| הלמידה במאה ה-21 |  |
 |
Tomorrow’s illiterate will not be the man who can’t read; he will be the man who has not learned how to learn
*מיומנויות ההישרדות במאה ה-21 *החינוך לטכנולוגיה *הוראה
ולמידה מתוקשבות * רונלד אווסטון *למידה ממוקדת לומד *כישורים חברתיים של המאה ה-21 *אוריינות של המאה ה-21 *קונסטרוקטיביזם
מיומנויות הישרדות במאה ה-21
המאה ה-21 טומן בחובו שינויים רבים ומהירים. עֶרְכַּת ההישרדות - וההשתלבות - בה כוללת קובץ כישורים שיש לחדד ולגבש בלומד הצעיר.
* כושר הסתגלות והתמודדות עם מורכבות - היכולת להתאים את דרך החשיבה, הגישות וההתנהגות למגמות עכשוויות ועתידיות, המסוגלות להציב יעדים, מטלות ותשומות תחת אילוצי זמן, משאבים ומערכות ארגוניות, טכנולוגיות.
* ניהול-עצמי - היכולת להציב יעדי למידה, לתכנן את מימוש היעדים האלה, לנהל באורח עצמאי את הזמן והמאמץ, להעריך את איכות הלמידה ואת אשר הושג במהלכה.
* סקרנות - הרצון לדעת והחוקרנות. הלומד הסקרן מגיב בחיוב לחדשנות, הוא מגלה סובלנות נוכח אי-בהירות ומחפש להתנסות בחוויות חדשות ולחקור אותן.
* יצירתיות - היכולת ליצור משהו חדש, מקורי ובעל ערך.
* נטילת סיכונים - הנכונות לשגות, לצודד בעמדות לא-מקובלות ולא אהודות. כדי שהלומד יוכל ליטול סיכונים בדרך אל צמיחה אינטלקטואלית עליו להיות בסביבה מוגנת, בה הוא יכול להחליף רעיונות, לדון בנקודות-מבט שונות וללמוד דברים חדשים.
* * *
In the digital age, our kids will be besieged by a cacophony of voices clamoring for their attention, and, in the end, the voice they must learn to hear above the din is their own. Randy Sparkman - At School 1998
ההופעה האסרטיבית של המחשב בעולמנו מעלה מבוכה ותהיות רבות בקרב ההורים והמחנכים. הפוליטיקאים, המדיה ותעשייני המכונות מהפנטים אותנו בהבטחות גרנדיוזיות על עתיד החינוך הממוחשב. ה"מחשב לכל ילד" הפך לכוח אלקטורלי ולמשאלת לבם של יצרני ההי-טק והילדים.
עם זאת, המחקרים מצביעים על כך שרוב אנשי החינוך - ההומניסטים בכלל - לא חשים בנוח מול המכונה.
המחנך המודרני ממולכד. אנו - המחנכים - אמורים להכין את ילדינו לקראת הבאות והעתיד שממתין להם עתיר טכנולוגיה. במאה ה-21 רוב מקומות העבודה יהיו ממוכנים ולטכנו-אדישים או לטכנו-חרדים לא יהיה בהם מקום.
חקר הַטֶּכְנוֹפוֹבְּיָה מעלה שהתנאי הבסיסי לפיתוח "מפעיל מכונות" טוב הוא גישה אוהדת של מתווך הטכנולוגיה שלו אל המכונות. כלומר עלינו לעשות זאת ועלינו לעשות זאת מתוך הנאה. מחברים רבים באים לעזרת המחנך הנבוך כדי להגן עליו מפני הסנוור מכוחן המופלא - או הבהלה מכוחות ההרס הטמונים במכונות - ומציעים לו ריחוק זהיר, גישה ספקנית וביקורתית. במלכוד שבו אנו נתונים, הגישה הזהירה וצפייה סבילה "בשלט רחוק" לא מספיקות. המחנך המודרני נדרש להתקרב אל הטכנולוגיה ולהתיידד עם המכונות.
המחנך הירא מפני הטכנולוגיה צריך לרענן את זיכרונו. כל חידוש שהופיע ברצף ההתפתחות האנושית הביא להבטחות מגלומניות שלא התממשו והביא לחרדות שירוש וניוון שלא התממשו. בין התחזיות הָאוּטוֹפִּיּוֹת והבשורות האַפּוֹקָלִיפְּטִיּוֹת השכיל האדם למצוא את דרך המלך.
הצגתי בפרקים קודמים את החששות הכבדים שליוו את הופעת הכתב - הכתיבה הידנית שאיימה על המסורת המסופרת ובישרה את ניוון הזיכרון האנושי ואובדן המגע הבין-אישי, - הדפוס שאמור היה למוטט את הקהילה ואת הקשרים החברתיים ועכשיו ההיפרטקסט שמשחרר את המחשבה הפרועה הַלַּטֶרָלִית, האָסוֹצִיאָטִיבִית- ששָׁנִים רבות כל כך עמלנו על כליאתה במדורים הלינאריים של ההיגיון והרציפות. ולמרות כל הנבואות האפלות, הכתיבה נשארה, על כל צורותיה, אחת הפסגות הנאורות ביותר של ההישג האנושי.
קו ההגנה הראשון מפני הצפה ובליעה על-ידי הטכנולוגיה הוא טִבְעוֹ הביולוגי והרוחני של האדם - השורד - עצמו. החושים שלנו מדווחים למוח והוא מצדו קולט את מה שהוא מסוגל לעכל. כאשר החושים לא יכולים לתעד תופעה - כמו בפיזיקה הגרעינית החדשה - המוח מסכים לדעת אך מסרב להבין. הזיכרון האנושי בררני ומְאַחְסֵן בגחמנות בעיקר את הכדאי ואת היעיל עבורו.
רנדי סְפַרְקְמַן במאמרו At School כותב, שלמרות כל הטכנולוגיה שהחדיר לחייו, טבעו הבסיסי של האדם השתנה מעט מאוד. הוא נשאר מאותגר, שקול, חברתי, מונחה-משימה, מסתכן ורוחני.
אלה ש"מצליחים", מצאו דרך לקדם - יותר מרובנו - את אחד הכישורים האלה. אלה ש"מאושרים", ידעו ליצור מערכת יחסים טובה בין כל התכונות הללו.
לכן, היות שכל הטכנולוגיות חולפות וטבעו של האדם משתנה לאט כל-כך עד שהוא נראה נצחי, האירוניה של העידן הדיגיטלי היא בכך שהכישורים הבסיסיים האלה, ולא תכונות שמבוססות על טכנולוגיה, הם שימשיכו להיות גורמי ההצלחה.
חקר דרכי השימוש במכונות מעלה שהמחנך הוא אנושי עד כדי כך שגם את הטכנולוגיה הוא מפעיל לפי אישיותו והשקפת עולמו. זה מוביל אותנו שוב למסקנה הבלתי-נמנעת שכדי שהמחנך ייטיב להפעיל אותן, הוא צריך להתפייס עם המכונות.
* * *
It is up to us to decide whether or not computers will be our masters, our "
servants, or our partners." howard rheingold | tools for thought
לכל ילד דרכי למידה משלו ודרכי הוראה רבות ושונות יכולות להוביל אל היעד הסופי של הלמידה. המחנך המודרני צריך להתוות את יעדיו, את מה שהוא רוצה להעניק לתלמידיו ולנסות להעשיר את דרכי השיווק שלו כדי להוביל כל אחד מהם - בדרכו האישית - אל המטרות האלה. ההוראה בתיווך המחשב אינה אלא עוד דרך - מעניינת, גורפת - להגיע אל היעדים שנקבעו.
אבני הדרך הבסיסיות של המעשה החינוכי מונחות במפגש ישיר - בלתי אמצעי - בין מחנך לתלמיד. ביעדים של עיצוב השקפת עולם, בניית סדרי עדיפויות, הענקת היכולת לשקול, להתלבט ולקחת החלטות, עידוד תעוזה והגינות רגשית ורוחנית - בכל המטרות הנאורות של החינוך אין צורך בתיווך המכונה.
אמנה יעדים אחדים בהם תיווך המכונה יכול להקל על עבודת המחנך.
* לא לדכא
ואם צריך, אף לעורר את הסקרנות ואת החוקרנות של התלמיד. המחשב ועולם האינטרנט הם אמצעים מופלאים למטרה זו. ברור שצריך להוציא את הילד אל הרחוב, אל הטבע - אל הכאן והעכשיו של מציאותו - אולם באמצעות הטכנולוגיה ניתן לחרוג מֵעֵבֶר לגבולות האלה ולִפרושׂ בפניו פנורמה רחבה של דברים מדהימים, יפים, משמחים, מרתקים שקיימים ביקום.
* להפוך את הלמידה לחוויה משמחת ומהנה
מורים רבים עושים זאת מבלי לתת את דעתם על כך. הם נהנים ללמד ואוהבים את מה שהם מלמדים וגורפים בהתלהבותם את תלמידי הכיתה. אם המורה לא נחון ביכולת זאת, הוא יכול לגייס את כוח המשיכה של המחשב כדי להעשיר את שיעוריו ולהעניק להם את קסם ההנאה.
הלמידה דומה להרכבת פאזל של אלפי פיסות. נוהגים להצדיק את העבודה המפרכת בפיתוי של ההנאה למראה "התמונה השלמה". למעשה כולנו יודעים שאין זה כך.
את התמונה השלמה אנחנו יכולים לראות על הקופסה של הפאזל. ההנאה נובעת מהצמדה של שתי פיסות זעירות, ועוד פיסה, ועוד פיסה... אינני מזלזלת ביעד "התמונה השלמה" אך כדי לגדל תלמיד שאוהב ללמוד צריך לחבב עליו גם את התהליך, גם את הדרך. המחשב יכול לבוא לעזרת המורה במשימה זאת.
* ללמד את התלמיד להתאושש מתקלות
בעבודה עם תלמידים שסובלים מליקויי למידה אנו עדים למחיר המופרז שהם משלמים עבור "התקלה הקטנה". אות השתבשה במילה, פעולת החיבור לא עלתה יפה בגלל עימוד שגוי של סְפָרוֹת ועוד טעויות מזעריות שאילו תוקנו מיד, הילד היה יכול להמשיך ולהשלים בהצלחה את המשימה הלימודית.
אך לא כך, הוא מתחיל למחוק בקדחתנות, קורע את דף המחברת, שובר את חוד העיפרון ונכנס לסחרור של כישלון. השגיאות הקטנות - כמו כדור שלג - גוררות ניסיונות תיקון כעוסים שגורמים לתקלות הולכות וגדלות שבסופן הילד הופך לגוש קטן של תסכול ו"מרים ידיים".
אנחנו יודעים להוביל את הילד לקראת הצלחה אבל שוכחים לאשר את הכישלון כתופעה טבעית וללמד אותו להתאושש ממנו. תכנות למידה רבות ערוכות כך שהן מעמידות את הילד על התקלה הקטנה מיד עם היווצרותה ומראות לו את הכיוון הנכון להמשך.
* לעודד הישגים ולא מאמצי-שווא
תופעה שכיחה למדי - בעיקר בהוראה המסייעת של התלמיד המתקשה - היא שכאשר הילד אינו מראה הישג, המורה הרחומה והמתוסכלת מתחילה לעודד את מאמצי-השווא שהוא משקיע בעבודתו. תֹּכְנוֹת המחשב אינן מסוגלות לזהות את המאמץ המושקע והן מעניקות עידוד ומשוב על ההישג.
* ליצור אדם רהוט בעל הבעה בהירה, רציפה ומובנת.
הטכנולוגיה הממוחשבת יצרה אפיקי תקשורת חדשים ומפגישה אנשים מכל קצות תבל. האינטרנט מציע ערוץ של שיחה מושהית, בדואר האלקטרוני ובקבוצות דיון וזו מאפשרת שיקול דעת, ביקורת עצמית והתנסחות רהוטה. ילדים רבים, בעיקר אלה שסובלים מליקויי למידה, מגלים לראשונה את חשיבותה של התקשורת הכתובה, את הצורך בידיעת שפה זרה ומביעים מוטיבציה חדשה לשיפור דרכי ההבעה שלהם.
במסגרות הלמידה שנוצרו באינטרנט, במקום השיחה הלימודית שמתנהלת בכיתה - שעלולה להיות קטועה, מרומזת, אימפולסיבית - קיימת שיחה מושהית באמצעות השפה הכתובה המבוקרת. מִחֶקֶר הנושא עלה שתלמידים רבים שאינם מעיזים להתבטא בכיתה - מפאת בושה, חרדת קהל, חשש מביקורת וכד' - מגלים תעוזה ומרבים להשתתף באורח פעיל בלמידה הווירטואלית.
כישורים מֶטָּה-קוֹגְנִיטִיבִיִּים
ההופעה המטאורית של המחשב בעולמו של התלמיד חלה בעת ובעונה אחת עם עליית האידיאולוגיה המטה-קוגניטיבית שקוראת להחלפת ההוראה שמרכזה המורה בעידוד תהליכי הלמידה באחריות הילד. למידה משולבת-מחשב מטפחת למידה עצמאית.
במפגש עם המכונה ש"יודעת", יכול הילד לְפַתֵּחַ תחושת שליטה, אחריות ומודעות ללמידתו. ההוראה וההוראה המסייעת המסורתיות הן מסגרות של עליונות המורה ואילו הפעילות הממוחשבת מזמנת לילד התנסות עצמאית ופותחת עבורו דו-שיח לימודי מסוג חדש.
המחשב יכול להעניק משוב - שלילי או חיובי - אך אינו שופט או מבקר את הילד ואינו מתנשא מעליו. מאפייני העבודה על המחשב מצאו לכן שפה משותפת נוחה עם עקרונות השיטה המטה-קוגניטיבית ואין זה מקרי שתכניות הלימוד משלבות-המחשב שנבנו בשנים האחרונות מושתתות גם על הפעלת הכישורים המטה-קוגניטיביים של הלומד.
תהליכי הָאוֹטוֹמָטִיזַצְיָה
האוטומטיזציה של היסודות המכניים של מיומנויות הלמידה - חשבון, קריאה, כתיבה, כתיב - היא תנאי הכרחי לתפקוד מיומן ולהעפלה לרמות הנאורות של החשיבה וההבעה.
האוטומטיזציה עוברת דרך תרגול ואימון ממושכים ומייגעים. ברמות המכניות, ידיעה חד-פעמית אינה מספיקה וכדי שהילד יגיע להטמעה ולהפנמה, לרמה אוטומטית של הפעילות, עליו לחזור ולתרגל את הידע שנרכש. שינון ואוטומטיזציה הם עיסוקים משעממים ובמינון גבוה הם "שוברים" את כושר ההתמדה של המורה, ההורה והילד.
תרומות המחשב לאוטומטיזציה של הלמידה חשובות, הן בשל כוח המשיכה הגבוה שלו והן בשל העובדה כי הוא אינו מתלונן ואינו מתעייף מהתרגול הרב הנדרש לילד עד להטמעה היעילה של המידע. המחשב, ככלי עבודה סבלני, יכול להסיר מעל כתפי המורה - המוצף בשפע דרישות מקצועיות - את המעמסה של התרגולת ההכרחית והמטרידה.
מאגר מידע עבור המורה
יתרון חשוב אחר של המחשב אשר ניתן לניצול בתהליך ההוראה טמון במאגרי המידע הבלתי נדלים שלו. מקור מידע נוח כזה יעניק למורה ביטחון מקצועי ובמקום שינון ומאמצי זכירה יוכל הוא להפנות את משאביו להיבטים החינוכיים של מקצועו.
אַטְרַקְטִיבִיּוֹת המחשב
ההורים של ילד שמכור למשחקי מחשב - בראותם יושב במשך שעות, מהפנט את הצג ומתהפנט על-ידו - מעלים געגועים אל הימים בהם דאגתם הייתה נתונה לצפיית-יתר של ילדם בטלוויזיה. למשחקי המחשב, במינון סביר, תרומה חשובה בפיתוח כישורי זריזות, ריכוז, התמדה, תיאום עין-יד ועוד.
לכוח המשיכה של המחשב יכול להיות גם תפקיד חשוב בשיפור דרכי הלמידה. הלמידה הממוחשבת מעלה את ההניעה, מגישה חומר מעניין המפתה לאתגר ולהתמודדות ובניגוד למשחקי המחשב, היא אינה ממכרת. המחשב, כאמור, נותן משוב של הערכה אך אינו שופט ובעיקר אינו מאבד את סבלנותו נוכח ניסיונותיו המרובים של הילד בדרך אל ההצלחה.
רונלד אווסטון הוא פרופסור לחינוך ומנהל של המרכז לחקר המחשבים בחינוך באוניברסיטת יורק. תחומי ההתמחות שלו הם יישום המחשבים בהוראה ובלמידה. הוא מיטיב לשלוט בסוגיית הלמידה החדשה לכן אעביר אליו את רשות הדיבור.
במאמרו The World Wide Web a Technology to Enhance Teaching and Learning שפורסם ב: Educational Researcher בשנת 1997 דן אווסטון בדרכים החדשות שנוצרו להוראה וללמידה.
הולדת הרשת מביאה את המחנכים לבחון מחדש את טבעה של ההוראה והלמידה. הרשת משחררת את המורה ואת התלמיד מההגבלות הפיזיות של הקַמְפּוּס והכיתה ומאילוצי הזמן של לוח-שעות הלימודים.
בִּמּקוֹם השיעורים המסורתיים, התלמידים יכולים לחוות למידה באמצעות המולטימדיה של הרשת. אל משאבי הלמידה של הקולג'ים והאוניברסיטאות יתווספו - בתיווך הרשת - משאבי הלמידה העולמיים. הרשת יכולה לעזור להעביר את המיקוד של מוסדות החינוך מהוראה ללמידה ומהמורה לתלמיד.
אווסטון אומר שהרשת צעירה מכדי לממש את כל האפשרויות הטמונות בה וסוקר במאמרו, הלכה למעשה, את ההישגים העכשוויים. הוא ממסגר את סקירתו סביב שלוש שאלות מרכזיות: האם הרשת הופכת את הלמידה לנגישה יותר, האם היא משפרת את הלמידה, האם היא מסוגלת לעשות זאת מבלי לייקר את עלות החינוך.
האם הרשת הופכת את הלמידה לנגישה יותר
בשאלה הראשונה בוחן אווסטון האם הרשת מסוגלת לספק הזדמנויות ללמידה במקומות עבודה, בקהילות, בבתים, עבור אותם אנשים שאינם יכולים לבקר בבית-הספר, בקולג'ים בשל אילוצים תרבותיים, כלכליים או חברתיים. מוסדות ההשכלה סיפקו - גם במתכונתם הרגילה - אפשרויות ללמידה באמצעות הִתְכַּתְּבוּת, תדפיסים, קלטות אודיו ווידיאו או טלוויזיה.
הטכנולוגיה של הרשת החלה לשנות את הדרך ואת אמצעי ההוראה הזאת. תחילה הציעו שיפור באמצעים כמו מערך של מסך גרפי, חומרי לימוד אִינְטֶרְאַקְטִיבִיִּים של מולטי-מדיה, גישה ודרכי איתור פשוטות למידע ולאחר מכן אוניברסיטאות רבות החלו להעלות על הרשת את ההעברה המלאה של הלמידה.
מסגרות לימוד אחדות נמצאות בראשית דרכן והן רק משלבות את הרשת בתכנית ההוראה המסורתית שלהן. מוסדות השכלה אחרים הרחיקו לכת ומגישים קורסים מקוונים לכל תלמיד המעוניין בהם מכל רחבי תבל.
ההרשמה, הלמידה, קבוצות דיון, שאלות למנחה והגשת העבודות מתבצעים באמצעות הרשת. התלמידים מביעים שביעות רצון רבה מהאפשרות ללמוד מבלי לפגוע בחובות של עבודה ושל משפחה. דרכי ההוראה החדשות מאפשרות לתלמיד להגיע למקורות מידע ולאנשי מדע רבים בקלות של "לחיצה על העכבר".
הַמַּנְחִים של הקורסים מדווחים על עבודה מתישה, מרתקת ומהנה והמפקחים על הניסויים האלה מאשרים שפעולת הגומלין ורמת התקשורת בין מורה לתלמיד לא נופלות מאלה של ההוראה והלמידה המסורתיות.
צורה חדשה של הוראה - האוניברסיטה הווירטואלית - הולכת ומתממשת ופותחת גישה כלל-עולמית לקורסים ולתארים. הפקולטות יכולות להיות בכל מקום, ללא קמפוס פיזי. הן יכולות להיעזר בחומר מודפס אך כל הקשרים ההדדיים בין תלמידים לפקולטה, למוסד ההשכלה ולהוראה מתנהלים באמצעות הדואר האלקטרוני ודיונים ממוחשבים ברשת.
ניסויים דומים נערכים גם ברמת בתי-הספר היסודיים והתיכוניים. תחום אחד שבו הרשת שולבה בהצלחה ניכרת הוא תחום הלמידה בבית. ישנם הורים שמעדיפים - בשל ריחוק גיאוגרפי, סיבות פוליטיות או דתיות - שילדם ילמד בבית.
הרשת מעמידה לרשות הורים אלה גישה אל מקורות הלמידה וקשר עם הורים וילדים אחרים שלומדים בבית. אתרי רשת רבים מגישים להורים תכניות לימודים, רשימת מוסדות, שמספקים עזרה ומידע על ההיבטים החוקיים של הסוגיה. בתי ספר רבים נעזרים ברשת להרחבת נושאי ההוראה.
אנשים שמעוניינים להשלים את לימודיהם ימצאו בקרוב מסגרות הכשרה והכנה לתעודת הבגרות ולתארים אקדמיים אחרים.
האם היא משפרת את הלמידה
השאלה השנייה שמעסיקה את אווסטון היא האם הרשת יכולה לשפר את הלמידה. בעוד התשובה לשאלה הראשונה של הנגישות היא חיובית, התשובה לשאלה השנייה מורכבת יותר. אווסטון טוען שלאחר 50 שנים של חקר אמצעי ההוראה טרם הוכח שאמצעי כלשהו עדיף על האחרים. אפילו הטלוויזיה הלימודית שֶׁתָּלוּ בה תקוות גדולות לשיפור הלמידה לא עמדה בציפיות אלה.
אחד ההסברים לתופעה זו הוא ששיפור הלמידה יכול לבוא מתכנים ולא מהאמצעי שמספק אותם. אם השימוש ברשת יהיה כמו בכלי לתיווך, אין לצפות לשיפור משמעותי באיכות הלמידה המתרחשת באמצעותה. אם הרשת תביא למסגרות לימוד ולתכנים טובים מאלה של ההשכלה המסורתית, קיים סיכוי לשיפור איכות הלמידה. דוגמה לכך היא למשל צורת השיחה האלקטרונית. בניגוד לשיחת הכיתה שתכניה "נעלמים", הדיונים שמתנהלים ברשת מתועדים וניתנים לבחינה, לעיבוד, לליטוש ולהשלמה מחודשת. התוצאה היא דיון יסודי ועשיר יותר, לא בְּשֶׁל אמצעי ההוראה אלא בגלל הדרך בה המנחה יכול להפעיל ולתזמר את תנאי הסביבה הלימודית החדשה.
אחד היתרונות הבולטים של הרשת הוא בכך שהוא הולם את הדרך בה התלמידים של היום מעדיפים ללמוד.
ס. פפרט מכנה את המחשב "המכונה של הילדים" משום שהתלמידים של היום אינם מכירים עולם ללא מחשב. הם מתקשרים עם המכונה בדרכים המדהימות את המבוגר. המכונה מהווה חלק אינטגרלי של חייו והיא מקור הבידור, המשחק והלמידה של הילד. בתי-הספר מרבים לנצל את אופייה העשיר בתכנים רב-חושיים ובהדדיות של הרשת.
סגנון הלמידה החדש מזמן שעת-כושר לפיתוח קהילה אינטלקטואלית אוטונומית ויוצר סביבה לימודית פטורה מאילוצי זמן-מרחב, מנוהלת בקצב אישי ובהדרכת מומחים. הַקֶּשֶׁר ההדדי - המבוסס על התכתבות - יסודי ושקול יותר ומאפשר לתלמידים שלא מרבים להתבטא בכיתה הרגילה לקחת חלק פעיל יותר בדיונים.
האינטרנט מספק גם דרכי תקשורת בזמן-אמת כמו אודיו ווידיאו שיכולות לשחזר את דיוני הכיתה הרגילה. כאשר המחשבים נכנסים לכיתות, המורים מדווחים שהם משנים את שיטות ההוראה שלהם כדי לאפשר לתלמידים עצמאות גדולה יותר בלמידה.
הרשת מזמנת גם דגשים חדשים של למידה. הלמידה ברשת מקדמת חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, תקשורת כתובה ואת היכולת לעבוד בצוות - תכונות בסיסיות להשתלבות בכלכלה הגלובלית החדשה. כל אחד יכול לפתוח אתר באינטרנט והמורים יכולים לעודד את תלמידיהם לעשות זאת.
בניית אתר כרוכה בחקר מרחבי המידע של האינטרנט, בבחינת האותנטיות של המידע, בניתוח וביצירת סינתזה בין נתוני מידע שונים ובגיבוש המכלול לתמונה שלֵמָה של ידע אישי. התלמידים יכולים לשפר את כישורי התקשורת הכתובה שלהם משום שהם פונים לקהל קוראים אותנטי והדבר מגביר את מודעותם לאוצר מילים, לדקדוק ולתחביר. הרשת יכולה לקדם את הכישורים לשיתוף פעולה של התלמידים ולאגד לקבוצות אנשים מכל רחבי תבל סביב עשייה קולקטיבית.
עלות הלמידה החדשה
בשאלה השלישית של עלות ההוראה דרך האינטרנט אווסטון מונה שלושה תחומים שראויים לעיון.
תחום אחד כולל את ההוצאות הכרוכות במחשוב ובמכשור האוניברסיטאות. ציוד הקמפוסים בתשתית מחשוב, קווי טלפונים, אנשי מחשב מיומנים כרוך בהוצאה כספית ניכרת. היות שניתן לנצל את המתקנים לשימוש רב-חוגי, רב-מגמתי, הדבר יכול להוזיל את ההוצאות על החומרה ועל התכנה של ההוראה המקוונת.
האגודה האמריקאית לחינוך גבוה המליצה להקים "שולחן עגול להוראה, למידה וטכנולוגיה" במטרה ליצור קשר בין יחידות ההוראה השונות בקמפוסים ולדון במשמעויות הכספיות והחינוכיות של ההוראה הממוכנת.
התחום השני של השיקולים הכלכליים נוגע לפיתוח הקורסים המקוונים. רוב הקורסים שניתנים היום באינטרנט נעשים ביזמה אישית של המרצה עצמו. ההוצאה לכן סמויה אך ממשית. הפקולטות שפתחו הוראה מקוונת משקיעות משאבים רבים בתכנון הקורסים, בדרכי ההוראה ובעזרה טכנית למורים ולמנחים. מוסדות ההשכלה הגבוהה צריכים לקחת בחשבון שהוראה מקוונת מצריכה סיוע טכני בבּנִיָּה, בהפעלה ובתחזוקה של האתרים.
ברגע שאתר הוראה עולה על הרשת, ההוצאות הכספיות פונות אל התחזוקה המתמדת - חידוש תכנים, הסרת חומר מיושן, בדיקת תקינות הקישורים, שיפור האתר והגברת יעילותו. היות שההוראה המקוונת כרוכה בהוצאות שלא קיימות בתקציבים הרגילים של מוסדות ההשכלה הגבוהה, אווסטון ממליץ להשקיע את המשאבים בקורסים בעלי הביקוש הגבוה ביותר.
הוא מביא דוגמה של קולג' שבו כמעט מחצית הנרשמים -90 אלף סטודנטים- מעוניינים ב-25 קורסים שמהווים אחוז אחד -1%- מכלל היצע הקורסים. אם המאמצים לשילוב האינטרנט בהוראה יפנו אל האחוז הזה, כדאיות ההשקעה הכספית תהיה מרבית.
הימים של הניסויים החובבניים בלמידה ממוחשבת הסתיימו. בטרם נכניס טכנולוגיה חדשה לכיתות שלנו עלינו להיות מסוגלים להצדיק את תרומתה. יישום הלמידה וההוראה המקוונות זקוק עדיין לחשיבה ולמחקר אך במסגרת חיפושינו אחר דרכים להחיות ולהגביר את העשייה החינוכית הוא ראוי ללא ספק לעיון רציני".
* * *
למידה ממוקדת לומד
העקרונות הפסיכולוגיים של למידה ממוקדת-לומד - מסגרת לרפורמה ולעיצוב מחודש של בית-הספר.
הוכן על-ידי צוות חשיבה של American Psychological Association's Board of Educational Affairs
כישורים חברתיים של המאה ה-21
טכנולוגיות המידע והתקשורת של העידן החדש מרימות את רף המיומנויות שנדרשות על-מנת להשתלב ולהצליח בחברה של המאה ה-21.
הדגש בפיתוח המיומנויות החברתיות והתקשורתיות עובר ל:
* עבודת צוות ושיתוף פעולה - Teaming and Collaboration - המיומנות לשתף פעולה עם צוות שעובד ביחד לפתרון בעיות, ליצירת מותגים חדשים או לרכישת ידע. העולם החדש מורכב, משתנה במהירות ועל-מנת לשרוד בו נדרשת צוותיות ושיתוף פעולה.
* כישורים בין-אישיים - Interpersonal Skills היכולת של הלומד לזהות ולנהל רגשות, הנעה והתנהגויות של עצמו ושל האחרים במהלך פעולות הגומלין של עבודת הצוות.
* אחריות אישית - Personal Responsibility ידע מעמיק על הסוגיות המוסריות והחוקיות הקשורות בטכנולוגיה והיכולת ליישם ידע זה כדי להגיע לאיזון, ליושרה ולאיכות חיים כלומד, כעובד, כאזרח, כחבר במשפחה ובקהילה. הטכנולוגיות החדשות מציבות בפני הפרט אתגרים, הזדמנויות ופיתויים וקוראות להגברת המשמעת העצמית והאחריות האישית.
* אחריות חברתית ואזרחית - Social and Civic Responsibility היכולת לשלוט בטכנולוגיה ולהשתמש בה לקידום טובת הציבור ולהגנה על החברה, הסביבה וערכי הדמוקרטיה. בתי הספר אחראים להקנות ללומדים הבנה מעמיקה של הטכנולוגיה, ההשפעה ההיסטורית של הטכנולוגיה על החברה ושל תפקיד הפרט והמוסדות הדמוקרטיים בעיצוב ובקיום של שימוש אחראי בטכנולוגיה.
* תקשורת הידודית - Interactive Communication יצירה של חילופי דברים משמעותיים תוך שימוש במגוון כלים עכשוויים. בעולם המחווט, המרושת של ימינו, הלומד חייב להשיג שליטה טובה בדרכי התקשורת החדשות כדי ליצור ולקיים קשר עם האחרים.
The new education must teach the individual how to classify and reclassify information, how to evaluate its veracity, how to change categories when necessary, how to move from the concrete to the abstract and back, how to look at problems from a new direction - how to teach himself
* * *
Well, welcome to the 21st century. We are all immigrants in a new territory
אורינויות המאה ה-21
האתגר שעומד בפני המחנך של היום הוא לסייע בידי הלומד לפתח את מיומנויות המאה ה-21 על-מנת שישכיל להשתלב בטֶכְּנוֹסְפֵירָה ויידע ולהפיק את התועלת המרבית מעידן הטכנולוגיה.
* אוריינות טכנולוגית -Technological literacy היא הידיעה מהי טכנולוגיה, כיצד היא פועלת, איזה מטרות היא יכולה לשרת וכיצד ניתן להשתמש בה ביעילות להשגת מטרה מסוימת.
* אוריינות חזותית - visual literacy היא היכולת לפרש, להפעיל, להעריך וליצור תמונות של המדיה החדשה בדרכים שמקדמות חשיבה, קבלת החלטות, תקשורת ולמידה. האוריינות החזותית מניחה מודעות להשפעות הרגשיות, הפסיכולוגיות, הפיסיולוגיות והקוגניטיביות של התפיסה החזותית ובנויה על הבחנה בין תמונות ייצוגיות, מבארות, מופשטות, סמליות ומטאפוריות.
* אוריינות מידע - Information literacy היא היכולת להעריך מידע בטווח רחב של המדיה, לזהות מתי נחוץ המידע, לאתר, למזג ולהפעיל את המידע ביעילות תוך שימוש ברשתות תקשורת ובמשאבי הטכנולוגיה המגוונים.
* אוריינות רב-תרבותית - Multicultural literacy היא היכולת להבין ולהוקיר את הדומה ואת השונה במנהגים, בערכים ובתרבויות של אחרים.
מיומנויות קוגניטיביות
תסוויג של דָּוִד פָּסִיג - על בסיס התסוויג של בלום - למיומנויות הקוגניטיביות החיוניות להיערכות לקראת הדרישות העתידיות של עידן המידע.
* ידע - להשיג יישום מוצלח של המידע בזמן אמת. לָדַעַת היכן למצוא את הפריטים, לשלוט בדרכי חיפוש, לְפַתֵּחַ סמלים חדשים בחברה עתירת סמלים, לְפַתֵּחַ מוסכמות.
* הבנה - להגיע להבנה רבת-פנים של מידע, להציב רכיבי המידע בתשלובות שונות כאשר לכל הרכב משמעות שונה.
* יישום - להפיק רעיונות חדשים מרעיון ישן כדי להוציא לפועל מידע בזמן אמת ובווריאציות שונות.
* אנליזה - לחלק יחידת מידע לרכיביה ולבנות מהם הֶקְּשֵׁרִים שונים ומגוונים.
* סינתזה - ליצור הֶרְכֵּבִים רבים עם משמעויות שונות מתוך יחידות מידע נתונות. לְאָתֵר אלמנט מתוך חלקי המידע במטרה להעניק לו משמעות משלו.
* הערכה - לדעת לבחור בקריטריון המתאים ולְפַתֵּחַ קריטריון חדש כדי לעצב הערכה שתהיה חיונית להמשך תהליך הלמידה.
השבחה melioration
מושג שמוצע על-ידי דוד פסיג לכושר קוגניטיבי - בנוסף לשש הקטגוריות של התסוויג של בלום - החיוני להיערכות לקראת הדרישות העתידיות של עידן המידע. השבחה היא המיומנות לבחור במצרף המתאים של המידע, לדעת ליישמו בפתרון בעיות במצבים, בזמנים ובמקומות שונים ובדרך זו לשפר את המצרף. ההשבחה יכולה לחול הן על תכנים מופשטים כמו מידע, רעיונות, מושגים ותובנות והן על תכנים קונקרטיים כמו כלים וטכנולוגיות.
מיומנויות וכישורי למידה עתידיים
אוריינות דיגיטלית -digital literacy
החדירה האסרטיבית של טכנולוגיות המידע והתקשורת לעולמנו הביאה לניסיונות ליצור מערכות ארגון של הכישורים הדרושים לניווט דרכנו בטֶכְנוֹסְפַירָה החדשה.
אחת המגמות להשלטת סדר ולשיפור ההתמצאות פּוֹנָה להגדרת מיומנויות התפיסה, החשיבה והלמידה המיושמות בסביבה החדשה של האוריינות הדיגיטלית.
במאמרו - אוריינות דיגיטלית - מסגרת מושגית עבור מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטאלי - יורם עשת-אלקלעי מציע מסגרת מושגית להגדרת סוגי החשיבה, ערכת כישורים להישרדות בעידן חדש זה.
* חשיבה צילומית - חזותית: אומנות הקריאה של ייצוגים חזותיים
* חשיבת שעתוק - אומנות המִחְזוּר של חומרים קיימים
* חשיבה מסתעפת - היפר-מדיה וחשיבה לא-לינארית
* חשיבת מידע - אומנות הטלת הַסָּפֵק
* חשיבה חברתית – רגשית
* * *
תיאוריית למידה השלטת בעשורים האחרונים לפיה הלמידה היא בנייה ושיכלול של מבני-דעת. הידע, לפי תורה זו, אינו מועבר מהמורה לתלמיד, כי אם נבנה על-ידי הלומד עצמו. הלומד מעצב רעיונות ומושגים חדשים על יסוד תשתית הידע שברשותו. הוא בוחר במידע, בונה השערות, מסיק מסקנות באמצעות מבנים קוגניטיביים (סכמות, דגמים רוחניים) שמקנים משמעות למידע ומארגנים אותו.
העקרונות המנחים של תורת הקונסטרוקטיביזם הם :
* למידה היא חיפוש אחר משמעות לכן מושאי הלמידה הן הסוגיות שלהן הלומד מחפש להעניק, באורח פעיל, משמעות.
* כדי להגיע למשמעות יש להבין הן את המכלול והן את פרטיו. את הפרטים ניתן להבין רק בהקשרם אל הַשָּׁלֵם, אל המכלול. אי לכך, הלמידה היא של רעיונות ולא של נתונים מבודדים, נטולי הֶקּשֵׁר.
* כדי ללמד כראוי יש להבין את התבניות הרוחניות שהלומד מפעיל בתפיסת המציאות והנחות היסוד שמכלכלות את התבניות האלה.
* מטרת הלמידה היא לבנות משמעות אישית לידע ולא לשנן את "התשובה הנכונה" או למחזר משמעות שמישהו אחר העניק למידע.
לתורת הקונסטרוקטיביזם הסתעפויות רבות כאשר המכנה המשותף ביניהן הוא הרעיון הגרעיני של הלמידה כבנייה עצמית.
שתי ההתפלגויות הבסיסיות של התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית הן:
הקונסטרוקטיביזם זרם זה נשען על תורת פיאז'ה שרואה את ההתפתחות ההכרנית של האדם כתהליך של בניית ידע באמצעות התנסות אישית. החוויות האישיות יוצרות סכמות ותבניות רוחניות שמתרחבות ומשתנות בעקבות הטמעה והתאמה של מידע חדש.
הקונסטרוקטיביזם החברתי לפי הפלג הזה של התיאוריה, הלמידה נוצרת בתהליך של פעולת גומלין חברתית. וִיגוֹצְקִי, מיסד השיטה, מדגיש את החשיבות המכרעת של הסביבה התרבותית והחברתית להתפתחות ההכרנית. ההתנסויות החברתיות יוצרות תבניות שבאמצעותן מתהווה הדו-שיח החברתי.
* * *
--למידה וליקויי למידה-----------לעמוד הראשי-----------ד"ר אילנה מודלינגר-