיבה מרכזיים.
ששת כובעי החשיבה
*הכובע הלבן מאפשר להקדיש תשומת לב לנתונים אובייקטיביים וניאוטרליים. המידע נבחן ללא פרשנות וללא שיפוטיות.
*הכובע האדום מאפשר כניסה של אינטואיציה ושל רגשות - ללא צורך בהצדקתם - לתהליך החשיבה.
*הכובע השחור הוא של ההיגיון השלילי, של הזהירות ותפקידו להצביע על מה שלא ניתן לעשות ומדוע. חשיבה ביקורתית זו מאתרת את החסרונות, את נקודות התורפה, את הסכנות הכרוכות ברעיון או בתכנית כלשהי.
*הכובע הצהוב הוא של ההיגיון החיובי המתמקד בטובות שתצמחנה ובאפשרויות הביצוע. חשיבה זו בוחנת - תוך כדי ביסוס והנמקה הגיוניים - את הצמיחה העתידית שתבוא בעקבות ההחלטה.
*הכובע הירוק מיועד לחשיבה יצירתית וקורא לפתח רעיונות חדשים ופתרונות מקוריים. זו חשיבה שקוראת תיגר על המובן מאליו, אינה חוששת מביקורת ומנסה לחרוג מעבר לידע הקיים.
*הכובע הכחול משמש כתהליך פיקוח. הוא אינו מתמקד בנושא אלא בחשיבה עצמה על הנושא. כנווט החשיבה הוא מתבונן, מברר, ממקד, מגדיר מטרה, מנסח, מזהה סטייה בחשיבה ודואג לתקן אותה, מאתר צורך בחשיבה אחרת, עורך סיכומי ביניים וסיכום סופי.
החידוש המרענן בתיאוריה של דה בונו היא שהאדם אינו מקובע לסגנון חשיבה אחד - או לבלבול משתק של ערבוביה מחשבתית - כי אם מסוגל להחליף כובעים, להגמיש ולהתאים את אופן החשיבה שלו לדרישות הדיון הקבוצתי ולקבלת החלטות.
* * *
חשיבה ביקורתית
החשיבה הביקורתית מעסיקה עוד מימי קדם את ההגות האנושית. לחשיבה הביקורתית הגדרות רבות והענקתה ללומד נתפסת כאחת המטרות הנעלות ביותר של המעשה החינוכי.
החשיבה הביקורתית היא בחינה הגיונית, רפלקטיבית, אחראית של התופעות בדרך אל רכישת מידע אמין ורלבנטי על העולם הסובב. החשיבה הביקורתית היא מיומנות מושכלת להעריך ולפרש באורח פעיל מידע, נימוקים, תצפיות, תקשורת כדי לעצב השקפת עולם ולבחור בדרכי התנהגות.
החשיבה הביקורתית מחסנת את הלומד מפני אמונות תפלות, דעות קדומות ומסייעת בפיתוח מוקד שליטה פנימי, בחירה חופשית ומחויבות לזולת.
החינוך לחשיבה ביקורתית יכול לשכך את החרדה מפני האקראיות, לא על ידי קביעת סדירויות שאינן קיימות, כמו דעות קדומות כי אם באמצעות תכנים של קביעות, חוקים ואמיתות אוניברסליות. הקביעות אינה סותרת שינוי והשתנות, היא אף מונחת ביסודם כאתגר לגילויה.
השינויים וההשתנות מאיימים על תחושת הביטחון כל עוד הם נראים סופיים. כאשר הם נראים זמניים ויחסיים הם הופכים למקורות חיוניים של עידוד והעזה.
יש לפגוש את החדש כאתגר להיכרות וללמידה, ללא מורא וללא ניסיונות להפוך אותו למוכר על יסוד אסוציאציות מקריות מהידוע בעבר.*
פיתוח חשיבה ביקורתית במסגרת הכיתה**
* יצירת Community of inquiry
במקום להתמקד בקבלת התשובה הנכונה המחנך נדרש לעזור לתלמידים לשאול את השאלות הנכונות. לא לכל שאלה תשובה אחת, לאחדות תשובות רבות. השאלות שיש להן תשובות רבות תורמות לפיתוח חשיבה רב-כיוונית, יוצרת, מקורית ומאפשרות שתלמידים רבים, מכל רמות ההבנה ימצאו להן מענה.
* לנתח את המחשבות
חשוב מאוד להביא את התלמידים לחשוב על מחשבותיהם, לנתח את תהליך החשיבה שלהם בדרכם אל נטילת החלטות, אל עיצוב דעה. רצוי אף להלביש במילים, לתמלל את התהליך הזה. השפה הכתובה היא אמצעי טוב לפיסול רעיונות והיא נוסכת בהירות במחשבה המפותלת ומנתבת אותה.
* לעודד את התלמידים להשמיע את דברם
ולהציע (ולהדגים) הקשבה באווירה של כבוד ואמון לנקודות המבט ולדעות של אחרים.
* גירוי סקרנות אינטלקטואלית תוך שמירה על שיטתיות
יש לעודד גמישות ופתיחות מחשבתית ולטעת בתלמידים ספקנות ברוכת דמיון. יש להביא לכיתה את המורכבות, התמורות, הרבגוניות, את השוני הפרטני. אולם מסע הלמידה אינו הרפתקה פראית ואנרכית.
בד בבד עם עידוד הפתיחות והגמישות המחשבתית יש להקפיד על כך שהתלמידים יהיו עקיבים בשעת בחינה של בעיה. למרות שהם נראים כניגודים, למעשה אין כל סתירה בין שתי המגמות האלה.
לאחר הגדרת נושא הדיון יש לערוך סעור מוחות שבמהלכו התלמידים יעלו מכלול עשיר של רעיונות. לאחר מכן יש לאתר את התת-נושאים ולדרג אותם לפי חשיבותם וללכת לקראת סיכום ועיצוב הידע.
* טיפוח החלטיות
רכיב חשוב של החשיבה הביקורתית הוא להיות מסוגל לתפוס עמדה ולהציג דעה הנתמכת על ידי עובדות. למרות שיש להבין שלכל נושא פנים רבות, בסופו של תהליך הלמידה יש להגיע למסקנה ברורה.
* שמירה על הגינות אינטלקטואלית
קל להיסחף לעמדה רגשית בשעת דיון על נושא מסוים. יש ללמד את התלמידים להבחין בין הַפְּנִיָּה לרגש לבין הַפְּנִיָּה להגיון ולהעניק לכל תחום את מקומו ואת תפקידו בעולמם.
*ק. פרנקנשטיין - שחרור החשיבה מכבליה 1972 בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית
Walsh, D. 1988 Critical thinking to reduce prejudice Social Education 52 280-282**
* * *
You cannot dig a hole in a different place by digging the same hole deeper De Bono
חשיבה לׇטֶרַלִית - חשיבת רוחב - lateral thinking
דה בונו טבע והסביר את המונח חשיבה לטרלית בספרו The Use of Lateral Thinking 1967.
החשיבה הלטרלית היא אופן חשיבה שמחפש דרך לפתור בעיה מרדנית בשיטות לא-שגרתיות שהנתיב ההגיוני מתעלם מהן.
דה-בונו מחלק את החשיבה לשני סוגים: חשיבה אנכית, שבנויה על השיטה המסורתית של תהליכי ההיגיון הקוויים. הסוג השני, החשיבה הלטרלית שיורדת מדרך המלך הסלולה ומחפשת את הפתרון מזווית בלתי-צפויה, אחרת. בעוד החשיבה האנכית ניגשת אל הבעיות במפגש חזיתי, החשיבה האופקית עוקפת אותן ומחפשת את פתרונן בדרכים חדשות.
החשיבה האופקית מחפשת פתרונות בדרכים שנראות, לכאורה, לא הגיוניות. היא משלימה את החשיבה הביקורתית והאנליטית ומותנית בנכונות לנטוש פרדיגמות מקובעות ולהסתכל על הדברים במבט חדש.
.WARNING! Lateral Thinking will change the way you think
כלי החשיבה של דה בונו
דה בונו פיתח תכנית "קורט חשיבה" (CoRT– Cognitive Research Trust) תכנית לימודים בת 60 שיעורים, השואפת לטפח בקרב תלמידים הרגלי חשיבה ומיומנויות חשיבה שיתרמו לחייהם. את תכנית "קורט חשיבה" כיוון דה בונו לתלמידים, אך ללא ספק תרומתה נפלאה גם למבוגרים.
מטרת התוכנית, לפי דה בונו, היא לפתח יכולת לראות דברים באופן ברור ורחב יותר, כמו גם לפתח יכולת לראות דברים באופן בלתי שגרתי.
במסגרת תכנית "קורט חשיבה", מציע דה בונו ללמוד כלי חשיבה המנחים אותנו בתהליכי חשיבה על נושא מסוים. דה בונו טוען שהנטייה שלנו היא ליצור דפוסי חשיבה קבועים ולהתקבע בהם באופן הפוגע באפשרות להתפתח מבחינה יצירתית. לדעתו, ללא שימוש בכלי חשיבה מוּבנִים אין כל סיכוי להתנתק מדפוסי החשיבה המקובעים.
כלי החשיבה של דה בונו הם הנחיות לחשיבה שמטרתה עשייה. מטרת כלי החשיבה אינה רק לפתח רעיונות, אלא להביא לעשייה ממשית טובה ויעילה.
לפי דה בונו, ככל שאדם (תלמיד או מבוגר) יתנסה ויתאמן יותר בשימוש בכלי החשיבה, כך הוא ייעשה לחושב טוב יותר. הערכת התוכנית הראתה כי תלמידים הרחיבו את נקודות המבט שלהם על בעיות המוצגות בפניהם.
התוכנית מורכבת משישה חלקים המשלימים יחד את כל האלמנטים החשובים לתהליך חשיבה. כל חלק מורכב מעשרה שיעורים. התוכנית מיושמת באמצעות כרטיסי עבודה ובהם יעדים מוגדרים היטב.
שמונה תנאים בהם החשיבה עשויה לצמוח:
* עניין - חשיבה נובעת מעניין - בני אדם חושבים כאשר הם מוכנים להשקיע ולשקוע בחשיבה על נושא מסוים. כאשר הוא חשוב להם מסיבה כזאת או אחרת.
* תועלת - חשיבה נובעת מתועלת - אנשים חושבים כאשר החשיבה מביאה תוצאות ופתרונות לבעיות מעשיות.
* תקשורת - חשיבה נובעת מצורך לתקשר - אנשים חושבים כדי לחרוג מעצמם, להתחבר לאחרים ולהשתתף בשיחה הכללית.
* ייחוס - חשיבה נובעת מעמדה המייחסת לה ערך - אנשים חושבים כאשר הם סבורים שהחשיבה היא אפשרית וחשובה.
* מופת - חשיבה נובעת מדוגמאות מעוררות הזדהות - אנשים חושבים כאשר אנשים שהם מעריכים חושבים, מהרהרים, מתלבטים.
* חופש - החשיבה נובעת מחופש - אנשים חושבים כאשר הם בוחרים לחשוב, כאשר איש אינו כופה עליהם לחשוב. החשיבה צומחת במרחבים פתוחים.
* תמיכה - החשיבה נובעת מתמיכה - אנשים חושבים כאשר הסביבה מעודדת אותם לחשוב ומתגמלת אותם על כך בדרכים שונות.
* הנאה - החשיבה נובעת מהנאה - אנשים חושבים כאשר הם מפיקים הנאה מהפעילות של חשיבה, מהמדיום המיוחד שבו היא מתנהלת.
מתוך המאמר יורם הרפז חינוך החשיבה: בין עיון למעשה
* * *
Traits of mind
תשע תכונות החשיבה של רִיצַ'רְד פּוֹל
* החשיבה הטובה - חשיבה עצמאית, ביקורתית והוגנת.
* עצמאות מחשבתית - חשיבה משוחררת מדעות קדומות ומדפוסים נהוגים ומקובלים.
* סקרנות אינטלקטואלית - הנטייה לתהות על מהות העולם.
* אומץ אינטלקטואלי - הנכונות להתמודד עם רעיונות שלא מקובלים עלינו.
* ענווה אינטלקטואלית - מודעות למגבלות הידיעה שלנו.
* אמפתיה אינטלקטואלית - הנכונות להבין ולקבל את נקודת מבטו של הזולת.
* יושר אינטלקטואלי - היכולת להחיל על עצמנו אמות מידה שבונות את עולמו של הזולת.
* התמדה אינטלקטואלית - היכולת לשמור על עמדות ותובנות למרות קשיים, מכשלות ותסכולים.
* אמונה בתבונה - הנכונות לתת אמונה בתבונה שתשרת את האינטרסים של טובת האנושות.
* הגינות מחשבתית - יחס שוויוני לכל השקפת עולם ונקודות מבט.
ריצ'רד פול רואה בחשיבה ביקורתית תכונת אופי מרכזית של האדם. החשיבה הביקורתית היא הניסיון לבחור ערכים ועמדות באופן מושכל ולא באופן אוטומטי. תפקיד בית הספר הוא לפתח חשיבה ביקורתית באמצעות דיאלוג חוזר על עמדות ועל נקודות מבט ובדיקה עקבית, קפדנית ומדויקת של מידע.
* * *
האינטליגנציה הרגשית מוגדרת כיכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית. אינטליגנציה רגשית מורכבת מארבע יכולות מובחנות.
* תפיסת רגשות - ההיבט הבסיסי ביותר המאפשר עיבוד מידע רגשי. זוהי היכולת לזהות ולפענח רגשות בהבעות פנים, תמונות, קולות וחפצים. הערכה מדויקת של רגשותינו מאפשרת להשתמש במידע רגשי בקבלת החלטות, ותפיסת רגשות האחרים, היכולת להבין ולחוות את רגשותיו של אחר (אמפתיה) מהווה כושר חברתי חשוב לשימור יחסים בין אישיים חיוביים.
* שימוש ברגשות - היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים כגון חשיבה ופתרון בעיות. על פי המודל, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול להשתמש ברגשותיו המשתנים לטובת המטלה שמולו. שימוש נוסף הוא בבחירה מבין מספר אפשרויות היכולת לדמיין כיצד נרגיש כשאירוע מסוים יתרחש מאפשרת לבחור מבין אפשרויות מרובות.
* הבנת רגשות וידע רגשי - יכולת להבין את "שפת הרגש" וקשרים מורכבים בין רגשות שונים, להבחין בדקויות כגון ההבדל בין שמח לנלהב, לזהות ולתאר את התפתחות הרגשות במהלך הזמן, כמו למשל כיצד הֶלֶם יכול להפוך לצער ואֵבֶל. ידע רגשי מתייחס להבנת הגורמים וההשלכות של מצבי רוח ורגשות, התפתחותם והשינויים החלים בהם.
* ניהול רגשות - היכולת לוויסות רגשי של עצמנו ושל אחרים. הכוונה היא שליטה ברגשות שלנו בהתאם למצב, היכולת לרתום רגשות (אפילו שליליים) להשגת היעדים הרצויים. ניהול רגשות האַחֵר מתייחס ליכולת השפעה, קרי יכולת להלהיב ולהניע או לגרום לזהירות יתר ככלי להשפעה חברתית מתבסס על מחקרי מוח רבים.
דָּנִיאֵל גּולְמָן טוען שהאינטלקט והרגשות משולבים זה בזה. פיתוח הרגשות לא פחות חשוב מפיתוח האינטלקט.
מודעות עצמית, שליטה בדחפים, אמפטיה, כשרים חברתיים הם מיסודות האינטלקט. הזנחה של הכשרים האלה דינה פגיעה בהתהוות היכולת האינטלקטואלית.
ב- 1990, סַאלוֹבֵיי וּמַאיֶּר, הציעו את ההגדרה: "יכולת האדם לנטר את רגשותיו ורגשות האחרים, להבחין בין רגשות שונים ולעשות שימוש במידע זה להכוונת חשיבתו ופעולותיו".
לאחר פרסום הגדרה זו, הוצעו הגדרות נוספות, דבר שגרם ללא מעט בלבול בנוגע למשמעות המושג. עד עצם היום הזה ההגדרות לא התייצבו וחוקרים בתחום ממשיכים ומתקנים את הגדרותיהם.
דָּנִיאֵל גּולְמָן (1995), מחבר רַב הַמֶּכֶר "אינטליגנציה רגשית", אסף, ליקט וחיבר תורה שלמה שמהותה: "היכולת להבין, לזהות ולהשתמש ברגשות באופן מושכל, עפ"י בחירה".
לכל אחד מאתנו הרבה אינטליגנציות שעם חלקם נולדנו כגון: אינטליגנציה מתמטית, אינטליגנציה גופנית, שכלית, מרחבית וכו'.
את האינטליגנציה הרגשית, רוכשים! אינטליגנציה רגשית ניתנת לפיתוח, למרות שאנו נולדים עם מנה כזו או אחרת, אך כיום, עם ההתפתחות החברתית הגלובאלית, העולם התחרותי בו אנו מצויים, מקומות העבודה המעלים כל העת את דרישות הסף ורמת העובדים, האינטליגנציה הרגשית הולכת ותופסת מקום נכבד בסל התכונות והכישורים שלנו.
האינטליגנציה הרגשית היא הדרך לגלות, להבין ולבחור את מה שאנו מרגישים ואז מגיבים. היא מעצבת את רוב האינטראקציות שלנו עם אחרים ואת הבנת עצמנו.
האינטליגנציה הרגשית קובעת את רוב הפעולות היומיומיות שלנו ומהווה מעל 80% מסך פעולותינו.
אדם בעל אינטליגנציה רגשית הוא זה היודע להשתמש ברגשותיו ולהפוך אותם לכלי שרת בידיו לצורך השגת אושרו!!
אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, משיג ביתר קלות עוצמה ביחסים בינו לבין הסביבה, יעילות ועוצמה בתחומי עשייה, חיזוק הביטחון העצמי, קבלת החלטות נכונות, הנאה ואהבת החיים, הבנה חברתית מפותחת - "אני מבין את עצמי ולכן מבין טוב יותר את האחר.."
אינטליגנציה רגשית – חברתית (בַּר אוֹן)
לפי גישה זו, אינטליגנציה רגשית - חברתית הינה מכלול תכונות רגשיות וחברתיות הקובעות באיזו אפקטיביות אנו מבינים את עצמנו ואת האחרים, מביעים את עצמנו, מתקשרים עם אחרים ומתמודדים עם דרישות היומיום[1]. המודל מציע 4 גורמי על:
*כישורים תוך אישיים - כולל הערכה עצמית, מודעות עצמית, עצמאות רגשית, אסרטיביות, מימוש עצמי.
*כישורים בין אישיים - כולל אמפתיה, אחריות חברתית, יחסים בין אישיים.
*סתגלנות - כולל התאמה למציאות, גמישות, פתרון בעיות.
*ניהול לחצים - כולל עמידה בלחצים, דחיית סיפוקים.
בר און סבור כי אינטליגנציה רגשית מתפתחת במהלך הזמן וניתן לשפרה באמצעות אימון מתאים. על פי המודל, אנשים בעלי מנת משכל רגשית גבוהה יצליחו [1] להתמודד טוב יותר עם דרישות ולחצי הסביבה, מכיוון שאינטליגנציה קוגניטיבית ואינטליגנציה רגשית תורמות באופן שווה לאינטליגנציה הכללית של האדם, שיכולה להצביע על פוטנציאל ההצלחה בחיים.
חֲשִׁיבַת מֵידָע: אָמָּנוּת הֲטָלַת הַסָּפֵק
עם הצמיחה המהירה בגישה למידע, יכולת הצרכנים להעריך ולהשתמש בו בתבונה הפכה לנושא מרכזי בחינוך. הצורך בהערכה נבונה של מידע אינו מייחד את העידן הדיגיטאלי, הוא תמיד היה חשוב ללמידה מוצלחת, אפילו לפני מהפכת המידע.
עם זאת, בעידן המודרני, עם החשיפה הבלתי נדלית למידע דיגיטאלי שניתן בקלות לפרסום וטיפול, היכולת להעריך ולאמוד מידע כהלכה הפכה ל"מיומנות הישרדות" עבור אזרחי העידן המודרני.
הבעיות העיקריות בהערכת מידע נעוצות בקושי להעריך את האמינות והמקוריות של מידע ואת מידת היושר המקצועי בהצגתו. במהלך מחקר אקדמי מתקבלות החלטות רבות בדבר פריטי המידע בהם ייעשה שימוש.
החלטות אלה מתקבלות במהלך אִחְזוּר מידע ממאגרי נתונים, או הגלישה באינטרנט. ערנות המשתמש לגבי טיבן של החלטות אלו קובעת במידה רבה את איכות המסקנות, העמדות, הדעות או המודלים שיבנה מהמידע.
בהעדר מנגנונים יעילים להערכת מידע, כיצד מחליטים מה לבחור מתוך הכמות האינסופית של פיסות מידע ובאילו להטיל ספק? אילו דעות פוליטיות המוצגות באינטרנט יש לאמץ ואילו לדחות על הסף? המונח "חשיבת מידע" מתייחס למיומנויות קוגניטיביות שמשתמשים מנצלים במטרה להעריך מידע באופן נבון ויעיל.
חשיבת מידע פועלת כמסנן: היא מזהה מידע שגוי, לא רלוונטי או מוטה ומונעת את חדירתו למערכת השיקולים של התלמיד.
אנשים בעלי חשיבת מידע מפותחת הם בדרך כלל בעלי חשיבה ביקורתית ומוכנים תמיד להטיל ספק בטיב המידע שמצאו. הם אינם מתפתים לקחת מידע כמובן מאליו, אפילו כאשר נראה כי הוא "מוסמך" ובר-תוקף.
למרבה הצער, מרבית המחקרים העכשוויים אודות חשיבת מידע מתמקדים באסטרטגיות והרגלים ורק סְפוּרִים מתמקדים בהיבטים קוגניטיביים ופדגוגיים רלוונטיים.
* * *
habits of mind Arthur L. Costa and Bena Kallick
הרגל חשיבה הוא דפוס חשיבה פורה המאפיין את חשיבתו של אדם כאשר עליו להגיע להחלטה, לעצב רעיונות יצירתיים, להסיר עמימות ולהתמודד עם בעיה שאין פתרון מידי עבורה.
* התמדה - היצמדות למטרה
* ניהול אימפולסיביות -שיקול דעת, רוגע ותכנון מראש
* הקשבה אמפתית - הבנת נקודת מבטו של הזולת
* גמישות - בחירה של חלופות ואפשרויות מגוונות
* חשיבה על חשיבה - מודעות למחשבות, לפעולות ולרגשות
* חתירה לדיוק - אמינות, מקצועיות, בדיקה מתמדת
* חקירה - גישה חוקרנית, חיפוש אסטרטגיות ואיתור בעיות ואתגרים
* יישום ידע - הפעלת הנלמד בדרכים מגוונות, עיצוב ידע ישן לידע חדש
* בהירות וקפדנות - רהיטות בתקשורת כתובה ומדוברת, הימנעות מהכללת יתר, מהפשטה מעורפלת
* איסוף נתונים בכל החושים -מודעות ורגישות למרקם כל העולם, בכל החושים
* יצירה, דמיון וחידוש - חתירה למקורי
* פליאה והשתאות - פתיחות ליופי ולמסתורין שבעולם
* סיכונים מחושבים - הרפתקנות, הליכה עד הסף, עד קצה גבול היכולת
* הומור - פתיחות לבלתי צפוי ולסותר, הומור עצמי
* תלות הדדית - שיתוף פעולה, עבודה עם אחרים ולמידה מהם
* פתיחות ללמידה - למידה מהניסיון, הימנעות משביעות עצמית, הכרה שיש עוד דברים שכדאי ללמוד
* * *
מיומנויות החשיבה של בָּאיֶיר
ברי באייר פרסם בסוף שנות ה-80 את משנתו בנוגע ללימוד ופיתוח חשיבה. את עבודתו ביסס באייר על תיאוריות ותוכניות שפיתחו אחרים, והוא העניק להן פרשנות משלו.
באייר מתאר חשיבה כחיפוש אחר משמעות. לשיטתו, כל פעולת חשיבה כרוכה בפעולה קוגניטיבית אחת או יותר, בסוגים מסוימים של ידע ובגישות ונטיות מסוימות.
הפעולות הקוגניטיביות מתנהלות בשתי רמות: קוגניטיבית ומטא-קוגניטיבית
באייר סבור שיש לפתח שלושה סוגים עיקריים של מיומנויות חשיבה
* אסטרטגיות של פתרון בעיה, קבלת החלטה ועיצוב מושג.
* מיומנויות של עיבוד מידע כגון מיון והשוואה.
* מיומנויות של חשיבה ביקורתית.
באייר בחר את המיומנויות אלה משום שהן שימושיות ביותר במקצועות הלימוד ובחיים מחוץ לבית הספר והן כאלה שניתנות ליישום בחיי היום-יום.
המסר של באייר הוא הוראה ישירה ומפורשת של מיומנויות. לפי באייר, את תכנית פיתוח החשיבה יש לפתוח בבחירת המיומנויות המתאימות, כאלה המושתתות על פעולות שכבר נלמדו ומובילות לפיתוח של פעולות נוספות.
השלב הבא בתוכנית של באייר הוא להגדיר לגבי כל מיומנות חשיבה: מהם ההליכים ליישום המיומנות, מהן ההנחיות ליישום מוצלח של המיומנויות ומה נחוץ לדעת כדי ליישם את מיומנות החשיבה.
את תהליך ההוראה של מיומנויות החשיבה ערך באייר בשישה שלבים, שהראשון בהם הוא הכרת המיומנות.
כדי שתהליך הלמידה יהיה טבעי ככל האפשר, על המורה לפתוח במערך הלימוד כשהוא חש שהתלמידים צריכים באמת להפעיל מיומנות מסוימת טוב יותר. השלב הבא בתוכנית הוא תרגול המיומנות, תוך הדרכה של המורה.
לצורך התרגול המודרך יוקדשו כארבעה שיעורים מלאים. לאחר מכן יהיו מוכנים התלמידים ליישום עצמאי של המיומנות, ולסיום ילמדו התלמידים
תן לעני דג, והוא יהיה שבע היום. תן לעני חכה, ולמד אותו לדוג, והוא יהיה שבע כל ימי חייו.
בשנות ה-80 של המאה שעברה החל מהפך שורשי בהוראה ויצאה קריאה לעבור מהוראת הידע להוראת החשיבה.
כמו בכל מהפך קיצוני, הניסיון לעקוף את הוראת הידע וליישם במקומה את הוראת החשיבה עלה על שרטון. מסתבר שהידע דרוש כחומר גלם לחשיבה והורדת הוראתו למעמד משני פוגמת והופכת את הוראת החשיבה לערטילאית, מופשטת וחסרת בסיס.
* * *
--למידה וליקויי למידה----לעמוד הראשי------ד"ר אילנה מודלינגר-----